‘היחס של רשויות המדינה לחרדים הוא כאל עדר של כבשים ובבונים’

לפני ימים אחדים התקיים במכללה האקדמית צפת, בארגונן ובהנחייתן של הד”ר ליפז שמוע-ניר והד”ר ז’נט כהן, מהחוג למדעי ההתנהגות, כנס אקדמי מיוחד תחת הכותרת: “האומנם חרדים מקורונה?”

חושב על קריירה ממש טובה ופרנסה מכובדת? אל תהיה מוישה גרויס

בין אורחיו המרכזיים של כנס היה חבר מועצת העיר בני ברק מטעם הליכוד, יעקב וידר.

הנה נאומו:

“החרדים בליכוד זה מפתח להבין את השינויים בתוך החברה החרדית. המושג חרדים אינו קיים מבריאת העולם או משחר היהדות. זה מושג יחסית חדש שהגיע אלינו בסוף המאה ה-18 תחילת המאה ה-19. המנוע הוא תנועת ההשכלה ובהמשך הרפורמה והמנוע השני היא הופעת התנועה הציונית. הופעת התנועה הציונית היא המשליכה על הסיפור שלנו היום.

תנועת ההשכלה נכשלה בכך שיצרה את החרדיות המאורגנת. התנועה הציונית הצליחה מאוד בגדול, בגלל שהיא איימה על הממסד של הקהילה היהודית השמרנית, בגלל שהיא לא נכנסה לתחומי ההלכה וההצעה ההגיונית שהיא הציעה, ודיברה על הלאומיות – דבר שדיבר אל הציבור. אגודת ישראל לא שימשה תנועה פוליטית, כמו שאנחנו רואים היום בישראל. לא הייתה גם מעורבות של מועצת גדולי התורה בבחירת המועמדים, כמו שהיום כולם רואים. לא היו גם הוראות הצבעה לציבור, כמו שרואים היום באוכלוסיות החרדיות.

רוצה הגשמת חלום? כל תפקיד שרק תרצה, בכל מקצוע, עם המון הטבות

אחרי השואה, התנועה החרדית והעם התפצלו. לארץ ישראל עלתה מוטציה חדשה לחלוטין, שלדעתי אין קשר בינה לבין אגודת ישראל ההיסטורית. החרדים בארצות הברית משגשגים שם בכל קנה מידה: דתית, כלכלית, קהילתית. לדעתי, יותר מאשר בארץ. אין ש”ס, יהדות התורה, גפני, ליצמן, דרעי, וכל זה קורה בגלל הריחוק של אגודת ישראל מהפוליטיקה.

התנועה שם היא א-פוליטית כמו שהיה לפני השואה. הסיבה פשוטה: זה בגלל ששתי המפלגות הגדולות מחזרות אחריהם ומבקשת את הקול שלהם וגם את התמיכה כפרט ולא כציבור כללי. האוזניים של כל צידי המתרס פתוחים כדי לשמוע את הציבור החרדי, ורוצים לרצות אותו. זה היה אז וגם בימינו. זה קורה גם בבריטניה ובצרפת.

בארץ ישראל, קבוצת עסקנים מקימה ממסד שהוא די אליטיסטי, צריך לומר, שדומה, עד היום, יותר למפא”י ולתנועות הציוניות מקום המדינה, מאשר לאגודת ישראל המקורית. לצידה, קמה תנועת פועלי אגודת ישראל, שייצגה את הפועלים החרדים, שהיום מכנים אותם החרדים העובדים, שאני מעדיף לכנות אותם החרדים הישראלים. כשהם העזו להביע דעה עצמאית, הם זכו לאש תופת והמפלגה הזו חוסלה.

אבל, כידוע, מאוד קל להעלים מפלגה או תנועה פוליטית, אבל קשה מאוד להעלים דעה, בטח שקשה להעלים פלח אוכלוסייה. להרבה חרדים יש רצון בשינוי כללי המשחק.

המטה החרדי בליכוד, שהקמנו בליכוד לפני מספר שנים, הוא דוגמה לכך. יש אלפי מתפקדים חרדים, חברי ליכוד, שמשלמים אקטיבית כל שנה דמי חבר, ומצביעים למוסדות המפלגה. אנחנו מיוצגים בכל המוסדות של המפלגה לליכוד מגיע בין מנדט לשניים, בכל מערכת בחירות פתקים של הצבעה שמגיע לליכוד מהציבור החרדי, עם משבצת שריון פה אחד בעד במרכז הליכוד. זה רק מלמד עד כמה השינויים נהיו הגיוניים בקרב חברי הליכוד שאינם חרדים.

השינויים האלו שנוצרו, יצרו שינויים פוליטיים וחברתיים כמו גידול בשימוש באינטרנט, גידול בשוק העבודה, גידול בלומדים באקדמיה ויש גידול מועט יותר בגיוס לצה”ל. אותם עסקנים שנאבקים יש להם אינטרנט בכיס, והם לומדים לימודים אקדמיים כי הם רוצים ג’ובים והם רוצים להתקדם, אבל הם מוודאים שהציבור החרדי יישאר בצד.

הגעת הקורונה לא טרפה את הקלפים. היא אולי זירזה את השינויים בציבור החרדי. היא גרמה לכך שהציבור החרדי ולא הפוליטיקאים קיבל פתאום פוקוס. שידרו שידורים חיים מביתר, מאלעד, ראיינו תושבים. הציבור החרדי היה על המוקד. גילו גם שיש מגוון דעות בחברה החרדית, שלא כולם מסכימים עם דעת ההנהגה הפוליטית החרדית ויש אפילו עליה ביקורת מכמה כיוונים.

השיח מבחוץ, גם זלג פנימה לתוך הציבור החרדי. מי פותח מוסדות חינוך, מי סוגר, מי מתנגד להנחיות. היחס של רשויות המדינה לחברה החרדית הוא כאל עדר של כבשים ובבונים.

לצערי, האינטרס אולי של ההנהגה הפוליטית החרדית במשך כל השנים היה לשמר את התדמית הזאת, כי הרי הם בעלי הבית של הציבור החרדי, והעסקנים לא משמשים כשליחי ציבור, ככאלה שבודקים כל הזמן מה הציבור רוצה, במה הוא תומך, למה הוא מתנגד, כמו שכל הפוליטיקאים עושים.

הקורונה הוכיחה לכולם שהמציאות הזאת פשוט לא קיימת. על זה הביקורת. כשהרשויות רוצות משהו, הן צריכות לפנות למוישה בביתר, לשמעון בבני ברק ולמרגלית באלעד, בדיוק כמו שהם פונות למתן בתל אביב, לדנית בהרצליה או לרפי באשקלון. אחרת זה יכול לעלות לנו בדמים. תשכנעו עם הציבור ישירות. תשכנעו את התושבים החרדים שאין סכנה בחיסון.

האיש והאישה החרדית הם בעלי מוח, הם בעלי ספקות וחששות בדיוק כמו כל תושב אחר במדינה, וצריך לדבר איתם. לשמחתי, חלק מזה נעשה והטיפול בזה הצליח יותר מאשר בקורונה.

“אני מקווה שמהקורונה ייצא משהו אחד לפחות טוב, שיסתכלו לבן אדם כבן אדם, ולא כציבור”.