מנהל ביה”ד הרבניים: מתנגדים בתוקף לפסיקת נזיקין בביהמ”ש עבור סרבנות גט

“בעת כינון בתי המשפט למשפחה היו יחסיו עם בתי הדין הרבניים פחות טובים, היום המצב הוא טוב באופן יחסי” – כך אמר מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקבי בכנס אקדמי שנערך במלאת 20 שנה להקמת בתי המשפט לענייני משפחה, שנערך בפקולטה למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

“יש משפט רווח בכתבי תביעה של עורכי דין – ‘יחסי בני הזוג ידעו עליות ומורדות'”, אמר הרב יעקבי והוסיף: “נראה שנגזר על בתי הדין ובתי המשפט להיות בני זוג. הניסיונות שנעשים להפריד ולגרש בין בני הזוג האלה אינם צולחים”.

לדבריו, “נקודת המפנה התרחשה בשנת 2002, כאשר בית המשפט העליון פנה ליועץ המשפטי של בתי הדין וביקש לשמוע את דעתו כיצד להתמודד עם המצב הכאוטי שבית המשפט פוסק מול בית הדין עם החלטות סותרות.

“בית המשפט העליון אימץ את הצעתו של עורך הדין אשר רוט, היועץ המשפטי הקודם לבתי הדין לכללי הכיבוד ההדדי בין הערכאות וניתנו הנחיות מעשיות”, אמר הרב יעקבי. “עד לפני כ-14 שנה היועץ המשפטי לשיפוט רבני היה מופיע לעתים רחוקות בבית המשפט, ובדרך כלל לא היו התייצבויות מטעם הפרקליטות לטובת בית הדין הרבני, בתקופתי חל שינוי ואני מאוד גאה בו – אבל הקרדיט הוא לבית המשפט העליון שפיתח את הפרקטיקה הזו וליועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין שאישר את הפרקטיקה וקבע את כללי העבודה.

“שינוי הגישה החל בתקופתו של הנשיא ברק, שביקש כמה פעמים את השתתפותי הפעילה בדיונים. מערכת היחסים הזו תרמה מאוד לרגיעה בין בתי המשפט למשפחה לבתי הדין הרבניים. עבודה משותפת וכיבוד הדדי נותנים את פירותיהם”.

עוד הוסיף הרב יעקבי וציין: “מרוץ הסמכויות – בנושאי משמורת כמעט ולא היו במחלוקת. בתי הדין הרבניים פוסקים לפי עקרון טובת הילד כמו בתי המשפט. בענייני הרכוש המחלוקות הסתדרו פחות או יותר. בתחום דיני המזונות כבר בשנים הראשונות של בתי המשפט למשפחה, בתי המשפט שינו את הגישה שהייתה מקובלת בבתי המשפט המחוזיים בפסיקת מזונות אישה.

“אני זוכר פערים גדולים מאוד בפסיקת מזונות אישה וילדים בין בתי המשפט לבתי הדין. לא פעם אי אפשר היה לסדר גט בבתי הדין כי הדיין התרשם שהגבר מסכים לתת את הגט משום שבית המשפט חייב אותו במזונות מופרזים.

“בתי המשפט עשו שימוש בכלי של פסיקת מזונות כדי ללחוץ על מתן גט. כיום נראה שבעיה זו כבר אינה קיימת. שופטי המשפחה הנמיכו את רף המזונות של האישה כחלק מתפיסת שיוויון שחלחלה, ובכך צומצם הפער עם פסיקות בית הדין על פי דין תורה. לאחרונה אנחנו עדים לסוגיית מזונות ילדים שגם הם עובדים שינוי: ישנו תהליך שמוביל לצמצום הפערים. בשנים האחרונות אין מרוץ החלטות בין בתי הדין לבתי המשפט, והכיבוד הוא אמיתי”.

בהמשך דבריו אמר מנהל בתי הדין הרב שמעון יעקבי: “הסוגיה הקשה ביותר כיום היא סוגיית פסיקת נזיקין עבור סרבנות גט. אנו מתנגדים לכך בתוקף מאחר שהיא פוגעת בכשרות הגט. יש עמדות חלוקות בין שופטים ואנשי אקדמיה, אבל העמדה שלנו בבתי הדין ברורה ועקבית. זו לא סוגיה של כריכה – מבחינתנו מדובר בגרעין הקשה ביותר של דיני כשרות הגט. הדיינים מונעים מעצמם שינה בלילה, מעיינים ומחפשים פתרונות אד-הוק לבעיות שלפניהם”.

הדברים נאמרו במהלך יום עיון בנושא “בית המשפט לענייני משפחה בחלוף עשרים שנה להקמתו: עבר, הווה ועתיד” במסגרת פאנל בנושא יחסי הגומלין שבין בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, שבו נטלו חלק פרופ’ דפנה הקר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב,  שופט בית המשפט העליון ניל הנדל, כבוד השופט נפתלי שילה – סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, ונציגת לשכת עורכי הדין עו”ד מיכל שקד.

השופט הנדל אמר התייחס לזכויות הילד ודיבר על צמצום הפערים בנושא בין בתי המשפט לענייני משפחה לבתי הדין הרבניים.

השופט נפתלי שילה אמר: “הפערים בין בתי המשפט לבתי הדין הצטמצמו – בתי הדין מצטטים פסיקות של בתי המשפט לענייני משפחה. ישנן לא מעט דוגמאות בהן דיינים מתייחסים לתקדימים משפטיים וכותבים באופן מעורר התפעלות, כאשר הם מצטטים פסיקות מארה”ב וכדומה עם דיון מעמיק.

“ישנם פסקי דין שאם לא היה מתנוסס עליהן הלוגו של מערכת בתי הדין, הייתי משוכנע שמדובר בפסק דין שנכתב על ידי מערכת בתי המשפט. הסיבה העיקרית לצמצום מרוץ הסמכויות היא העובדה שבתי הדין הרבניים עובדים לפי אמות מידה משפטיות ומתחשבים בפסיקה של בית המשפט העליון, בית המשפט לענייני משפחה ובתי המשפט המחוזיים”.