ארי שביט: אני אשם בדרישה להכיר במדינה יהודית • ומה הגיב יעלון?

העיתונאי ארי שביט מ’הארץ’ מפרסם הבוקר (חמישי) מאמר תחת הכותרת “אני אשם”.

“האמת? אני אשם. אני האדם חסר הבינה וחסר הדעת שהציב את הדרישה להכרה במדינה יהודית במרכז השיח הציבורי הישראלי”, כותב שביט. “אל תבואו בטענות לביבי. אל תבואו בטענות לרות גביזון, צביה גרינפילד, גדי טאוב ובן דרור ימיני. בואו בטענות אלי: אני העבריין הנמלט. אני הפושע. אני הלאומן חסר התקנה שמאמין באופן עמוק במדינה יהודית ודמוקרטית”.

לפי שביט, בראשית ספטמבר 93′ כשפורסם הנוסח המלא של הסכמי אוסלו חשכו עיניו, לאחר שגילה כי בעוד שישראל הכירה בעם הפלסטיני ובזכויותיו הלגיטימיות, הפלסטינים לא הכירו בעם היהודי ובזכויותיו שלו.

“בבזל הרצל הקים את המדינה היהודית, בלייק סאקסס האו”ם הכיר במדינה היהודית ובאוסלו המדינה היהודית נשכחה”, הוא כותב.

לדבריו, הסכסוך הישראלי פלסטיני איננו סכסוך טריטוריאלי אלא סכסוך זהותי־קיומי וכי הדרך היחידה לשלום היא חלוקה אמיתית והכרה הדדית: שתי מדינות לשני עמים.

לפי שביט, העמדה שפתרון הסכסוך חייב להיות כרוך בהכרה בזכות הקיום של מדינה יהודית־דמוקרטית היתה לעמדתה הרשמית של ישראל. היום היא מקובלת גם על הנשיא ברק אובמה, על המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון ועל רבים אחרים בקהילה הבינלאומית.

“רק כאשר כל ילד פלסטיני בדהיישה וכל ילד פלסטיני בבלאטה יידעו שיש עם יהודי שכן שגם הוא בעל זכויות בארץ – השלום יתחיל.

“האם הרעיון של מדינה יהודית־דמוקרטית מנציח את הכיבוש? להיפך. רק כאשר כל נער באופקים וכל נערה במגדל העמק יבינו שחלוקת הארץ נדרשת כדי להבטיח את המפעל הציוני, סיום הכיבוש יתחיל. האם הרעיון של מדינה יהודית הוא אנטי־דמוקרטי? בדיוק להיפך. במזרח התיכון הקנאי והאלים הזה רק מדינה יהודית יכולה להיות דמוקרטית, ורק מדינה דמוקרטית יכולה להיות יהודית.

“על ישראל להכיר בזכויותיהם המלאות והשוות של כל אזרחיה, אבל על העולם להכיר בזכותה להיות ביתו של עם קטן, מאוים ונרדף. חברים ועמיתים יקרים, אל תרימו יד על הצהרת בלפור, על החלטת החלוקה של האו”ם, על הכרזת העצמאות ועל זכות הקיום של המדינה היהודית — היא מדינת ישראל”, כתב שביט.

שר הביטחון לשעבר משה יעלון הגיב לשביט וכתב: “צודק ארי שביט במאמרו. הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא החל ב-1967 ולא יסתיים בקווי 67′. משחר הציונות לא הייתה הנהגה פלסטינית אחת, כולל זו הנוכחית, שהסכימה להכיר בזכותנו לבית לאומי יהודי באיזשהו גבול, ולהכיר בישראל כמדינתו של העם היהודי.

כך מחנכת הרשות הפלסטינית את הדור הצעיר בה, שרואה גם בתל אביב, אשקלון ונתניה התנחלויות שיש לשחרר. זה לב הסכסוך. זהו שורשו.