היועמ”שית מפנקת את מפגיני השמאל? מה יהיה פסק הדין של שופטי בג”ץ

בית המשפט העליון בירושלים קיים היום (חמישי) דיון בעתירה שהגיש השר יצחק וסרלאוף נגד היועמ”שית גלי בהרב מיארה.

בעתירה ביקש השר וסרלאוף מבית המשפט להוציא צווים על תנאי שיורו ליועמ”שית להסביר מדוע לא תורה להגיש כתבי אישום ותביעות אזרחיות נגד חוסמי כבישים ונגד מובילי ומארגני החסימות במחאות נגד הממשלה. לדבריו, “היועמ”שית נוהגת באכיפה בררנית שזועקת לשמיים”.

הדיון מתקיים לאחר שהשופט נעם סולברג דחה את בקשת היועמ”שית לדחות את העתירה על הסף, והדיון נערך בפני השופטים, יצחק עמית, דוד מינץ וח’אלד כבוב – שהחליף את השופט כשר שפסל את עצמו.

השופטים עמית ומינץ תהו במהלך הדיון: “שר בממשלה מגיש עתירה נגד היועמ”שית? כאן זו האכסניה? לא מסתדרים בניהם והם רוצים שאנחנו נכריע?”.

עו”ד איתמר מירון, שמייצג את השר וסרלאוף, הגיב: “יש שר שפונה ליועמ”שית, הזמינה אותו ואז כשהוא עושה עבודה ובודק את החומרים ומבקש לנהל דיון היא פתאום אומרת לו שהממשלה וחבריה לא יכולה להיות מעורבת ומנועה לעסוק. לאן יפנה לבית הדין הבינלאומי בהאג?”

השופט עמית הבהיר: “דלתו של בית המשפט פתוחה” ועקץ את וסרלאוף: “מהי עילת התערבותנו? אני רוצה להוציא ממך את המילה סבירות”.

עו”ד מירון אמר בדיון: “בכל ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית נמסר שהוגשו 4 כתבי אישום. 3 מהם של מפגינים כנגד המחאה, עוד כתב אישום אחד שלא עוסק במחאה אלא באלימות של מפגין נגד שוטר. אני רק מזכיר לכם שבהפגנות הימין נגד גירוש גוש קטיף היו מעל 100 כתבי אישום תוך חודשיים”. לדבריו, “כשיש אפס כתבי אישום ברור שמדובר באכיפה בררנית”.

עו”ד מיטל בוכמן-שינדל טענה מטעם המדינה: “המדיניות שלנו נועדה לאיזון תוך שמירה על זכות ההפגנה וחופש הביטוי לבין הפרעה לציבור ויש להשלים את הפרעות לציבור כדי לשמור על מדינה דמוקרטית. כאשר מפגינים חורגים מעבר לחופש הביטוי וגולשים לפסים אלימים מוגשים כתבי אישום. בהתנתקות כתבי האישום הוגשו על עבירות חמורות ולא חסימת כבישים”.

השופט עמית קטע את דבריה: “חברך מנסה לגרור את בית המשפט וגם אותך וגברתי נופלת בזה להשוואות על ההתנקות. נכון שזה היה המשחק הלאומי, אי אפשר לדבר על מזג האויר בלי שמישהו ישאל מה עם ההתנתקות, אנחנו לא נשחק במשחק הזה”.

השופט כבוב הוסיף: “האם יש התנהלות מקלה שאתם נהגתם בהפגנות נגד הרפורמה?”.

עו”ד מיטל בוכמן-שינדל: “ממש לא. טענת שינוי במדיניות משוללת מכל יסוד”.

השופט מינץ אמר במהלך הדיון: “נוכח השבעה באוקטובר אולי זה כבר לא רלוונטי שהרפורמה כבר לא על הפרק”. השופט עמית השיב: “זה לא תיאורטי, ההפגנות ממשיכות”.

עו”ד מירון הצטרף לדיון והגיב: “אני גר בתל אביב וכל שבת יש חסימה”. עמית ענה בבדיחות: “יש ביטוי, לכל שבת יש מוצאי שבת”.

השופט עמית סיכם את הדיון ושאל: “נחה דעתנו כי דין העתירה להידחות, האם תרצו למשוך את העתירה או לקבל פסק דין?”. השר וסרלאוף בחר שלא למשוך את העתירה.

עו”ד מירון השיב כי לא ימשוך את העתירה, ביקש פסק דין והצהיר בפני השופטים: “מקווים שכשתשבו לכתוב את פסק הדין תשתכנעו בצדקת העתירה”.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף אמר בתגובה: “האכיפה הבררנית זועקת לשמיים. אני מקווה שבית המשפט ידון בכובד ראש לפני פרסום פסק הדין וישים קץ בפסיקתו לאכיפה הבררנית. דווקא בימים אלו של מלחמה, בהם כוחות הבטחון בכלל ומשטרת ישראל בפרט, מתוחים עד הקצה והתגברות האלימות בפעולות המחאה, העדר האכיפה והתנהלות של הפרקליטות בחוסר שוויון, עלולה להביא למיטוט שלטון החוק וריסוק אמון הציבור במערכות האכיפה וחובה עלינו לדאוג לתיקון ושיוויון המשפט בישראל ולא לטאטא מתחת לשולחן”.

עורך דין, ד”ר איתמר מירון: “באנו היום לבית המשפט העליון, קיווינו ואנחנו עדיין מקווים שיעשה צדק שמדיניות האכיפה הבררנית שהיועצת המשפטית לממשלה נוקטת בה בשנה האחרונה, תיפסק.

“כל אחד מבין שמציאות שבה הוגשו אפס כתבי אישום על חסימת כבישים במשך למעלה משנה, היא מדיניות של אכיפה בררנית. אני מזכיר שכמו שהציע השר וסרלאוף בעתירה שלו, אפשרות אחרת להקהות את הפגיעה היא שתבוא היועצת המשפטית לממשלה ותגיד, המדיניות שלנו בתקופת ההתנתקות ובתקופת אוסלו הייתה חריפה מידי”.