לילדים אין דעות קדומות והם לא כלואים בתוך החומות המפרידות

המבוגרים מקובעים מדיי בתוך הקטגוריות החברתיות והשבטיות • לעומתם, הילדים אינם כלואים בתוך חומות המפרידות בין יהודי למשנהו
הרב מנחם ברוד
י"א אייר התשפ"א / 23.04.2021 11:59

בשנה שעברה חגגנו את ל”ג בעומר בבתים, במרפסות ובחצרות. השנה אנחנו המדינה הראשונה שחוזרת לשגרה כמעט מלאה. שוב יתכנסו ילדים ומבוגרים ליד מדורות ל”ג בעומר. תהלוכות הילדים הססגוניות ישובו לפאר את רחובות הערים והיישובים, ויביאו עימן רוח רעננה של אחדות ישראל, שכולנו כמהים לה.

חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?

בעיצומו של המשבר הפוליטי, המבטא היטב את חוסר היכולת שלנו להתחבר ולהתלכד, ושבגללו נגררנו לארבע מערכות בחירות מיותרות – מפציע בלוח השנה שלנו יום ל”ג בעומר ונושא עימו מסר של תקווה, אחדות ומתן כבוד זה לזה.

טבעי להתלכד

אחדות אין פירושה ויתור על תפיסות ועל עמדות. גדולתה ביכולתה לשאת את ההבדלים. אפשר להיות מאוחדים גם אם אין מסכימים, ואפילו כשיש חילוקי דעות חריפים. אפשר לחוש כבוד זה לזה גם אם האחד סבור שחברו טועה טעות גמורה, ואף כשהוא מתנגד בתקיפות לדעתו.

האחדות מביאה בחשבון ש’אין דעותיהם שוות’, ובכל-זאת היא מוצאת את הנקודה המשותפת, החזקה מכל ההבדלים והשונוּת שבין איש לרעהו.

שורשיה של האחדות היהודית במהות המשותפת של כולנו. הננו בני אברהם יצחק ויעקב. בכל יהודי שוכנת נשמה שהיא ‘חלק א-לוה ממעל ממש’. יש לנו אלוקים אחד, תורה אחת, ארץ אחת. הבסיס המשותף הזה יוצק עוגן איתן לשמירת האחדות גם על רקע חילוקי דעות והבדלים.

אלא שהמבוגרים מקובעים מדיי בתוך הקטגוריות החברתיות והשבטיות. מכאן הנטייה לפסול את היריב הרעיוני, לצייר אותו בצבעים שליליים, ולא להיות מסוגלים לראות את הצדדים החיוביים שבו ואת המכנה המשותף העמוק שבין כולנו.

בזה יתרונם של הילדים. אין להם דעות קדומות ואין הם כלואים בתוך חומות המפרידות בין יהודי למשנהו. ראו את הקלות והמהירות שבהן ילדים שבאים מרקעים שונים מתחברים זה לזה ומוצאים שפה משותפת. הם רואים את המציאות בצבעים נכונים ואמיתיים יותר, ולכן טבעי בעבורם להתחבר ולהתלכד.

עם הנצח

תהלוכות הילדים של ל”ג בעומר הן תופעה מרגשת ומחממת לב. זה היום היחיד בשנה שבו צועדים יחדיו ילדים מכל גוני הקשת ומכל חלקי הציבור היהודי, ובפי כולם מסר אחד, תורה אחת, מסורת אחת. אי-אפשר שלא להתרגש ממראה המוני ילדי ישראל הקוראים מעומק ליבם “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד”, ואת הפסוק “ואהבת לרעך כמוך”.

התהלוכות האלה ממחישות שיהדות היא דבר טבעי לכל יהודי. שהתורה איננה מורשתו של מגזר מסוים בלבד, אלא “מורשה קהילת יעקב”. שרבי עקיבא ורבי שמעון בר-יוחאי הם דמויות המופת ומקורות ההשראה לכל אחד ואחת מאיתנו.

החדרת התודעה הזאת חשובה במיוחד, כי בה טמון הכוח לעמוד מול הגורמים המנסים לרופף את הקשר שבין העם היהודי לארצו ולהחליף את המורשת היהודית העמוקה בסיסמאות אוניברסליות.

ההתלכדות של מאות אלפי ילדים סביב ערכי יהדות ומסורת היא התשובה הנחרצת, המוכיחה כי עם הנצח מוסיף לדבוק בשורשיו, לשמור על זהותו ולחתור לאחדות אמיתית.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות