הנשיא: “האטה בהשתלבות חרדים בשוק העבודה. אלו נורות אדומות”

שיא המדינה מתח ביקורת, בכנס ההשכלה הגבוהה השביעי, על שר החינוך שהתגאה בשבירת קרטל האוניברסיטאות עם פתיחת הפקולטה לרפואה באריאל: "אפשר לאהוב את אריאל בלי לסנוט באקדמיה"
יוני גרין
כ"ח חשון התשע"ט / 06.11.2018 13:07

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין נשא היום (שלישי) דברים בכנס ההשכלה הגבוהה השביעי, והטיח ביקורת בשר החינוך נפתלי בנט, לאחר שהתגאה בשבירת קרטל האוניברסיטאות ובפתיחת הפקולטה לרפואה באריאל, חרף התנגדות ועד ראשי האוניברסיטאות.

“אני מוצא כאן את ההזדמנות לומר לך, מכובדי שר החינוך, מתוך חיבה, הערכה וכנות עמוקה: אפשר לאהוב את אריאל בלי לסנוט באקדמיה. הייתה לי הזכות להיות מהתומכים באוניברסיטת אריאל. נאחזנו אז רבות בדבריו של נשיא המדינה אפרים קציר שקבע כי בכל מקום שיש יהודים יהיו לימודים. יש לי אהדה ברורה לאוניברסיטת אריאל, ולצורך שהיא תהיה חלק מהוועד היציג, ועד ראשי האוניברסיטאות.

“ועם כל זאת, האמירה ‘שברנו את קרטל האוניברסיטאות’ היא אמירה כואבת. אלה המוסדות שאנו הכי גאים בהם, והמטרה של כולנו משותפת: שתהיה לנו מדינה יהודית ודמוקרטית משגשגת, שבליבה מערכת השכלה גבוהה עצמאית, מצטיינת, ונטולת השפעה פוליטית”.

הנשיא התייחס לרעיון ‘קמפוס חדש’ שקם ביוזמת המל”ג ובהנהגתה של יו”ר הות”ת  יפה זילברשץ: “מאז כניסתי לתפקיד, אני מקדם יחד עם יו”ר הות”ת, האוניברסיטאות והמכללות את תכנית תקווה ישראלית באקדמיה. תכנית היערכות לקראת הסדר הישראלי החדש, שבו האקדמיה משמשת כמקום הראשון והאחרון בו נפגשים סטודנטים מכל השבטים השונים, לפני הכניסה לעולם התעסוקה.

“אחד מהיעדים האסטרטגיים שלנו הוא ‘חיזוק החוליה המקשרת בין אקדמיה לבין תעסוקה והגברת מחויבות האקדמיה לתוצאות תעסוקתיות של בוגריה, בפרט ערבים וחרדים’. הקמפוס החדש צריך להיות הזדמנות ומקפצה לא רק למציאות התעסוקתית המשתנה, אלא גם למציאות הישראלית המשתנה”, אמר הנשיא.

“רק לאחרונה קראנו, על קשיים בתהליך של הנגשת האקדמיה לגברים חרדים, והשבוע התפרסמו נתונים על האטה בהשתלבות של גברים חרדים בשוק העבודה. אלו נורות אדומות לחברה ולכלכלה הישראלית. אני משוכנע כי דווקא המהלך של הקמפוס החדש, המניח תשתית לגשר בין האקדמיה לשוק העבודה המשתנה, והשם דגש על מיומנויות הסטודנט, יכול לשמש מענה לאתגר הכפול, גם לצורך ביצירת חוליה מקשרת בין האקדמיה לשוק העבודה, וגם לצורך לשלב בו את החברה הערבית והחרדית בתעסוקה הולמת.

“אני מאמין כי האקדמיה הישראלית איננה יכולה להביט בסדר הישראלי החדש כצופה מן הצד היא חייבת לקחת בו חלק כשחקנית פעילה, יצירתית ומשמעותית.”

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות