לעבור לערוץ הניסים: זכרו שעומדים לרשותנו עוד כוחות – על-טבעיים

בכל רגע נתון העם היהודי מתנהל בשני צירים מקבילים - הציר הטבעי, האנושי, הרציונלי; והציר העל-טבעי, הניסי, האלוקי
הרב מנחם ברוד
ד' ניסן התשפ"ד / 12.04.2024 02:01

אנחנו מתקרבים לחג הפסח במצב רוח לא כל-כך חגיגי. המלחמה בעזה מדשדשת, ומיטב בנינו נופלים בקרבות. החטופים עדיין מוחזקים בידי המפלצות האכזריות. גם בצפון נמשכת הלחימה. מאות אלפי תושבים מעוטף עזה ומהצפון עדיין אינם יכולים לשוב לבתיהם. הלחצים הבין-לאומיים גוברים ומתהדקים. גם בתוכנו פנימה המצב אינו מרנין.

כל זה הוא ניתוח המציאות בעיניים ארציות. אכן, אנחנו נדרשים לפעול בכלים טבעיים, לשקול שיקולים רציונליים, לנהל פעילות דיפלומטית מקובלת, לבנות עוצמה צבאית ולנווט בתוך גבולות הגזרה של העולם שסביבנו.

גם בחיים האישיים יהודי צריך לעסוק לפרנסתו בדרך הטבע, לפנות אל רופא כשפוקדת אותו מחלה וכדומה.

שני לוחות שנה

ועם זה, בעולמו של יהודי, הן כפרט הן כחלק מהעם היהודי כולו, קיים המרכיב המפתיע והבלתי-צפוי – הנס.

השבוע נכנסנו ל’חודש הראשון’, כפי שקראנו בשבת שעברה בפרשת החודש: “הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה”. אבל הלוא החודש הראשון הוא חודש תשרי, שבו חגגנו את ראש השנה?! אלא מתברר שהעם היהודי חי בתוך שני לוחות שנה מקבילים – האחד מתחיל בתשרי והשני בניסן.

הלוח שמתחיל בתשרי מייצג את מערכת החיים הטבעית, והלוח שמתחיל בניסן מייצג את המֵמד הניסי שבחיינו. בכל רגע נתון אנחנו מתנהלים בשני צירים – הציר הטבעי, האנושי, הרציונלי; והציר העל-טבעי, הניסי, האלוקי.

ההיסטוריה של העם היהודי משקפת להפליא שילוב זה. עם ישראל חי חיים ארציים. עוסק בחיי פרנסה, דואג לצרכיו בכלים אנושיים, מתמודד עם בעיות ועם גזירות בדרכים מקובלות. ואולם ברור לכול שעל-פי חוקי הטבע העם היהודי לא היה יכול לשרוד ולהתקיים, מפני שכל הכוחות הטבעיים עמדו כנגדו. לצד הגורמים הטבעיים פעלו על העם היהודי כוחות על-טבעיים, שהעניקו לו עוצמה ויכולת לשרוד במקום שהתנאים הטבעיים היו גורמים לו להיכחד ולהיעלם.

בנקודה זו טמון סוד קיומנו. אנחנו נראים עם ככל העמים, כפופים לכוחות הטבעיים ולתהליכים חברתיים, דמוגרפיים ופוליטיים כלל-עולמיים. אבל בנקודה כלשהי מתברר שוב ושוב שהעם היהודי חורג מהכללים וחומק מהמוסכמות.

כאשר כל המומחים מנבאים את היעלמותו ודעיכתו, הוא פתאום פורח ומתנשא. יש בו דבר מה חמקמק, שאינו מתיישב בכלים הרציונליים המקובלים.

בניסן ניגאל

זה היסוד הניסי הקיים בעם ישראל, יסוד המסומל בחודש ניסן, שבו העם היהודי נולד ונתהווה. לידתו של העם היהודי ויציאתו מעבדות לחירות היו שתיהן ניסיות ועל-טבעיות, וכאן ניתן לעם ישראל הכוח להתקיים בציר מקביל לזה הטבעי – הציר הניסי.

יהודי נדרש לפעול לפרנסתו בדרכי הטבע, ועם זה הוא יודע ש”בִּרְכַּת ה’ הִיא תַעֲשִׁיר” וש”הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל”. גם בחיי המדינה כך. צריך לפעול בכלים הארציים, ובה בעת לזכור שעומדים לרשותנו עוד כוחות, על-טבעיים. גם אם נדמה שבדרכי הטבע דוחקים אותנו לפינה, עלינו לזכור שאם נעמוד על שלנו על-פי רצון ה’ – ימצא הקב”ה דרכים משלו לחלצנו מן המיצר.

ואמרו חז”ל: “בניסן נגאלו, בניסן עתידים להיגאל”!

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות