ההחלטה הדרמטית שבוז’י עומד לקבל

זו אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר שמנהיג פוליטי נאלץ לקבל פה אי-פעם • כיאה להחלטה בסדר גודל היסטורי כזה, המנהיג אכן מתלבט ומתחבט • העיקר שבסוף ייצא המבנה המדויק והנכון ביותר • מבנה של מה? מה זאת אומרת של מה? אתה רוצים לרמוז שאתם לא יודעים?
רביב דרוקר
ז' תשרי התשע"ו / 20.09.2015 17:39

זו אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר שמנהיג פוליטי נאלץ לקבל פה אי-פעם. ממש לא מעשה של יום ביומו.

כיאה להחלטה בסדר גודל היסטורי כזה, המנהיג אכן מתלבט ומתחבט. הזמן כבר אוזל, אבל הוא יודע שמדובר בדיני נפשות. אסור שתצא שגגה מלפניו.

עוד התייעצות ועוד פגישה, העיקר שבסוף ייצא המבנה המדויק והנכון ביותר.

מבנה של מה? מה זאת אומרת של מה? אתה רוצים לרמוז שאתם לא יודעים שמנהיג מפלגת העבודה, כבוד היו”ר יצחק הרצוג, צריך עכשיו להחליט איך בדיוק יהיה בנוי הגוף שיבחר את מועמד המפלגה לתפקיד יו”ר קק”ל?

בשבוע שעבר התקיים שימוע. כן, כן, לא שימוע על מתווה הגז ולא בחירת היועהמ”ש. הרצוג הקדיש ארבע שעות מזמנו היקר לשמוע את עמדותיהם של פעילי המפלגה בשאלה האקוטית. האם רק ראשי הסניפים של מפלגת העבודה יהיו בפנים, או שנתיר כניסה גם לראשי סניפי המשנה? איך התנועה הקיבוצית תקבל ייצוג? מה עם החו”לניקים, אלו שנבחרו בחו”ל? מה יהיה המשקל של כל אחד? כמה אנשים יהיו?

לבן גוריון היה את פירוק הפלמ”ח, החינוך הממלכתי והקרב על ירושלים, לרבין היה את אוסלו ואנטבה – ולבוז’י יש את העניין הזה, אלוהים יודע איך אפשר לתת לו שם בכלל.

אגב, פעילי המפלגה שהמתינו במתח עצום לפסק דינו של היו”ר והניחו שאחרי השימוע כבר תהיה החלטה – בכל זאת מושכים את זה כבר איזה חודשיים, ועוד חודש בדיוק כבר מתכנס הקונגרס הציוני אליו צריך להגיע המועמד, שעוד לא נבחר – התאכזבו בוודאי לגלות שהרצוג צריך עוד קצת זמן. ממש קצת.

הוא הבטיח באיגרת שאחרי יום הכיפורים תתקבל ההחלטה הרת הגורל.

למי שלא הבין, משום מה הרצוג לא מעוניין שההחלטה מי יהיה מועמד העבודה ליו”ר קק”ל תובא לועידת המפלגה, גוף שכבר קיים ומתפקד והביע את דעתו בקריאות בוז קולניות כלפי יו”ר קק”ל המכהן, אפי שטנצלר.

הרצוג יודע שאם ייתנו למשוגעים האלה, סליחה הגוף החשוב במפלגה, לבחור, הם עוד עלולים לזרוק את שטנצלר לכל הרוחות. לכן, הוחלט להקים גוף חדש.

מי יהיה בגוף? מי כן ומי לא? אוהו, בדיוק על זה הרצוג מבזבז עשרות שעות יקרות. לברוא יש מאין גוף חדש. זו מנהיגות, זו נחישות. אה וכמובן אי אפשר שלא להעריץ את נחישותם של שאר חברי המפלגה להטביע את חותמם על התהליך, לוודא שקק”ל לא תהיה מונהגת יותר על ידי מישהו כמו אפי שטנצלר.

איציק שמולי (או-טו-טו) יפרסם על זה פוסטים בפייסבוק, סתיו שפיר, שהבטיחה לפרסם את עמדתה, אחרי שתדע מי המתמודדים ממש עומדת להתבטא בנושא, שלי יחימוביץ’ בוודאי תיקח פגרה של חצי שעה ממתווה הגז להגיד משהו על גוף שמחזיק 13% מקרקעות המדינה, ומרב מיכאלי בוודאי תכנס את הסיעה לגבש עמדה עקרונית בנושא החשוב.

כן, בטח. גם כל שאר חבריהם כבר כבר, ממש עוד שנייה, עומדים לצעוק בכל מקום שאי אפשר להתגלגל לעוד פרשת פואד כזאת.

אגב, אם אפי שטנצלר יישאר יו”ר קק”ל, אחרי כל מה שנחשף, את זר הפרחים הוא יצטרך לשלוח לאיתן כבל.

כבל, מכל הכוונות הטובות שבעולם, הכריז עליו באומץ מלחמה, הוא תקע במשך חודשיים את התהליך כשהוא מתלבט אם לרוץ או לא. בינתיים, אף אחד אחר לא הגיש מועמדות. כבל גם נתן לבוז’י להעביר את ההחלטה השערורייתית שההחלטה לגבי זהות היו”ר לא תיפול בוועידה.

אל תדאגו, זה רק כדי לא להלבין את פניו של בוז’י. בינתיים, מרוב שכבל הרגיע את כולם, שטנצלר דוהר לעוד כהונה כיו”ר קק”ל. עד עכשיו הציבו רק שני אנשים במפלגה את מועמדותם – יו”ר צעירי המפלגה, אורי קידר וח”כ נחמן שי. בלי גיבוי מבכירי המפלגה קשה לראות אותם מנצחים את שטנצלר.

אי אפשר שלא להגיד מילה גם על הגופים הפוליטיים, שחוברים למפלגת העבודה ומבטיחים לנציג המפלגה את השלטון. מפלגת העבודה היא חלק מסיעה רחבה יותר בקונגרס הציוני. יש לה שם שתי שותפות חשובות. לתנועה הרפורמית יש הרבה כוח, בגלל מספר הצירים בחו”ל. לכאורה ראשי התנועה משחקים אותה טהורים ונקיים ואופוזיציוניים לשטנצלר. למעשה, הם כבר מזמן בכיס שלו. מגבים אותו ולא יעמדו בדרכו לכהונה שנייה.

די שעו”ד ירון שביט מטעמם היה אומר – לא רוצה לשמוע על שטנצלר והסיפור שלו היה נגמר.

המפלגה השנייה שנותנת יד לשחיתות הממוסדת בקק”ל היא מרצ. כן, כן. מפלגת טוהר המידות. קבלן קולות מרכזי של המפלגה, ישראל כהן, הוא גם מקורב מאוד לזהבה גלאון וגם קיבל ג’וב מאוד מתגמל מקק”ל. עשרות אלפי שקלים בחודש.

על הדרך הוא גם מעין יועץ ליו”ר העבודה. איך זה הולך ביחד? אלוהים יודע.

איך מרצ לא אומרת כלום על האפשרות של המשך שלטונו של שטנצלר? איפה זהבה גלאון? שאלה מעולה.

שאלתי את מי שמייצג את המפלגה בסיפור הזה, דרור מורג. הוא אמר שהם לא רוצים להתערב בהליכים הפנימיים של מפלגת העבודה. חשבתי שהוא צוחק עליי.

לפי ההיגיון הזה, מרצ יכולה לשבת עם כל אחד גם בכנסת. למה שיתערבו בהליכים הפנימיים של הליכוד או ישראל ביתנו? ניסיתי לשאול אם אין בעייתיות בעמדה הזאת, כנציג של מפלגה שבדרך כלל מצליחה לעמוד במחויבותה לפוליטיקה נקייה. מורג נתן לי להבין שדבריי נופלים על אוזניים קשובות ושהוא יחשוב על זה.

בינתיים, לא חל שינוי בעמדת מרצ ושטנצלר רחוק רק חודש מקדנציה נוספת.

מתוך הבלוג של רביב דרוקר:

http://drucker10.net/?p=2764

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות