שומרים על פרופיל תקשורתי נמוך, מובילים את סדר היום של החרדים

ר' ישראל פרידמן, העורך הראשי של 'יתד נאמן', ור' ישראל אברהם שניידר, העורך הראשי של  'המודיע', הם שני העורכים שמעצבים את ההשקפה וצינור המידע של רבבות קוראי שני היומונים הוותיקים של הציבור החרדי • שניהם מקורבים מאוד לגדולי ישראל ונחשבים לבעלי השפעה לא מבוטלת
דוד רוטנברג • פרויקט מיוחד
י"ח חשון התשפ"ב / 24.10.2021 16:00

ר’ ישראל פרידמן, העורך הראשי של ביטאון מפלגת דגל התורה ‘יתד נאמן’, ור’ ישראל אברהם שניידר, העורך הראשי של ביטאון ‘הסיעה המרכזית’ של חסידות גור  ‘המודיע’, הם שני העורכים שמעצבים את ההשקפה וצינור המידע של רבבות קוראי שני היומונים הוותיקים של הציבור החרדי.

למרות שלשניים יש קשר רציף עם חברי מועצות גדולי התורה של ‘דגל’ ואגודת ישראל, והם נחשבים לבעל השפעה בלתי מבוטלת על חברי הכנסת וקובעי המדיניות של המגזר, הם עצמם שומרים על פרופיל נמוך מאוד מבחינה תקשורתית.

בעוד ישראל פרידמן, שנמנה בעבר על המעגל הקרוב של נאמני ביתו של מורו ורבו מרן הגראי”ל שטיינמן זצ”ל, מוכר בחוגים הליטאים, את ישראל שניידר מעטים יזהו ברחוב.

לשניהם, בניגוד לעיתונאים צעירים בהרבה, אין אפילו ערך ב’ויקיפדיה’.

ר’ ישראל פרידמן החל את הקשר שלו עם עולם הכתיבה והתקשורת כאשר פרסם מידי פעם הגיגים בעיתון ‘המודיע’, עוד טרם הקמתו של ‘יתד נאמן’, שהחל לצאת לאור בכ”ג בתמוז תשמ”ה.

עורכיו הראשונים של ‘יתד’, שמואל חסידה ומשה גרילק, הזעיקו אותו אל ה’דגל’ עם ההחלטה על הקמת העיתון, והוא הצטרך אל המערכת עוד בתקופת הפקתם של ‘גיליונות הדמה’. כיום, מבין כל העורכים והכותבים בביטאון, הוא הוותיק ביותר והיחיד שנמנה על צוות ההקמה.

בעבר נמנה עם מקימי מוסף האקטואליה השבועי ‘יתד השבוע’, אותו ערך במשך מספר שנים, במקביל לעבודתו כעורך ‘מוסף שבת קודש’ התורני, עליו הוא אחראי עד היום.

לפני כתשע שנים, במהלך מהפך השליטה ב’יתד’, כאשר הקבוצה ששלטה בעיתון הודחה, מונו ישראל פרידמן ויצחק רוט לעורכים הראשיים. בהמשך רוט פרש מסיבות אישיות – אם כי ממשיך לפרסם את מאמריו – ופרידמן נותר העורך הראשי היחיד.

סגנון כתיבתו חריף וקוראי העיתון מזהים בקלות טקסטים שיצאו תחת ידו גם אם הוא אינו חתום עליהם.

פרידמן, שאינו רואה בעיתונות מקצוע אלא שליחות של גדולי ישראל, מגויס לחלוטין להצגת ההשקפה שמייצגת את ‘דגל’ ומורי דרכה. לא פעם גררו מאמרים בוטים וקשים עבור עין חילונית, שכתב מתוך מגמה ברורה ליצור הפרדה בין החרדים לישראלים – לסערה בתקשורת הישראלית.

בביטאון הוא נותן את הטון המרכזי, ובמערכת העורכים מכתירים אותו כ’קופיירטר מס 1′ והוא נחשב ‘אלוף הכותרות הקצרות’.

