נתניהו על המחאה: יש המאמינים שחלק מהעם שווה יותר וחלק פחות

בטקס הממלכתי לזכרו של זאב ז'בוטינסקי בהר הרצל, אמר ראש הממשלה: "הטענה המתריסה כי כל הטוב בישראל נעשה על ידי מחנה אחד אינה עומדת במבחן המציאות" • על איומי הסרבנות: "חותרת תחת יסודות הקיום ועלולה להחריב את הבית"
אריה ריבקינד
א' אב התשפ"ג / 18.07.2023 21:29

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס הערב (שלישי), בטקס האזכרה הממלכתי לציון 83 שנים למותו של זאב ז’בוטינסקי,  למחאות נגד הרפורמה המשפטית, ואמר: “יש מי שמאמין שחלק מהעם שווה יותר וחלק פחות”.

נתניהו תקף בטקס שנערך בהר הרצל בירושלים: “הטענה המתריסה כי כל הטוב בישראל נעשה על ידי מחנה אחד אינה עומדת במבחן המציאות, ורומסת את ההקרבה היומיות, שלעיתים כואבת מנשוא, של יותר ממחצית העם”.

ראש הממשלה אמר  בטקס האזכרה הממלכתי: “100 שנים אחרי שעיקרון ‘קיר הברזל’ הוטבע בכתבי ז’בוטינסקי, אנו ממשיכים ליישם את העקרונות הללו בהצלחה. אני אומר ‘ממשיכים’, כי הצורך להעמיד קיר ברזל עוצמתי אל מול אויבינו אומץ על ידי כל ממשלות ישראל, מימין ומשמאל. אנחנו מפתחים כלי הגנה וכלי התקפה נגד דורשי רעתנו, ואני יכול להגיד לכם בוודאות שהם אינם מבחינים בין מחנה זה למחנה אחר בתוכנו.

“כל מי שמנסה לפגוע בנו בחזית אחת, וביותר מחזית אחת, צריך לדעת שדמו בראשו. נוסיף להתנגד בעוצמה חסרת פשרות לניסיונותיה של איראן לפתח ארסנל גרעיני, ונעמוד איתן נגד ניסיונותיה לפתח חזיתות טרור בגבולותינו – בעזה, ביהודה ושומרון, בסוריה ובלבנון”.

נתניהו התייחס לברית עם ארה”ב ואמר: “כמו ז’בוטינסקי, שהאמין שהברית הטבעית של מדינת היהודים היא עם מעצמות המערב – כך אנו מאמינים שהברית הראשונה והחשובה ביותר שלנו, ברית שאין לה תחליף, היא עם ארה”ב. עם זאת, אנו תמיד זוכרים שהאחריות העליונה לגורלנו ולביטחוננו מוטלת עלינו – על ממשלת ישראל הריבונית בירושלים”.

ראש הממשלה התייחס לאיומי אנשי מילואים להפסיק את שירותם הצבאי בתגובה לרפורמה: “גם בזמנו של ז’בוטינסקי היו מחנות, היו מחלוקות, היו ויכוחים, לפעמים ויכוחים עזים לא פחות מאשר היום. אבל ז’בוטינסקי ידע תמיד שיש קווים שאותם לא חוצים. כשהיה בעמדת מיעוט, הממלכתיות שלו נותרה אמיתית – זו לא הייתה ממלכתיות על תנאי, ולא ממלכתיות מזויפת. הוא לא היה משלים בשום פנים ואופן עם הסתה לסרבנות בצבא ישראל.

“סרבנות, מכל צד שהוא, היא סופו של הצבא. הסרבנות חותרת תחת יסודות הקיום המשותף של כולנו והיא עלולה להחריב את הבית. היא נותנת עידוד לאויבינו שיכולים להתפתות לעשות מעשה תוקפנות נגדנו, באי הבנה שנתלכד ברגע המתאים.

“ומה שקשה ביותר, היא העובדה שחלק מראשי ההסתה לסרבנות עמדו בעבר בראש המדינה או הצבא – ודווקא הם מכולם יודעים היטב את מחירה ההרסני של הסרבנות. ז’בוטינסקי היה יוצא בשצף-קצף נגד אלה שממרידים להחריב את כל מה שבנינו פה יחד. הוא כתב: ׳מדינה יהודית כמוה כאור וכאוויר – שלי היא׳.

“המדינה היא של כולנו. אני רוצה לומר לכם, דווקא משום שהמדינה היא של כולנו – אנו מבינים שחלק מהציבור חרד משינוי יסודי בדמותה של המדינה. לכן, אני רוצה להדגיש: אנחנו, כתלמידי ז’בוטינסקי, מחויבים שישראל תישאר מדינת לאום יהודית ודמוקרטית, חופשית, ליברלית, שמקדשת את שלטון הרוב לצד זכויות הפרט”.

הוא הדגיש: “כדי להשיג זאת, אנו פועלים לתקן את חוסר האיזון בין הרשויות באופן מדוד ואחראי – עם חתירה להסכמה ציבורית רחבה ככל האפשר”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות