חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד הביעה היום (רביעי) זעם על התקרית שהתרחשה בתיכון 'אוהל שם' ברמת גן, במהלכו הושעה תלמיד לאחר שלכאורה הקים עמדה להנחת תפילין ללא אישור ההנהלה.
חמישה כוכבים: חופשת פסח שעוד לא הייתה אף פעם במגזר החרדי
במסגרת תפקידה כיו"ר ועדת חיזוק הזהות היהודית בבתי הספר הממלכתיים, הודיעה ח"כ דיסטל כי בכוונתה להגיש ביום ראשון הקרוב הצעת חוק שתאפשר "לכל תלמיד בישראל להניח תפילין בגאווה ובראש מורם בתוך כותלי בית הספר ובמרחב הציבורי".
לדבריה, ההצעה תכלול גם סנקציות נגד מורים ומנהלים אשר ינסו למנוע מהתלמידים לקיים את המצווה.
"במדינת היהודים, ילד שהניח תפילין ספג השפלה ממנהל בית הספר", אמרה בזעם. "מנהל בית הספר רדה בתלמיד, השפיל אותו, לקח ממנו את התפילין וגרם לו למפח נפש בלתי נתפס".
היא הוסיפה: "במדינת היהודים, מדינת ישראל המדינה היהודית היחידה בעולם, כשילד עושה 'מעשה נפשע' כמו להניח תפילין, מנהל בית הספר מתגדג'דר עליו ומשפיל אותו, כי כנראה שמנהל בית הספר לוקה באיזשהו הפרעה אוטו-אנטישמית וזקוק לטיפול".
דיסטל הדגישה: "גמרנו להיות פחדנים, גמרנו להיות עבדים של מיעוט קיצוני, אלים ולא מטופל, שחושב שהיהדות היא אסון. גמרנו לפחד מאלה שמפחדים מהיהדות של עצמם. אתם לא תדכאו אותנו יותר".
אחרי משבר חוק 'הרווחים הכלואים': הקואליציה הורידה היום (רביעי) חוק של עוצמה יהודית מסדר היום של המליאה, ברגע האחרון. מדובר בהצעת חוק מתנדבים בשב"ס של ח"כ צביקה פוגל מ'עוצמה'.
בהנהלת הקואליציה הודיעו לפוגל, דקות לפני ההצבעה, שהיא לא תגייס רוב להצבעה הצעת החוק שלו - והוא נאלץ להסיר אותה מסדר היום.
אמש צלחה הקואליציה על חודו של קול את ההצבעה על החוק החשוב - שהוא אחד ממקורות התקציב - ברוב של 59 חברי כנסת לעומת 58 חברי אופוזיציה.
כדי להשיג את הרוב ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לצאת במיוחד מבית החולים 'הדסה' לאחר הניתוח להסרת הערמונית שעבר רק יום וחצי קודם לכן, וחבר הכנסת בועז ביסמוט אולץ באמצע 'השבעה' על פטירת אימו להגיע לכנסת, כשהוא עם חולצה קרועה וכיפה לראשו - כל זאת בשל אי הסכמתו של בן גביר 'להתקזז' עימם.
התנהלותו של בן גביר גררה אתמול זעם רב בקרב הימין.
יו״ר הקואליציה אופיר כץ הגיש היום (שני), בשיתוף התאחדות הסטודנטים הארצית, ובצירוף חתימותיהן של נציגים מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, את הצעת החוק "להוצאת הטרור מהאקדמיה".
"ההצעה מגיעה בעקבות האמירות המסיתות ממרצים באקדמיה, שהתגברו מאז ה-7 באוקטובר, ולעתים מקבלות גיבוי מהמוסדות עצמם", אמר הח"כ.
לאחרונה נשמעה אמירתה של ד"ר ענת מטר מאוניברסיטת תל אביב שאמרה על המחבל ווליד דקה "אהוב ומקור השראה", והתבטאה "ככה נראית מחלה" על דגלי ישראל בקמפוס.
גם פרופ׳ נדירה שלהוב-קיבורקיאן, מרצה באוניברסיטה העברית, התבטאה באמירה: "זה הזמן לבטל את הציונות".
על פי הצעת החוק, מוסד יחויב לפטר מרצה, איש הוראה או חוקר, אם יתבטא או יפעל באופנים הבאים:
• שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
• הסתה לטרור.
• תמיכה בארגון טרור; תמיכה במאבק מזוין או במעשה טרור, של מדינת אויב, של ארגון טרור או של יחידים נגד מדינת ישראל.
מרצה שפוטר בעקבות דברים האלו לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורים ותמיכות מהמוסד.
בנוסף, מוסד אשר לא יפטר מרצה לפי הוראות חוק זה, ישללו לו תקציבים על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
יו״ר הקואליציה אופיר כץ: "לא נאפשר השתלטות של טרור על האקדמיה של מדינת ישראל במסווה 'חופש הביטוי', לא נאפשר את האמירות תומכות הטרור, והרוח הגבית לפעילות נגד ישראל, הגיע הזמן למאבק בטרור באקדמיה, ואני מחוייב לו".
יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אלחנן פלהיימר: "הגיעה העת להוציא את הטרור מהאקדמיה, לא ניתן לתופעה הזאת להימשך. אנחנו קוראים לכל חברי הכנסת מכל קצוות הכנסת להביע תמיכה בהצעת החוק הזאת, חופש ביטוי כן- הסתה לטרור חד משמעית לא".
סיעת יש עתיד סירבה לחתום על הצעת חוק של יו"ר סיעת עוצמה יהודית, ח"כ יצחק קרויזר, להקמת רשות זיכרון לאירועי 7 באוקטובר.
איפה אתה? זו הסיבה שכולם רוצים לקבוע פגישה עם הבנק הזה
לפי דווח של דקלה אהרן שפרן הבוקר (שישי) ברשת ב', מדובר בהצעת חוק שעליה חתמו כל סיעות הקואליציה וכן חלק מסיעות האופוזיציה - ישראל ביתנו, הימין הממלכתי ומפלגת העבודה.
יש עתיד והמפלגות הערביות הן הסיעות היחידות שלא חתומות על הצעת החוק.
ביש עתיד אמרו ל'כאן חדשות' כי לא יצטרפו לאף יוזמה של חברי עוצמה יהודית, שהיא "מפלגה קיצונית, חשוכה ומסוכנת" וכי "כל שיתוף פעולה איתם רק יעמיק את הלגיטימציה שהמפלגה קיבלה לראשונה מנתניהו ואפשרה לה להחריב את המדינה. יש עתיד הגישה הצעת חוק דומה ותמשיך לעבוד עבור שורדי הטבח, משפחותיהם וזיכרון הנרצחים".
לפי הצעת החוק שהגיש ח"כ קרויזר, תוקם רשות זיכרון בחבל תקומה, והיא תפעל להנצחת הנרצחים בטבח 7 באוקטובר, הקהילות שנחרבו וגבורתם של אזרחים ואנשי כוחות הביטחון.
לפי נוסח הצעת החוק, הרשות תפעל גם להנצחת המחויבות של מדינת ישראל להשבת כל החטופים, והיא תהיה מוסמכת להקים ולנהל מפעלי זיכרון לאיסוף ולפרסום עדויות על אירועי הטבח.
עוד נכתב בהצעת החוק כי תקציב הרשות ייקבע תחת תקציב משרד התרבות והספורט.
בנוסף, מוצע בה לאמץ את החלטת הממשלה מחודש מארס האחרון שלפיה כ"ד בתשרי יהיה יום זיכרון לאומי לציון אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. יום הזיכרון יצוין, בין היתר, על ידי טקס אזכרה ממלכתי שיקיים משרד ראש הממשלה, הורדת הדגלים לחצי התורן בבניינים ציבוריים ובמחנות צה"ל וכן לימוד על אירועי הטרור ועל חשיבות מצוות פדיון שבויים בבתי הספר.
לאחר שבג"ץ פסל את מינויו: ח"כ משה ארבל הגיש היום (שני) הצעת חוק שמטרתה לחזיר את יו"ר ש"ס אריה דרעי אל שולחן הממשלה.
בהצעת החוק נכתב: "מוצע לתקן את חוק יסוד: הממשלה, כך שיובהר כי בית המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לא מוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על מינויים של שרים וזהותם מכל עילה שהיא, למעט לעניין תנאי הכשירות שקבע המכונן".
המשמעות היא: בג"ץ לא יוכל להתערב במינוי שרים של הממשלה.
לפי ההצעה, "מינוי שרים על ידי ראש הממשלה ובאישורה של הכנסת, כמו גם ההחלטה על העברתם מכהונה, הן פעולות והכרעות המצויות בליבת הפעילות הדמוקרטית. בסמכותו, קבע המכונן הסדר שלילי, ובו רשימה סגורה של תנאים לכשירותם של שרים לכהן כחברים בממשלה. סוגיית כהונת שרים בממשלה נידונה בפסיקה לאורך השנים, שהוסיפה תנאים נוספים על אלו שקבע המכונן".
לדברי ארבל, "בעניין זה, 'הלכת דרעי-פנחסי' גרמה לחוסר ודאות במילוי רצון הבוחר ולעתים אף להכפפת רצון הבוחר לשיקול דעתו של בית המשפט".
הוא טען: "ניסיונות אחרים לתיקון הלכה זו בדרכים אחרות - לרבות התייחסות המכונן להפסקת כהונת שר מחמת עבירה - לא צלחו. על כן נדרש המכונן להבהיר כי בעניין זהות שרים, מינויים והעברתם מכהונה, בית המשפט לא ייבחן את אופן הפעלת שיקול הדעת של הגורם הממנה, הממונה או המאשר - במעשה או במחדל".
כעת הקואליציה, בהובלת ש"ס, תקדם בשבועות הקרובים את הצעת החוק, מתוך מטרה להחזיר את יו"ר ש"ס אריה דרעי לתפקידיו כשר הפנים והבריאות.
השר למורשת המיועד ח"כ הרב עמיחי אליהו ממפלגת עוצמה יהודית, הניח אמש (שני) על שולחן הכנסת את הצעת החוק הראשונה שלו, לפיה סטודנטים שמביעים תמיכה בפעולות טרור או מניפים דגלי אש"ף - תישלל מהם הזכות למלגות מטעם המדינה.
בדברי ההסבר להצעת החוק, אשר נוסחה בסיוע תנועת אם תרצו הפועלת לחיזוק הציונות באקדמיה, כתב ח"כ אליהו: "מדינת ישראל עושה מאמצים גדולים על מנת לתמוך בצעירים בתחילת דרכם. כמו גם לתעדף בחוק שירות המדינה אוכלוסיות שלא מקבלות יצוג הולם, בין היתר באמצעות תמיכה במלגות לימודים, המוענקות להם על פי תבחינים שונים. והפליה מתקנת כפי שמופיע בחוק שירות המדינה מינויים החוק המוצע מבקש לסתום פרצה בחומת המגן של הדמוקרטיה הישראלית מפני אויביה.
"אלו הקוראים לשלול את קיומה של מדינת ישראל או לפגוע בה באמצעות פעילות טרור, אינם יכולים להיות נתמכים על ידי המדינה שכנגדה הם יוצאים. החוק המוצע הינו צודק אבל יש בו גם כדי לעצור את הסכנה לדמוקרטיה הישראלית, מפני אלו החותרים כנגדה מבית".
אל הצעת החוק הצטרפו חברי הכנסת מעוצמה יהודית צביקה פוגל ולימור סון הר מלך.
ח"כ עמיחי אליהו אמר בתגובה להצעת החוק: "הצעת החוק הזו היא חשובה מאין כמותה. היא באה להעביר מהעולם את השימוש הציני והבזוי של סטודנטים שמקבלים תמיכה מהמדינה בחסות 'אפלייה מתקנת' שהיא גזענות לכל דבר. הם מקבלים כסף ממדינת ישראל ופוגעים במדינה. הגיע הזמן לעצור את הטירוף הזה, הגיע הזמן לתקן".
מתן פלג, יו''ר תנועת אם תרצו אשר סייעה בניסוח הצעת החוק: ''מברך על הצעת החוק החשובה של ח''כ אליהו. בשנה האחרונה נתקלנו במקרים רבים של הסתה לטרור באקדמיה ומולה שתיקה מוחלטת של ראשי המוסדות. בתור התחלה יש לייצר הרתעה מול המסיתים ולהבין שמי שמסית לטרור לא יתוגמל! תמיכה בטרור חייבת להפוך להיות לא משתלמת עבור סטודנטים. לא ייתכן שסטודנטים יצטרכו לשבת ליד תומכי טרור אחרי פיגועים כאילו כלום. זהו צעד ראשון בדרך להשבת השפיות והציונות לאקדמיה''.
ש"ס בהיסטריה מהצעת החוק של יום טוב כלפון ומתן כהנא? במפלגת ש"ס מתנגדים להצעת החוק שתמנע אפליה של תלמידות ספרדיות בסמינרים החרדיים, באמצעות עצירת התקציבים לבתי הספר שיפלו.
למעשנים בלבד: ככה תוכלו לחסוך למעלה מ-8.500 שקלים בשנה
בהודעה רשמית שפרסמה הסיעה הערב (שני) - נאמר: "הצעת החוק הפופוליסטית והמיותרת אינה מסייעת לתלמידות ונועדה לצרכים פופוליסטיים בלבד כי רק זה מה שהממשלה וסיעת ימינה יודעים לעשות.
"ח"כ כלפון יודע שהחוק החדש לא מעלה ולא מוריד מאומה מהמצב הקיים, וכל מטרתו היא להטריל. כל זה בשיתוף פעולה עם ועדת שרים לחקיקה קטנונית, שהצביעה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי שהתריע על כך בדיוק", אמרו בש"ס.
''כלפון, מי אתה שתלמד אותנו על המאבק באפליית תלמידות ספרדיות? מוטב שתקיים אחוז אחד מהבטחות הבחירות שלך לפני שאתה נטפל אלינו. אפליית ההתיישבות הצעירה מול הנגב רשומה על שמך. חצוף''.
כפי שדווח בחרדים 10, ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול את קידום הצעת החוק של ח”כ יום טוב כלפון ומתן כהנא, הקובעת כי מוסד חינוכי שמפלה תלמידים ברישום על בסיס מוצאם העדתי - לא יקבל תקצוב מהמדינה.
ההורים בודקים, הילדים הולכים ללמוד • איך המתווה החדש עובד?
נתון דרמטי: יכול להיות שאתה מפסיד מאות אלפי ש”ח ששייכים לך
בשיחה עם חרדים 10 אמר ח”כ כלפון: “אני מכיר את הסבל, לי יש אפלייה כפולה – גם ספרדי וגם עולה חדש. אומרים ישראל הראשונה והשנייה – אנחנו השלישית. אני הכי מרגיש את זה. החוק הזה נגד אפליה בא מבפנים. אני מאוד קשור לציבור החרדי. יש לי משפחה חרדית, אני קרוב לרב מזוז, אני מכיר את העולם הזה מבפנים לא מבחוץ”.
מה זה אומר על ש"ס, אם אחרי 40 שנים להקמתה עדיין מתעסקים באפליית בנות ספרדיות בסמינרים?
אין מפלגה שיוצאת נשכרת מזה שיש אפליה, עוני ופערים חברתיים כמו ש"ס.
— מדברים כלכלה (@DiscussingEcon1) February 14, 2022
ח״כ כלפון תקף את ש”ס, שעומדת, כמו בעבר, להצביע נגד החוק: “זו בושה שש”ס, שהוקמה בשביל לפעול למען הציבור הספרדי תהיה נגד. זה שעד היום ש”ס לא העבירה חוק כזה – זו בושה".
הוא לגלג על מפלגתו של דרעי - ואמר: “עד היום – זו לא פעם ראשונה שש”ס מצביעה נגד החוק, כי אמרו שיש להם אילוץ קואליציוני – היה תירוץ. עכשיו, כשהם באופוזיציה, אז מה מונע מהם לתמוך בחוק? אין להם משמעת קואליציונית. בעבר היה להם תירוץ. מה יגידו כעת? למה הם הולכים להתנגד?"
בראיון הסביר ח"כ כלפון את היתרון שבהצעה החדשה, על פני החוק הקיים.
“פעם היה לש”ס תירוץ קואליציוני. מה יגידו כעת? למה הם נגד?”
הצעת חוק חברתית והומינטרית שיזמה ח"כ אתי עטיה מהליכוד עברה היום (רביעי) פה אחד בקריאה טרומית בכנסת.
השיטה שסחפה להפסקת עישון מגיעה למגזר החרדי. מה הקסם?
בואו לשאול את המנכ”ל: מי אמר שהנשים לא מבינות בהשקעות?
רוצה להיות ממונה על מועצה דתית? זו הדרך שמובילה לתפקיד הנחשק
הצעת החוק קובעת כי כספי סיוע שהמדינה מעניקה להורים עצמאיים ויחידנים יישארו ברשותם ולא יעוקלו על ידי הוצאה לפועל.
ההצעה אושרה בקריאה טרומית ברוב של 42 ח"כים, ללא מתנגדים ונמנעים והועברה להמשך תהליך חקיקה בוועדת החוקה.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "מדינת ישראל קבעה מספר מנגנוני תשלום והטבות, שתכליתם לסייע להורים עצמאיים, נוכח צורכיהם הכלכליים והמשפחתיים הייחודיים ולנוכח מצבם הפגיע בשוק העבודה. מנגנוני תשלום אלה מעוגנים במספר חוקים ותוכניות ממשלתיות.
"תשלומים אלה נועדו לשמש כרשת ביטחון להורים עצמאיים או כפלטפורמה לשיפור מצבם הכלכלי דרך השתלבות מוצלחת בשוק התעסוקה, לכן יש להבטיח כי כספים אלה יגיעו ליעדם ויגשימו את תכליתם המקורית.
"להגנה על כספי התשלומים המוענקים במסגרת תכניות ממשלתיות לסיוע להורים עצמאיים ישנו רציונל נוסף ומשמעותי, שכן מדובר למעשה בהחזר רטרואקטיבי עבור תשלומים שכבר שולמו מכיסו של ההורה העצמאי, שהסתמך על ההחזר הצפוי".
עוד נאמר בהצעת החוק: "מטרת התוכנית היא לאפשר להורים אלה להיחלץ ממעגל הקצבאות ולשפר את מצבם הכלכלי באמצעות שילובם המוצלח בעבודה או הגדלת היקף המשרה. כל עוד הכספים הללו חשופים לעיקול, לשעבוד או להעברה בעקבות חובות, עלול עיקולם להגדיל את סך חובותיו של ההורה העצמאי, שהסתמך על ההחזר הצפוי, ואף להעמיק את תלותו בקצבאות".
רוצים גם אתם להצטרף לעשרות מיליוני האנשים שיצאו לחופשי מכלא העשן? לחצו כאן >>>>>>
חברי הכנסת מהאופוזיציה הפריעו היום (רביעי) ליו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן להציג את הצעת החוק שלה, וטענו כי היא 'גנבה' את הצעת החוק מח"כ מיכל וולדיגר ממפלגת הציונות הדתית.
מדובר בהצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, שמעבירה לידי קופות החולים את האחריות לטיפול בהתמכרויות ומעניקה להן סמכות להעניק שירותי גמילה.
ח״כ מיכל וולדיגר, שהודיעה כי תצביע בעד הצעת החוק, אמרה בעת נאומה על הדוכן לסילמן: "אל תפזרי לי נשיקות, אני לא צריכה אותן, אפילו דוחה אותן".
היא התייחסה לסילמן ושרן השכל: "מה שעומד מול העיניים שלי הם נפגעי התחלואה הכפולה וכל יום שעובר אנשים מתים, ואני מכירה אותם - לא שתי אלה שיושבות שם".
ההצעה אושרה בקריאה טרומית.
ח"כ אורית סטרוק צעקה לסילמן: "בושה מה שעשית. אין לך בושה לעמוד כאן ולהציע את החוק הזה מחדש?"
ח״כ יעקב מרגי מש"ס האשים: "ח״כ עידית סילמן גנבה חוק של ח״כ מיכל וולדיגר. העתיקה אותו מילה במילה. ביזיון, אני מתבייש. מעולם לא התנהגנו ככה בבית הזה".
ל"כ אחמד טיבי אמר לאחר שסילמן סיימה להגיש את הצעת החוק: "התופעה שבה הקואליציה דוחה הצעות חוק של חברי אופוזיציה ואחר כך אתה מוצא אותן מועתקות כדי לקדם אותן על ידי הקואליציה - היא תופעה לא לעניין והיא פוגעת בעבודת הכנסת. יש כאלה שקוראים לזה גניבה או 'קופי פייסט'".
ח"כ אופיר סופר הזכיר כי נושא הטיפול בבריאות הנפש הוא בדמה של ח"כ וולדיגר: "היא מתמסרת אליו כבר שנים רבות. למרות הציניות של חברי הקואליציה שחצתה אפילו את גבולות הפוליטיקה, החוק הצודק של מיכל עבר ואני מברך אותה על כך".
ח"כ סילמן הגיבה: "לא יעזרו צעקות דרמטיות וריקות מתוכן מצד האופוזיציה. אחרי עבודה פוליטית ומקצועית מאומצת- ל-120,000 מכורים ומתמודדי נפש תהיה כתובת טיפולית אחת".
ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיב: "כל ההבדל בין שחקנית נשמה שמתעניינת אך ורק בנושא עצמו ובטובת מתמודדי התחלואה הכפולה לשחקנית מזויפת שמתעניינת אך ורק בסלפי, כבוד וקרדיטים. שאפו מיכל!"
כל ההבדל בין שחקנית נשמה שמתעניינת אך ורק בנושא עצמו ובטובת מתמודדי התחלואה הכפולה לשחקנית מזויפת שמתעניינת אך ורק בסלפי, כבוד וקרדיטים. שאפו מיכל! https://t.co/qYU9n8yrFx
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) October 13, 2021
יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ', האשים היום (ראשון) כי יו"ר הקואליציה ח"כ עידית סילמן גנבה הצעת חוק של ח"כ מיכל וולדיגר ממפלגתו.
מדובר על הצעת חוק שמעבירה לידי קופות החולים את האחריות לטיפול בהתמכרויות ונותנת להן סמכות להעניק שירותי גמילה.
הצעת החוק הזו אושרה היום בוועדת השרים לחקיקה ותקבל את תמיכת הקואליציה.
''אז כמובן הצעת החוק שסילמן גנבה ממיכל וולדיגר אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אבל הצעת החוק החשובה של מיכל לציון יום בריאות הנפש נדחתה. למה? ככה. ככה נראית קואליציה שעסוקה בפוליטיקה, קרדיטים ויח"צ, עם אפס ענייניות'', תקף סמוטריץ'.
הוא הוסיף: "מיכל וולדיגר היא שחקנית נשמה שבאמת מביאה את כל כולה כדי להיות קול וידיים למתמודדי הנפש במדינת ישראל. והיא תתגבר על הפוליטיקות הקטנות של הקואליציה הזו ותעשה מהפיכה בתחום הזה. אני בטוח בזה. פשוט כי זה כל כך צודק וכל כל נכון שזה חייב לנצח. תודה מיכל! כולנו מאחריך".
הצעת חוק חדשה, אותה הגישו משה גפני ואורי מקלב, לצד שורת חברי כנסת מיהדות התורה, ש"ס והציונות הדתית, מבקשת לחוקק חוק שיסמיך את רשות הטבע והגנים לקבוע מועדים לרחצה נפרדת לגברים ולנשים בגנים לאומיים ובשמורות טבע אשר יש בהם מקומות המיועדים לרחצה.
לפי הצעת החוק, מועדים ייקבעו לזמן שמשכו לא יפחת מ-15% מכלל שעות הפעילות של כל אתר, והמועדים ולוחות הזמנים לרחצה נפרדת יקבעו בהתחשב בביקוש לרחצה נפרדת בקרב האוכלוסיות המעוניינות בכך, וכן בהתחשב בצרכי כלל האוכלוסייה המבקרת באותו אתר.
יוזמת החוק באה לאחר שהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה לשעבר, דינה זילבר, קבעה בהחלטה האחרונה שקיבלה בטרם פרישתה, כי החלטת רשות הטבע והגנים לאפשר רחצה נפרדת לגברים ולנשים בשמורות הטבע ‘עינות צוקים’ - התקבלה ללא סמכות.
בחוות הדעת שהנפיקה, המשתרעת על פני 14 עמודים, קבעה זילבר כי הפגיעה בשוויון הכרוכה בהנהגת שעות רחצה נפרדות לשני המינים “מחייבת הסמכה מפורשת בחקיקה ראשית, ואינה יכול להישען על סמכויות כלליות של רשות הטבע והגנים”. לאור כך, קידום הפיילוט של הרשות “מצריך מקור הסמכה מפורש בחקיקה”.
בעקבות כך, הודיעה רשות הטבע והגנים כבר לפני כחודשיים למשרד המשפטים, כי יש בכוונתה לקדם חקיקה להפרדה ברחצה. המכתב של הרשות יצא בעקבות החלטת משרד המשפטים להשהות את הפיילוט ולאחר שמטעם היועמ”ש הובהר כי לרשות אין סמכות לפעול ולאשר הפרדה ברחצה באתרי הטבע.
בדברי הסבר להצעת החוק נאמר: "במדינת ישראל ישנם לפחות 20% מהאוכלוסייה, מכל הדתות, שמטעמי דת נמנעים מרחצה במקומות שאין בהן שעות רחצה נפרדות, לגברים ולנשים. עקב כך, נמנע מאוכלוסייה זו לבקר ולהשתמש באתרי טבע שיש בהם מקומות רחצה, מכיוון שאין בהם הסדר של שעות רחצה נפרדת.
"כך למעשה אוכלוסיות אלו מופלות לעומת כלל אזרחי המדינה. ההפליה מתעצמת, כאשר מדובר באתרי טבע ששייכים למדינה, ובפועל אינם מאפשרים לאוכלוסיות
אלו לבקר ולהשתמש באתרים רחצה בטבע, בהתאם לדתם ואמונתם. בכך, המדינה מונעת את השימוש של כלל הציבור במשאבי הטבע ששייכים לכלל הציבור.
"כבר בשנת 1978, בעקבות הצעת חוק של חבר הכנסת אברמוביץ, תוקן חוק הסדרת מקומות רחצה, והוסדרה סוגיית חופי ים נפרדים. בשנת 1995 בעקבות הצעת חוק של חבר הכנסת משה גפני, הוסדרה חובת הפרדה במקומות רחצה המוגדרים כ"מקומות מרפא", אך סוגיית ההפרדה באתרי הרחצה באתרי הטבע לא הוסדרה בחוק עד כה ועל כן מוצע להסדיר עניין זה בחוק כעת.
"לאור האמור, מוצע לקבוע בחוק שכל מקום רחצה שמנוהל על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים, יקבעו שעות רחצה נפרדות לנשים ולגברים".
אחרי שיחות עם חרדיות: בן זוגה של השרה ממרצ באמירה מפתיעה
שי גליק, מנכ"ל בצלמו, ממובילי המאבק: "מדובר במאבק על זכויות אדם. האם גם לציבור הדתי והחרדי יש זכות ליהנות מהטבע!?
"לא מדובר כאן בכפייה דתית כי אם ההיפך. אנחנו בטוחים שרוב חברי הכנסת, מכל סיעות הקואליציה והאופוזיציה יתמכו בדבר. גם הציבור הערבי תומך בכך ואין לנו ספק שההצעה תעבור ברוב עצום.
"אנחנו קוראים ליועץ המשפטי לממשלה למצוא פתרון עוד טרם יאושר החוק, אולם ככל שהוא מתעקש להמשיך בדרך שבה למחבלים יש זכויות אדם ולציבור הדתי לא - נקווה שהמחוקקים יוכיחו שגם לציבור הדתי יש זכויות אדם".
עוד התגרות בחרדים: ח"כ תמר זנדברג ממרצ הניחה הצעת חוק חדשה, לפיה לרשימת הזכאים לקבל 'סל קליטה' יתווספו גם מי שלמדו במוסדות חינוך חרדיים - וחזרו בשאלה.
על פי ההצעה, מי שיעמוד בקריטריונים שייקבעו לצורך כך, יזכו לתמיכה כספית זהה לזו שלה זכאים כיום עולים חדשים במסגרת 'סל קליטה'.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "התמיכה ביוצאים לשאלה אינה ממוסדת, מועטה, נעשית על בסיס פרטי, וללא כל תמיכה מצד המדינה. בנוסף, אין בחוק הישראלי, בתקנות או בנהלים, הגדרה ליוצא לשאלה. העדר הגדרה רשמית מקשה על איסוף נתונים מדויקים לגבי היקף התופעה.
"היציאה לשאלה היא תהליך אישי מורכב, אשר במהלכו ואחריו רבים מהיוצאים לשאלה סובלים מפערים בהשכלה הפורמלית, ממחסור כספי וחומרי ומקשיים נפשיים וחברתיים. המדינה אינה מספקת סיוע ייעודי כלשהו ליוצאים בשאלה. מצב זה הוא בעיקרו תוצאה של היעדר הכרה רשמית במצבם. בכך למעשה נמנעים מהם אמצעים לקידום חברתי, אותם המדינה מעניקה לאוכלוסיות אחרות, כדוגמת אוכלוסיית העולים".
עוד נאמר בהצעת החוק, כי "מבחינה כלכלית הסיוע מצד ההורים לרוב נפסק גם כן. כמעט כל היוצאים לשאלה אינם יכולים להמשיך ולהתגורר בבית משפחתם ובוודאי שלא בישיבה בה למדו, והם מוצאים עצמם במצוקת דיור. למצוקת הדיור מתווסף כמעט תמיד מחסור כספי, המועצם בגלל הקושי במציאת עבודה. הדבר מציב את רוב היוצאים לשאלה במצב של מצוקה כלכלית בתחילת דרכם בעולם החילוני".
"המדינה מקנה כיום כלים מסובסדים לבוגרי מערכת החינוך החרדית שנשארו בעולם החרדי כדי שיתגברו על הפערים שמערכת זו יוצרת, אך נמנעת מגיבוש כלים כאלה עבור בוגרי אותה מערכת שאינם מהווים עוד חלק מהחברה החרדית. הדבר יוצר אי-שוויון ואפליה כלפי היוצאים לשאלה. לאור הדמיון בין עולים חדשים ובין יוצאים לשאלה בכל הנוגע לקשיים ולפערים שתוארו, מוצע לקבוע כי יוצאים לשאלה יהיו זכאים לסל קליטה, בדומה לזכאותם של העולים חדשים, שיאפשר להם להתאקלם באופן המיטבי".
סיעת יהדות התורה הגישה אחר הצהרים (שלישי) הצעת חוק לפיזור הכנסת ה-24.
על הצעת החוק חתמו כלל חברי הכנסת של סיעת יהדות התורה, ויו"ר סיעת ש"ס בכנסת ח"כ מיכאל מלכיאלי.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "על אף תוצאות הבחירות לכנסת העשרים וארבע שהסתיימו בהכרעה ברורה לימין, הוקמה ממשלת הדרה בראשות ח"כ נפתלי בנט, תוך הפרת הבטחת הבחירות הליבתית המפורשת למאות אלפי בוחריו, לפיה לא יקים ממשלה ברוטציה עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ולא ישב באותה ממשלה עם ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"מ.
"על מנת למנוע את הולכת השולל של אזרחי ישראל, מוצע בזה לפזר את הכנסת ולהחזיר את המושכות לאזרחי המדינה, במטרה לקבוע הנהגה חדשה שתבטיח את עתיד המדינה היהודית והדמוקרטית בישראל".
בעקבות ההסתה נגד הציבור החרדי בשנת הקורונה וערב הבחירות: ח"כ ישראל אייכלר הגיש היום (רביעי) הצעת חוק תיקון לשון הרע, שתאסור על ביזוי אדם על רקע זהותו המגזרית או החברתית.
מחירים של פעם בשנה ביריד הספרים השנתי: בכל יום יש הגרלה בה אחד זוכה בהחזר מלא
לפי הצעת החוק, כשם שאדם שנפגע מלשון הרע יכול לתבוע את הפוגע גם ללא הוכחת נזק, כך תוכל קבוצה לתבוע את מי שפגע בה, גם אם לא הוכח נזק ישיר.
למשל, על פי ההצעה, יהיה אסור לומר: "החרדים מפיצים קורונה" או להזכיר כי "העבריין הוא חרדי".
ח"כ אייכלר הסביר: "הצעת החוק נועדה לשים סוף ללשון הרע וההסתה התקשורתית הקבועה נגד הציבור החרדי. לפי הצעת החוק, כלי התקשורת יצטרכו להיזהר בדבריהם גם כאשר הם מכלילים את החברה החרדית, או כל חברה אחרת, בלשון הרע".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי התיקון המוצע נועד להבהיר שביזוי אדם באזכור השתייכותו החברתית אסור בחוק.
מטרת החוק: "לשרש דעות קדומות ולהגן על כבודם של אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות, כגון קבוצת האוכלוסייה החרדית, קבוצת הציונות הדתית, קבוצת תושבי יהודה ושומרון, קבוצת הלומדים במוסדות לימודיים ועוד".
מאתגרים את כחול לבן: יש עתיד-תל"ם תעלה ברביעי להצבעה את הצעת החוק שתמנע ממי שהוגש כנגדו כתב אישום להרכיב ממשלה.
הכנסה קבועה מביטוח לאומי? בדוק היום את זכאותך לקצבה חודשית
בדברי ההסבר לחוק נכתב: "כהונתו של ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום בעבירות חמורות ובראשן עבירות של שחיתות וטוהר מידות, עומדת בניגוד מוחלט לנורמות המוסר הנדרשות מנבחר ציבור."
ראש האופוזיציה, ויו"ר יש עתיד-תל"ם, יאיר לפיד אמר היום: "זה שאין היום ישיבת ממשלה ואנחנו דוהרים לבחירות כי לראש הממשלה יש כתבי אישום וזה מעסיק אותו זו בושה וחרפה.
"לאנשים אין מה לאכול, עסקים נסגרים. אנחנו בגלל זה ביום רביעי הקרוב נשים על שולחן הכנסת את הצעת החוק שלא מאפשרת לאדם לרוץ לראשות הממשלה עם כתבי אישום פליליים. המצב לא יכול להימשך".
האם בקרוב תיפסק הדרכונים של פורטוגל? כולם מכירים את תופעת 'הדרכונים מפורטוגל', אלא שכעת הצעת חוק אנטישמית חדשה מאיימת להפסיק זאת - לאחר ששתי חברות פרלמנט אנטישמיות, קונסטנזה סואוסה וקטרינה פרירה, פועלות למנוע את זכות היהודים לקבל אזרחות פורטוגלית, ממניעים אנטישמיים.
איך תהיה תוכניתן, פרמדיק או מפיק מולטימדיה בלי להשקיע שקל?
גירוש פורטוגל, שהתרחש לפני כ-500 שנה, גרם להכחדת הקהילה היהודית וכמעט לא נותר לה שריד.
בשנים האחרונות חוקק הפרלמנט הפורטוגלי חוק שנועד לתקן את העוול ההיסטורי שנגרם ליהודים, ומאפשר לצאצאים של יהודים פורטוגליים מאותה תקופה לקבל אזרחות.
אלפי יהודים מרחבי העולם הגישו בקשות והשקיעו סכומי עתק בכלכלת פורטוגל.
השבת צאצאי היהודים לפורטוגל ומתן זכויות, לא מצאה חן בעיני שתי חברות הפרלמנט. דווקא בתקופת קורונה ובזמן משבר כלכלי עולמי, החליטו השתיים לפעול לביטול החוק.
לטענתן, קיים חשש דמוגרפי לפיו מתן אזרחות ליהודים, יגרום לכך שתוך 200 שנה מאות אלפי יהודים ישתלטו על פורטוגל.
ארגון 'בצלמו' פנה במכתב בהול לנשיא הפרלמנט של פורטוגל ודרש ממנו לדחות את בקשתן, לצאת נגד דרישתן ולהביא לפיטוריהן. במכתב נטען, כי מדובר בהתנהלות המזכירה תקופת אפלות. למרבה הצער, הנגיף האנטישמי ושנאת היהודים מעולם לא נחו.
לפי הארגון, דבריהן של חברות הפרלמנט נגד היהודים מעלה מוטיבים נאציים ועלול לגרום להתפרצות אנטישמית.
המכתב, אשר נשלח גם ל'ליגה נגד השמצה' הפועל למניעת אנטישמיות, נחתם בקריאה ברורה לנשיא להבהיר שהחוק הקיים לא ישונה.
בעקבות חשיפת חרדים 10: בדברים שנשאה היום (שני) חברת הכנסת עומר ינקלביץ' מ'כחול לבן' במליאת הכנסת, במסגרת 'נאומים בני דקה', היא יצאה נגד הגביה המופרזת בחניוני בתי החולים - והודיעה כי הגישה הבוקר הצעת חוק שתקבע כי שרי הבריאות והתחבורה יגבילו את הסכומים המרביים הנגבים בעבור חניה בחניוני בתי החולים.
אשפוז ברמב”ם? שהמשפחה תכין ארנק עם הרבה כסף רק עבור חניה
"חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שפורסם בשנת 2017 קובע שבבתי החולים עלות החניה לא תעלה על 20 שקלים ליום", אמר חברת הכנסת. "למרות זאת, בתי חולים עוברים על התקנות וגובים סכומים מופרזים מחולים ובני משפחותיהם.
"השבוע פורסם על בני משפחות שבאו לבקר את יקיריהם בבית החולים רמב"ם בחיפה, ונדרשו לשלם בסוף היום 117 שקלים, פי שישה מהמותר על פי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות.
"בבית החולים איכילוב גבו 56 שקלים עבור חנייה, ובבתי חולים נוספים מדובר במעשה שבכל יום.
"לא יעלה על הדעת שחולים ובני משפחותיהם נאלצים להוציא סכומי עתק עבור דבר כל כך בסיסי כמו חניה בבית החולים. הגשתי הבוקר הצעת חוק שתקבע כי ששרי הבריאות והתחבורה יגבילו את הסכומים המרביים הנגבים בעבור חניה בחניוני בתי החולים. המחיר המרבי לא יעלה על חמישה עשר שקלים עבור שעת חניה ועד 40 שקלים עבור יום חניה.
"אני מקווה שהחוק יעבור ובכך יסתיים המצב הזה שבו משפחות צריכות לשלם כאלה סכומים כדי לעמוד לצד יקיריהם בשעתם הקשה".
בעקבות ההפרדה בטיסת אל-על מניו יורק לישראל ביום חמישי שעבר - הגישה ח"כ מירב מיכאלי הצעת חוק המבקשת לאסור על נותני שירות להיענות לבקשות הפרדה מטעמי דת בין גברים לנשים.
הצעת החוק קובעת, כי חברה לא יכולה לפנות בבקשה לשינויים בהסדר מתן השירות, לרבות לבקש מאדם בטיסה לעבור כיסא, "גם אם זה מטעמי רגשות דתיים, שכן זוהי הפליה אסורה".
מיכאלי הסבירה כי המקרה האחרון של טיסת אל על הוא לדעתה הוכחה נוספת שאין שילוב עם הפרדה. "הפרדה מייצרת הפליה על רקע מגדר. הצעת החוק באה כדי להפסיק סופית את משחק הכיסאות הבלתי פוסק שבו נשים או אתיופיות מוזזות ממקומן מפני שלמישהו זה לא מתאים, בטיסה, או בכל מקום או שירות אחר", אמרה.
בדבריה היא נשענת על פסיקת שופטת בשנה שעברה, לפיה הבקשה מנוסע/ת לעבור מקום על רקע מינו היא הפליה מגדרית ומהווה הפרה של חוק איסור הפליה במוצרים ושירותים.
"למרות זאת אנו עדים למקרים חוזרים ונשנים כאלה ועל כן הצורך בהצעת החוק אשר תבהיר את תכליתו מעל לכל ספק. הצעת החוק מבהירה שאיסור האפליה על כל רקע המצוין בחוק חל גם בשינוי הסדר מתן השירות, כולל שינוי מקום ישיבה", נאמר.
יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, הניח הבוקר (רביעי) הצעת חוק חדשה ומפתיעה: הפרקליטות לא תוכל לערער על פסקי דין בעבירות פליליות שעונשן מתחת ל-10 שנים, בהן עבירות רכוש, שוחד, מרמה והפרת אמונים.
אמסלם מבקש להחיל את הצעת החוק על כל העבירות הפליליות, אך מבקש להחריג ממנה "מקרים מיוחדים או עבירות שעונשן 10 שנים או יותר" - בהם רצח, הריגה, אינוס, שוד, חטיפה וחבלה בכוונה מחמירה.
לפי ההצעה, זכות הערעור בעבירות אלה תישאר למורשע בלבד.
אמסלם הסביר את ההגיון העומד מאחורי הצעת החוק: "מדינה מוסרית לא צריכה לרדוף אזרח שקיבל עונש קל לטעמה. ניתן לראות בסיומו של הליך בערכאה הראשונה, לאחר שבית המשפט 'אמר את דברו' והגיע להכרעה שיפוטית - כשלב שממנו ואילך אין מדינה מקום להעמיד נאשם בסיכון כפול אלא במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל".
הוא הוסיף: "לפרקליטות יש אפשרות כלכלית בלתי מוגבלת לערער על פסקי דין. האזרח בדרך לגזר הדין מאבד את חבריו, משפחתו ולעתים גם את מקום עבודתו. ברוב המקרים אין הצדקה להטיל עליו גזר דין נוסף בדמות של ערעור. זכויות האדם זה לא דבר תאורטי אלא צריך לתרגם אותו הלכה למעשה".
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי במדינות רבות בעולם קיימות הגבלות על זכותה של המדינה לערער על פסקי דין.
"הגבלות משמעותיות על זכותה של המדינה-המאשימה לערער על פסק דין בהליכים פליליים קיימות במדינות רבות בעולם, ובהן בריטניה, קנדה, אוסטרליה, רבות ממדינות ארצות הברית ועוד", נכתב.
עוד נאמר כי "למדינה, כמאשימה, מוקנית עצמה רבה אל מול הנאשם, הן במשאבים והן בסמכויות שמוקנות לה בדין. על פי מחקרים אמפיריים שנערכו בישראל ישנה שליטה של התביעה בהליך הפלילי וסיכוייה של המדינה להצליח בערעור פלילי גבוהים מאד, ולעומת זאת, סיכויי הנאשם להצליח בערעורו שתתקבל עמדתו הינם נמוכים באופן משמעותי ביותר".
חבר הכנסת מיקי מכלוף זוהר מהליכוד מקדם בימים אלו הצעת חוק להנצחת הרבי מליובאוויטש זצ"ל, ובשפה החוקתית - כפי שמופיע בראש ההצעה שיגיש בקרוב: "הצעת חוק להנצחת הרב מנחם מענדל שניאורסון – הרבי מליובאוויטש (ציון זכרו ופועלו), התשע"ח–2018". כך חושף מנחם כהן, עורך שבועון 'כפר חב"ד', במגזין פורים של העיתון.
בדברי ההסבר לחוק, נכתב בין היתר: "יוזמת יום החינוך המוצע בחוק זה של הנצחת הרבי מליובאוויטש חוקקה גם ממשלת ארצות הברית באמצעות חוק נשיאותי מיוחד של נשיאי ארצות הברית. חוק זה החל מאז שנת 1978 ויום החינוך נקבע ליום הולדתו של הרבי מליובאוויטש כאות הוקרה והערכה למאמציו בנושאי החינוך. הרבי מליובאוויטש כיבד את בני המיעוטים וקרא לחיות עימם בשלום ובשכנות טובה.
"הרבי מליובאוויטש אינו נחלתו של פלח אוכלוסייה אחד. דמותו ומורשתו שייכות לכלל עם ישראל וראוי שהעם כולו ייחשף לעושר הגדול בהגות, בספרות, בפסיקות ההלכה ובחידוש ימיו של העם היהודי במורשתו של הרבי מליובאוויטש".
יוזם ההצעה, ח"כ זוהר, אמר לשבועון 'כפר חב"ד': "יש קהל גדול שמעריך ומוקיר את תרומתו של הרבי מליובאוויטש לעם ישראל, אנחנו מדברים על ציבור רחב מאוד מאוד שמעריך את פעולותיו של הרבי לחיזוק עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל. על כן אני חושב שהנצחת מורשתו היא הדבר הנכון ובטוחני שתקבל את המעמד הראוי".
חבר הכנסת זוהר במהלך המפגש עם יעקב מיוחס בתחילת השבוע. באדיבות המצלם
עוד אמר זוהר: "אני מחובר מאוד לרעיון שמובילה חב"ד. היא פועלת לקירוב לבבות של העם היהודי ולהשכנת שלום בין אדם לחברו, וגם מאפשרת ליהודים ברחבי העולם להתחבר ליהדות ולא להפסיד את השבת שלהם. הרבי הניח את המורשת האדירה הזו בכל העולם כולו, וגם פה בארץ. לעצם שאלתך, אני מכיר את החסידות, את האנשים, את הנפשות הפועלות. פגשתי אותם בארץ ובעולם".
השבוע קיים ח"כ מיקי זוהר מפגש עם העסקן החב"די ויועץ החקיקה יעקב מיוחס לקראת קידום החוק, בה נכחו גם יועציו של הח"כ - אלי פקשר ושמשון בלומנט.
ומתי תוגש הצעת החוק?
"בקרוב, בקרוב מאוד", השיב ח"כ זוהר.
חברי הכנסת של האופוזיציה הצליחו להפיל הערב (שני) הצעת חוק ברוב של 29 מול 28, זאת למרות שבמשכן הכנסת שהו 42 חברי כנסת מהקואליציה.
ח״כ מיכל רוזין ממרצ צהלה בסיום ההצבעה - וצייצה: "האופוזיציה הפילה עכשיו הצעת חוק לקואליציה. הם היו עסוקים בצפייה בארץ נהדרת".
ארץ נהדרת או משחק של ביתר ירושלים? באמת לא משנה. התוצאה מעידה שהקואליציה, בהובלת היו״ר החדש דוד אמסלם לא ממש מתפקדת.
לפי דיווח של טל שניידר ב'גלובס', המדובר היה בהצעת חוק הביטוח הלאומי, בנוגע לביטול הועדה הארצית המייעצת לענייני סיעוד. המשמעות של הפלת הצעת החוק היא שרק בעוד חצי שנה ניתן יהיה להעלותה שוב. "הח"כים מהקואליציה פשוט לא באו", אמרה שניידר.
יו״ר המחנה הציוני ח״כ יואל חסון כתב בטוויטר: "האופוזיציה הפילה חוק אנטי חברתי של הקואליציה - עכשיו במליאה ניצחה האופוזיציה את הקואליציה. שוב הם בונים עלינו להעביר להם חוקים. הם רוצים להעביר חוקים שיגיעו למליאה! אנחנו אופוזיציה, לא עובדים אצלם".
מוקדם יותר היום פנה יו"ר האופוזיציה, ח״כ יצחק הרצוג, במכתב רשמי ליו״ר הכנסת וליועץ המשפטי של הכנסת עו״ד איל ינון בדרישה לבטל את החרמת חוקי האופוזיציה על ידי ועדת השרים לחקיקה.
לדברי הרצוג, מזה מספר שבועות שרת המשפטים אילת שקד ושר התיירות יריב לוין, יחד עם יו״ר הקואליציה דוד אמסלם, מתנקמים באופוזיציה בעקבות הפיליבסטרים של האופוזיציה ב'חוק ההמלצות' ו'חוק ליצמן'.