הוא יושב בעיתון משעות הבוקר ועד שעת סגירת העיתון בלילה. בין לבין הוא קופץ אל ביתו של מרן הגרי”ג אדלשטיין, כדי לקבל הנחיות או להציג לבטים. הוא גם בקשר עם הבית ברחוב רשב”ם של מרן הגר”ח קנייבסקי.

מלבד זאת, תוך כדי עבודת העריכה הוא מקיים קשר שוטף עם חברי מועצת גדולי התורה של ‘דגל’, ומקבל פניות על מה יש חובה ומה צריך להדגיש.

ישראל הוא זה שמתווה את הקו הראשי של העיתון, אולם נחשב איש של צוות, המתייעץ עם העורכים – עורך החדשות אריה זיסמן, ועורכי הלילה אפי רצקר ויהודה שוורץ – על צורת העיתון מידי יום ומחליט יחד עמם על הנושאים והכותרות. לצידו פועל גם אברימי רוזנטל, עורך ‘יתד השבוע’ והמגזינים המיוחדים היוצאים-לאור בחגים – ומי שנחשב, לטעמי לפחות, לעורך הטוב ביותר הפעיל בתקשורת החרדית.

כחלק מתפקידו פרידמן הוא זה שנותן מידי יום את הכותרות בעמוד הראשון של העיתון המפנות להרחבות שבתוך העיתון, ומחלק את הנושאים.

במקביל לעבודתו בעיתון הוא משמש גם כמזכיר ‘ועידת רבני אירופה’, ומשתתף בוועידות והכינוסים של הארגון בחו”ל.

עמדה זו, מלבד היותו העורך הראשי של ‘יתד’, מקנה לו קשרים בעולם היהודי ובארגונים יהודיים ברחבי העולם.

כצפוי, אפשר לומר, הוא לא פעיל ברשתות החברתיות.

שמו של ר’ ישראל אברהם שניידר, בוגר ישיבות גור, לא מופיע ב’המודיע’, ורוב קוראיו של הביטאון שהוא עורכו הראשי כלל אינם מודעים לפעילותו.

אבל הוא ‘האיש החזק’ של כלי התקשורת הוותיק ביותר בעולם החרדי, שהחל לצאת לאור בי”ח אלול תש”י, מה שהופך את השפעתו על הציבור החרדי למרכזית ביותר.

חברי ‘המועצת’ של אגו”י מתחשבים בשיקול דעתו,  והקו שהוא מוביל בנושאים מרכזיים עמם מתמודדת היהדות החרדית, גורר אחריו לא פעם גם את יתר היומונים החרדיים ואף את התקשורת החרדית כולה.

שניידר הגיע אל עולם הכתיבה בגיל צעיר מאוד, בעת שעדיין למד בישיבת חידושי הרי”ם של גור בתל-אביב. תחילה כתב בקבצים ובספרים, ולאחר מכן החל לכתוב ב’המודיע’. בראשית דרכו בעיתון סקר אירועים תורניים וחתם בשם ‘י. בן אברהם’.

עם השתלבותו במערכת העיתון, עבד במשך שנים  כעורך לילה.

הזינוק במעמדו התרחש בשנת תשמ”ט, כאשר עם הקמת ‘דגל התורה’ והקרע שנוצר עם אגודת ישראל,   נטש העורך הראשי ישראל שפיגל ז”ל, שהיה מזוהה עם ‘דגל התורה’, את העיתון והצטרף למתחרה ‘יתד’.

מי שנטל את המושכות שהתפנו והפך לאיש הדומיננטי במערכת היה שניידר. עם השנים התחזק מעמדו והוא הפך למקורבם של חברי ‘המועצת’ שראו בו איש אמון המשמר את רוח העיתון.

לפני 30 שנה, בחנוכה תשנ”א, הוא יזם את השקת  מה שמכונה ב’המודיע ‘התוספת לשבת’, אותו החל לערוך  יחד עם עמיתו מתתיהו טננבוים.

את העיתון היומי הוא אינו עורך בפועל, אבל מכריע בשאלות שעולות על שולחן עורכי הלילה אמיתי שולמן, חיים גשטטנר ומוטי זילברברג.

הוא גם זה שכותב את המאמר הראשי של המערכת – ‘הד היום’.

בתפקידו כעורך הראשי הוא סוגר בימי רביעי את המוסף התורני ובימי חמישי את מוסף החדשות של גיליון שבת.

מאמרי המערכת שלו, הכתובים בסגנון ארכאי שכבר לא קיים כיום בתקשורת החרדית, הוא מביע את דעתו על בנושאים העומדים על סדר יומו של הציבור  החרדי.

פעמים מעטות הוא מצא את שמו מככב בלב הסערה. אחת מהן הייתה כאשר בחודש יוני 2015 פורסמה ב’המודיע’ ידיעה פוליטית, תחת הכותרת: “שמועות בליכוד: תחילת התארגנות בשיתוף סער – ליום שאחרי נתניהו”.

בעקבות הידיעה שיגר יעקב ליצמן מכתב פומבי אל העורך שניידר, בו כתב כי תמוה הדיווח החדשותי השגוי ‘על בסיס שמועות’.

פעם אחרת הוא איים להתפטר מתפקידו. זה קרה לפני יותר מ-10 שנים, אז החליטו בהנהלת העיתון שנקלע לקשיים כלכליים לבצע שורה של צעדי ייעול שכללו פיטורין.

הצעדים הללו גררו כצפוי עימותים בתוככי המערכת, והמהומה בעיתון הייתה רבה. אבל  מה שהוביל לאיום בהתפטרות של העורך הזוכה להערכה רבה, הייתה ההחלטה לשלוח את חותנו, מנהל החשבונות ר’ יעקב דוד לב – לביתו.

למרות ששניידר מוכר כאיש סבלן, המתרחק משימוש במרפקים וכוח, הוא הכריז בנחישות כי יעזוב את תפקידו מיד, במידה וחותנו יפוטר מתפקידו.

חרף שמרנותו, שניידר אחראי על שדרוג העיתון בשנים האחרונות, אם כי גם לאחר השדרוגים ‘המודיע’ ארכאי עם גרפיקה לא עדכנית.

כמו עמיתו ישראל פרידמן, גם הוא מנותק לגמרי מעולם הרשתות החברתיות.

עוד בנושא:

הנבחרת: 25 התקשורתנים הכי משפיעים בעיתונות החרדית 2021

הרבי מפוליטיקה: האיש שהמציא את הפרשנות הפוליטית החרדית

מבשר ואומר: העורך הראשי שאחרי 10 שנים יכול להרשות לעצמו לחייך

בן-בית בבתי הציבור החרדי, פנים מוכרות על המסכים במגזר החילוני

הידע והדעתנות הפכו את הפרשנית הפוליטית למרואיינת מבוקשת

אבי המהפכה: המגיש הפופולרי שקולו הכי מוכר בכל בית חרדי

ארליך בטוויטר: בין עריכה של מגזין יוקרתי לטורים מתסיסים ב’ידיעות’

‘שר השמחה’: השדרן שממגנט עשרות אלפי מאזינים כל צוהריים

השידוך הכי מוצלח: שני ה’נשכנים’ שמציפים את הסודות של החרדים

כבר לא עבודה בביוב: כתבים לענייני חרדים מגישים עיתונות בועטת

פרשן ופרקליט: בשני-חמישי ‘מפרק’ פוליטיקאים, בשאר השבוע עמותות

דנה בדרך: בין סרטונים מצולמים מתוך הרכב לתוכניות רדיו וטלוויזיה

המושכים בחוטים: בלומנטל&חדד ומלחמתם ב’פייק ניוז’ והנוכלים

מראה כהן: הנער הצעיר שצילם נייעס הפך ל’פנים’ של ‘ככר השבת’

א סוד אין ברוד: הפובליציסט שמשפיע על מיליונים בארבע שפות

מתווה את הדרך: החסיד שמעצב את התודעה של רבבות ספרדים

ויאמר משה: המגיש הקשוח שגרם למרואיין לצרוח “אתה חתיכת אפס”

אות חיים: פובליציסט שמספר לדור שלם של ילדים ומבוגרים על עצמם

זיס-מן: עורך החדשות של העולם הליטאי ובעל טור פופולרי ומשפיע

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות