המספרים של הבחירות • כיצד מחשבים את חלוקת מנדטים?

כמה בעלי זכות בחירה בישראל, ומה הוא מספר המפלגות המתמודדות • איך מחשבים את חלוקת המנדטים, ומה הוא הסכם עודפים? • על ה'חגיגה הדמוקרטית' שתחל מחר בשעה 7, ותסתיים ב-10 בלילה עם פרסום תוצאות המדגמים
אליעזר היון
כ"ה אדר התשע"ה / 16.03.2015 12:04

הבחירות במספרים: מחר (שלישי) יצאו מיליונים מאזרחי ישראל כדי לממש את זכותם הדמוקרטית ולקבוע מי יהיו נציגיהם בממשלה ובכנסת. להלן חלק מהמספרים המלווים את יום הבחירות.

הנתונים:

בעלי זכות הצבעה: 5,883,365

מספר קלפיות: 11,66

קלפיות המותאמות לנכים: 1,547

בעלי זכות הצבעה בחו”ל: 6,250

אחוז החסימה בבחירות: 3.25%

מספר הרשימות המתמודדות: 25

איך זה עובד?

הקלפיות ייפתחו ברחבי הארץ בשעה 7 בבוקר, ויינעלו ב-10 בלילה. בשעה הזו מפרסמים ערוצי הטלוויזיה את תוצאות המדגם שערכו.

בקלפי מוצעים כל פתקי המפלגות כאשר מספרם גבוה ב-30 אחוזים מסך כל בעלי זכות ההצבעה. במילים אחרות, לכל מפלגה (גם לקיקיוניות) מודפסים כ-8 מיליון פתקים.

לאחר סיום יום ההצבעה, סופרים חברי ועדת הקלפי שבכל אתר את מספר הקולות שקיבלה כל מפלגה, ומזכירי ועדות הקלפי נוסעים אל ועדת הבחירות האזורית.

התוצאות מוזנות למחשב, ובשעות הבוקר מתקבלת תמונה של כ-90 אחוזים מסך הקולות.

הצבעות נוספות כוללות את נציגי ישראל ברחבי העולם שכבר הצביעו ב-3 השבועות האחרונים, וכך גם את חיילי צה”ל, קלפיות בתי החולים, וקלפיות בתי הסוהר.

הצבעות אלו נעשות באמצעות מעטפות כפולות, וספירתם מתחילה גם כן מחר בשעה 22:00. קולות הימאים, המוזכרים בכל פעם, אינם רלוונטיים בבחירות אלו, מפני שיש מעט מאד ימאים ישראלים, ולא הוקצתה להם קלפי מיוחדת.

הספירה, שנמשכת כשעתיים מפוקחת על ידי המשקיפים מטעם המפלגות השונות בכל קלפי, פתק לבן, פתק שסומן בו שמו של המצביע, מעטפה שאיננה המעטפה המקורית, או מעטפה הכוללת למעלה משני פתקים, נחשבים לקולות פסולים ואינם נמנים בספירת הקולות.

איך מחשבים את המנדטים

מפלגות שקיבלו מספר קולות שווה או עולה על אחוז החסימה, שכאמור עומד על 3.25 אחוזים, עוברות לשלב הבא.

סך כל הקולות הכשרים של המפלגות שחצו את רף אחוז החסימה מחולק במאה ועשרים חברי כנסת, במה שמכונה ‘מודד למנדט’.

המפלגות מתחלקות בשלב זה על פי הסכמי העודפים ביניהם, כלומר ש”ס ויהדות התורה, נחשבות כמפלגה אחת בשלב זה.

כעת, לוקחים את סך הקולות שקיבלה כל מפלגה ומחלקים אותו במודד, וכך מתקבלות תוצאות ראשוניות.

חלוקה זו מותירה מספר מנדטים – בדרך כלל 4-6 – והם מחולקים על פי חוק המכונה ‘חוק באדר עופר’. על פי החלוקה הזו, לוקחים את מספר הקולות שקיבלה כל מפלגה ומחלקים אותו במספר המנדטים ועוד אחד.

דוגמא: המפלגה הערבית קיבלה 13 מושבים, לוקחים את מספר הקולות ומחלקים אותו ב-14. יש עתיד קיבלה 12, לוקחים את מספר הקולות ומחלקים אותו ב-13 וכן הלאה. המפלגה שתוצאת תרגיל החילוק שלה הוא הגבוה ביותר, מקבלת את המנדט הראשון מבין אלו העודפים.

בשלב הבא מבצעים את אותה פעולת חילוק רק שהפעם למפלגה שקילה את המנדט העודף הראשון מוסיפים 2 מנדטים, ולצורך העניין, המפלגה הערבית תחלק את מספר הקולות ב-15 ולא ב-14. התרגיל הזה ממשיך עד לסיום חלוקת המנדטים שנותרו עודפים.

בחזרה להסכמי העודפים

כאמור, כל צמד מפלגות כאלו חושב עד כה כמפלגה אחת.

החישוב שנעשה כלפיהם דומה לחישוב בשלב הקודם. תחילה מחלקים את מספר הקולות במודד למנדט. אם צמד המפלגות קיבל מנדט נוסף (כפי שניתן היה להתרחש בשלב הקודם), מבוצעת החלוקה המצויינת לעיל שוב.

יהדות התורה קיבלה 7 מנדטים, ש”ס קיבלה 9 מנדטים? נוטלים את סך כל הקולות שקיבלה כל מפלגה ומחלקים אותו ב-8 וב-10 מנדטים בהתאמה, והתוצאה הגבוהה מבין שניהם מקנה לבעליו את המנדט העודף.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    מעולה
    18/03/2015 15:02
    יוסי
  1. כתבה מעולה מסבירה באופן ברור את השיטה הלא ברורה ולא צודקת