רשלנות רפואית מזעזעת ב’שיבא’: עברה כריתת איברים בגלל טעות

ב-2017 נכנסה איריס סאבו לניתוח להוצאת גידול סרטני, שכולל כריתה של חלקים בלבלב, כיס המרה, הקיבה והתריסריון • אבל אז התברר: היא בכלל לא היתה אמורה לעבור את הניתוח, משום שהבדיקה הפתולוגית הייתה של אדם אחר • שיבא: "לאחר תחקור שונו תהליכי העבודה"
חרדים 10
כ' חשון התשפ"ב / 26.10.2021 11:15

אחת מפרשות הרשלנות הרפואית החמורות, הבלתי נתפסות והחריגות שהתגלו בשנים האחרונות בישראל – נחשפת הבוקר (שלישי) על ידי רן רזניק, פרשן הבריאות של ‘ישראל היום’.

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

לציית ל’דעת תורה’: היכן אפשר להתחסן ללא צורך בקביעת תור?

המקרה התרחש ב־3 באוקטובר 2017 בבית החולים ‘שיבא’ בתל השומר: מטופלת עברה ניתוח מורכב להוצאת גידול סרטני, שכולל כריתה של איברים פנימיים שונים – ולאחריו התברר שהבדיקה הפתולוגית שהובילה להליך הכירורגי היתה בכלל של חולה אחר.

המטופלת, בת 46 בזמן האירוע, עברה את הניתוח שנועד לכריתה של גידול סרטני, שנחשב לאחד הקשים, הנרחבים ובעלי ההשלכות הבריאותיות הקשות ביותר בכירורגיה, וכולל כריתה של חלקים ניכרים מהלבלב, המרה, הקיבה והתריסריון.

אולם, לאחר שהניתוח בוצע התברר שהוא היה מיותר לחלוטין ונערך באבחנה מוטעית, משום שהבדיקה הפתולוגית שעליה הסתמכו הרופאים היתה של חולה אחר שאצלו אובחן סרטן, בעוד אצל האישה שעברה בטעות את הכריתה הנרחבת לא אובחנה כלל מחלה ממארת – לא לפני הניתוח ולא לאחריו.

לפי ‘ישראל היום’, המקרה כל כך חמור ויוצא דופן, עד שבאופן חריג מאוד בכתב ההגנה של בית החולים, שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת התביעה המתנהלת נגדו – הודה המוסד הרפואי:  “אין מחלוקת כי חל בלבול בתשובות הציטולוגיות וכי המטופלת עברה ניתוח שמקורו בטעות בסימון הפתולוגיה, ואין גם מחלוקת כי בשלב שבו עברה את הניתוח היה ראוי להציע לה המשך מעקב קפדני”.

המטופלת, איריס סאבו, היום בת 50, מתגוררת ברמת גן, מגדלת לבדה את שתי בנותיה, בנות 8, ועובדת בתחום מערכות המידע.

ב־2014 אובחנה אצלה ציסטה בלבלב במסגרת מעקב רפואי שגרתי, ובתחילת 2017 היא עברה בבית החולים שיבא בדיקה בהרדמה לצורך הוצאה של דגימת רקמה (ביופסיה) מהלבלב. לאחר שבבדיקה זו התגלה במעבדת בית החולים ממצא סרטני, המליצו הרופאים במחלקה כירורגית ב’ לבצע בהקדם את הניתוח הגדול, המכונה “ניתוח וויפל”, שבמסגרתו נכרת חלק גדול משורה של איברים והוא נחשב לאחד הניתוחים הגדולים והמסובכים בכירורגיה הכללית.

לפני הניתוח התקיימה ישיבה של רופאים אונקולוגים וכירורגים בכירים בשיבא, שהחליטו על הצורך בניתוח הענקי, אלא שבדיעבד התברר שהם התבססו בהחלטתם על בדיקה של חולה אחר ולא של סאבו.

הניתוח בוצע על ידי הכירורג הבכיר ד”ר יורי גולדס, ולפי כתב התביעה, “כבר לאחר הניתוח נמסר להם על ידי המנתח כי הוא מעולם לא ראה דבר כזה ולא נראה לו בכלל שמדובר בגידול סרטני”.

ואכן, כחודש וחצי לאחר הניתוח בישר ד”ר גולדס לסאבו: “הניתוח בוצע עקב טעות שאירעה בבדיקת הביופסיה, ואת ההחלטה הניתוחית קיבלנו על סמך ביופסיה שאינה שייכת למטופלת”.

בעקבות זאת, סאבו דרשה להביא את הביופסיה שנערכה לה לפני הניתוח לבדיקה חוזרת בבית החולים איכילוב בתל אביב, ואכן התברר שהבדיקה שלה לפני הניתוח היתה תקינה ולא התגלה בה כל ממצא סרטני.

כתב התביעה הוגש נגד משרד הבריאות ובית החולים שיבא על ידי עו”ד מיכאל אלנתן ממשרד עורכי הדין של עמיקם חרל”פ, זאת לאחר ששני גישורים בין הצדדים לא הצליחו.

