בעולם השיווק החרדי: מוישי לוינגר, מומחה דיגיטל בן 33, מאשדוד

מומחים במגוון רחב של תחומים בחרו את 'הדבר הגדול הבא' של חרדים 10 • אלה הכישרונות החרדים שצפויים להוביל בעתיד בעיתונות, פרסום, שיווק, רדיו, מוזיקה ועוד • פרק ג: היועץ האסטרטגי חיים קליגר בחר במוישי לוינגר, מ'סמארט קליק': "עושה את השילוב הנכון בין האופליין לאונליין"
ישראל יוספי
י"ח ניסן התשפ"ב / 19.04.2022 12:19

היועץ האסטרטגי חיים קליגר, בן 50, תושב העיר ביתר עלית, מחבר רב המכר ‘איך למכור ארטיק לחרדים’ על שיווק ופרסום למגזר החרדי, עוסק זה 30 שנה בפרסום, תקשורת, אסטרטגיה, יח”צ ושיווק.

במהלך כל השנים הללו הוא היה חתום על מהלכים שיווקיים, פרסומיים ואסטרטגיים בציבור החרדי ומחוצה לו.

בין היתר הוא מי שחתום על מהלכי השיווק של היומון השלישי בציבור החרדי ‘המבשר’ מיום שהחל לצאת לאור לפני 13 שנה, חתום על ניצחונה של עליזה בלוך במרוץ לראשות העיר בית שמש, על שני ניצחונותיו של ישראל פרוש בעיר החרדית אלעד – ועל עוד עשרות מהלכים, חלקם ידועים וחלקם לא…

בחודשים האחרונים הוא השיק את הפודקאסט ‘תא שמע’ – על שיווק ופרסום למגזר החרדי.

מי ‘הדבר הגדול הבא’ בשיווק החרדי?

מוישי לוינגר, הבעלים ומנהל משרד הפרסום הדיגיטלי סמארט קליק.

מדוע דווקא הוא? 

עולם הפרסום החרדי עובר תהליך משמעותי במעבר בין עולמות האופליין לעולמות האונליין, משרדי הפרסום הוותיקים מקימים מחלקות דיגיטל, במטרה להתאים את עצמם לשינויים.

מוישי לווינגר מנהל את משרד הפרסום הדיגיטלי הראשון והגדול במגזר החרדי, ההתמחות והמומחיות של המשרד שלו היא מלכתחילה בעולמות האונליין. ההבנה כי כדי ליצור היום קמפיין נכון ומקיף חייבים לפרוס את עוגת הפרסום בצורה שונה, ולהביא גם בפן של הדיגיטל מענה מקצועי לחברות במשק – מציבה את משרדי הפרסום בדיגיטל בקדמת הבמה.

לדעתי, האתגר כיום הינו השילוב הנכון, התמהיל הנכון בין האופליין – שיש לו עדיין מקום של כבוד בפרסום החרדי – לבין ההבנה כי לצד האופליין חייבים לתת גם לאונליין את מקומו ואת ההתייחסות המקצועית.

מוישי לוינגר עושה את השילוב הנכון בין השניים.

מושי לוינגר, בן 33, חסיד בעלז, תושב העיר אשדוד,  נשוי ואב לשלוש בנות.

הוא למד וגדל במוסדות בעלז – בחיידר בבני ברק, בה גדל. בהמשך למד בישיבה-קטנה בבני ברק, ואחר כך בישיבה-גדולה בחיפה.

לאחר נישואיו למד בכולל, ובמקביל החל ללמוד שיווק, השלים לימודי אנגלית ובגרות, פרסום, ושיטות טקטיקות במכירות. לאחר הלימודים החל לעבוד כאיש שיווק בפרויקט נדל”ן.

“למדתי בשלוחה החרדית של ‘הבצפר’ –  המוסד המוביל והמקצועי להכשרת עובדים לענף הפרסום והשיווק בארץ – מחזור מספר חמש. בשנתיים שהייתי בכולל התחלתי ללמוד שיווק. לאחר מכן הייתי שלוש שנים איש מכירות. אחר כך השתלבתי כתקציבאי במשרד פרסום ובמשרדים שונים.

מדוע פנית ללימודים דווקא  בתחום השיווק? 

“כשהייתי איש מכירות, הבנתי מה שמניע אותי, ומה שמעניין אותי – זה המניע של האנשים לקנות. למה שאני אקנה ממך? המניע מאוד עניין אותי. אז הבנתי שזה עולם הפרסום. לאחר הכולל, פשוט יצא לי להיכנס לעולם הפרסום.

“יש עולם רחב של שיווק, שאחד הפרמטרים של שיווק – זה מכירות. אתה מבין שכדי ליצור מכירות טובות, אתה צריך להתחיל עם שיווק למעלה. צריך ליצור בידול, יחסי ציבור.

“אחרי שהייתי תקציבאי פרסום ויחסי ציבור – יצא לי לנהל תיקים גדולים מאוד. הייתי בפז-גז, יפאורה תבורי, סונול, אלקטרה, ממש ביקרתי במפעלים האלה – הבנתי שאני אוהב את זה.

“הכרתי את התיקים הגדולים, איך עושים עבודה במגזר החרדי והדתי. המשמעות של לנהל תיק לקוח היא חשובה, שמלווה אותי עד היום. לעשות דיגיטל זה דורש להיות חצי הייטקסט-טכנולוגיה, חצי פרסומאי. חייב להיות גם וגם. פרסומאי – זה לדעת לנהל את התיק, לדעת איפה אתה אוחז, מה עושה נעים ללקוח, להיות מעורב בתהליך המכירה של הלקוח, להיות שותף במשפך המכירה, ודברים נוספים. לכן, כשאתה בא מעולם הפרסום, הכול מתבצע בצורה מאוד נכונה.

“חמש שנים במשרדים גדולים, היו בית הספר שלי. תוך כדי הבנתי שאני אוהב את העולם הדיגטלי החדש. חמש שנים הייתי מנהל תיקי לקוחות, למדתי מכירות אצל לא מעט מנטורים.

העולם הדגיטלי יותר חכם ולכן השם ‘סמארט קליק’. פתחתי את המשרד יחד עם אברהמי קליגר – סמנכ”ל המשרד שמנהל בכישרון רב את האסטרטגיה והקריאייטיב מאז ועד היום במשרד. הגעתי להבנה שעולם הפרסום והשיווק הולך לעבור שינוי – אבל לא עד כדי כך הבנתי עד כמה זה הולך להיות דרמטי.

“לדוגמא, עשינו עבודה ל’אוניברסיטה הפתוחה’. היא לא יכלה לפרסם בעיתונים, כי אקדמיה לא נכנסה לעיתונות החרדית. אבל יש פה 100 אלף איש בחוץ, בואו נדבר איתם בדיגיטל. איפה הם נמצאים בדגיטל? התחלנו עם אתרים חרדים ומשם ‘גוגל’.

“אז הבנתי שאני צריך ללמוד את זה. הלכתי ללמוד קמפיינים בדיגיטל. לימוד מקיף. לדעת לנתח נתונים, נתוני גולשים, איפה הם נמצאים, איך התנהגו, איך מערך הפרסום משפיע על הגולשים.

“הפכתי את היכלות הפרסומיות שלי למשהו יותר טכנולוגי – משהו יותר דיגיטלי. גוגל, פייסבוק ואתרים חרדים. עם הזמן התפתחנו והפכנו למשרד לפני 4 שנים. היום אנחנו חברה עם מחלקות מיוחדות, הכל נעשה בצורה דיגיטלית, אנחנו לא עובדים עם שתי מדיות אלא עם 40 מדיות.

“גם במגזר החרדי, בימי הקורונה הצטרפו 100 אלף חרדים לדיגיטל. העניין הוא שאנחנו יודעים להגיע לחרדים הכשרים – חרדי שיש לו על המסך רק מייל או פורום כשר, אנחנו יודעים להגיע אליו. אנחנו מתפרסים על כל הרשת ומכינים דפי נחיתה, נגיד ללמוד במקום מסוים”.

בין הלקוחות של המשרד נמנים המרכז הרפואי מעייני הישועה, בנק פאג”י, אושר עד, ספרי אור החיים, נתיב פיתוח, מוסד הרב קוק. “אנחנו עושים יותר עבודה לעסקים שהם בינוניים ומעלה”, הוא אומר.

מוישי לוינגר (צילום: אלמוג חדש) וחיים קליגר (צילום: חוה לאופר)

“אפשר לומר שהיום יש מעל 350 אלף חרדים יונקים ברשת – שזה משתמשים ייחודיים שנמצאים כל יום באינטרנט. אתה יכול למכור להם, אתה יכול לדבר איתם. הם לא קוראים היום עיתונים, הם לא קוראים מקומונים. יש היום 100 אלף סמרטפונים כשרים למהדרין עם חותמת כשרה”.

אפשר לומר שאתם משנים את כללי המשחק. 

“בהחלט, משנים מאופליין לאונליין. לדוגמא ספרי אור החיים – יש לו סניף שנקרא סניף דיגיטל. הוא מנהל מערך דיגיטל רציני. אנשים רוצים לקנות דרך הרשת. לא יעזור לפרסם בעיתון, הוא צריך לראות באנרים שלך בגוגל, הוא צריך מודעה שתעלה בגוגל”.

אתם מתפעלים את האתרים האלה?

“כמובן תפעול, אפיון, גם קידום ברשת – איך להביא גולשים, איך התנהגו הגולשים. האם הגולש רכש את הספר? השאיר ‘ליד’ למעייני הישועה כיולדת? רכש דירה בבית שמש או לא? אנחנו מחוברים למערכת של ‘לידים’ – שזה פרטי לקוח. אם אתה רוצה לקנות דירה בבית שמש אתה ממלא ‘ליד’ בדף נחיתה עם שם החברה, וחוזר אליך איש המכירות. עד לפני שנתיים היו חברות שפרסמו רק בעיתונים, לא היו עושים פרסום ‘בווטסאפ’, ב’חרדים 10′ ב’גוגל’ או  פייסבוק. אנחנו יודעים לטרגט את החרדים.

“עשינו מהפך. עסקים שלא היו מחוברים לדיגיטל ורוצים לדבר למאות אלפי חרדים שנמצאים בדיגיטל – וזונחים את עיתונות הדפוס. גברים פחות צורכים מקומונים,

ההבדל בין האופליין לאונליין – שהאופליין הולך לפח. בעולמות האונליין אפשר ‘לצבוע’ את הלקוח ולרדוף אחריו עם פרסומות. אפשר לגרום לו להירשם, להיות חבר במועדון – אפשר לעשות איתו הרבה יותר דברים. הפוטנציאל של גולש לעומת קורא בעיתון זה פוטנציאל הרבה יותר רחב. בפרסום בעיתון, הקורא מרים טלפון ופה נגמרה המעורבות איתו.

“יש לנו מחלקה של אסטרטגיה וקרייאטיב, ומחלקת מדיה מיוחדת, ומחלקת ניהול תיקי לקוחות – שהתפקיד שלהם שהלקוח יהיה מרוצה. הם קמים כל בוקר ושואלים את הלקוח – אנחנו ממש רואים כמה ‘לידים’ נכנסו לו אתמול, כמה מכירות היו לו אתמול – אנחנו מנהלים איתו שיח, מה שלומך? איך עבר עליך? אנחנו רואים מה הולך אצלו בעסק ואיפה צריך שיפור.  ומציעים: בוא נעשה ככה וככה, פה עשינו טוב, פה פחות.

“למשל, אם הגיעו הרבה ‘לידים’ ממדיה כזו, בוא נוסיף תקציב פה. הכל מתנהל בצורה שונה.

“במגזר הכללי, התקציבים עוברים לדיגיטל, לאונליין, הרבה יותר מהמגזר החרדי. במגזר החרדי יש מי שמשמר את הדפוס, בטענה שאין הרבה חרדים בדיגיטל – מה שכמובן לא נכון. יש הרבה חרדים. צריך לשים תקציב בפרינט, אבל לתת כבוד ראוי לדיגיטל. התקציב לא הולם כעת את מה שקורה באמת”.

מה אתה חושב שיקרה בעולם הפרסום והשיווק עוד כמה שנים?

“זה הולך יותר ויותר לשם… עוד 10 שנים אנחנו נהיה ב-50-50 לעומת היום, שזה באזור 10-15 אחוז תקציב לדיגיטל. מאוד מעט. כי לא יודעים לעשות דיגיטל.

“אני פרסומאי חלוץ, שעושה עבודה דיגיטלית נכונה. מצד אחד מבין פרסום, מצד שני מבין הייטק, מבין טכנולוגיה ודיגיטל.

“בהגדרה של המשרד שלנו, הוא עושה רק דיגיטל. אנחנו יודעים להתמודד גם עם עיתונות הדפוס ויש לקוחות שמעוניינים בזה – ואנחנו יודעים לעשות אסטרטגיה וקרייאטיב מעולים. אבל אנחנו עשר צעדים קדימה בעולם הדיגיטל.

“כבר היום אנחנו מקבלים טלפונים של עסקים גדולים שרוצים להבין מה זה דיגיטל, איך עושים את זה נכון”.

חיים קליגר  בחר דווקא בך כ’דבר הגדול הבא’ בעולם השיווק. 

“חיים מאנשי הפרסום הכי בכירים וותיקים שיש. הוא הסכים לראות את הפוטנציאל בדיגיטל. הוא הקים פלטפורמה דיגיטלית מעולה, הוא הבין שזה הולך לעולם הדיגיטל. אני שמח וגאה שהוא בחר בי. הוא זכה להביא הישגים במערכות בחירות וגם במערכות עסקיות והטמעה של מותגים”.

בעולם המוזיקה: יוחנן בלייך, מעבד ומפיק מוזיקלי, בן 26 מביתר

בעולם הרדיו החרדי: ארי המניק, מגיש ושדרן, בן 32 מבית שמש

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    על טהרת הגזע
    19/04/2022 13:04
    אברהם
  1. רמת הגזענות בחברה החרדית משתווה רק למה שקורה היום בדרדזן בגרמניה
    אתם מפרסמים כל יום כתבה על “הדבר הבא” בחברה החרדית ומשום מה זה תמיד יהיה אשכנזי. יש לזה שם: גזענות.