ארגון לביא - זכויות אזרח, מנהל תקין ועידוד ההתיישבות - שיגר היום (רביעי) מכתב חריף ליועצת המשפטית לממשלה, עו”ד גלי בהרב-מיארה, בטענה כי חוות הדעת שהוציאה בעניין כוונת ראש הממשלה להעביר את ראש השב”כ, רונן בר, מתפקידו אינה עומדת במבחן החוק, סותרת את פסיקות בג”ץ, לוקה בהיעדר הנמקה משפטית מספקת, ואף עשויה להיחשב לשימוש לרעה בסמכותה.
המכתב, עליו חתום עו”ד יוסף בן ברוך מטעם הארגון, מדגיש כי סעיף 3(ג) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס”ב-2002, קובע באופן חד-משמעי: "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו". לפיכך, קבלת החלטה בנושא מצויה בליבת סמכויות הממשלה, והניסיון למנוע ממנה לממש סמכות זו איננו עולה בקנה אחד עם הוראות החוק.
במכתבה הראשון, טענה היועמ”שית כי "לא ניתן לפתוח בהליך סיום כהונה עד להשלמת בירור התשתית העובדתית והמשפטית". עם זאת, ארגון לביא מצביע על כך שהנימוקים שפורטו היו כלליים, לא מבוססים על עקרונות משפטיים ברורים, ולא הכילו כל הפניה מפורשת לסעיף חוק או תקדים המחייב את הממשלה להימנע מקבלת החלטה בנושא זה.
חוות דעתה של היועמ"שית הוגדרה כ"עמומה, עמוסה בביטויים מפוצצים כגון ‘אי-חוקיות’ ו’ניגוד עניינים’, אך נעדרת תשתית עובדתית או משפטית מספקת".
הארגון טוען כי חובת ההנמקה היא עקרון יסוד במשפט הציבורי, כפי שנקבע בפסיקות בג”ץ, והיא מחייבת כל רשות מנהלית, לרבות היועצת המשפטית לממשלה. בית המשפט העליון קבע כי חובת ההנמקה נועדה להבטיח שקיפות, לאפשר לרשויות ולפרטים להתמודד עם ההחלטות השלטוניות, ולהבטיח שההחלטות מתקבלות באופן סביר ומידתי. על פי הארגון, דרך הפעולה שבה נוקטת היועמ”שית יוצרת תקדים מסוכן, במסגרתו ניתנות חוות דעת אשר שוללות מהממשלה את סמכויותיה ללא הסבר ראוי.
הארגון מציין כי בג”ץ דחה ביום 18.3.2025 עתירה שנועדה למנוע מהממשלה לכנס דיון להדחת ראש השב”כ, תוך שקבע מפורשות כי הממשלה רשאית לדון ולהחליט בעניין, וכי היועמ”שית תוכל להציג את עמדתה בישיבה. אף על פי כן, באותו היום פרסמה היועמ”שית מכתב נוסף, ובו העלתה לראשונה טענה חדשה שלפיה יש לקבל חוות דעת של הוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים בטרם ניתן יהיה להביא את הנושא לדיון בממשלה.
במכתב נטען כי טענה זו לא הופיעה כלל במכתבה הראשון של היועמ”שית, לא הוסברה כדבעי, ולא צורפה לה הפניה מפורשת לכללים מחייבים בנושא. הארגון מצביע על כך שהדבר מעלה חשש כי מדובר ב"ניסיון להערים קשיים ולמנוע מהממשלה לקיים דיון ענייני בהחלטה שבסמכותה".
ארגון לביא מצביע על סתירה לכאורה בין עמדתה הנוכחית של היועמ”שית לבין עמדתה הקודמת בנושא מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. בנוגע למינויו של עמית, טענה בהרב-מיארה כי אין צורך בהליך בירור חיצוני של טענות שעלו נגדו, וכי די בכך שהוועדה לבחירת שופטים תשקול את הנתונים בעצמה ותקבל החלטה. עתירה שהוגשה נגד המינוי נדחתה, תוך שבג"ץ אימץ עמדה זו.
כעת, בנוגע להדחת ראש השב”כ, היועמ”שית עצמה דורשת “בחינה חיצונית” לפני שהממשלה תוכל לקבל החלטה, וזאת למרות שבית המשפט קבע כי הגוף המוסמך לקבל את ההחלטה הוא הממשלה עצמה. לביא מציין כי מדובר באכיפה סלקטיבית של נורמות משפטיות, כאשר הקריטריונים משתנים בהתאם לזהות מקבל ההחלטה.
המכתב מסיים בטענה כי התנהלותה של היועמ"שית מקימה, לכאורה חשדות לפלילים, ובהם “שימוש לרעה בסמכות”, כהגדרתו בסעיף 280 לחוק העונשין, האוסר על עובד ציבור לעשות מעשה שרירותי הפוגע בזכויות אחרים וכן מרמה והפרת אמונים בניגוד לסעיף 284 לחוק העונשין, נוכח טענות קונקרטיות לידידות אישית בין היועמ"שית לבין ראש השב"כ, שהיועמ"שית לא הכחישה. ארגון לביא טוען כי הפגיעה בעבודת הממשלה היא חמורה, וכי בכוונתו לנקוט הליכים משפטיים לביטול חוות הדעת שניתנו בנושא, מתוך מטרה להבטיח את שלטון החוק ואת יכולתה של הממשלה לממש את סמכויותיה בהתאם לחוק.
ארגון לביא מדגיש: "אין לקבל מצב שבו ייעוץ משפטי הופך לכלי פוליטי שנועד לשבש את פעילות הממשלה ולמנוע ממנה לממש את הסמכויות שניתנו לה בדין".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, אסרה על היועצת המשפטית של הוועדה למינוי שופטים, לאה רקובר, לבדוק את הטענות שעלו נגד ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית - בשורה של תחקירים בכלי תקשורת שונים.
לפי דיווח הערב (חמישי) של הפרשן עמית סגל בחדשות 12, בשיחה מתוחה שנערכה ביניהן, הורתה לה בהרב-מיארה להגיש באופן מיידי לוועדה את תשובת השופט עמית לפניות שהועלו בנושא - וזאת על מנת לאפשר הצבעה כבר ביום ראשון הקרוב.
היועצת המשפטית של הוועדה ביקשה לקיים בדיקה ראשונית של הנושא, אך היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הורתה לה להסתפק בתלונות - ובתשובות להן בלבד, ככל הנראה מחשש לעיכוב נוסף במינוי השופט עמית.
הפניות שהוגשו כוללות, בין היתר, טענות על מקרים של ניגוד עניינים ועל בנייה ללא היתר בביתו של השופט יצחק עמית במבשרת ציון.
מלשכת היועצת המשפטית לממשלה נמסר כי אין בכוונתם להתייחס לפניות שהועלו בנושא.
יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, הגיב על התערבות היועצת המשפטית לממשלה נגד בדיקת החשדות שעלו בנוגע לשופט יצחק עמית.
"היועצת המשפטית לממשלה מנסה לטייח את הטענות החמורות נגד יצחק עמית, במקום לאפשר בדיקה מעמיקה. התערבותה בנוגע לפרשת עמית מוכיחה שוב עד כמה מערכת המשפט סובלת משיקולים זרים ובלתי אובייקטיביים.
"הגיע הזמן שהממשלה תחל בהליך פיטוריה. שורש הבעיה הינה העובדה שהיועמ"שית הפוליטית הלעומתית עדיין בתפקידה - מדובר באות קלון לממשלת הימין".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה חושפת כי מאז כניסתה לתפקיד בפברואר 2022, סירבה לייצג את הממשלה 15 פעמים, כאשר פעמים נוספות היא "ייצגה" את הממשלה בכך שהצטרפה לעותרים נגדה.
המידע נחשף בעקבות עתירה שהגישו הארגונים 'חותם' ו'בוחרים במשפחה' לפני כחודשיים לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עורך הדין אריאל דוד אפללו, נגד היועמ"שית ומשרד המשפטים, בדרישה לחשוף את מספר הפעמים בהם ביקש גורם ממשלתי ייצוג משפטי אחר מזה של היועמ"שית - ובכך לחשוף כמה פעמים הציגה מיארה עמדה לעומתית לזו של הממשלה, דבר שהוא עילה לפיטוריה.
לאחר בקשות דחייה שונות, הציגה היועמ"שית לבית המשפט כי במהלך כהונתה אישרה 15 פעמים ייצוג משפטי פרטי לממשלה בעתירות לבג"ץ, אך נמנעה מלחשוף כמה פעמים דחתה בקשות לייצוג פרטי - וכן את מספר הפעמים בהם הביעה התנגדות להחלטות הממשלה.
רק לשם השוואה, היועץ המשפטי לשעבר, אביחי מנדלביט, שלא היה חובב גדול של ממשלת הימין, סירב לייצג את הממשלה 3 פעמים בלבד במשך כל שנות כהונתו - 7 שנים. מולו, היועצת המשפטית מיארה, שמכהנת שנתיים בלבד, סירבה לייצג את הממשלה - 15 פעמים.
עו"ד אפללו מסר: "בסוף השבוע האחרון ולאחר למעלה מארבעה חודשים ולאחר התערבותו של בית המשפט המחוזי, הואילה בטובה המדינה לתת את המידע שביקשנו בעניינה של היועמ"שית, אלא שמענה זה שניתן היה חלקי ושולי ביחס לבקשה.
"מרשיי ביקשו לחשוף במסגרת חופש המידע את כמות הפעמים שהיועמ"שית לא אישרה ייצוג חיצוני לממשלה, וזה לא ניתן בתואנות משפטיות משונות שגם אותן נהדוף בבית המשפט,
"בימים אלו הגשנו עתירה מתוקנת על מנת שבית משפט יחייב את המדינה לחשוף את שאר הנתונים האקוטיים לטובת הציבור. יש חשיבות מיוחדת בפרסום כל מידע על פי חוק חופש המידע ויש חשיבות עליונה במידע המבוקש הנוכחי, ואי חשיפתו מעלה תהיות רבות באשר לשימוש לא הוגן בכוח של רשות מינהלית אל מול האזרח הקטן".
מיכאל פואה, יו"ר בוחרים במשפחה: "עו"ד גלי מיארה מצפצפת על החוק ועל החלטת בית המשפט, ופועלת באופן לעומתי לממשלת ישראל ומדינת ישראל. מיארה מועלת בתפקידה הציבורי. ממשלת ישראל חייבת לפטר אותה ולהעמיד במקומה יועץ שיפעל לטובת עם ישראל ומדינת ישראל".
ראש הממשלה בנימין נתניהו שיגר הערב (רביעי) מכתב ליועמ"שית ובו הודיע לה על רצונו למנות את עו"ד רואי כחלון לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה - וזאת בהתאם לחובת היוועצות הקבועה בחוק.
עו"ד כחלון הוא בעל תואר ראשון ושני במשפטים בהצטיינות, ובעל ניסיון רב בתחום הניהול הבכיר, עם הישגים מרשימים בשירות המדינה.
את שירותו הציבורי החל עו"ד כחלון בפרקליטות המדינה, ושימש שם במשך 15 שנים במגוון תפקידים בכירים בתחום המשמעת בשירות המדינה, הפשיעה הכלכלית והמשפט המינהלי.
הוא בעל 10 שנות ניסיון בתחום המשמעת, ובין תפקידיו הבכירים שימש במשך 6 שנים כבא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה, וכגורם המשפטי המנחה של נציב שירות המדינה בתחום המשמעת בשירות המדינה.
בנוסף, כיהן במשך 4 שנים כראש צוות פשיעה כלכלית ושחיתות שלטונית, וכממונה על התחום הביטחוני בו ריכז את תחום תיקי המרמה כלפי מערכת הביטחון.
לעו"ד כחלון ניסיון רב גם בניהול משאבי אנוש, לאחר ששימש כקצין משאבי אנוש בצה"ל, ובתחומים שריכז בפרקליטות המדינה בתחום משאבי האנוש.
לפני שנה מונה עו"ד כחלון לתפקיד ראש המטה למלחמה בפשיעה בחברה הערבית במשרד ראש הממשלה. בשנה זו, הקים כחלון את המטה המקצועי, ומקדם צעדים אסטרטגיים רבים, ורפורמות משמעותיות למלחמה בחדירת ארגוני הפשיעה למכרזים ציבוריים.
עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הוביל כחלון מטעם משרד ראש הממשלה את משימת הקודש בתחנת ריכוז החללים שבבסיס שורה, וזכה לשבחים רבים ממשטרת ישראל וממשרדי הממשלה שעבדו מולו.
בזכות עשייתו זכה עו"ד כחלון במספר הצטיינויות בפרקליטות המדינה ובמשרד המשפטים, ופעם אחת לעובד מצטיין של כלל שירות המדינה.
ראש הממשלה נתניהו: "עו"ד כחלון, הוא בעל שיעור קומה בתחום המשמעת בשירות המדינה, המשפט הפלילי והמשפט המינהלי. הוא בעל ניסיון רב בניהול בכיר, ניהול עובדים בהיקפים משמעותיים, ובתחומי המדיניות הציבורית ועבודת הממשלה.
"אני משוכנע שעו"ד כחלון הוא המינוי המתאים ביותר בעת הזאת לתפקיד מ"מ נציב שירות המדינה - ואני מאחל לו הצלחה בתפקיד".
לפי דיווח ב'כאן חדשות', הביקורת המרכזית נגד המינוי של כחלון לתפקיד נוגעת לעובדה כי הוא לא ניהל עובדים רבים ולא כיהן בתפקיד ניהולי בכיר שמאפשר לו להיות אחראי על עשרות אלפי עובדים במגזר הציבורי.
בנוסף, בהרב מיארה המליצה להביא מינוי קבוע לתפקיד הנציב או לחלופין ממלא מקום מתוך נציבות שירות המדינה.
נתניהו דחה הערב את ההמלצה של בהרב מיארה, וההערכה היא שהמינוי יתקל בקשיים משפטיים.
מפכ”ל המשטרה, רב-ניצב דני לוי, שיגר הבוקר (רביעי) מכתב תגובה חריף ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, בעקבות הודעתה כי החליטה להקפיא את העברת היועץ המשפטי של המשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, מתפקידו. "בקשתך משמעה הפקעה הלכה למעשה של סמכותי", כתב.
במכתב כתב לוי: "בניגוד מוחלט לאמור במכתבך, מינוי היועץ המשפטי של משטרת ישראל לתפקיד ראש חטיבת התביעות, בוצע בהליך סדור ומקצועי, בהתאם לנהלים המקובלים במשטרת ישראל ובמסגרת גאנט סדור לתפקידי רוחב בדרגת תת-ניצב. המינוי האמור, שהומלץ על ידי, התקבל במהלך דיון שיבוצים, בהשתתפות כלל חברי סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה, במסגרתו הוסכם פה אחד, כי המינוי הינו ראוי ביותר".
הוא ציין כי הופתע מהתנהלותה של היועמ"שית. "הבהרתי באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין מדובר בהדחה, אלא במינוי שנעשה כדין ובכפוף לנהלי המשטרה והנחיות אגף משאבי אנוש.
"בכל הכבוד, לא מוכרת לי חובה בדין להיוועץ עם היועצת המשפטית לממשלה, טרם מינוי קצין בכיר בארגון לתפקיד רוחב, וודאי טרם דיון ספ"כ המשטרה, המכיר היטב את מפת הצרכים הארגוניים.
"גם לו היה נוהג כאמור, הרי שאינו חל במקרה הנדון, לאור כך שאין המדובר במינוי היועץ המשפטי למשטרה, אלא בוויסות לתפקיד רוחב, כראש חטיבת התביעות, שהינו תפקיד משפטי מקצועי. בקשתך כאמור, משמעה הפקעה, הלכה למעשה, של סמכות ספ"כ הארגון אשר בראשותי, לבחון ולהמליץ בפני השר לביטחון לאומי על מינויים ושיבוצים בכירים ומעבירה אותם לידי גורם חיצוני, שאינו מצוי בצרכים של ארגון ביטחוני, בוודאי בעת מלחמה, וזאת כאמור, ללא עיגון בדין".
כפי שדווח בחרדים 10, אמש שלחה בהרב-מיארה מכתב למפכ"ל המשטרה בן הורתה על הקפאת המהלך להעברת היועץ המשפטי של המשטרה תנ"צ אלעזר כהנא לתפקיד אחר. זאת לאחר מוקדם יותר החליט לוי להעביר את כהנא לתפקיד ראש חטיבת התביעות.
העברת כהנא לתפקיד אחר מתרחשת על רקע התנגדותו לקידומו של רב פקד מאיר סוויסה לתפקיד מפקד משטרת תל אביב דרום.
לטענת היועמ"שית, הליך ההעברה מהתפקיד נעשה בצורה לא תקינה ובשל כך, המהלך מוקפא.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרה הערב (רביעי) את תגובתה לעתירה נגד מינויו של רפ"ק מאיר סוויסה למפקד תחנת דרום ת"א של המשטרה - והעלאתו לדרגת סנ"צ.
היועמ"שית טענה: "המינוי נעשה במחטף, תוך הפרה בוטה של כללי המינהל התקין, בניגוד להליכי המינוי הנהוגים במשטרת ישראל, ותוך מידורם של הגורמים הרלוונטיים שאמורים היו לקחת בו חלק".
היא הוסיפה: "צבר הנסיבות החריגות והפגמים שיתוארו להלן מצביע על כך שמינויו של רפ"ק סויסה שנעשה במחטף, באמצעות קביעת 'עובדות בשטח', תוך דחיקת הגורמים המקצועיים והמשפטיים במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי, נעשה בהתעלם מכללי המינהל התקין ומהחובות המוטלות על מינויים בשירות הציבורי, ובגופי אכיפת החוק בפרט, בהתעלם מהוראות נוהל מפורשות במשטרה ובמשרד לביטחון לאומי, ובאופן שיש בו כדי לפגוע באמון הציבור במשטרה".
השר לביטחון לאומי הגיש גם הוא תגובה לבית המשפט - ודרש לעצור את התהליך בבית המשפט המחוזי עד שיקבל ייצוג נפרד.
"מייצגי המדינה סירבו לאפשר לשר לביטחון לאומי לצרף לעמדתם עמדה משפטית מקיפה מטעמו ואף לא אפשרו סד זמנים סביר לשם כך. אל לו לבית המשפט להעלים עיניו מהכירסום בשיקול דעתו השיפוטי והכשלת ההליך, מהפגיעה בזכויות הדיוניות של חבר ממשלת ישראל או מכללי הצדק הטבעיים בנוגע לאופן קיומו של הליך במדינה דמוקרטית", כתב בן גביר בתגובתו.
"לא ייתכן שבית המשפט הנכבד יתייחס לחבר הרשות המבצעת של מדינת ישראל כ"פסול דין" או כ"חרש שוטה וקטן" שבעת העתיקה לא זכו להכרה כישות משפטית. לאור האמור בית המשפט הנכבד מתבקש לקבוע כי החלטתו בעניין הבקשה למתן צו ביניים תושהה על מנת לאפשר לשר לביטחון לאומי לבקש סעד בסוגיית הייצוג מבג"ץ... אין דין בלא מתדיין", נאמר בעמדה שהוגשה לבית המשפט.
השר בן גביר אמר: "אחרי שהיועמ"שית התערבה באופן בלתי חוקי במינוי קצין במשטרה, בחוסר סמכות מובהק, כעת היא מוסיפה לפעול בניגוד לחוק ובעתירה שמוגשת נגדי, בה היא אמורה להגן על עמדתי, לא רק שהיא לא מוכנה לעשות זאת ומודיעה לבית משפט תשובה בניגוד לעמדתי, אלא שהיא גם לא מאפשרת לי ייצוג נפרד ולהגן על עמדתי כראוי בפני בית המשפט. כך נראה ניסיון בלתי חוקי מובהק לגרוע מסמכויות המוקנות לשר בחוק".
בחשבון הטוויטר שלו צייץ השר: "הערב שוב נוכחנו כמה הפרקליטות היא חונטה מושחתת, מוטה ונגועה מכף רגל ועד ראש, שמסכלת ומכשירה מינויים, אך רק לפי אינטרסים. פותחת חקירות פוליטיות. ומתנהלת מהמקפצה בניגוד לחוק. כל זמן שלא נעשה שם סדר, ישראל איננה דמוקרטיה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נשא הערב (שלישי) נאום במליאת הכנסת והתייחס לדברי היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, בכנס לשכת עורכי הדין.
בפעם ה-14 ברציפות: זו ההגרלה שכל המגזר החרדי מחכה לה
"בימים אלו, יש מי שמבקשים לערער את יסודות המשטר הדמוקרטי, ולהביא למצב בו פקידי השלטון הופכים לראשי השלטון", אמר בן גביר.
הוא הוסיף: "זו מגמה שהיא איום מוחשי נגד הדמוקרטיה. פקיד, פקיד בכיר מאוד, אבל הוא לא אמור לנהל את מדינת ישראל. בפרט אלו המנסים בסתר לקדם שימוש בכלים מסוכנים לצורך הגשמת שאיפותיהם הפוליטיות הנסתרות.
"עלינו, חברי הכנסת, להתייצב נגדם כחומה בצורה, ולהגיד בצורה הנחרצת וברורה ביותר: במדינה דמוקרטית, העם בוחר את נציגיו ואת ממשלתו".
בן גביר הדגיש: "הממשלה היא הריבון, והיא זו שמתווה את המדיניות, ומנחה את הדרגים המקצועיים כיצד לפעול. הניסיון של גורמים מסוימים ליטול מהדרג הנבחר את סמכויותיו באיצטלה של שלטון החוק - אינו שלטון החוק אלא פריעת החוק. ניסיון ההפיכה לא ייענה בהרכנת ראש".
בן גביר המשיך: "כשר לביטחון לאומי, אני אומר כאן על הדוכן הזה, אמשיך לפעול בדיוק בהתאם למנדט שקיבלתי מהעם למילוי תפקידי. אמשיך להתוות מדיניות של אכיפת חוק בלתי מתפשרת. אמשיך להעניק גיבוי לשוטרי המשטרה הנפלאים, אבל כן, ובמקום הנדרש, גם לפעול להרחקתם של שוטרים שפועלים בניגוד לחוק משורותיה של המשטרה. זו חובתי, אמשיך לפעול ככה, ללא מורא".
הבוקר תקפה בהרב מיארה את השר בן גביר, וקבעה כי כוונתו לערוך שימוע למפכ"ל קובי שבתאי - אינה חוקית ולכן אין לקיימו.
מיארה אמרה בכנס לשכת עורכי הדין: "השר הממונה על המשטרה מטעם הממשלה איננו מפכ"ל על. גבולות סמכותו צריכים להיות תחומים וגדורים. בפרט, נאסר עליו להתערב בפעילות אופרטיבית של המשטרה ובהחלטות קונקרטיות.
"התיקון לפקודת המשטרה אינו קובע את התנאי ההכרחי כי התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית. על כן, עמדתנו, כפי שהגשנו אותה לבג"צ היא, כי התיקון לפקודת המשטרה אינו עומד במבחנים החוקתיים ויש לבטל לפחות חלק מסעיפיו".
המדינה העבירה היום (רביעי) את תשובתה לבג"ץ על העתירה נגד אי-גיוס חרדים. בתשובתה, המדינה אמרה כי היא עובדת על תוכנית לגיוס חרדים בזמן המיידי. במסמך נכתב כי "עבודת המטה הראשונית לגיבוש התכנית צפויה להסתיים בתוך מספר שבועות".
בעקבות התשובה, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה תקפה את הממשלה במכתב חריף ששלחה למזכיר הממשלה יוסי פוקס - בו היא טוענת כי התנהלות הממשלה בעניין גיוס בני הישיבות היא חלק מ'הרפורמה המשפטית'.
המכתב נשלח לאחר הדרישה לייצוג נפרד שביקשה הממשלה בעתירה בנושא גיוס חרדים ועל רקע עמדת הממשלה לפיה ניתן להימנע בעת הזו מגיוס בני ישיבות ולהמשיך להעביר תקציבים גם עבור בני ישיבות החייבים בגיוס.
בהרב מיארה כתבה כי הבקשה לייצוג נפרד נוספה לסדר היום דקות ספורות לפני ישיבת הממשלה "מבלי שהיה סיפק לשקף לממשלה כי מדובר בהחלטה המנוגדת לדין".
"מבחינה מעשית", כתבה, "התוצאה של הכפפת כלל גופי המדינה הרלוונטיים לייצוג של עורך דין פרטי היא שאלו יקבלו גושפנקא לפעול בהתאם לעמדת הממשלה ביחס לתקופת הביניים, כלומר, להימנע מלפעול לגיוסם של בני הישיבות ולהמשיך לשלם כספי תמיכות בהיקף דומה".
"דרך פעולה זו", הוסיפה היועמ"שית, "יש בה משום המשך של הניסיון, שהוא חלק ממה שכונה 'הרפורמה המשפטית', להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה, לעקוף אותו ולפגוע באפשרותו לשמור על אינטרס הציבור ועל שלטון החוק".
לדבריה, "הממשלה אינה מוסמכת לשנות את מהות האישור שניתן ולקבוע אחרת".
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, אישרה לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ בעתירות שהוגשו נגד חוק הגיוס ונגד התמיכות לישיבות החרדיות - זאת לאור המחלוקות שהתגלו בינה לבין עמדת ראש הממשלה והקואליציה.
היועמ"שית נמקה את ההחלטה: "עמדת הממשלה שונה באופן מהותי מעמדת היועמ"שית",
בשבועות האחרונים סרבה בהרב-מיארה לאפשר לממשלה ייצוג נפרד בבג"ץ בעתירות נגד חוק הגיוס, זאת בטענה כי המדינה טרם הציגה את עמדתה בעניין.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס הבהיר במכתב שנשלח אל היועמ"שית כי עמדת הממשלה תואמת לעמדת ראש הממשלה כפי שהוצגה בבג"ץ. בתחילת השבוע אישרה הממשלה את עמדת נתניהו באופן רשמי, מה שסלל את הדרך לאישור הייצוג הנפרד.
לפני כשבועיים ביקש מזכיר הממשלה מהמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל לימון, לאשר לממשלה ייצוג נפרד בדיון בבג"ץ על העתירות שהוגשו נגד הפטור מגיוס לחרדים.
לטענת פוקס, בג"ץ נמנע מלקבוע שיש לגייס חרדים בצווים שהוציא, וגם בתשובה שהוגשה מטעם הייעוץ המשפטי - ולא על דעת ראש הממשלה - קבע כי יש להגיש תצהיר משלים לבג"ץ.
הוא הזכיר את בקשתו של נתניהו לאפשר לממשלה 30 ימים לגבש הסכמות הנוגעות לגיוס החרדים, כולל עבודת המטה הנדרשת. "בית המשפט נענה לבקשתו של ראש הממשלה, ועל כן כל הנחיה של הייעוץ המשפטי לפעול אקטיבית לגיוס תלמידי הישיבות מנוגדת להחלטת בג"ץ".
הוא הדגיש: "אין כל אפשרות לגשר על הפער המהותי שבין עמדת היועמ"שית לעמדת הממשלה הן בסוגיית הגיוס והן בסוגיית התמיכות, וראוי כי בסוגיה ציבורית כה מרחיקה לכת - בעיצומה של מלחמה - יאושר ייצוג משפטי נפרד לממשלה בעתירות אלה".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף הבוקר (חמישי) את היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, בעקבות הדיון על תנאי התזונה של המחבלים בכלא.
"אין גבול לניתוק של היועצת המשפטית לממשלה, אין גבול להזיה", תקף בן גביר בחריפות. הוא הוסיף: "בזמן שהחטופים שלנו מקבלים בעזה רבע פיתה ליום, בזמן שהחטופים והחטופות שלנו עוברים התעללות בעזה - ליועצת המשפטית לממשלה חשוב שאצל כל מחבל בתא יהיה סלסלת פירות".
לדבריו, "הגיע הזמן שממשלת ישראל תאמץ את עמדתי ותקבל החלטה מאוד מאוד ברורה - שמי שמנהל את הדברים, זו הממשלה, לא היועמ"שית".
המתקפה של בן גביר מגיעה לאחר שבדיון שהתקיים במשרד המשפטים לאחרונה, ביוזמת משרד היועצת המשפטית לממשלה ובהשתתפות נציגי שב"ס, ביקשה בהרב מיארה משב"ס הבהרות על החמרת תנאי המחבלים.
לפי דיווח ב'ישראל היום' הבוקר (חמישי), בין המחבלים עליהם ביקשה היועמ"שית הבהרות - מחבלי הנוחבה שביצעו את טבח ה-7 באוקטובר - אשר מוחזקים בכלא והתפריט התזונתי שלהם שונה.
על פי הדיווח, המשנה ליועמ"שית וראש מחלקת הבג"צים במשרד המשפטים תהו מדוע הוסרו הפירות אשר חולקו בעבר למחבלים בבתי הכלא וביקשו על כך הבהרות מהשר בן גביר ומשירות בתי הסוהר והעומד בראשו, גונדר קובי יעקובי.
כמו כן, נשאלו נציגי שב"ס ובן גביר מדוע האסירים הביטחוניים מקבלים פעמיים בשבוע נקניקיות ולא רק פעם אחת, שכן מדובר בבשר מעובד, שאינו טרי ובריא - כל זאת ברקע ההמלצה המקצועית להפחית בכך בשל "שמירה על בריאותם".
בנוסף, נציגי היועמ"שית קבעו כי מנתוני הדיון עלה: "אסירים ביטחוניים רבים מאוד מקבלים אספקת מזון נמוכה מהמינימום הנדרש עבורם".
לאחר שטרם הושגו הסכמות פנימיות בקואליציה: היועמ"שית הגישה הערב (חמישי) את תשובתה הרשמית לבג"ץ על העתירות נגד הפטור מגיוס - ולפיה החל מ-1 באפריל "לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות".
במקביל, היא כתבה, יש לשלול תקציבים מהישיבות אחרי תקופת הסתגלות קצרה.
"עם פקיעת תוקפה של ההחלטה, ובהיעדר מסגרת נורמטיבית חלופית, החל מ-1 באפריל לא יהיה קיים מקור סמכות המאפשר המשך הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כפי שמסרה המדינה בתגובתה המקדמית לעתירות הגיוס ב-21 בפברואר במצב דברים זה כלל גורמי המדינה המוסמכים יהיו מחויבים לפעול להליכי הגיוס של תלמידי הישיבות בהתאם לדין", קבעה בהרב-מיארה.
היא הוסיפה: "בהיעדר מסגרת נורמטיבית להימנעות מגיוסם של תלמידי הישיבות, החל מ-1 באפריל אין בסיס לפטור גורף לתלמידים אלו. על כן, על רשויות הגיוס יהיה לקבל החלטות פרטניות בעניינם של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח החוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת החוק ולפעול בעניין גיוסם על פי דין".
לדבריה עד כה לא הוצג לה מתווה חקיקה שיכול לעמוד באמות המידה החוקתיות ולכן היא אינה מסוגלת להציג בפני בית המשפט לוח זמנים בנוגע להליכי חקיקת החוק. "נכון למועד הגשת כתב תשובה זה, לא הוצג לייעוץ המשפטי לממשלה מתווה חקיקה קונקרטי, הנתמך בתשתית עובדתית-מקצועית".
תשובת המדינה מנוגדת למכתב שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו באופן עצמאי לבג"ץ, המופיע כנספח בתוך התשובה, שבו הוא מבקש ארכה של 30 יום בהגשת התשובה בטענה שישנה "התקדמות ניכרת בנושא הגיוס".
ראש הממשלה פנה לביהמ"ש באופן עצמאי ולא באמצעות היועצת המשפטית לממשלה, והסביר כי הממשלה לא דנה "מספיק בנושא בגלל המלחמה".
נוסח מכתב של ראש הממשלה:
"סוגיית השוויון בנטל היא נושא חשוב מאין כמוהו לחברה הישראלית ולעתידה.
כוונת הממשלה לפתור נושא מורכב זה, שלא נפתר במשך עשרות שנים, מתבטאת בכך שהממשלה התחייבה ביוני אשתקד להסדיר את הנושא תוך תשעה חודשים.
אלא שהזמן שעמד לרשותנו בפועל היה שלושה חודשים בלבד.
המתקפה הנפשעת על ישראל ב-7 באוקטובר חייבה אותנו לגייס את משאבי הזמן ותשומת הלב בעיקר לניהול המלחמה בששת החודשים שחלפו מאז.
מטבע הדברים אני והשרים הנוגעים בדבר נדרשים להשקיע את הרוב המוחלט של זמננו בניהול המלחמה, במערכה המדינית ובכל מה שנלווה להם.
על אף זאת עשינו מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגיה חשובה זו.
העיקרון שמנחה אותנו הוא לנסות להגיע להסדר שיתבסס על הסכמה שתבטיח את הצלחתו, זאת לאחר שכבר הוכח בעבר שגיוס ללא הסדר מוסכם השיג דווקא תוצאה הפוכה.
בשבועות האחרונים עשינו מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אם כי המלאכה טרם הושלמה.
דרוש עוד פרק זמן קצר לגיבוש סופי של ההסדר, להשלמת עבודת המטה המקצועית, לקביעת המסלולים והמסגרות שיאפשרו למתגייסים לשמור על אורח חייהם במהלך שירותם, ולהבטיח שאלו ש׳תורתם אומנותם׳ יוכלו ללמוד תורה.
אנו נמצאים ברגע מכריע במלחמה, עם הישגים גדולים ואתגרים יוצאי דופן.
בכוחנו להשיג הן את יעדי המלחמה והן לפתור את סוגיית הגיוס.
בנסיבות אלו, אני מבקש מבית המשפט הנכבד שלא לקבל החלטה בשאלת הגיוס ובשאלות הכרוכות בה במשך 30 יום, על מנת שיתאפשר לנו לגבש סופית את ההסכמות, להשלים את עבודת המטה המקצועית, ולהסדיר את המסלולים והמסגרות הנדרשים".
טיוטת תשובתה של היועצת המשפטית על גיוס החרדים, שהופצה הלילה למשרדי הממשלה, לקראת הגשתה היום (חמישי) לבג"ץ - גררה סערה פוליטית.
מי זה הנגיד ר’ אהרן שליפא הופיע אצלו בחנוכת הבית? • צפו עד הסוף
בתשובתה נכתב כי "יש להיערך לגיוס תלמידי הישיבות והפסקת התמיכות - כבר ביום ראשון הקרוב". בהרב מיארה קבעה כי הממשלה לא תוכל להעביר עוד תקציבים לישיבות שתלמידיהן לא ישרתו בצבא - לאחר פרק זמן קצר של הסתגלות למצב החדש.
אנשי תקשורת מיהרו להגיב ברשתות החברתיות על ההחלטה הדרמטית, שמכריזה מלחמה חזיתית בעולם התורה בארץ הקודש.
איש התקשורת יקי אדמקר, כתב כנסת וחרדים באתר 'וואלה' ומגיש ברדיו 'קול ברמה': "החרדים צריכים להודיע פומבית שאין להם צורך בתקציבים לישיבות. מעתה ואילך יממנו עצמאית את לומדי התורה. אם בחור ישיבה או אברך מקבלים מהמדינה כמה מאות שקלים בחודש, אפשר להחליף את המדינה. אולי כך סוף סוף הציבור הישראלי יבין שלימוד התורה הוא חשוב, קריטי ומשמעותי וזה לא סיפור של כסף".
בהיבט הפוליטי כתב: "שום אמירה ממלכתית או מאבק תקשורתי לוחמני על 'שוויון בנטל' לא תטשטש את זה שגנץ הציע רק לא מזמן לחרדים לקדם פטור מגיוס בתמורה לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות או אפילו הסכים בעבר להגיש להם דף ריק 'חתום למטה בני גנץ'. משחק צבוע. מאבק שנועד להפיל את הממשלה ולפרום את ברית הימין-חרדים".
יעקב גורדקה, מגיש המהדורה המרכזית ברדיו 'קול ברמה': "טרם פגשתי בחור ישיבה אחד שילך ויתגייס בגלל סנקציות כאלו ואחרות וראש ישיבה שיסגור את ישיבתו בגלל העדר תקציבים. איומי הסרק הללו הם העדות הניצחת לבורות החילונית בהבנת המציאות החרדית.
"הכפייה מולידה רק תוצאה אחת: איחוד חרדי שטרם נראה כמותו; מיינסטרים, הפלג, חסידים, ליטאים וספרדים".
אריה ארליך, עורך המגזין של 'משפחה': "בהינף מכתב, גלי בהרב מיארה הפכה את הציבור החרדי כולו לפלג הירושלמי".
הפרשנית הפוליטית שרי רוט: "כעת נראה אתכם גיבורים ומצליחים לגייס תלמיד ישיבה אחד לשורות הצבא. מעריכה, שגם מי שלא באמת לומדים ותכננו להתגייס לשירות לאומי או ליחידה אחרת - כעת יפנו את הגב. נפתחה מלחמה מול הציבור החרדי ו'ציפור הנפש' שלו. בסאטמר מרוצים עם 'אמרנו לכם'... גם הפלגים הקיצוניים מבסוטים".
לא אתפלא בכלל-בכלל אם אף חרדי לא יתגייס. גם לא נערי השוליים. ציפוף שורות. העולם החרדי יסתדר בלי הכסף. הבעיה: מדינת ישראל, שעד היום הייתה תומכת התורה מס' 1 בעולם, הולכת לאבד את הזכות הזו... שה' ירחם מה יקרה כשלא תהיה את כיפת הברזל הזו.
— דוד 10 (רוטנברג) (@DRotenberg) March 28, 2024
איש התקשורת אבי רבינא: "אם אנשי הימין היו מבינים מתחילת הדרך שהאירוע פה נטו פוליטי במטרה לפרום את ברית החרדים והימין, היו משקיעים מאמץ הסברתי לגבות את החרדים ולא לתדלק נגדם את האווירה הציבורית. כולם יחד על הספינה. תלויים זה בגורל זה. הגיע הזמן להתעשת ולהבין שלמרות חילוקי הדעות, הסטטוס קוו של בני הישיבות עדיף מממשלת שמאל ערבים".
שלמה פילבר, הבעלים של 'דיירקט פולס': "הבדיחה המפורסמת אומרת שכשאתה חייב לבנק מליון ש"ח אתה לא ישן בלילה. ואם אתה חייב מיליארד מנהל הבנק לא ישן בלילה. כשהתווכחו על כמה אלפי מתגייסים שצה"ל צריך במכסות - החרדים לא ישנו. משבוע הבא צה"ל צריך לטפל ב-40,000 חייבי גיוס, ועכשיו הבעיה כמה מהם לשחרר מגיוס היא של גלנט".
שלמה קוק, עורך עיתון בקהילה: "אין דרך אחרת לומר זאת: מדינה יהודית השוללת צרכים בסיסיים מטובי בניה המקיימים את הערך היהודי החשוב ביותר, לימוד התורה - אין לה זכות קיום. כל אזרח צריך להתחלחל מהמחשבה על הרגע שבו ההוראה הזו תיכנס לתוקף".
תיעוד מצמרר של מרן הרב שטיינמן זצ״ל בן ה-100 מתייפח בבכי לאחר שעבר חוק גיוס מרוכך יחסית בממשלת לפיד-בנט.
הוא הדגיש כי למרות שאין חשש למעצר תלמידי ישיבות, עצם ההצהרה בהעברת חוק נגד לומדי תורה הוא קטרוג נורא וסכנה גדולה לכל אזרחי המדינה pic.twitter.com/N5ohm7OmXO— שלמה קוּק Shlomo Kook (@shlomokook) March 27, 2024
הפרשן יעקב ברדוגו - בתכנית הערב עם דורון כהן וסטלה קורין-ליבר בגלי ישראל: "זה לא חדש שהיועמ"שית גלי בהרב מיארה היא שחקנית פוליטית. הסיפור הזה של גיוס החרדים הוא סוגיה פוליטית ולכן אנחנו רואים את השחקנים הפוליטיים איזנקוט וגנץ סביב כל האירוע הזה כשהאג'נדה היא בשליחות אנשי המחאה להפיל את ממשלת הימין. לצערי אנחנו רואים את יואב גלנט שלא נבחר על הקולות האלה משתף איתם פעולה".
ארגון 'תורת לחימה': "בימים אלו אנו מטפלים בתלונת מפקדים דתיים קרביים על ערבוב לוחמות ביחידה שלהם. בשלב זה כבר אפשר לומר: התאמת צה"ל למשרתים שומרי מצוות לא מענינת את ראש אכ"א או את יוהל"ם. תסיקו לבד את המסקנות בנושא גיוס חרדים".
ישראל כהן, פרשן ברדיו קול ברמה: "במסמך אחד מכריחה גלי בהרב מיארה להחזיר את הצורך ברפורמה משפטית אל שולחן הדיונים. לכולם ברור שהמצב שיועצת משפטית לממשלה עובדת בשירות הממשלה הקודמת להפלת הממשלה הנוכחית הוא מצב לא תקין.
"כל השנים היה מי שטען שיש אליטה משפטית ששולטת במדינה והנה הערב קיבלנו עוד הוכחה לכך, חבל שהרפורמה לא יצאה לפועל".
אם יקוצץ תקציב עולם הישיבות החרדי - מדינת ישראל תחסוך 500 מיליון שקלים בכל שנה, ו- 41.5 מיליון שקלים בכל חודש. החישוב הוא של ד"ר גלעד מלאך שמבוסס על התשלום החודשי שהמדינה משלמת לאברך כולל ולבחור ישיבה חרדי כפול מספר הבחורים והאברכים. עבור מוסדות רבים זו המשענת הכלכלית העיקרית
— יואלי ברים yoeli brim (@yoeli_brim) March 27, 2024
היועמ"שית אמרה לגורמים בממשלה כי ניתן יהיה לתקצב את המוסדות החרדים לעוד מספר חודשים, אם תוארך החלטת ממשלה שמנחה את שר הביטחון יואב גלנט שלא לגייס חרדים עד סוף יוני, לצד לו"ז חקיקה לחוק הגיוס. כך דווח הערב (חמישי) אמיר אטינגר ב'ישראל היום'.
מה, לא תצטרפו כדי להגן על הבית שלכם? זו הדרך להתנדב עכשיו
מלשכת היועצת נמסר: "לא נתייחס להליכים תלויים ועומדים".
הערב אמורים להיפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ונציגי המפלגות החרדיות לדון על חוק הגיוס.
גנץ הודיע בבוקר שלא יגיע לדיון ונימק זאת: "לא אהיה שותף לקומבינות".
בכל מקרה, ייתכן שכבר ביום ראשון הקרוב תאושר החלטת ממשלה שבה ייקבעו לוחות זמנים לחקיקה והנחיות לגורמים הרלוונטיים לקידום נוסח חוק הגיוס לחרדים.
נוסף על כך, כאמור ההחלטה צפויה להנחות את שר הביטחון, יואב גלנט, שלא לגייס את תלמידי הישיבות עד 1 ביולי 2024, בשל כוונת הממשלה לגבש הסדר חוקי בנושא.
מדובר למעשה בהארכת התוקף של החלטת הממשלה שהקפיאה את גיוס החרדים מהקיץ, כאשר פג תוקפו של חוק הגיוס האחרון. כיום אין הסדר חוקי לעניין גיוס בני הישיבות.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מתנגדת לנוסח תיקון התקנות לשעת חירום שיעלה הערב (שני) להצבעה בקבינט המדיני- ביטחוני.
מטרת התיקון היא לאפשר את סגירת ערוץ אל-ג'זירה.
לפי 'כאון חדשות', על פי הנוסח החדש לתקנות שעת חירום, שעולה הערב להצבעה בישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, בסמכותו של שר התקשורת לסגור ערוץ זר שפוגע באופן ממשי בביטחון המדינה לאחר שקיבל את אישור הקבינט: "שר התקשורת רשאי, באישור ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי, להורות בצו על ההוראות המפורטות בתקנה זו, אם שוכנע כי שידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל פוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה".
היועמ"שית הגישה מספר הסתייגויות, כאשר ישנן שתים מרכזיות: ראשית, היא מתנגדת למתן הסמכות לשר התקשורת באישור הקבינט. לטענתה, מדובר בסמכות שצריכה להיות נתונה בידי שר הביטחון. בנוסף, היא מציינת כי לא כתוב בתקנות החדשות כי הצו דורש אישור של בית המשפט המחוזי.
שר התקשורת שלמה קרעי הגיב לדברים וקרא לחברי הקבינט לאשר את תיקון התקנות, חרף התנגדות היוע"משית: "רק שתבינו איזו תפיסת עולם מעוותת. כבר שבוע שלם שאני מביא לידי היועמ״שית את חוות הדעת התומכות של כל גורמי הבטחון בישראל בעד סגירת התחנה תומכת הטרור הזו.
"ואחרי מאמצים אדירים, עבור הליך שברור לכל בר דעת שצריך לבצע, מה אומרת כעת בהרב מיארה, תוך כדי שהיא כופה על היועמ"שית של המשרד שלי לכתוב זאת? שיש מניעה חוקתית (!) להעביר את התקנות שסוגרות אל אל ג'זירה.
"פשוט טירוף הדעת. אני קורא לחברי הקבינט לאשר זאת בכל מקרה. אנחנו במלחמה! מי שירצה, יגיש בג"צ אחרי זה, אבל את התחנה הזו סוגרים עכשיו!"
בתגובה, היועמ"שית הבהירה: "יוצג לקבינט נוסח תקנות שעת חירום המסמיכות את שר הביטחון, באישור הקבינט, לסגור משרדים ולמנוע שידורים בישראל של כלי תקשורת זר הפוגע בביטחון המדינה".
צעד חריג: היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, יצאה היום (רביעי) נגד עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה בעניין חוק הנבצרות, ומבקשת מבג״ץ לאפשר לכנסת הגשת תגובה משלימה לאחר הדיון שיתקיים מחר על חוק הנבצרות, ככל שיהיה בכך צורך.
כך דווח היום (רביעי) מיכאל שמש ב'כאן חדשות'.
המהלך הזה יאפשר לכנסת להגיב לעמדה "התקדימית" של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שביקשה לפסול תיקון לחוק יסוד הממשלה.
עו"ד אפק תקפה את בהרב-מיארה: "לא ניתן להפריז בתקדימיות שבעמדת היועמ"שית. מצב שבו היועצת המשפטית לממשלה מבקשת להכריז על בטלות של חוק יסוד הוא מאורע שמעולם לא אירע".
לדבריה, מיארה הביאה למצב תקדימי בו בג"ץ עוסק בביטול חוק יסוד, "מה שעלול לעורר את הצורך להגיש תגובה לטיעוני התביעה גם לאחר שהדיון יסתיים".
הדיון בבג"ץ יערך מחר בעתירה שהגיש ח"כ עודד פורר נגד חוק הנבצרות, בטענה כי "דינו של חוק הנבצרות להיפסל ויפה שעה אחת קודם. מדובר בחוק פרסונלי שחוקק בהתאם לפרנויה של נתניהו".
אתמול דווח ב'כאן חדשות', כי בהרב-מיארה סבורה שאין הצדקה להוציא את ראש הממשלה בנימין נתניהו לנבצרות, מכיוון שהעבירה שלו, לכאורה – ההתערבות בחקיקה המשפטית, לא מספיקה כדי לבצע מהלך שכזה.
היועמ"שית סבורה שעצם הפרת הסדר ניגוד העניינים על ידי נתניהו לא מהווה הצדקה להוצאת נתניהו לנבצרות, כפי שכתב אישום על עבירת שוחד לא מהווה עילה להוצאתו לנבצרות.
בתום דיון סוער: הממשלה הינחתה היום (ראשון) את היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה להניח בפניה, בתוך שבוע, הנחיות ברורות לגבי נושא האכיפה בהפגנות.
בהחלטת הממשלה נכתב, כי ההנחיות יקיפו את נושא "חסימת הצירים, בדגש על קביעה מפורטת אם ומהי התדירות בה מותר לחסום צירי תנועה ראשיים מבלי שינקטו פעולות אכיפה כנגד מארגני החסימה והחוסמים, מבלי שיבוצעו מעצרים או יוגשו כתבי אישום".
עוד צוין כי על היועמ"שית להבהיר "מהי מדיניות האכיפה ביחס להפגנות ליד בתים של אנשי ונבחרי ציבור והטרדת אישי ציבור או בני משפחותיהם" וכן "מהי מדיניות האכיפה ביחס לקריאות לסרבנות, המרדה והסתה לאית ציות, ובפרט תופעות של הסתה לסרבנות ביחידות צבאיות. הממשלה מבקשת מהיועצת המשפטית לממשלה להניח בפניה בתוך שבעה ימים נוסח הנחיות באשר לטיפול במקרים אלה, לרבות אופן הטיפול במקרים בהם תינתן חוות דעת של המל"ל בדבר הסיכון הקיים לפעולות של מערכים חיוניים בצבא ובכוחות הביטחון.
"הממשלה הבהרות כיצד במידה והאכיפה שוויונית נוצר מצב שבמבחן התוצאה, הנתונים מראים על פער עצום בין מס' הפעולות וסוג פעולות האכיפה שננקטו בעבר לבין מה שננקט בחצי השנה האחרונה", נאמר בהחלטה שהתקבלה.
לצד זאת דרשו השרים מבהרב-מיארה להעביר להם עד ליום שלישי הקרוב הנחיות ביחס לטיפול הראוי בחסימת נמל התעופה בן גוריון.
במהלך הדיון השרים הטיחו ביקורת קשה על התנהלות היועמ"שית והמפכ"ל.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הודיעה הלילה (שני) כי לא תשיב לעתירות שביקשו להוציא לנבצרות את ראש הממשלה בנימין נתניהו - בעקבות חוק הנבצרות שאושר בשבוע שעבר.
עם זאת, היועמ"שית הדגישה כי היא תדון בנושא הסדר ניגוד העניינים שעליו נתניהו חתום, ואותו הוא הפר לכאורה כשהודיע בנאומו כי הוא "נכנס לאירוע" על הרפורמה המשפטית.
"העתירות שהוגשו טרם תיקון חוק היסוד בעניין הנבצרות, אינן אקטואליות עוד בנוסחן הנוכחי", נאמר בהודעת היועמ"שית.
"בתוך כך, הובהר כי תיקון חוק היסוד אינו גורע מחובתו של ראש הממשלה לפעול בהתאם להסדר ניגוד העניינים שנקבע עבורו. לעתירות התוקפות את תיקון החוק לגופו או מעלות טענות לעניין הפרת הסדר ניגוד העניינים של רה"מ, תתייחס היועצת המשפטית לממשלה בהליכים הרלוונטיים".
היועצת התייחסה גם לעתירה לבג״ץ נגד החלטת ראש הממשלה למנות את איתמר בן גביר לתפקיד השר לבטחון לאומי.
היועצת המשפטית לממשלה סבורה, כי הגם שהחלטת ראש הממשלה למנות את בן גביר מעוררת קשיים ניכרים, אין היא חוצה את הרף המשפטי של אי סבירות קיצונית המקימה עילה להתערבות שיפוטית בה. זאת בייחוד נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות בהן הורשע.
עוד הובהר בתגובה, כי התבטאויותיו הקשות של השר בן גביר לאורך השנים אשר ביטאו תפיסת עולם גזענית יש בהן כדי לפגוע באמון הציבור ברשויות השלטון. זאת, לעניין כל תפקיד שר בממשלה ובפרט לעניין השר הממונה על הבטחון הלאומי.
אולם, בשנים האחרונות הצהיר השר כי שינה דרכיו והסביר לציבור בוחריו בהזדמנויות שונות כי הרעיונות הגזעניים אינם מקובלים עליו.
בחינת סבירות מינויו של בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי כאמור נעשית על יסוד עצמאותה של המשטרה בהפעלת סמכויותיה, ועל הפרדת סמכויותיה מן המגרש הפוליטי.
בתגובה נכתב, כי השר איננו מפכ״ל-על וכי המשטרה מחויבת להפעיל סמכויותיה באופן מקצועי וחף משיקולים פוליטיים. שיקולים אלה מבהירים גם הם מדוע החלטת ראש הממשלה אינה חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות.
ארגון לביא הודיע היום (שלישי) ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, כי יעתור לבג"ץ במידה ותמשיך לעסוק בנושאי הרפורמה המשפטית למרות ניגוד העניינים בו היא מצויה, לטענת הארגון.
עורך הדין ד"ר יונה שרקי טוען בדרישה ששלח מטעם ארגון לביא ליועצת המשפטית לממשלה: "כל אדם סביר מבין שהיועצת המשפטית וצוותה נמצאים במצב של ניגוד עניינים מהותי המבסס איסור גורף לעסוק בסוגיות הרפורמות המתגבשות בהליכי החקיקה".
זאת, במסגרת מכתב התראה טרם פתיחה בהליכים משפטיים, בשל מה שהם מכנים "התנהלות צוות הייעוץ המשפטי לממשלה תוך הימצאות בניגוד עניינים מהותי".
בארגון לביא מסבירים כי הליכי החקיקה המדוברים - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, צמצום הביקורת השיפוטית על חקיקת הכנסת, אימוץ "פסקת ההתגברות", ביטול "עילת הסבירות" במשפט המנהלי, ביטול המעמד המחייב של חוות דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, ביטול בלעדיות הייצוג של הממשלה על ידי היועמ"ש בערכאות שיפוטיות והפיכת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון - נוגעים במישרין ובאופן אישי לפרקליטים והיועצים המשפטיים, ומכאן קמה טענת ניגוד העניינים שאמורה למנוע מהם לעסוק בעניינים אלה לחלוטין.
עו"ד ד"ר יונה שרקי הביא במכתבו את הודעת ארגון הפרקליטים בעניין ההשבתה שהם צפויים לערוך ל-1,100 הפרקליטים המועסקים במדינה, בה נאמר כי קיימת סכנה בכך ש"העמדה של המשרד הממשלתי ושל גורמים נוספים תיקבע על ידי ראש הממשלה או השר הנוגע בדבר וכי אלה - ולא היועץ המשפטי לממשלה - יוכלו לקבוע מי ייצג את המדינה, לרבות עורכי דין פרטיים במקום פרקליטים."
מכאן, טוען עורך הדין שרקי, כי ברור שעורכי-הדין במשרד המשפטים, לרבות פרקליטים ועובדי הייעוץ המשפטי לממשלה, נמצאים בחשד סביר לניגוד עניינים חמור. כל זאת, בהתאם להנחיות בעניין שנכתבו בייעוץ המשפטי לממשלה עצמו בנושאי ניגוד עניינים.
כדי לפשט את טענה, מביאים בלביא את הדוגמה הבאה: "ברור לכל שלו היו, לדוגמא, עובדי הנמלים נמצאים במצב של ניגוד עניינים הם היו מנועים מלעסוק בעצמם באותן סוגיות המעמידות אותם במצב של ניגוד עניינים."
בנוסף לטענה כי מעורבות הייעוץ המשפטי לממשלה בהליכי החקיקה מפרה את הנחיות הייעוץ המשפטי בעניין, כולל המכתב גם ציטוטים מחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר עו"ד גיל לימון בעניין מעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע לכלל נושאי הרפורמה המשפטית, שבה נכתב כי קיים "חשש סביר לניגוד עניינים בין עניינים הנוגעים להליך המשפטי המתקיים בעניינו, לבין מכלול יוזמות החקיקה ורכיבים מהותיים בו."
בנוגע לכך טוענים בלביא, כי "מצב ניגוד העניינים בו את וייתר צוות השירות המשפטי של המדינה נמצאים ביחס לרפורמה המשפטית, מחוויר ליד מצב ניגוד העניינים בו נתון לשיטתך ראש הממשלה ביחס לאותו עניין."
לאור כל אלה, דורש עו"ד ד"ר יונה שרקי בשם ארגון לביא מהיועצת המשפטית לממשלה לחדול לאלתר מכל עיסוק, ישיר או עקיף בסוגיות אלו.
אחרת, מאיימים בארגון לביא, יגישו בעניין עתירה לבג"ץ.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמה הערב (ראשון) חוות דעת לפיה אסור לראש הממשלה בנימין נתניהו להתערב באופן פעיל במתווה הנשיא.
במכתב ששלח גיל לימון, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לצחי ברוורמן ראש הסגל של ראש הממשלה נאמר: "נשלח אל ראש הממשלה מכתב המבהיר, כי יישום הסדר ניגוד העניינים בעניין היוזמות הנידונות בימים אלו תחת הכותרת 'הרפורמה המשפטית', מוביל למסקנה כי ראש הממשלה אינו יכול להיות מעורב ביוזמות האמורות. זאת, בין היתר, שכן מימוש המהלך יוביל למציאות שתיטיב עמו, בהיבט של ניהול משפטו", כותבת היועצת.
עם זאת היא מדגישה: "בהמשך לפניות שנעשו בעניין יובהר - התבטאויות פומביות של ראש הממשלה שעניינן שמירה על הסדר הציבורי והרגעת הרוחות בקרב הציבור, אינן בגדר התחומים עליהם חלות ההגבלות הקבועות בהסדר ניגוד העניינים.
"להבדיל מהאמור לעיל, כל מעורבות ביוזמות המשפטיות ובקשר אליהן, נוגעת לליבת הסדר ניגוד העניינים. עיסוק ראש הממשלה בהן עומד בסתירה לאיסור על פעולה בניגוד עניינים".
היועמ"שית מציינת עוד, כי "בהסדר ניגוד העניינים נקבע עוד, כי בכל מצב שבו ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים ונדרש כי יפעיל את סמכויותיו, עליו להעבירן לשר אחר שימלא את מקומו. כך נהג ראש הממשלה בעבר. ככל שלפי דעתו נוצר צורך לבצע פעולה שהוא מנוע מלבצע אותה, זוהי אחריותו להעביר אותה למי משרי הממשלה. כל זאת, כמובן, מבלי לגרוע מהאחריות של שר המשפטים, המוביל את הנושא".
מטעמו של ראש הממשלה נתניהו נמסר בתגובה:
"ראש הממשלה נתניהו לא חיכה למכתב של היועמ״שית כדי לקרוא להרגעת הרוחות. הוא עושה זאת בהתבטאויות פומביות במשך שבועות ולא נדרש לאישור על כך מאיש.
"לא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית יש מי שחשב שניתן למנוע מראש ממשלת ישראל לקרוא לאחדות ולהרגעת הרוחות, או להשתיק את מי שנבחר רק עכשיו באופן דמוקרטי ומייצג מיליוני אזרחים".
בתוך כך, נתניהו ביקש היום מהיועמ"שית לצמצם את יישום הסדר ניגוד העניינים שלו.
נתניהו הגיש בקשת ארכה במסגרת תשובה לעתירה בבג"ץ - זאת לאחר שהודיע כי הוא לא מקבל את חוות דעתה של היועצת, לפיה אסור לו לעסוק לחלוטין בנושאי הרפורמה במערכת המשפט.
נתניהו מתח ביקורת על היועצת המשפטית לממשלה גם בשיחה עם ראשי ועידת הנשיאים של הארגונים היהודים בארה"ב.
"אולי לא שמתם לב, אך ישראל נמצאת עכשיו בעיצומה של רפורמה משפטית. רציתי לשוחח איתכם ארוכות על הנושא הזה ולהסביר לכם מדוע אינכם צריכים לדאוג. לעת עתה, אני מנוע מלעשות זאת משום שנאסר עליי לדבר על זה.
