
•
יום שישי, שלוש וחצי אחר הצהרים, בחו״ל. מה נפל עליי, חשבתי, מה מצות, מאיפה אשיג מצות עכשיו. בוינה יש חנויות כשרות, אבל בשעה זו הכל כבר היה סגור כמובן, מלבד חנות אחת שלדעת גוגל היתה פתוחה. התחיל גשם אירופי, מהגשמים האלה שמגיעים משום מקום באמצע יום בהיר. רוח קרה. אני עומד שם ליד הגן העירוני של וינה, מחפש מחסה, מנווט את הדרך בהליכה מהירה ורטובה חזרה לחניה ומשם ממהר לחנות. איזה פתוחה. הכל סגור. המשכתי עם הרכב מעבר לפינה ועצרתי, מנסה לחשוב מה לעשות. התחלתי להתעצבן על הסיטואציה שנראתה לי הזויה לגמרי. מתרוצץ בוינה באזורים שאני לא מכיר ומעולם לא הייתי בהם ומחפש מצות. נסעתי לוינה למטרה אחרת לגמרי, לא תיכננתי להתעסק במצות עכשיו. שני חרדים עברו בסמוך, יצאתי מהאוטו ורצתי אחריהם. סליחה, אולי אתם יודעים איפה אני יכול להשיג מצה? הם נראו די מופתעים. [גלריה]•
הבחור מהאספקה פתח את החבילות ברכב וניסה למצוא מצות. בחבילה הראשונה היו רק כלים, באחרת רק מנות אוכל בקופסאות פלסטיק, הוא התאמץ, פתח עוד חבילה, פתח את דלת הרכב מהצד השני. התנצלתי על הטירחה שאני גורם להם, עומדים כולנו בגשם, מנסים למצוא כמה מצות לחילוני המוזר שנחת עליהם משום מקום. ואז אותו בחור חרדי שהגיע במקרה באותו זמן יחד איתי, אמר "יש לי". הוציא חבילה של שלוש מצות שמורות. "אבל אתה בטח צריך את זה", אמרתי, מופתע. "לא", הוא ענה, "הבאתי את זה למקרה שמישהו יצטרך. והנה, זה אתה". הייתי בהלם. לא ידעתי מה להגיד, חוץ משוב ושוב תודה תודה תודה. שאלתי לשמו. רונן בן אולגה. בבקשה, אם תוכלו, ברכו את הצדיק הזה, המלאך שנקרה בדרכי. הוא רק אמר: "תיזהר על המצות, שלא יירטבו בגשם". שלוש מצות שמורות. רצתי בחזרה לאוטו כשאני בוכה בלי לדעת למה. תודה לבתי הנהדרת שכל כך לחצה עליי למצוא מצה, תודה לבחור הזה, המלאך שהיה שם באותו רגע. תודה לשם שבדרכו סידר וחיבר הכל כך שבערב החג יהיו לי שלוש מצות שמורות, אפילו בלי שתיכננתי ובלי שחשבתי על זה. • מתוך הפייסבוק של טל גלעד