הרצוג כתב: "חלפו מיני אז כמה שבועות והחרם של הממשלה נמשך בצורה בוטה וגסה". הרצוג הוסיף: "יצוין כי מרכז האופוזיציה, ח"כ יואל חסון, ניסה לשכנע את ראשי הקואליציה לחזור בהם מעמדתם, אך נכון לעכשיו לא נענה.. הריני פונה אליכם מתוקף תפקידכם וסמכותכם בדרישה נחרצת לשים קץ לשערורייה זו".
לדברי הרצוג, סיעת המחנה הציוני רואה זאת בחומרה רבה ושוקלת צעדים פרלמנטריים, ציבוריים ומשפטיים.
שר הביטחון אביגדור ליברמן מקדם בימים האחרונים הצעת חוק שתאפשר לו סגירת ישיבות הקוראות בפומבי להשתמט משירות בצה"ל או מסית כנגד חיילים שמשרתים בצה"ל.
את החוק יזמו חברי הכנסת מטעם סיעת ישראל ביתנו: עודד פורר, חמד עמאר, רוברט אילטוב ויוליה מלינובסקי.
בהצעת החוק נאמר כי שר האוצר רשאי יהיה להחליט שמוסד תורני לא יחשב כמוסד ציבורי לעניין קבלת התמיכה - אם העומד בראשו, המהווה סמכות דתית רוחנית עבור תלמידיו, פרסם ביודעין קריאה פומבית להשתמט משירות, פרסם ביודעין קריאה פומבית להסית לרדיפה, השפלה, עוינות או אלימות, כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסייה והכל בשל צבע, מין, או נטייה, דת, ארץ, מוצא, השתייכות לגזע או למוצא אתני או כנגד מי שמשרת בשירות".
הצעת החוק נועדה לשלול, בין היתר, תקציבים מישיבות הפלג הירושלמי.
חבר הכנסת עודד פורר מישראל ביתנו אמר: "מטרתה של הצעת החוק לשים סוף להתפרעויות ולהשתלחויות חסרות הרסן של מנהיגי הפלגים החרדיים הקיצוניים במערכת הביטחון".
כפי שדווח בחרדים 10, כבר לפני תשה חודשים ביקש ליברמן מחבר סיעת ישראל ביתנו, ח״כ עודד פורר, לפעול בכנסת מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, על מנת להפסיק את תקצוב הישיבות של 'הפלג הירושלמי' – זאת בעקבות ההתפרעויות והפגנות ההסתה שקיימו פעילי 'הפלג', בהוראתו של הגר"ש אוירבך.
וועדת שרים לענייני חקיקה תעלה ביום ראשון הצעת החוק של ח"כ זוהיר בהלול מהמחנה הציוני, המבקשת להעניק הקלות בשעות עבודה לעובדים הצמים במועדים דתיים.
נכון להיום, ההחלטה האם להקל על עובדים הצמים במועדים דתיים כפופה לשיקול דעתו הבלעדי של המעסיק, ובמרבית המקרים הקלות אלו יבואו על חשבון ימי החופשה השנתית.
הצעת החוק מבקשת לאפשר לעובד יהודי המצהיר כי הוא צם באחד או יותר מחמשת הצומות הבאים: צום גדליה, עשרה בטבת, תענית אסתר, י"ז בתמוז ותשעה באב; עובד מוסלמי הצם בחודש הרמדאן; ועובד דרוזי המצהיר שהוא משתתף בתפילות ה'אל-עושר' - לאחר לעבודה בשעתיים, או לסיים את העבודה שעתיים לפני הזמן במהלך ימי הצום.
הצעת החוק באה על רקע תלונות של עובדים מוסלמים רבים אשר תצמים בחודש הרמאדן, מתקשים לתפקד באופן מלא במקום העבודה, ואינם יכולים להרשות לעצמם לקחת ימי חופשה מרובים, לאורך תקופת הצום הארוכה.
יוזם ההצעה, ח"כ בהלול, אמר לקראת הדיון בוועדת השרים: "החברה הישראלית, יהודים ומוסלמים, היא חברה מסורתית ולמרבית הציבור חשוב לקיים מנהגים ומצוות דתיות. צום הרמאדן הוא מהמצוות החשובות באיסלם. גם אני, שאינני אדם דתי ביום יום, מקפיד לצום לאורך החודש. בשנים האחרונות כיוון שהרמדאן מתקיים בחודשי הקיץ והימים ארוכים , הקושי לאדם העובד רב עוד יותר, ועלול אף לסכנו בריאותית".
בהלול הוסיף: "מדינת ישראל מדברת רבות על החשיבות של שילוב האוכלוסייה הערבית בכלכלה ובמקומות העבודה. התחשבות סמלית כמו הקלה בשעות העבודה בזמן הרמאדן, יכול להביא לשינוי מרחיק לכת הן בתחושת השייכות והחיבור של הציבור הערבי, והן ביכולת שלו להשתלב במקומות העבודה מחוץ לקהילה המקומית".
הצעת חוק לביטול ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים בנגב ובגליל, צפויה לעלות היום (ראשון) בוועדת שרים לחקיקה.
הצעת החוק, אותה הגיש ח"כ יוסי יונה מהמחנה הציוני, ועליה חתומים כמחצית מחברי סיעת המחנה הציוני וח"כים נוספים ממפלגות הליכוד, כולנו וש"ס, מבקשת לבטל סעיף בתיקון לפקודת האגודות השיתופיות, המעניק לוועדות קבלה בישובים הקהילתיים שיקול דעת נרחב בכל הנוגע לדחיית מועמדים.
לטענת ח"כ יונה, למרות שהחוק אוסר על אפליה, הסעיף מאפשר דחיית מועמדים בטענה ש"המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה" וכן בשל "חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי". בפועל, כך טוען יונה, מתבצעת בחסות החוק אפליה על בסיס גיל, מוגבלות פיזית, או עדתיות.
ח"כ יונה אמר לוואלה: "שנים ארוכות נעשה שימוש מחפיר בוועדות הקבלה ביישובים הקהילתיים כדי לדחות מועמדים שכל חטאם שארץ המוצא שלהם, גזעם, חזותם, חיתוך דיבורם, השכלתם, או מעמדם הכלכלי הביאו לדחיית בקשתם לגור ביישובים אלה". לדבריו, הצעת החוק נועדה למגר את "הסלקציות הבלתי מוסריות האלה".
ההצעה מעוררת התנגדות בקרב תנועות המושבים והקיבוצים, להם יש לובי חזק במפלגת העבודה. אלה לוחצים על ח"כי המחנה הציוני להתנגד לה.
יונה דחה את הלחצים והוא נחוש להביא את ההצעה להצבעה היום, בתקווה שהקואליציה תאפשר חופש הצבעה וחלק משרי הליכוד, ש"ס וכולנו יתמכו בו. עם זאת, יש לציין כי לרוב הצעות חוק פרטיות של ח"כים מהאופוזיציה אינן זוכות לתמיכת ועדת השרים לחקיקה.