"אני לא ממציא את זה, נאסר עליי לדבר על זה. הרי מי אני בסך הכול? אני רק ראש ממשלת ישראל. מה אני כבר יכול לומר על הדבר הזה שמפלג את העם שלנו? זה מטורף".
נשיא המדינה יצחק הרצוג פנה השבוע ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, וביקש ממנה לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו להשתתף בהידברות עם האופוזיציה על רפורמת המשפט שמקדמת הממשלה - על אף שקבעה כי הוא מנוע מלעסוק בה, בשל היותו נאשם.
הנשיא הרצוג סבור שנתניהו הוא היחיד שיוכל להוביל את הקואליציה לפשרה.
נתניהו עצמו תומך בקריאת הנשיא להידברות בנוגע לתוכנית, ומבקש להוביל את המגעים מטעם הקואליציה.
לפי הדיווח של גידי וייץ ב'הארץ', היועצת השיבה לנשיא כי נתניהו אינו יכול להיות צד במגעים.
לפי הדיווח, במשרד המשפטים התקבלו בשבוע האחרון קריאות רבות לאפשר לראש הממשלה לדון בתוכנית, גם מאנשים שמילאו בעבר תפקידי מפתח בשירות הציבורי. כמו הרצוג, הפונים סבורים שנתניהו הוא היחיד שיוכל להוביל את הקואליציה לפשרה ברפורמה המשפטית.
לפי מקורות בסביבת ראש הממשלה, אנשיו פנו לבהרב-מיארה וביקשו שתתיר לו להתבטא בנושא אך נענו בשלילה.
"זו טיפשות", אמר בכיר בליכוד ל'הארץ'. "אם היא רוצה שהוא יוציא לה את הערמונים מהאש, שתשחרר אותו מההגבלה ומאיום הנבצרות".
אולם במשרד המשפטים לא רואים אפשרות להקל בתנאי ההסדר המחייב את נתניהו.
ראשי מפלגות הקואליציה חתמו הערב (שני) על מכתב מיוחד ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרבה מיארה, נגד הדיון שהיא מקיימת בנושא הנבצרות של ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המכתב שעליו חתומים יריב לוין, אריה דרעי, בצלאל סמוטריץ', יצחק גולדקנופף, איתמר בן גביר, משה גפני ואבי מעוז, מגיע אחרי הפרסום על דיונים במשרד המשפטים על בדיקת האפשרות להכריז על נתניהו שנבצר ממנו לכהן בתפקיד ראש הממשלה - נוכח עיסוקו בסוגיות משפטיות, למרות ניגוד העניינים.
בתגובה למכתב בחריף, הערב בהרב-מיארה פרסמה הכחשה: "הריני להבהיר כי בניגוד לנטען בתקשורת, לא קיימתי דיונים בדבר נבצרות ראש הממשלה".
במכתב של ראשי הקואליציה נאמר: "לאחרונה התפרסמו בתקשורת מספר ידיעות לפיהן את מנהלת דיונים ביחס לאפשרות של 'הוצאת' ראש ממשלת ישראל ל'נבצרות'. לתדהמתנו, לא הכחשת את הפרסומים עד לרגע זה.
"ניסיון להכרזה או הכרזה על נבצרות של מנהיג מכהן, מהווים ניסיון בלתי חוקי בעליל להדיחו ולהפיל ממשלה נבחרת וחוקית, ללא שבריר של הסמכה בחוק", קובעים ראשי המפלגות.
הם הוסיפו: "שום תעתוע משפטי לא יעמוד מול הברור מאליו בכל המדינות המתוקנות - ראש ממשלה נבחר על ידי רוב העם ונציגיו. רוב אזרחי ישראל בחרו במפלגות הקואליציה ובראש הממשלה רק לפני חודשים ספורים. הכנסת, כנציגת הריבון, נותנת אמון בממשלה ובראש הממשלה. ולכן, לאף גורם אין סמכות להדיח את ראש הממשלה ולהפיל את הממשלה החוקית, למעט לעם ולנציגיו ועל פי חוק מפורש.
"כל קביעה אחרת, היא בלתי חוקית בעליל ודגל שחור מתנוסס מעליה".
ראשי המפלגות מבהירים: "אנו רואים לכן בדיונים שכאלו, ככל שיתקיימו, ניסיון הפיכה משפטית חסר סמכות ובלתי חוקי בעליל, בין שהוא מכוון לעתיד ובין שהוא מכוון לעת הזו. הוא אינו שונה מניסיון הפיכה בידי איש צבא סורר.
"העם, נבחריו וממשלת ישראל לא יקבלו לעולם החלטה חסרת סמכות, שמשמעותה ביטול הבחירות בקלפיות, ביטול המשטר הדמוקרטי והתגברות בלתי חוקית על ריבונות העם ונציגיו. הנייר עליו תיכתב החלטה שכזו יהיה חסר ערך. הוא לעולם לא יגבר על כוחם של מיליוני פתקי הנייר שבאמצעותם הצביע העם".
בנימין נתניהו חזר היום (חמישי) לתפקיד ראש הממשלה - וכבר בישיבת הממשלה שכינס הערב במשרד ראש הממשלה, החליט שלא להזמין את היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, לישיבה הראשונה של ממשלתו השישית.
לפי דיווח בחדשות 12, לאורך היום אנשיה של גלי בהרב-מיארה ניסו להבין היכן תתקיים ישיבת הממשלה הראשונה, זאת כיוון שאיש לא ענה להם בלשכתו של נתניהו.
בשיחות סגורות למקורביה אמרה בהרב-מיארה: "אם ירצו שאלך - יצטרכו לפטר אותי. אני לא מתכוונת ללכת".
יצוין, כי אחרי השבעת הממשלה הקודמת של בנט-לפיד, היועמ"ש אביחי מנדלבליט הוזמן לישיבה.
גורם בסביבת נתניהו אמר כי העובדה שהיועמ"שית לא הוזמנה לישיבה "זהו איתות שהיא כבר לא רצויה".
בליכוד הדגישו, עם זאת, בהודעה רשמית כי ישיבת הממשלה הראשונה היא טקסית בלבד ולא יתקבלו בה החלטות. בשל כך משתתפים בה רק חברי הממשלה.
לאחר הפרסומים, ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח עם בהרב-מיארה והזמין אותה לפגישת עבודה ביום ראשון.
איראן, יוקר המחיה, משילות והרחבת מעגל השלום: נתניהו פתח את ישיבת הממשלה הראשונה – "מפשילים שרוולים - וקדימה לעבודה" pic.twitter.com/E5vWehS9db
— כאן חדשות (@kann_news) December 29, 2022
ראש הממשלה אמר בפתח ישיבת הממשלה הראשונה: "זאת הפעם השישית שאני מקים ממשלה ומתחיל את שנת ה-16 כראש הממשלה. אני מתרגש גם הפעם".
הוא הוסיף: "אנחנו ממשלה אחודה. בלי פריטטי ובלי חליפי. יש לנו ארבע מטרות עיקריות: לבלום את איראן, להחזיר את הביטחון והמשילות, לטפל ביוקר המחיה ומצוקת הדיור, ולהרחיב את מעגל השלום. אנחנו מאוחדים בחזון ובמטרה. נעשה זאת. כבר הבאנו לישראל את השנים הטובות בתולדותיה ועכשיו נצעיד את ישראל לפסגות חדשות בממשלה שתמלא את ימיה. עכשיו קדימה לעבודה".
פגישת החפיפה בין יאיר לפיד לנתניהו, שעסקה רק בנושאי ביטחון הסתיימה כעבור 45 דקות. ראשי הסגל של השניים, ברוורמן ווסלי נכחו גם הם בפגישה. גם השר רון דרמר השתתף.
עם צאתו מלשכת ראש הממשלה, השאיר ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד, כמיטב המסורת, מכתב למחליפו. המכתב גרר לעג מצד הגולשים הימניים.
השארתי על השולחן בלשכת רה״מ. pic.twitter.com/DSlL5xP7M5
— יאיר לפיד - Yair Lapid (@yairlapid) December 29, 2022
ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע לשגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן כי יאריך את כהונתו בשנה נוספת.
"נתניהו שוחח עם ארדן ושיבח את פעילותו המקצועית והנמרצת להגן על ישראל בזירה הבינלאומית. השגריר ארדן הודה לראש הממשלה על האמון בו ואמר כי ימשיך לפעול ככל יכולתו כדי לחזק את מעמדה של ישראל באו"ם", נמסר מטעם דוברו של נתניהו.
הערב, לאחר ישיבת הממשלה הראשונה, יצאו כל השרים אל משכן הנשיא כדי להצטלם לצילום המסורתי של חברי הממשלה.
נתניהו אמר בצאתו מבית הנשיא: "אהיה ראש הממשלה של כולם".