על פי כתב התביעה, הניתוח הענקי והמיותר גרם לסאבו פגיעות קשות ובלתי הפיכות במערכת העיכול וביכולת לעכל מזון, שגורמות לה לקושי אדיר בתפקוד היומיומי, לנטייה חמורה לזיהומים מסכני חיים, לחולשה כללית ולסיכון מוגבר לפתח סוכרת.

כתב התביעה מתבסס על חוות הדעת של ד”ר הדר מרחב, מבכירי מנתחי הכבד בישראל, ופרופ’ יוסף צימרמן, מומחה בכיר לרפואה פנימית ולגסטרואנטרולוגיה.

בכתב ההגנה מטעם משרד הבריאות ובית החולים ‘שיבא’ יש הודאה מלאה בטעות הקשה שהביאה לניתוח השגוי.

אולם, נטען כי היא היתה אמורה לעבור את הניתוח בכל מקרה, וכי “ההמלצה לנתח היתה צפויה ממילא להתקבל בטווח של שנה, שנתיים או חמש, בין כי היתה מפתחת גידול פולשני בלבלב ובין כניתוח מניעתי מחשש להשתנות ממאירה”.

כמו כן, נטען כי תלונותיה על הנזקים בעקבות הניתוח “מופרזות ומופרכות”.

כתב ההגנה מסתמך על חוות הדעת של פרופ’ יורם קלוגר, מנהל המערך הכירורגי בבית החולים רמב”ם ויו”ר איגוד הכירורגים, ופרופ’ זמיר הלפרין, מבכירי המומחים בארץ למחלות דרכי העיכול והכבד (גסטרואנטרולוגיה).

בשיחה עם ‘ישראל היום’, אומרת סאבו: “הניתוח עצמו ארך שמונה שעות, והרופא המנתח אמר כבר לאחריו שאם זה סרטן אז הוא לא ראה מעולם גידול כזה. ההחלמה מהניתוח במחלקה היתה קשה מאוד. אחרי חודש וחצי הגעתי לרופא המנתח, והוא היה כולו מחויך ואמר לי שאשמח מאוד לשמוע את התשובה שאין לי סרטן, והסביר ש’הניתוח התבסס על ביופסיה של חולה אחר ושהוחלפו בטעות הביופסיות’.

“הייתי המומה. הרופא מבקש ממני לשמוח על הטעות שנעשתה? לא האמנתי למשמע אוזניי. בתחילה לא האמנתי לו. הייתי בהלם ובטוחה שצוחקים עלי ולא אומרים לי את האמת. התקשרתי לאונקולוגית שליוותה אותי, והיא אמרה לי שהכל תקין אצלי. נכנסתי לחרדות ולקחתי את הבדיקה המקורית לאיכילוב – ואכן התברר שלא היה שום ממצא”.

מבית החולים שיבא נמסר: “המרכז הרפואי שיבא מציב את בטיחות הטיפול והמטופל בראש סדר העדיפויות. לצערנו, מדובר בטעות אנוש המוגדרת מבחינתנו אירוע בל יקרה, וכך היתה ההתייחסות אליו לכל אורך הדרך. עם היוודע הטעות, האירוע דווח למשרד הבריאות ותוחקר בכל רמות המרכז הרפואי.

“בעקבות התחקיר, שונו תהליכי העבודה ונרכשו אמצעים טכנולוגיים ראשונים מסוגם בישראל, שנועדו להבטיח כי מקרים מסוג זה לא יישנו. חשוב להדגיש כי לכל אורך הדרך התנהלנו בשקיפות מלאה מול המטופלת ובאי כוחה, ביושרה, ברגישות וללא משוא פנים. אנו מאחלים למטופלת בריאות שלמה ונמשיך ללוותה ככל שיידרש”.

הדפס כתבה

2 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    יש נהלים חדשים?
    26/10/2021 12:06
    אבי הראל
  1. האם בעקבות גילוי הטעות השתנו הנהלים?
    אם כן, האם הנהלים החדשים מיושמים גם בבתי חולים אחרים?

  2. בתל השומר רשלנות ואכזריות מתחברות
    30/10/2021 22:16
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  3. בתל השומר רשלנות מתאחדת לפעמים עם אכזריות. בקיץ האחרון במחלקה פנימית בשיבא תל השומר אבא שלי עמד להשתחרר הביתה לאחר צנתור ברגל. פתאום התחיל להקיא דם ואחרי טיפול לא מוצלח של הרופאים ליבו הפסיק לפעול ייתכן שמחנק. במכתב הפטירה ראש המחלקה טען שהתחילו פעולות החייאה שנמשכו שעה. הייתי שם ולאחר טיפה יותר רבע שעה השאירו אותו למות. אחרי שאמרו לי שאין יותר מה לעשות הראיתי לרופאים במוניטור שרק באמצעות צביטות אני מחזיר לו דופק. רופאה מנוולת שעמדה לידי אמרה שהלב צריך לעבוד גם אם לא צובטים ולא ביצעה שום פעולה רפואית. ראש המחלקה שעמד מאחורי הורה לי לצאת מהחדר ורגע לאחר מיכן ניתק לו את מסיכת החמצן וניתק אותו מהמוניטור. רק אז צבעו התחיל להשתנות וגופו להתקרר.