למה דווקא נגד קבוצה עוצמתית?

מה שמוזר ביחס של בכירי הליכוד ל'ליכודניקים החדשים' הוא שהח"כים והשרים של הליכוד מתנהגים בסיפור הזה בניגוד לדנ"א שלהם • רביב דרוקר עם שני הסברים אפשריים לחידה הפוליטית
רביב דרוקר
ה' תשרי התשע"ח / 25.09.2017 14:02

לפני כמה שנים החלה תנועת ‘קבלה לעם’ להתפקד לליכוד. מה זה ומי זה? שאלה מעולה.

מדובר בארגון שמאמין ש”רק בהתפשטות חכמת הקבלה ברוב עם נזכה לגאולה השלמה”. בראש הארגון עומד אדם בשם מיכאל לייטמן, שמשדר בערוץ טלוויזיה משלו, שיעורים ליליים לעשרות אלפי מאמיניו ברחבי העולם.

לארגון יש הרגל. הם מגישים תביעות לשון הרע. במסגרת אחת התביעות הללו הוגשו כנגדם תצהירי הגנה מביכים למדי.

התצהירים – שפורסמו ב’ידיעות אחרונות’ – ציירו את הארגון כקהילה שמשפילה חלק מחבריה, מעודדת אותם לתרום עשירית ממשכורתם ומכוונת אותם להתחתן עם חברי קהילה אחרים. ‘קבלה לעם’ הגישו תצהירים נגדיים, שמכחישים את כל הנאמר, טוענים כנגד המצהירים ועם הזמן, חלק מהמצהירים משכו את תצהיריהם.

כך או כך, לפני שהחלו במבצע ההתפקדות לליכוד הלכו ראשי ‘קבלה לעם’ למפלגות אחרות, כולל למשה כחלון ואבי גבאי, שבדיוק הקימו את ‘כולנו’. סוג של שופינג. הם ביקשו להצטרף, לקבל מקום משוריין ברשימה.

אחרי שנדחו, התחילו להתפקד לליכוד ולדבריהם, יש להם למעלה מ-6,000 מתפקדים. לכנסים של התנועה הגיעו גלעד ארדן, מירי רגב (לשניהם יש קרובי משפחה שפעילים ב’קבלה לעם’), ישראל כץ ורבים אחרים.

בעל הבית הפוליטי של התנועה, אדם בשם אביהו סופר, מקבל מהם יחס מיוחד. לאף אחד מהם לא הפריע השופינ וגם לא העובדה שחלק ניכר מתפקדי ‘קבלה לעם’ הם לא ליכודניקים. מירי רגב לא כינתה אותם “סוסים טרויאניים” ודוד ביטן לא קידש עליהם מלחמה.

מה שמוזר ביחס של בכירי הליכוד ל’ליכודניקים החדשים’ הוא שהח”כים והשרים של הליכוד מתנהגים בסיפור הזה בניגוד לדנ”א שלהם. רוב ימות השנה הם נרקומנים של כוח, שמוכנים לעשות כמעט כל דבר כדי ללקט מתפקדים. הם מוכנים להרוס לעצמם את החיים בהליכה לאין ספור אירועים כל שבוע והם לעולם לא יעזו להגיד מילה נגד המתפקדים של חיים כץ בתעשייה האווירית.

איך קורה שדווקא נגד קבוצה עוצמתית לכאורה, רבים מהם יוצאים בכול הכוח?

מה שעושים ‘הליכודניקים החדשים’ אינו ראוי. אין דרך להגן על פרקטיקה במסגרתה אנשים מתפקדים למפלגה, שהם לא הצביעו לה וכנראה גם לא יצביעו. זה היה לא קביל כשפייגלין ואלפי תומכיו מהימין העמוק עשו את זה, וזה לא קביל כשליאור מאירי ומתפקדיו, חלקם מצביעי מרצ, עושים את זה.

הנקודה המעניינת היא שבמקרה של פייגלין, רוב בכירי הליכוד התיישרו די מהר. כשבנימין נתניהו – לזכותו ייאמר – נלחם בפייגלין ובמתפקדיו, רוב הבכירים האחרים כבר סגרו עם פייגלין דילים למיניהם. הם ראו מה קרה ללימור לבנת, שדיברה ופעלה נגד הפייגלינים והפיקו לקחים.

שני הסברים אפשריים לחידה הפוליטית: הראשון – ביטן, רגב וחבריהם הם אידיאולוגים אמיתיים והם מוכנים לוותר על אלפי מתפקדים למען האידיאולוגיה שלהם. טוב, נו, את ההסבר הזה אפשר לזנוח; ההסבר השני הוא שהם מחברים את המספרים של קבוצות המתפקדים השונות ומגיעים למסקנה  שהנקודות שהם יקבלו אצל נתניהו מחד ובקרב קבוצות המתנחלים למיניהן בליכוד (רבים מהם לא מצביעים ליכוד) עולות בהרבה על הנקודות שממילא אין להם אצל ‘הליכודניקים החדשים’.

שלושת חברי הכנסת שהעזו להתייצב לצד ‘הליכודניקים החדשים’ הם כאלו שאין להם ממש מה להפסיד. צחי הנגבי מחפש בנרות איזו דרך פלאים לחזור לחמישייה הראשונה בליכוד. מבחינתו, ‘הליכודניקים החדשים’ יכולים להיות הדרך למחוק את אות הקין של העריקה ל’קדימה’.

יהודה גליק ושרן השכל יצטרכו בבחירות הבאות להיבחר ברשימה הארצית. לא יספיקו להם 2,400 ו-4,100 קולות (בהתאמה) כמו בבחירות האחרונות. שניהם שרופים אצל לא מעט קבוצות כוח. ‘הליכודניקים החדשים’ הם קרש הצלה עבורם.

הניחוש שלי – אלו שהלכו נגד ‘הליכודניקים החדשים’ יצטערו על כך. החשיפה הגדולה לה זכתה הקבוצה עכשיו בוודאי תוסיף לה מתפקדים. הניסיונות לפלוט אותם במספרים משמעותיים מהליכוד יעלו בתוהו.

חוץ מזה, כשמצב הליכוד בסקרים לא משהו, בדרך כלל, המתפקדים בוחרים רשימה שנתפסת כפחות קיצונית. כך קרה ב-2006 ובמידה מסוימת גם ב-2015. אם הבחירות הבאות יהיו צמודות, הליכודניקים החדשים יוכלו לחסל בפריימריז כמה ממתנגדיהם.

מתוך הבלוג של רביב דרוקר. המאמר התפרסם ב’הארץ’

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות