-עם ציון 100 ימי לחימה: הביטוח הלאומי  מציג את כל המידע והנתונים לגבי נפגעי פעולות האיבה מתחילת מלחמת 'חרבות ברזל'.

נתקלתם בבעיה ברישום לגן ילדים, בתי ספר וסמינרים? • כל המידע כאן

מתחילת המלחמה ישנם 779 נרצחים, 76 מתוכם הם אזרחים זרים.

הביטוח הלאומי הכיר עד כה ב-52,571 נפגעים - כשמתוכם: 3,619 נפגעי מסיבת נובה ופסיידק. כל שאר הנפגעים הם מתוך יישובי הגדר והערים אליהם חדרו מחבלים, כמו גם אזרחים שנפגעו במהלך הלחימה.

מתוך 52,571 נפגעים – 102 נפגעו באורח קשה ו-171 נפגעו באורח בינוני.

הביטוח הלאומי מטפל ב-99 משפחות חטופים ו-109 חטופים משוחררים, ובמקביל גם ב-1,962 נפגעי איבה חוזרים - שנפגעו מאירוע טרור בעבר ונפגעו שוב במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל'.

במסגרת המענה למשפחות החללים ולליווי שלהם, הביטוח הלאומי העביר יותר מ-19.9 מיליון שקלים למשפחות - ובניהם: סיוע בימי האבל בהוצאות הלוויה, הוצאות קבורה וכן תגמולים חודשיים. זאת במקביל לליווי אגף השיקום של הביטוח הלאומי, מימון טיפולים פסיכולוגיים, קבוצות תמיכה ועוד.

עבור פצועי המלחמה - למשתתפי המסיבות הועברו יותר מ-62 מיליון שקלים כסיוע ראשוני ומיידי, לנפגעי קו ראשון - יישובי הגדר ולערים שחדרו אליהם המחבלים הועברו כ-759 מיליון שקלים נוספים.

במקביל, הביטוח הלאומי העביר יותר מ-92.4 מיליון שקלים למשפחות החטופים ופדויי השבי, כאשר בשבוע שעבר הועברו, בפעם השנייה, המענקים הרבעוניים למשפחות שיוכלו להמשיך לסייע ולאפשר את קידום המאמצים לשחרור כל החטופים.

עד כה העביר הביטוח הלאומי כ-930 מיליון ש"ח במסגרת הטיפול בנפגעי איבה וטרור במלחמת 'חרבות ברזל'.

השלכות המלחמה:

דמי אבטלה:

גם אדוות המלחמה הנגזרות מהמלחמה מתרכזות בחלקן בביטוח הלאומי והארגון מטפל באופן שוטף גם בסיוע ליותר מ-209.9 אלף מבקשי אבטלה ומחודש אוקטובר ועד היום הועברו יותר מ-2.52 מיליארד שקלים דמי אבטלה לאזרחים שסיימו את עבודתם במהלך תקופה זו.

במקביל, הביטוח הלאומי משלם גם את מענקי 67 למי שאיבד את עבודתו במסגרת הלחימה ועבר את גיל העבודה. יש לציין, החקיקה שהאריכה את המענק לחודש דצמבר (שמשולמת בינואר) עדיין לא פורסמה לציבור על ידי המחוקק ומונעת מהביטוח הלאומי, את העברת הכסף למי שזכאי למענק.

מענקי אכלוס:

במסגרת 100 ימי הלחימה יישובים רבים פונו מהצפון ומדרום הארץ כאשר המדינה העבירה החלטת ממשלה בה כל משפחה תקבל מענק אם אינה שוהה במקום שממומן על ידי המדינה. גובה המענק: 200 שקל למבוגר מעל גיל 18 ו-100 שקל לילד.

הביטוח הלאומי מיישם בפועל את החלטת הממשלה, בנה מערכת מחשובית קלה ופשוטה להצהרה, אמון על המענים בשוטף וכן על התשלום. עד כה, הביטוח הלאומי העביר יותר ממיליארד שקלים לאזרחי ישראל שפונו מביתם בעקבות הלחימה.

מענקי תמרוץ ומענקי עידוד:

במסגרת המלחמה הועברו 2 החלטות ממשלה העוסקות בחזרה לשוק העבודה.

מענקי תמרוץ – למי שעובד בחקלאות ובנייה במסגרת מלחמת 'חרבות ברזל' (ולא עבד בענפים אלה קודם לכן)

ומענקי עידוד – למפונים ולמי שעובדים אצל מעסיק באזור מפונה – בהתאם לעמידה בתנאי הזכאות שקבעה הממשלה.

הביטוח הלאומי התבקש לבצע החלטה זו ועד כה שולמו יותר מ-40 אלף מענקים בסך של כ-105.7 מיליון שקלים.

במקביל הביטוח הלאומי מעביר גם את תשלומים למשרתי המילואים ולמעסיקים (החזר על העברת הגמול במשכורת לשכירים) ולראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל יזם הביטוח הלאומי, בשיתוף עם משרד הביטחון וצה"ל תשלום בתחילת כל חודש ולא בתום תקופת השירות ובאופן אוטומטי, ככל האפשר בהתבסס על הנתונים ושת"פ בין צה"ל לביטוח הלאומי. בשל הצורך בשמירה על המידע ושיקולי ביטחון – לא יפורסמו מספר המשרתים והסכומים שהועברו למשרתים.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שלישי) - בחודש אוגוסט 2023, לעומת חודש יולי 2023, בקרב בני 15 ומעלה, אחוז בכוח העבודה 63.6%, כך שלא נרשם כל שינוי לעומת החודש הקודם.

איך ליהנות מיתרון רכישה באשראי בלי להסתכן בגניבת כסף או זהות?

שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 61.6%, מדובר בעליה של 0.1% לעומת ה-61.5% בחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה -  3.1% בלבד לעומת 3.4% בחודש הקודם. זהו הנתון הנמוך ביותר מאז החלו המדידות בשיטה החודשית - במקום בפעם ברבעון -  בשנת 2012.

הנתונים המקוריים של אוגוסט 2023:

בחודש אוגוסט 2023 (לעומת חודש יולי 2023, בקרב בני 15 ומעלה): אחוז בכוח העבודה – 63.9% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) – 61.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם).

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה – 3.5% (3.4% בחודש הקודם). שיעור תעסוקה לא כולל נעדרים זמנית מעבודה כל השבוע מסיבות כלכליות – 61.5% (61.4% בחודש הקודם).

כמות המתייאשים מחיפוש עבודה+ הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות + המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים ירדה מ-206.5 אלף בחודש הקודם ל-205.3 החודש.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (שני) כי שיעור האבטלה עלה בחודש אוגוסט האחרון ל-4.1%, לעומת 3.7% ביולי.

מדובר בהמשך מגמת העלייה, לאחר שבחודש יולי האחרון עלה שיעור האבטלה ב-0.3% לעומת חודש יוני.

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה נאמד ב-4.1% שהם 179.9 אלף מובטלים. זאת לעומת 3.7% שהם 159.5 אלף מובטלים בחודש הקודם.

מדובר בעליה של 20 אלף בני אדם שנוספו למעגל האבטלה.

שיעור האבטלה הרחב, שכולל את הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה ממרץ 2020, המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות והבלתי מועסקים (הגדרות בתחתית הכתבה), עלה מ-4.9% שהם 214.7 אלף מובטלים ביולי, ל-5.2% שהם 231.8 אלף מובטלים.

דופק שוק העבודה: היום (שלישי) מפרסם שירות התעסוקה את 'דופק שוק העבודה', המבקש לסכם את מגמות התעסוקה שאפיינו את חודש פברואר 2022, ולפיו מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה זהה למספרם ערב משבר הקורונה ועמד בפברואר על 163.8 אלף בלבד.

מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה ירד בכ-5,500 שהם 2.9% בחודש פברואר בהשוואה לינואר.

הממצאים העיקריים של הדו"ח:

• התפלגות דורשי העבודה לפי סוג תביעה: מאז היציאה מהסגר השלישי ישנה מגמת ירידה עקבית במספר תובעי האבטלה, כאשר התמהיל בין תובעי האבטלה לתובעי הבטחת ההכנסה משתנה.

בעוד ערב המשבר היחס ביניהם עמד על 1.73 (כלומר על כל תובע הבטחת הכנסה אחד יש כמעט שני תובעי אבטלה), הרי שבפברואר 2022 היחס עמד על 1.2 בלבד – 85.6 אלף לעומת 71.2 אלף.

• בין היצע לביקוש: יחס של 1.1 בלבד בין מספר דורשי העבודה למספר המשרות הפנויות, הנמוך ביותר מאז 2009: בראשית 2021 על כל משרה פנויה התמודדו כ-12 דורשי עבודה, ואילו בפברואר 2022 התמודדו 1.1 בלבד. מדובר ביחס הטוב ביותר מאז 2009, וטוב בהרבה גם מזה שנרשם בישראל ערב המשבר (1.7). משמעות הדבר, לכאורה, שבפני דורשי העבודה עומדות אפשרויות תעסוקה רבות יותר מבעבר.

• התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות גיל:  ירידה במספר דורשי העבודה בכל קבוצות הגיל, אם כי בעצימות משתנה מה שהשפיע במקצת על התפלגות דורשי העבודה לפי גיל: התפלגות דורשי העבודה לפי גיל בפברואר, ולמעשה מאז פרוץ המשבר, שונה מזו שנהגה קודם למשבר כאשר השונות היותר משמעותית היא בשיעור הצעירים, שאף שנמוך משמעותית מזה שנרשם בראשית 2021 (43.16% בינואר 2021 לעומת 26.21% בפברואר 2022) אך עדיין גבוה משיעורם ערב המשבר (ינואר 2020, אז עמד על 23.12%).

• התפלגות דורשי העבודה לפי מגדר: כמו לפני המשבר ובמהלכו, כך גם לאחריו – נשים מוסיפות להוות רוב בקרב דורשי העבודה ושיעורן עמד על 52.5% (גבוה במקצת בהשוואה לינואר)

• התפלגות דורשי העבודה לפי קבוצות אוכלוסייה: שיעור הערבים בקרב דורשי העבודה ירד ב-0.15 נקודות האחוז בהשוואה לחודש הקודם, אך שיעורם מוסיף להיות גבוה משמעותית משיעורם באוכלוסייה ועמד על 35.3%, בדומה לתמונת המצב בינואר.

• התפלגות דורשי העבודה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: בדומה לינואר, גם החודש נרשמה עלייה קלה בקרב אשכולות הקצה (גבוהים ונמוכים) לעומת ירידה באשכולות הביניים.

• התפלגות דורשי עבודה לפי משלחי יד: נעצרה מגמת העלייה בשיעור בעלי המיומנויות הנמוכים שאפיינה את החודשים האחרונים, אך בשירות מעריכים כי אין זה מלמד בהכרח על חזרתם לעבודה וייתכן מאוד שהופסקה זכאותם וטרם שבו למעגל העבודה

• שיעור דורשי העבודה בערים מעל ארבעים אלף תושבים: גם בפברואר 2022, הערים הערביות והמעורבות בראש הרשימה עם שיעורי דורשי עבודה גבוהים משמעותית.

מבין עשר הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר שש הן ערביות, אחת מעורבת (עכו) ושלוש הן ערי מהפריפריה הצפונית והדרומית (דימונה, צפת וטבריה). בראש הרשימה נמצאת אום אל פחם, והיא העיר היחידה בעל שיעור דורשי עבודה הגבוה מ-10%, ושיעור דורשי העבודה בה עמד בפברואר על 10.1%.

יצוין, כי לאחר שבחודשים רבים במהלך המשבר יכולנו לראות במעלה הרשימה גם ערים חרדיות, בחודשיים האחרונים – ינואר כמו פברואר - העיר החרדית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הייתה ביתר עילית (3.2%, בדיוק כמו בינואר) דורגה במקום ה-26 בלבד, והבאה אחריה היא בני ברק עם שיעור של 1.9% מה שהקנה לה את המקום ה-46 ברשימה בלבד (בינואר עם 2% ובמקום ה-44).

כאשר בוחנים את שיעורי השינוי במספר דורשי העבודה בהשוואה לחודש ינואר עולה תמונת מצב מעורבת – מחד, במרבית הערים נחוותה ירידה במספר דורשי העבודה, אשר מתכתבת עם הירידה הכללית במספר דורשי העבודה בחודשים האחרונים. כאשר הערים שחוו את שיעור הירידה הגבוה ביותר במספר דורשי העבודה הן רעננה (7.3%), קריית אונו (7%), מודיעין עילית (6.8%), נס ציונה ודימונה (6.7% כל אחת).

מאידך, ב-12 ערים נרשמה עלייה במספר דורשי העבודה בהשוואה לחודש הקודם, כאשר בראש הרשימה נמצאת גן שמואל עם 7.3%, אחריה רמת השרון עם 5.5% ופרדס חנה עם 3.2%.

 

שר האוצר אביגדור ליברמן הודיע היום (שלישי) כי הענקת דמי האבטלה לעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום בתקופת הקורונה תסתיים בסוף חודש יוני.

מי מחמיץ דבר כזה? גם מילגות, גם אפשרות לעבוד וגם תואר יוקרתי

למה זה חשוב? אלה הדברים הכי לא צפויים שקורים לרוחצים בחופי הים

למה ישנם חרדים שמחפשים דווקא יעדים כאלה מוזרים בחו”ל?

שר האוצר ציין בהודעתו את שיעור האבטלה הנמוך - 7.5%, ואת פתיחת המשק המלאה.

"בעקבות חזרת המשק לפעילות כמעט מלאה ולאור העובדה שקיימות כ-130 אלף משרות פנויות בשוק העבודה, החלטתי לסיים את מדיניות החל"ת במועד הקבוע בחוק - סוף חודש יוני", אמר ליברמן.

"יחד עם זאת, יש עדיין מספר מצומצם של ענפים מוגבלים, מובטלים בגילאים מבוגרים, אוכלוסיות מוחלשות, נשים בהריון ומורי דרך - חשוב לא להפקיר אותם. לכן איתרנו פתרונות נקודתיים עבורם. מגוון הפתרונות רחב, דוגל בעידוד היציאה לעבודה וכולל בין היתר חל"ת גמיש והכשרות מקצועיות".

בנוסף להחלטה לא להאריך את תקופת התשלום עבור חל"ת, במשרד האוצר הודיעו על צעדים, שמטרתם להקל על אוכלוסייות המתקשות לשוב למעגל העבודה:

• מובטלים מעל גיל 45 יהיו זכאים לתוספת של מחצית מימי הזכאות שנוצלו על ידם בתקופת הקורונה (מרץ 2020 עד סוף יוני 2021), וזאת עד לסוף שנת 2021.

• קיצור תקופת האכשרה: התקופה בה נדרש אדם לעבוד לפני שייצא לאבטלה תיוותר שישה חודשים מתוך 18. מחודש אוקטובר ואילך תקופת האכשרה תעלה ל-10 חודשים מתוך 18. טרם משבר הקורונה תקופת האכשרה הייתה 12 מתוך 18 חודשים.

• המשך תשלום כפל קצבאות: על מנת לתת מענה לאוכלוסיות מוחלשות הזכאיות לקצבת דמי אבטלה ולקצבאות נוספות, ימשיך לחול הקפאת קיזוז הקצבאות עד לסוף שנת 2021.

• ביטול ההפחתה בגובה 30% מדמי אבטלה למובטלים הלומדים בהכשרות מקצועיות: במטרה לעודד יציאתם של עובדים או מובטלים להכשרה מקצועית או הסבה מקצועית, ועל מנת לסייע להם לשוב לשוק התעסוקה ולמסלול של צמיחה, הוחלט לבטל באופן קבוע את ההפחתה בגובה 30% בדמי אבטלה למובטלים המשתתפים בהכשרה מקצועית.

• הזכאות לדמי אבטלה בזמן החל"ת תשוב להיות על פי התנאים טרום הקורונה: מעתה, על מנת שעובד יהיה זכאי לדמי אבטלה בזמן הוצאתו לחל"ת הוא יידרש לעמוד בתנאים הבאים: החל"ת הוא ביוזמת המעסיק; לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות; בתנאים שהיו נהוגים לפני משבר הקורונה.

• יולדות שכירות השוהות באבטלה ממושכת לפני הלידה, יקבלו דמי לידה עד לתום 2021.

• הארכת אפשרות המימוש של מענק לעובדים בשכר נמוך - "חל"ת גמיש": המענק שניתן על חזרה לעבודה עד 30 באפריל יוארך לחוזרים לעבודה העומדים בקריטריונים עד ל-30 ביוני.

• במטרה לסייע לציבור מורי הדרך, דאגנו במשרד האוצר ביחד עם משרד החינוך לאפשר להם להצטרף למסגרת "גנים ובתי ספר מלמדים בקיץ". מורי הדרך שיהיו מעוניינים בכך, יוכלו לעבוד לצד עובדי ההוראה במסגרת זו ולתרום ממיטב ניסיונם והידע המקצועי הייחודי שהם מביאים עימם לטובת מערכת החינוך.

הישראלים חוזרים לשוק העבודה: דו"ח שירות התעסוקה לחודש אפריל, שחלקו הראשון מתפרסם היום (ראשון), והמשכו יתפרסם במהלך השבוע, מראה כי מגמת הירידה במספר דורשי העבודה, שהחלה מאז היציאה מהסגר השלישי (7.2.2021) נמשכה גם בחודש אפריל.

מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?

מתוקים, מלוחים, לפיקניק או להכנה עם ילדים? מגוון מיוחד של מתכונים

מהדו"ח עולה, כי מספר דורשי העבודה תובעי האבטלה עמד בחודש אפריל על 490,855 בני אדם, וירד בהשוואה לחודש אפריל בלא פחות מ-14.4%. מדובר בהמשך מגמה שהחלה מאז היציאה מהסגר השלישי.

מגמת הירידה באה לידי ביטוי גם בהתייחס לכלל דורשי העבודה -  קרי: תובעי אבטלה, תובעי הבטחת הכנסה ושאינם תובעים קצבה כלל, העולה מהדו"ח כי מספרם המצטבר ירד ב-13.6% בהשוואה לחודש מרץ - מ-739,235 ל-638,650.

בהשוואה בין כלל דורשי העבודה שהיו רשומים בתחילת אפריל לסופו נרשמה ירידה של 5%, מ-612,177 שהיו רשומים כדורשי עבודה בתחילת החודש ל-580,464 בסופו.

בחודש אפריל מספר דורשי עבודה תובעי הבטחת ההכנסה עמד על 75,070, נמוך ב-5% בהשוואה למספר שנרשם בחודש מרץ שעמד על 79,482, ולמעשה הנתון הנמוך ביותר מאז הכניסה לסגר השני בספטמבר 2020.

בשירות התעסוקה מודאגים מהנתון וטוענים כי הוא מראה שוב כיצד בעלי כישורי העבודה הנמוכים מתקשים יותר לשוב למעגל העבודה בהשוואה לבעלי כישורים גבוהים יותר.

"מעבר לכך", מתרים בשירות התעסוקה, "אל לנו להתבשם מהירידה במספר תובעי הבטחת ההכנסה. ביולי 2021, עם תום תקופת הזכאות לדמי אבטלה, רבים עלולים להתקשות לשוב למעגל העבודה וכתוצאה להידרדר לתלות בקצבאות סוציאליות כהבטחת הכנסה, כך שהירידה עלולה להתמתן ואף להיעצר".

בשירות התעסוקה מדגישים, כי מגמת הירידה במספר דורשי העבודה נשענת בעיקרה על דורשי עבודה ששהו בחל"ת, ששיעורי חזרתם לעבודה היו גבוהים משמעותית מאשר אלה שאינם בחל"ת ונותרו מחוץ למעגל העבודה ללא מעסיק בקצה.

על פי נתוני שירות התעסוקה, בסוף חודש אפריל מספר דורשי העבודה השוהים בחל"ת מאוכלוסיית תובעי דמי אבטלה עמד על כ-224,365 - כמחצית מהמספר שנרשם בסוף חודש פברואר, כשלושה שבועות מהיציאה מהסגר השלישי, ועמד על כ-445 אלף.

למעשה, מספר דורשי העבודה ששהו בחל"ת ירד ב-43% בחודשיים שבין תחילת מרץ לתחילת מאי, זאת לעומת ירידה של 6% בלבד במספר דורשי עבודה שאינם בחל"ת שנרשמה באותו פרק זמן.

מעבר לכך, שיעור דורשי העבודה שאינם בחל"ת מצוי בעלייה מתמדת ונתון זה מדאיג.

ביטוי נוסף למגמת ההתאוששות של שוק העבודה הישראלי הוא מספר דורשי העבודה המתמודדים על כל משרה פנויה העומד בסוף אפריל על 4.9, הנתון הנמוך ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה.

אולם, מדגישים בשירות התעסוקה, בניכוי מספר דורשי עבודה השוהים בחל"ת ויש להם מעסיק לחזור אליו הרי שהנתון טוב בהרבה ועומד על 1.9, קרי על משרה פנויה מתמודדים פחות משני דורשי עבודה.

"למעשה", מסבירים בשירות התעסוקה, "אחד המאפיינים התעסוקתיים הבולטים של שנת הקורונה היה התרחבות דורשי עבודה השוהים בחל"ת. המשמעות היא, שמרבית דורשי העבודה הם כאלה שיש להם קשר איתן לשוק העבודה, מעסיק בקצה שאליו יוכלו לחזור.

לכן, כאשר משווים את מספר דורשי העבודה המתמודדים על כל משרה פנויה יש לנכות את דורשי העבודה השוהים בחל"ת, ואם כך הרי שבאפריל 2021 מספר דורשי העבודה המתמודדים על כל משרה פנויה קרוב מאוד לזה שנרשם קודם לקורונה ועמד על 1.7".

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "רוב החוזרים למעגל העבודה שהו בחל"ת, אולם יש לשים לב כי נשארו רבים שחושבים שהם בחופשה ללא תשלום אך אינם יודעים עדיין כי למעשה הפכו למפוטרים. אנו ממוקדים בסיוע לאוכלוסיות שישארו ללא עבודה גם לאחר יוני 2021 עם סיום רשת הביטחון האוטומטית. שירות התעסוקה מפעיל את מלוא התכניות שברשותו, מקיים אלפי השמות בכל חודש, עורך מאות סדנאות, ייעוצים, אימונים, הכשרות וירידי תעסוקה. רק בשבוע האחרון ביצע בשיתוף ההסתדרות יריד וירטואלי ענק במסגרתו נהנו עשרות אלפי דורשי עבודה מסדנאות, הרצאות ולייב צ'אט עם עובדי שירות התעסוקה".

גם מנתוני חברת מס"ב (-מרכז סליקה בנקאי), המנהלת את המערכת הלאומית המרכזית להעברת תשלומים בישראל, עולה כי במהלך חודש אפריל המשק נפתח לפעילות כמעט באופן מלא, ללא הגבלות ונרשמה עלייה של יותר מ-77 אלף איש במספר מקבלי משכורות הנטו, לעומת חודש מרץ.

מספר מקבלי המשכורות בגין חודש אפריל עומד על 3.5 מיליון ישראלים.

בנוסף, נרשמה ירידה של 3.25 אחוז בסכום השכר שהועבר במשכורת הנטו.  משכורת הנטו הממוצעת באפריל ירדה ב-5.4% לסכום של 7,105.33 שקלים.

לראשונה מאז פרוץ מגפת הקורונה: מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו היום (רביעי) כי שיעור המובטלים והעובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום ירד אל מתחת ל-10%.

בחודש מרץ מספר המובטלים עמד על 384 אלף שהם 9.5% מכלל המועסקים.

בחודש פברואר עמד שיעור המובטלים על 14%.

על פי חוק רשת ביטחון כלכלי, אם שיעור האבטלה ירד בחודש מרץ אל מתחת ל-10%, דמי האבטלה יקוצצו ב-10% החל מאמצע חודש מאי.

נצרת היא העיר שבה שיעור דורשי העבודה הוא הגבוה ביותר כיום - 26.7%. אחריה אום אל פאחם עם 26.5%.

באילת נרשמה עם פתיחת המשק לאחר הסגר השלישי הירידה החדה ביותר בשיעור האבטלה, ירידה של 26% - כך ששיעור דורשי העבודה בעיר עומד כעת על 21.3%.

לפי נתוני שירות התעסוקה 13 מבין 15 הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר הן ערים ערביות, מעורבות, חרדיות או בעלות שיעור גבוה של חרדים או ערבים.

ועדת העבודה והרווחה של הכנסת אישרה היום (חמישי) את מתווה התמריצים, שגובש על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ - שאמור לעודד מובטלים ותיקים לשוב לעבודה.

בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?

במסגרת המתווה, יקבלו המובטלים שיחזרו או שכבר חזרו לעבודה, בחודשים פברואר עד אפריל, מענקי 'חזרה לעבודה'.

במתווה סוכמו שני סוגי מענקים, המסווגים על פי משך הזמן שבו המובטל קיבל דמי אבטלה בתקופה הקורונה - כך שככל שמשך הזמן ארוך יותר, כך המענקים שיתקבלו יהיו משמעותיים יותר.

מובטלים שקיבלו דמי אבטלה לפחות 75 ימים בתקופת הקורונה ויימצאו זכאים, יקבלו מענק חזרה לעבודה למשך 4 חודשים מיום החזרה. זאת בנוסף לשכר החדש שלהם. העובד יקבל חלק מדמי האבטלה שהיה צריך לקבל, כמענק שיחושב לפי ירידת השכר שלו.

לדוגמה, עובד שחזר לעבודה בשכר הנמוך ב-30% משכרו המקורי, יהיה זכאי ל-4 מענקים בגובה 30% מדמי האבטלה שלו.

מובטלים שקיבלו דמי אבטלה לפחות 130 ימים בתקופת הקורונה ויימצאו זכאים, יקבלו, בנוסף לארבעת מענקי החזרה לעבודה הבסיסים, מענק מוגדל של 1,500 שקלים עבור החודש הראשון ועבור החודש הרביעי של החזרה לעבודה.

המענק המוגדל נועד לתמרץ את מובטלי הקורונה הוותיקים לחזור לעבודה בהקדם ולהתמיד בה למשך ארבעה חודשים לפחות.

בנוסף, מובטלים ותיקים זכאיים שנמצאו מעל לחמישה חודשים מחוץ לשוק העבודה (מעל 130 ימים), וחזרו לעבודה בין פברואר לאפריל במשכורת נמוכה שמהווה 40% מהשכר המקורי שלהם, יקבלו מענקים מיוחדים:

בגין חודש 1 - מענק בגובה 40% מדמי האבטלה + מענק 1,500 שקלים; בגין חודש 2 - מענק בגובה 40% מדמי האבטלה; בגין חודש 3 - מענק בגובה 40% מדמי האבטלה; בגין חודש 4 - מענק בגובה 40% מדמי האבטלה + מענק 1,500 שקלים.

מודל זה, טענו באוצר ובביטוח הלאומי, מבטיח לעובד זכאי שיחזור לעבודה הכנסה גבוהה יותר מדמי האבטלה שלו, כבר מהשקל הראשון.

שר האוצר ישראל כ"ץ: "הפתיחה המחודשת של המשק החזירה באופן טבעי חלק מהמובטלים לעבודתם, אולם גרעין המובטלים שנפלט ממעגל העבודה בסגר הראשון, ועדיין לא שב לעבודתו, הצריך מאיתנו למצוא פתרון להשבת העובדים בצורה מהירה, במסגרתו יינתן תמריץ של אלפי שקלים למובטל ששב לעבודה. אמשיך לפעול כדי להקטין את כמות המובטלים, ובמקביל אמשיך לספק רשת הביטחון, ככל שיידרש. לא נשאיר אף אחד מאחור".

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר: "אנו מתקדמים בצעדי ענק לעבר חודשי הקיץ בהם דמי האבטלה, על פי החוק הקיים יסתיימו, ומחובתנו כמי שדואגים לביטחון הסוציאלי של התושבים, להוביל מתווה יצירתי על מנת להחזיר את העובדים חזרה לשוק העבודה. עלינו להבטיח את ביטחונם התעסוקתי ולוודא כי גלגלי הכלכלה מתחילים לנוע. מדובר במשימה לאומית, שעל כל השירות הציבורי והעסקי לפעול למימושה".

המתווה שאושר תואם את נתוני שירות התעסוקה שפורסמו מוקדם יותר היום, לפיהם רק 14% מבין המדווחים על חזרה לעבודה מאז היציאה מהסגר השלישי הם דורשי עבודה ששהו באבטלה מעל חצי שנה.

עוד נמסר משירת התעסוקה, כי 6.2% מבין השוהים באבטלה מעל חצי שנה במהלך הסגר השלישי שבו לעבודה מאז היציאה מהסגר, לעומת 32.7% מבין אלו ששהו באבטלה מתחת לחצי שנה.

93,535 מבין הנרשמים בינואר, המהווים יותר ממחצית מנרשמי החודש, כבר דיווחו על חזרה לעבודה מאז היציאה מהסגר.

משרד האוצר פרסם היום (שני) את התחזית לשנת 2021 להתאוששות המשק ממשבר הקורונה.

בישראל נהיגה במהירות מופרזת היא נורמה: למה אנחנו נוסעים מהר?

באוצר מעריכים, כי שיעור האבטלה צפוי להיות בין 6.5%, במצב שבו לא תחול החמרה בריאותית, ל-9.5% – במצב של החמרה בתחלואה.

בנוסף, לפי ההערכה, השנה תסתיים עם גרעון של 8.8% בתקציב המדינה - שיצריך צעדי התכנסות, הכוללים קיצוצים והעלאות מיסים, בסכום של עשרות מיליארדי שקלים, כדי לחזור ליעד הגרעון המקורי קודם למשבר הקורונה.

ב'כאן חדשות' דווח, כי לדברי גורמים באוצר יחלפו עוד כמה שנים עד ששוק העבודה הישראלי יחזור למצבו טרום המשבר, שבו שיעור האבטלה היה נמוך באופן עקבי.

לדבריהם, האופן שבו המדינה משלמת דמי אבטלה במסגרת תוכניות הסיוע לשנה שלמה, ייצטרך לעבור התאמות שיביאו את המשק ליציאה ממשבר.

רק כמחצית מהשכירים בממוצע מכלל ענפי המשק, שפנו לקבלת דמי אבטלה בשל משבר הקורונה - חזרו לעבודה.

הכנסה קבועה מביטוח לאומי? בדוק היום את זכאותך לקצבה חודשית

כך עולה מנתוני מחלקת המחקר של המוסד לביטוח לאומי שפורסמו היום (שלישי) ברשת ב'.

מהנתונים עולה, כי החזרה לעבודה חלקית בכל ענפי המשק ולא רק בענפים שבהם הוטלו הגבלות מחמירות.

בתחום המסחר, שבו היה האחוז הגבוה ביותר של מבקשי אבטלה - כ-17.7% מכלל התביעות - חזרו 58.2% מהשכירים לעבודה.

התחום שבו נרשמה החזרה הקטנה ביותר הוא שכירים המועסקים במשקי בית, שם אחוז האנשים שחזרו למקום עבודתם עומד על 33.2%.

בתחום התעשייה 55.6% מכלל מבקשי האבטלה שבו לעבוד. בתחום שירותי האוכל 45%.

מפעל 'ת.מ.מ' . מפעל המזון הכשר הגדול בעולם המכין מזון למטוסים, לא פועל כבר כמה חודשים בשל סגירת השמיים בעקבות משבר הקורונה. בשל כך, 530 מעובדיו, ובהם כ-200 מתושבי לוד ורמלה כשחלק גדול מהם תושבי שיכון חב"ד בלוד - הוצאו לחל"ת ועומדים בפני סכנת פיטורין.

ביום חמישי הפגינו העובדים מחוץ למפעל, חברת בת של אל על, הממוקם בנתב"ג, אבל בפנים שממה: אין אוכל, אין טיסות, הקונדיטוריה מיותמת וקנקני הקפה ריקים. כך נראה כעת המקום שבתקופה המקבילה אשתקד, הוכנו בו 40 אלף ארוחות ביום.

אחד מעובדי המפעל, יוסי פראג' תושב שכונת חב"ד עובד ב'ת.מ.מ.' 12 שנה. אומר לחרדים 10: "אני, כמו עובדים רבים אחרים, שרובם בעלי משפחות גדולות וכולם בבית, מתקיים היום מקצבת אבטלה של 4500 שקלים בחודש. וזה לא פשוט כשיש לך משפחה עם שלושה ילדים ולא ברור מה יהיה.

"גדלתי בתמ"מ שהיא כמו הבית שלי, וההרגשה היא שנשארנו יתומים. אנחנו חיים במשך שנים ממשכורת מינימום ועכשיו גם את זה רוצים לקחת מאיתנו. אין אף אחד בממשלה שעוזר לנו".

דנה יעקובי, עובדת במפעל שהוצאה לחל"ת בחודש מארס, הרוויחה בין 7,000 ל-8,000 שקלים בחודש - עבודה קשה, אבל מספקת. אלא שכעת היא בחל"ת ועם 5,000 השקלים שהיא מקבלת, זה בלתי אפשרי לחיות. "אני רוצה לעבוד, אני רוצה להתפרנס בכבוד, לא רוצה להיות מוכרת ברווחה, לא רוצה", אמרה לחדשות 13. "למה אני צריכה שהמדינה תתמוך בי אם אני יכולה לתמוך בעצמי?"

צילום: באדיבות המצלם

ליד דנה עמדה בהפגנה שמחה, בת 52, והיא זועקת את אותה הזעקה בדיוק: "אני 31 שנה עובדת ב'ת.מ.מ' - זו לא רק עבודה, זה הבית שלנו. גידלתי את הילדים שלי שם. כולם התגייסו, עבדו ב'ת.מ.מ.' בחופש. אף פעם לא האמנו ולא חשבנו שיקרה דבר כזה. מה אני עושה אחרי 31 שנה?".

שמחה ממש לא מבקשת תרומות ולא מבקשת עזרה כספית מהמדינה. עד היום היא בעצמה הייתה זאת שתורמת. עכשיו היא רק מבקשת בפשטות: תנו לי לחזור לעבוד.

העובדים דורשים כי ייפתחו בפניהם אפיקים חדשים. "אנחנו יכולים להכין אוכל למשרד הבטחון, לקשישים בבתי אבות, לחינוך, קייטנות, למוסדות", אומרת מנהיגת העובדים. "מפעל המזון הכשר הגדול בעולם ואנחנו רוצים שיפתחו לנו כאן הזדמנויות".

שיעור החזרה לעבודה עד סוף מאי מבין הנרשמים בתקופת המשבר שגילם עד 24, עומד על 20% בלבד - כך עולה מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו היום.

מנכ"ל השירות, רמי גראור, התארח היום (שלישי) בתכנית 'איפה הכסף' אצל ענת דוידוב ב-103FM, וסיפר על החשש מפגיעה משמעותית בשכבת הגיל הצעירה בכל הקשור לחזרת המשק לפעילות.

נתונים בהחלט לא מעודדים, בוא נדבר על מספרים, בכמה מובטלים מדובר?

"אנחנו מדברים על כ-850 אלף, זה הנתון הכי מעודכן שיש לנו כרגע, מהם כ-600 אלף בחל"ת והיתר זה התפטרות, פיטורים וכן הלאה".

כמה זה באחוזים?

"אנחנו למעשה מדווחים את אותם אנשים שנרשמים אצלנו ואנחנו רואים אותם בלשכות השונות. אזרחים שמתייצבים אצלנו ומבקשים עבודה. הנתון שלנו הוא טיפה מעל 21% אבטלה".

אי אפשר להסתמך על גוגל כמו שאומר שר האוצר, מדברים על 16% - תסביר.

"אני באמת לא יודע איך גוגל מחשבים את 16%, אם זה לפי נפח הפעילות הרכבים בכביש. אני מסתמך על אותם אנשים שפונים אלינו, אותם מיליון 165 אלף שנרשמו בשיא. את הנתונים האלה אנחנו רואים אצלנו, נרשמים, רואים את חלקם הגדול, בקשר עם חלקם הגדול - אלה הנתונים העובדתיים".

בוא נדבר ברשותך על נתח גדול מאוד מתוך המובטלים ואלה הצעירים. הרבה מאוד צעירים מתקרבים לקו העוני. כמה חזרו לעבודה מתוכם?

"אנחנו קצת מעל 20% שזה בהחלט השכבה היותר נמוכה מיתר שכבות הגיל האחרות שחזרו באחוזים יותר גבוהים. זה לא מפתיע אותנו שצעירים הם חלק יותר גדול מהמובטלים".

20%?

"20% וקצת, מדובר על צעירים עד גיל 24, אלה שאין להם ניסיון תעסוקתי, חלקם הגדול ללא השכלה עדיין, אין להם מיומנויות והם השכבה היותר חלשה. שלא נדבר שבתוכם יש כאלה שהגב הכלכלי שלהם מאוד קטן ולכן הם שמועדים לפורענות, או אלה שיפגעו ויהיה מאוד קשה להחזיר אותם למעגל העבודה".

נסמכים על ההורים, אם יפלטו לשוק דבר משליך על דבר, הם סוחרים דירות - אין כסף - כל השוק ילך בעקבות המעגלים של הצעירים האלה שנפלטים משוק העבודה.

"כן אנחנו רואים, הרי חלק גדול מהם עובדים בעבודות מזדמנות, בחלקי משרה, במסעדנות, במזון, אירועים מכירות, והענפים האלה עוד לא חזרו".

חנויות, קניונים, מסעדות.

"רואים את זה גם על ידי דו"חות OECD שפורסמו לפני כחודש ימים שמאפיינים מאוד דומים גם באירופה. גם ב-2008 שהיה משבר בהיקף הרבה יותר נמוך, גם אז הצעירים נפגעו והיה קשה מאוד להחזיר אותם למעגל העבודה. גם הדו"ח מדבר על עבודות לא סטנדרטיות, חלקיות, זמניות, סיכון לגבי גובה השכר לא בטוח, הסיכוי מאוד גבוה להיפלט משוק עבודה כזה ולכן צעירים ללא גב כלכלי הם הראשונים בעצם להיפגע ולהגיע מהר מאוד מתחת לקו העוני".

כל אחד רואה את עצמו הראשון להיפגע, אתה מדבר על נתונים שתואמים את נתוני הביטוח לאומי, לא יוצאים מהמעגלים? זה ילך איתנו עוד תקופה ארוכה קדימה?

"בלי שתהיה מעורבות בעניין הזה אי אפשר להחזיר אותם, חייבים לנצל את הזמן הזה בעיקר לצעירים שהם חסרי מיומנויות וניסיון תעסוקתי, חייבים לעזור להם".

מה זה אומר לעזור?

"להכשיר אותם, לנצל את הזמן ולראות איך. תקציבים, נדרשים פה תקציבים כדי להכשיר ולהקנות להם מיומנויות, כדי להכין אותם שכשיהיו יותר ויותר משרות ואני מאמין שהמשק לאט לאט יחזור לעצמו, כשיחזור לעצמו יהיו מקומות תעסוקה. רק לפני כמה ימים פרסמו 42,000 משרות, זה מתחיל להתאושש אנחנו רואים את זה. לפני חודש היה 20 ומשהו אלף, היום זה 40 ומשהו אלף, אני מאמין שהשוק לאט לאט יתאושש".

לא בכל דבר אתה יכול לעבוד, זה תלוי ביכולות של כל אדם.

"אפשר אולי כן ללכת לעבודה שנותנת איזו שהיא הכנסה מסוימת ובמקביל ללכת ולרכוש מיומנויות והכשרות, להכין את עצמך לשוק העתידי".

אני מדברת על סטודנטים שלומדים. גם פה יש בעיות, הוא לא יכול ללכת להכשרה מקצועית אחרת כי המשמעות היא שהוא עושה תפנית בחיים שלו, וכמו שאנחנו יודעים דבר גורר דבר. זה לא מסתדר.

"נכון, אבל אנחנו לא כולם סטודנטים, מי שלומד היום ועובד למחייתו הוא לומד לקראת, אבל מי שלא לומד וחלק גדול לא לומדים - להם צריך לשים לב לראות איך אנחנו עוזרים להם, להחזיר אותם למעגל העבודה".

יש נכונות מטעם הממשלה לעשות דבר כזה? אתם מדברים על זה?

"לא הביטוח לאומי, השר שלי אמר, שר הכלכלה ששירות התעסוקה שייך למשרד הכלכלה שבהחלט יקציב תקציבים. אנחנו בדיונים עם האוצר בעניין הזה, אני מאמין שגם השר וגם אני נצליח להשיג את התקציבים שנדרשים. ללא תקציבים לא נצליח לעשות שום דבר. עדיין לא הגענו לסיכומים ואני עדיין מקווה שנעשה את זה כי אין זמן".

פילוח של גברים ונשים?

"אנחנו רואים בדו"ח יותר נשים בגילאים צעירים עד 24 קצת מעל 60%, רואים את זה בעיקר אצל הצעירים וככל שהגיל עולה קצת פחות".

למה דווקא נשים?

"חלק זה אותן משרות כפי שמניתי בענפים של מכירות, מסעדנות, אירועים וכן הלאה".

יותר נשים עובדות במקצועות האלו?

"נכון, נכון".

תודה רבה מנכ"ל שירות התעסוקה, רק שלא יסתמן כמשבר הדור הצעיר. מקווים שנצא מזה.

"צריך לפעול בעניין הזה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ״ץ החליטו היום (ראשון) להאריך את הזכאות לדמי אבטלה לזכאים עד אמצע אוגוסט.

במסגרת זו תוארך גם הזכאות למענקים לבני ה-67 ומעלה שלא יחזרו לעבודה.

בסוף תקופה זו יבחנו מחדש את המשך הזכאות, לאור נתוני התעסוקה במשק.

ההחלטה התקבלה במסגרת התייעצות כלכלית בה השתתפו גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון.

בהודעה על ההחלטה צוין כי היא מגיעה "בהמשך למדיניות הממשלה להמריץ את המשק לפעילות ולעודד חזרה לעבודה, יחד עם התחייבות לדאוג לכל מי שלא ישוב לעבודה".

כדי לאפשר השלמה מהירה של החקיקה יוכנס סעיף זה כתיקון לחוק המענקים לבני 67+ המונח בכנסת לקריאה שנייה ושלישית.

על רקע מספר המובטלים העולה במשק, ועדת הכספים של הכנסת אישרה השבוע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, פטור ממס המוערך בשווי של כמעט מיליון שקלים.

מאז ההחלטה, נשמעה בתקשורת בימים האחרונים ביקורת רבה על המהלך.

בסקר שביצע פרופ' יצחק כ"ץ ממכון 'מאגר מוחות'  עבור תכניתו של ניסים משעל ברדיו 103fm נשאל הציבור: האם ראוי לתת לראש הממשלה פטור ממס על רקע המצב הכלכלי הקשה?

מהתוצאות עולה, כי רוב הציבור - 60%, סבור שלא צריך לפטור את נתניהו ממסים בשווי כמעט מיליון שקלים.

מתוך הנסקרים אשר השיבו כי לא צריך לפטור אותו - 60%, כ-89% טענו כי יש לדרוש מנתניהו לשלם מסים כמו כל אזרח במדינת ישראל.

בסקר נוסף שנערך נשאלו הנסקרים על התמודדות הממשלה עם משבר הקורונה, ממנו עולה כי רוב הציבור - 63%, סבור שראש הממשלה אינו עושה מספיק כדי להילחם באבטלה הגואה במשק.

מנתוני שירותי התעסוקה לחודש שעבר המתפרסמים היום (שלישי) עולה כי בחודש מאי נרשמו בשירות התעסוקה יותר מ-35 אלף דורשי עבודה חדשים, ירידה של כ-80% ביחס לחודש שקדם לו. כל דווח ב'כאן חדשות'. בחודשים שקדמו למשבר - ינואר ופברואר - עמד מספר דורשי העבודה על 23.8 אלף ו-25.8 אלף בהתאמה.

עוד עולה מהדוח, כי יותר מ-200 אלף בני אדם חזרו לעבוד בחודש מאי, אך האבטלה - שבשיא משבר קורונה הגיעה ליותר מ-1,100,000 מובטלים - נמצאת עדיין בשיעור גבוה מאד ביחס לערב המשבר.

לפי הנתונים, בסיום מאי 2020 עמד מספר דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה על כ-960 אלף, שיעור אבטלה של 23.5%.

בפילוח לפי גיל, דורשי העבודה הצעירים ביותר והמבוגרים ביותר - כאלו מתחת לגיל 20 ומעל גיל 55 - דיווחו על שיעור חזרה נמוך יותר, ביחס לקבוצות הגיל המרכזיות.

שיעור הנשים שדיווחו על חזרה לעבודה היה גבוה.

משירות התעסוקה נמסר כי מצב זה יכול להעיד על המקצועות אליהם השתייכו המפוטרים, וכי הנתון מצביע על הצורך לסייע לאותם אנשים לחזור לשוק העבודה.

ברמה היישובית, ניתן לראות שלושה סוגים של יישובים הנמצאים בראש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר: ערים עם ריכוזים גדולים של חרדים וערבים - לצד אילת.

מחוז המרכז הוא זה שבו נרשם שיעור החזרה לעבודה הגבוה ביותר – 20.5%, ואחריו המחוזות חיפה – 19.2%, תל אביב – 19%. מנגד, שיעור חזרה נמוך נרשם במחוז הצפון – 15%.

נתונים אלו, אומרים בשירות התעסוקה, מחדדים את הצורך לתת מענה לקבוצות אוכלוסייה ייחודיות.

בנוסף, שיעור החזרה גבוה היה במקצועות רפואה ובריאות, חשבונאות וכספים, חוק ומשפט והוראה וחינוך.

מאידך, המקצועות עם שיעור החזרה לעבודה הנמוכים ביותר היו תיירות ומלונאות, תוכן מדיה ובידור, תעופה אווירונאויטיקה וימאות - ענפים התלויים באסטרטגית היציאה מהמשבר.

המוסד לביטוח לאומי פרסם הערב (ראשון) כי כ-31% מובטלים שבו למעגל התעסוקה מאז פרוץ משבר קורונה בראשית חודש מרץ.

מדובר ב-325,554 ישראלים שאיבדו את פרנסתם בעקבות המשבר, ושבו לעבוד.

על פי הנתונים, מאז פרוץ המשבר הוגשו לביטוח הלאומי 920,359 תביעות לדמי אבטלה, 737,746 מהן עדיין פעילות.

מאז פתיחת הסגר ב-19 באפריל הוגשו 115,590 תביעות חדשות.

בשבוע שעבר סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כ"ץ כי ימי הזכאות לדמי אבטלה יוארכו ב-35 ימים.

בנוסף הודיעו על ביטול קבוע של המכסים ומיסי הקניה על שורה רחבה של מוצרים בהיקף 1.45 מיליארד שקל בשנה.

חרדים ונשים: למרות המאמצים בשנים האחרונות להגביר את מספר החרדים המשתתפים בשוק התעסוקה, דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר קובע כי שיעור ההשבתה בקרב האוכלוסיה החרדית גבוה משמעותית משאר האוכלוסיה.

משרד האוצר ניתח את הנתונים של כ-877 אלף דורשי עבודה שנרשמו בשירות התעסוקה בתחילת חודש מרץ, ובדק את המאפיינים הדמוגרפים של העובדים במשק פוטרו מעבודתם או הוצאו לחל"ת בימי משבר הקורונה.

הדו"ח החדש סוקר את המאפיינים של העובדים שהושבתו במשבר הקורונה, את פערי השכר בין המושבתים והמועסקים והסיכוי של עובד להיות מושבת.

מהנתונים עולה, כי בעוד שיעור ההשבתה באוכלוסיה החרדית עמד על 27%, בקבוצת הגיל המקבילה בשאר האוכלוסיה הוא עמד רק על 19%. לפי הערכת האוצר, נתון זה נובע בעיקר מהשבתת ענף החינוך, בו מועסקים רבים מהחרדים.

מהדוח עולה ש-56% מהעובדים המושבתים הם נשים, למרות שאלו מהוות רק 50% מהאוכלוסייה. אלא שבעוד שיעורי ההשבתה של נשים גבוהים ביחס לאלו של גברים בכל קבוצות האוכלוסייה, הם בולטים במיוחד בחברה היהודית.

עוד עולה מהדו"ח, כי הסיבות לשיעורי ההשבתה הגבוהים יחסית באוכלוסייה החרדית קשורים, בין היתר, למאפיינים כמו רמת ההשכלה ותמהיל ענפי התעסוקה. הנתונים מצביעים כי 89% מהעובדים (מכלל האוכלוסייה) שהושבתו במהלך הקורונה הם ללא תואר אקדמי ושיעור ההשבתה של עובדים מהציבור החרדי גבוהים משמעותית מהממוצע בכלל האוכלוסייה, ללא קשר לרמת ההשכלה שלהם.

גם בקרב משקי בית עם שני מושבתים, קיים פער משמעותי של השבתה בקרב העובדים מהציבור החרדי.

בעוד בקרב האוכלוסיה היהודית שאינה חרדית מספר משקי הבית עם שני מושבתים עומד על כ-19% מסך משקי הבית המושבתים; בקרב האוכלוסייה החרדית שיעור משקי הבית עם שני מושבתים, מגיע ל-28% ברמות ההכנסה הנמוכות ויורד רק עד 12% ברמות ההכנסה הגבוהות ביותר.

 

במטרה לתמרץ מעסיקים במשק להחזרת עובדים לעבודה מהר ככל האפשר, הפיץ היום (שלישי) שר האוצר, ישראל כ"ץ, את תזכיר החוק הכולל מתן מענק לעידוד התעסוקה.

על פי המתווה שגיבש שר האוצר, יחד עם ראש הממשלה והדרגים המקצועיים, יינתן מענק לכל עסק בגין כל עובד שיוחזר החל מה-1.6 בסכום כולל של 7,500 שקל. בגין עובדים שהוחזרו לתעסוקה החל מה-1.5, יקבל העסק מענק בסכום כולל של 3,500 שקל.

תזכיר החוק שהופץ היום להערות הציבור, וצפוי להיות מובא לאישור הממשלה ביום א' הקרוב, וזאת על מנת שהכנסת תוכל לאשר את הצעת החוק בהקדם האפשרי ובמקביל לאישור תיקון חוק יסוד משק המדינה.

על מנת לוודא ביצוע מיידי של מימוש המענק, בהתאם להנחיית שר האוצר נערכה רשות המסים לחלוקת המענק ישירות לחשבון הבנק של העסק.

המענק לעידוד התעסוקה נועד לצמצם את כמות המובטלים העומדת כיום על כמיליון איש ולהחזירם לעבודה, והוא מצטרף לכלל צעדי הסיוע שנתנו עד כה לעסקים להתמודדות עם משבר הקורונה ביניהם קרנות הלוואה בערבות המדינה בגובה של 20 מיליארד שקל, מענק החזר הוצאות קבועות לעסקים בהיקף של 5.2 מיליארד שקל, שתי פעימות עצמאים בהיקף של כ-3.8 מיליארד שקל, פטור מארנונה עסקית לשלושה חודשים בהיקף של כ-2.85 מיליארד שקל, דחיית אגרות, תשלומי מסים ועוד.

פרטי המענק לעידוד התעסוקה כוללים:

• מענק בסכום כולל של 7,500 שקל שיינתן לעסק בעבור כל עובד שיוחזר לעבודה החל מה-1 ביוני.

• מענק בסכום כולל של 3,500 שקל שיינתן לעסק שהחזיר עובדים לעבודה החל מה-1 במאי.

• המענק יינתן בארבע פעימות שוות בכל חודש בגין כל עובד זכאי, החל מהעובד הראשון שנקלט החל מהתאריך שנקבע.

• המענק ישולם החל מחודש יולי בגין משכורת חודשים מאי ויוני. לאחר מכן ישולם המענק בגין כל חודש מיד לאחר תשלום המשכורת לעובד ולאחר דיווח לשירות התעסוקה על ידי העובד והמעביד כפי שיפורט להלן (משמע- המענק בעבור חודש יולי ישולם בחודש אוגוסט וכך הלאה).

• לאור הפניות שהועברו לשר האוצר בנושא, ועל מנת לעודד העסקה של עובדים גם במשרות חלקיות, החליט שר האוצר להפחית את סך השכר החודשי שממנו יינתן המענק עבור עובד, והוא יעמוד על 3,300 שקל בלבד. בכך, יינתן מענה גם לעובדים במשרות חלקיות, במשמרות ולסטודנטים, לצד תמרוץ מעסיקים להעסקה בהיקף של מעל 50% משרה לפחות.

• קבלת המענק תעשה על ידי רישום של המעסיק ושל העובד בשירות התעסוקה באמצעות טופס אלקטרוני, עבור כל חודש. המענק ישולם לאחר מכן על ידי רשות המסים, ישירות לחשבון הבנק של העסק, החל מחודש יולי (בעבור משכורות מאי ויוני).

• לא תחול כל מגבלה על היקף החזרת העובדים ועל הסכום שהעסק יקבל. ככל שיקלטו יותר עובדים לעבודה, כך יגדל הסכום.

• בנוסף, על מנת לתמוך בתעשייה בישראל, יוקצו 500 מיליון שקל להכשרות מקצועיות בענפי תעשייה בעלי פריון גבוה.

השר כ"ץ:  "אני שמח לבשר על יציאתה לדרך של התוכנית לעידוד התעסוקה שגיבשתי. מדובר במענק פשוט, ישים ואפקטיבי שנועד להחזיר למעלה ממיליון מובטלים לשוק העבודה מהר ככל האפשר במטרה להביא את המשק לצמיחה מהירה. מיד עם כניסתי לתפקיד נדרשתי לנושא באופן אינטנסיבי, מתוך הבנת הדחיפות שבקידום המענק לטובת המעסיקים והעובדים, ולטובת החזרת המשק לפעילות וצמיחה מהר ככל הניתן. המתווה שגובש בהובלתי יחל לפעול באופן מידי וייתן וודאות לעסקים בהחזרת עובדים, והוא מצטרף לשלל הכלים הנוספים לסיוע לעסקים שכבר ניתנו ועוד יינתנו בקרוב".

הערים שנפגעו בצורה הקשה ביותר ממשבר הקורונה הן: אילת, ביתר עילית ומודיעין עילית. כך עולה מנתוני שירות התעסוקה שפורסמו היום (ראשון).

לפי דיווח של לייאל קייזר ב'כאן חדשות', במודיעין עילית קפץ שיעור דורשי העבודה מ-37.1% במארס ל-41.1% באפריל; בביתר עילית שיעור דורשי העבודה קפץ מ-41.4% בחודש מרץ ל-45.5% באפריל; באילת עלה שיעור דורשי העבודה מ-41.0% ל-45.6%.

עוד עולה מהנתונים, כי שיעור המפוטרים מכלל המובטלים החדשים הוכפל - מ-6.3% במארס, ל-11.8% באפריל.

אחוז תובעי הבטחת ההכנסה כמעט והכפיל את עצמו, מ-2.95% בקרב הנרשמים במארס ל-5.7% מהנרשמים באפריל.

עוד דווח היום, כי מיום חמישי אחר הצהריים נרשמו כ-2,700 דורשי עבודה. מספר כפול של עובדים, כ-5,400, דיווחו כי שבו לעבוד.

בשלושת השבועות שחלפו מאז החל המשק להיפתח, דיווחו יותר מ-54 אלף עובדים על חזרתם לעבודה.

התפשטות נגיף קורונה ותקנות החירום גרמו למשבר כלכלי מהקשים שידעה ישראל.

שיעור האבטלה בישראל זינק ל-19%, מספר המובטלים החדשים מתחילת החודש הגיע ל-658 אלף, יותר מ-90% מהם ישראלים שלפחות על הנייר לא פוטרו, אלא הוצאו לחופשה ללא תשלום.

בשירות התעסוקה כבר התחילו להעביר את פרטיהם של המובטלים החדשים לביטוח הלאומי.

השאלות הנפוצות ביותר שעולות בימים האחרונים הן מה חשוב לעשות כשיוצאים לחל"ת? למי פונים כשאין מענה במוקד? מתי אמורים לקבל תשלום והאם פרילנסרים זכאים לדמי אבטלה?

אוריאל כזום, מנהל אגף אבטלה במוסד לביטוח לאומי, ענה על השאלות שהציגכו לו ב'כאן חדשות'.

מה חשוב לעשות כשיוצאים לחל"ת?

"עובד שיצא לחל"ת צריך לעשות שלושה דברים: להירשם באתר האינטרנט, להגיש תביעה לביטוח לאומי באתר ולוודא שהמעסיק שלו שידר טופס 100".

מה זה טופס 100?

"טופס שבו ריכוז כל נתוני השכר שעוברים ישירות מהמעסיק לתוך המערכות של הביטוח הלאומי".

מתי הכסף ישולם?

"דמי אבטלה בדרך כלל משולמים ב-17 לכל חודש אבל מכיוון שמדובר בערב פסח וזו תקופה לחוצה אנחנו עושים כל מאמץ לשלם את הקצבה עוד לפני החג. אם נצליח נשלם את מלוא דמי האבטלה, ואם לא, נשלם מקדמה לפני החג. משך הזמן שניתן לקבל דמי אבטלה משתנה מאדם לאדם. זה תלוי גם בגיל וגם במספר הילדים".

מהו גובה הגמלה?

"יש פייק ניוז שאומרים שזה 70 אחוז מהשכר - זה לא נכון. תיכנסו לאתר של ביטוח לאומי יש שם טבלאות שמסבירות בדיוק כמה דמי האבטלה שאתם עשויים לקבל לפי השכר שהיה לכם כדי לדעת מה מצב התביעה".

כמה כסף אושר לי ומתי ייכנס הכסף?

"אני מציע להיכנס לאתר האישי של הביטוח הלאומי צריך להוציא קוד אפשר לעשות את זה מהבית ואז אפשר לעקוב אחרי כל התהליך. אוסיף ואומר שמי שחסר לו נתונים אנחנו נשלח לו סמס, ונסביר לו מה הוא צריך עוד לעשות. אם חסר לנו מספר חשבון בנק או אם חסר לנו אישור מעסיק אנחנו נודיע לכל אחד מה חסר לו כדי שנוכל לקבל את כל המידע שיאפשר לנו לשלם את הגמלה".

יש לי שאלה ואין מענה במוקד, מה לעשות?

"זו תקופה מטורפת, עלינו מ-17 אלף תביעות לחצי מיליון. ברור לי שאנשים שאף פעם לא היו בביטוח לאומי פתאום צריכים לפנות אלינו לא מבינים איך לעשות את זה, מה מגיע להם ולכן יש לחץ גדול. עיבינו את המוקד מצד אחד, מצד שני אני מזכיר שיש את האתר.

"דרכים נוספות לפנות אלינו באופן פרטני זה או דרך פייסבוק, או דרך 'פנו אלינו' באתר האינטרנט".

האם פרילנסרים זכאים לדמי אבטלה?

"לצערי באופן עקרוני פרילנסרים ועצמאיים אינם זכאים לדמי אבטלה. יש מספר קבוצות מצומצם שזכאים בתנאים מסוימים: שחקנים, מורי דרך ומרצים. מה שצריך לעשות זה להיכנס לאתר לביטוח לאומי, ויש שם פירוט לגבי כל קבוצה - מי זכאי ומה צריך לעשות כדי להגיש תביעה".

מה צריך לעשות מי שעבד אצל יותר ממעסיק אחד?

"מי שעובד אצל יותר ממעסיק אחד צריך לנהוג כאילו הוא עובד אצל מעסיק אחד. כלומר , להירשם בשירות התעסוקה, להגיש תביעה לביטוח לאומי ולוודא שהמעסיק שלו שידר טופס 100. אם הוא עבד בשני מקומות העבודה, צריך לוודא ששני המעסיקים שידרו טופס 100".

למה זכאים עובדים שעברו את גיל 67?

"לצערי עובדים מעל גיל 67 שיצאו לחל"ת בעקבות משבר הקורונה אינם זכאים לדמי אבטלה. מדובר בסוגיה בעייתית שביטוח לאומי מנסה לפתור אותה, והוא מנסה לקדם תיקון שיאפשר להם לקבל דמי אבטלה. אבל במצב הנוכחי כל עוד ממשלת ישראל לא תחליט אחרת הם אינם זכאים.

"עם זאת צריך לזכור שהם זכאים גם לקצבת זקנה, וגם להשלמת הכנסה בזקנה".

משבר הקורונה בישראל: כ-60 אלף מובטלים חדשים נוספו למשק ביממה האחרונה.

לפי דיווח ב'כאן חדשות', מתחילת החודש נרשמו בשירות התעסוקה 572,660 דורשי עבודה חדשים - 90% מהם עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום.

שיעור האבטלה עומד כעת על 17.6% לעומת 4% לפני המשבר.

על פי הערכת הביטוח הלאומי, בעבור חודש מרץ ישולמו דמי אבטלה בהיקף של מיליארד וחצי שקלים, גידול של יותר מפי ארבעה לעומת החודש הקודם.

גורמים באוצר צוטטו ב'כאן חדשות', כי הקופה הציבורית לא תעמוד בתשלום מענק חודשי קבוע לעצמאים וכי מדובר במהלך שעלותו אסטרונומית.

לפני כשבוע הודיע נתניהו שיינתן מענק לעצמאים, אלא שמתן המענק ותנאיו טרם הוסדרו.

אתמול אישרה הממשלה תקנות שעת חירום שימנעו הקפאת חשבונות של לקוחות שהשיקים שלהם חזרו, בעקבות המצב הכלכלי.

משפטנים פנו בקריאה לראש הממשלה ולשר האוצר להורות למוסד לביטוח לאומי להעביר את דמי האבטלה לשכירים עוד לפני הפסח – בהתאם להחלטות הממשלה. לדבריהם, סחבת במוסד לביטוח לאומי עתידה לעכב את התשלומים עד לאחר הפסח, ומשפחות רבות עלולות לרעוב בחג.

הפניה בוצעה לאחר שאורנה ורקוביצקי, סמנכ"לית קצבאות וגמלאות בביטוח הלאומי (המל"ל), רמזה בימים האחרונים על עומסים כבדים במיוחד המוטלים על עובדי המל"ל.

לדבריה, המל"ל ישתדל להעביר קצבאות הבטחת הכנסה לזכאים עד לחג הפסח, אך לא בטוח שיעמוד במשימה. "אנחנו נעשה את המקסימום, אבל הציבור צריך לקחת בחשבון שאנחנו יורדים לתפוסה של 50% מהעובדים, לפי ההנחיות. לצערי הרב זה ישפיע גם על משך הטיפול בתביעות. נעשה כל מאמץ לפנות את העובדים לטפל רק בזה עד פסח, כדי שמי שזכאי – יקבל".

לדברי עו"ד מיכאל דקר, שותף במשרד עורכי הדין כהן דקר פקס & ברוש - דבריה של ורקוביצקי מדאיגים ביותר, מפני שהם רומזים על כך שמאות אלפי עובדים במשק היוצאים לחל"ת מיידי על פי ההוראות לשעת חירום שניתנו שלשום, לא יקבלו במועד את דמי האבטלה המגיעים להם על מחצית חודש מרץ, וזאת למרות שהממשלה קבעה בצורה נחרצת כי תשלומים אלה יינתנו במיידית לכל זכאי שידרוש אותם – עוד לפני הפסח.

כידוע, הממשלה החליטה לפני מספר ימים להעניק דמי אבטלה לכל עובד שעבד לפחות 6 חודשים עד הוצאתו לחל"ת או עד לפיטוריו – אם יגיש בקשה מתאימה למל"ל.

על פי הערכות מומחים, כחצי מיליון ישראלים מצאו את עצמם מובטלים או בחופשה ללא תשלום כתוצאה ממשבר הקורונה.

אך מדברי אורנה ורקוביצקי ניתן להבין כי כל הבקשות לדמי אבטלה יטופלו רק בתוך 30 ימים, וכפועל יוצא מכך מאות אלפי משפחות במדינת ישראל ייאלצו להעביר את חג הפסח וחופשת הפסח הקרבה באמצעות חצי משכורת בלבד – עובדה שמשמעותה – עשרות אלפי משפחות רעבות.

לדברי עוה"ד דקר, משרדו נאלץ להוציא לחל"ת למעלה מ-70% מהעובדים (30 מתוך כ-40) בשל הוראות הממשלה לצמצום מצבת העובדים במגזר הפרטי.

לדבריו, העובדים עלולים להתאכזב לכשיגלו כי מחצית שכרם, שהייתה אמורה להשתלם להם כדמי אבטלה כבר בתחילת אפריל, תגיע אליהם רק כחודש לאחר מכן – בתחילת מאי.

משרד עורכי הדין כהן דקר פקס & ברוש הוציא מכתב בהול שנמסר אתמול לידיהם של ראש הממשלה, שר האוצר, מנכ"ל המל"ל מר מאיר שפיגלר, ולאורנה ורקוביצקי, סמנכ"לית קצבאות וגמלאות במל"ל.

במכתב מבקשים עורכי הדין משר האוצר כחלון ומראש הממשלה נתניהו, לעמוד בדבריהם, ולדאוג שמיליוני בית ישראל יחגגו את הפסח ברווחה למרות מגפת הקורונה והמגבלות הקשות שהיא הביאה עימה.

כמה שעות לאחר משלוח המכתב התייחס מנכ"ל המל"ל מאיר שפיגלר לדברים בתקשורת: "לא תהיה בירוקרטיה ולא יהיה מצב שזכאים ׳יפלו בין הכיסאות׳. לצורך כך הביטוח הלאומי הוכר ׳מפעל חיוני׳ והחורג מהמגבלות שהוטלו על המגזר הציבורי".

לדבריו "הביטוח הלאומי עובר לעבודה סביב השעון 24/7 וכול עובדי הביטוח הלאומי גוייסו ויעבדו במשמרות, גם כדי למנוע שעובדים יידבקו בקורונה. נעבוד גם בערבים ובימי שישי, לא יהיה מצב שערב חג הפסח זכאים לא יקבלו המגיע להם".

משרד האוצר הציג הערב (שני) חבילת צעדים לסיוע למשק בהתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה ובהם דחיית תשלומי חובה לעצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים, מענק סיוע מיוחד לעצמאים, מענק מיוחד למפוטרים, הקלות במתן הלוואות והגדלת מסגרת אשראי ועוד.

כחלק מפעולות הסיוע שבהן נוקטת הממשלה להתמודדות עם וירוס הקורונה מוביל משרד האוצר בשיתוף כלל משרדי הממשלה חבילת צעדים כלכליים לסיוע למשק.

צעדים אלו נועדו לצמצם את הפגיעה בכלכלה הישראלית מהשלכות התפרצות נגיף הקורונה, בכפוף לשיקול המרכזי של שמירה על בריאות הציבור והיא כוללת צעדים שיובילו לייצוב המשק והכלכלה בשגרת החיים החדשה בצל הקורונה ולצד אלו יצירת תשתית להצמחת המשק בתום המשבר.

ראשית, המגזר הציבורי יפעל במתכונת המותאמת לשעת חירום: רק עובדים ושירותים חיוניים יפעלו כרגיל, ואילו שאר העובדים יצאו לחופשה עד לאחר פסח.

במגזר הפרטי, עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום  יוכלו לקבל דמי אבטלה אם צברו שישה חודשי עבודה – זאת לעומת צבירה של 12 חודשים בימים כתיקונם.

המדינה תקדים את תשלומיה לכל הספקים העצמאיים, כך שהכסף יועבר מיד עם אישור החשבונית. כך הספקים יקבלו הזרמת כספים מיידית, במקום להמתין פרק זמן ארוך עד קבלת התשלום כפי שנהוג ("שוטף פלוס").

בנוסף, המדינה דחתה את חובת תשלום המע"מ ל-27 באפריל (במקום הדחייה המקורית, מ-15 ל-27 במרץ), ודחייה אפשרית של חודש בשלל תשלומי חובה, בהם גם ארנונה עסקית, ביטוח לאומי, מים, חברת חשמל ועוד.

המדינה תעמוד לצד עיריות חלשות שייפגעו בשל הדחייה בתשלומי הארנונה.

המדינה תציע גם מענק סיוע לעסקים קטנים עצמאיים, של עד 6,000 שקלים.

הועמדה קרן על סך 8 מיליארד שקלים לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. כדי לקבל הלוואה של בין חצי מיליון ל-10 מיליון שקלים יצטרכו העסקים להעמיד ערבות על סך 10% בלבד מסכום ההלוואה, לעומת 25% בעבר.

בנוסף, יוקצו 5 מיליארד שקלים לטובת מנועי צמיחה למשק, ולסייע לעסקים הקטנים והבינוניים. פרטי חבילת הצעדים יגובשו בימים הקרובים.

להלן הצעדים:
1. בריאות – הקצאת המשאבים הנדרשים לשמירה על הציבור.
2. מענה לצרכים אזרחיים – סדר ציבורי, מזון ושירותים חיוניים, חברה אזרחית.
3. מגזר ציבורי – המשך עבודה במתכונת חירום וצעדי התייעלות.
4. הפחתת עלויות לעסקים וסיוע מיוחד לעצמאים.
5. נגישות אשראי לעסקים.
6. הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית.
7. הקלת הנטל הכלכלי המיידי על האזרח.
8. קידום מואץ של תשתיות צמיחה למשק.

פירוט עיקרי התכנית:

1. בריאות -

• הגדלת מלאי חירום ותרופות - רכש של מסיכות, ציוד מגן ומכונות הנשמה.
• מיטות אשפוז - בינוי ופיתוח של כ-1,000 מיטות לחולי קורונה.
• איתור חולים - תגבור מערך המעבדות ומד"א על מנת לאתר את החולים ולהגדיל את מספר הבדיקות.
• מתחמי בידוד - בינוי מתחמי בידוד בבתי החולים הגריאטריים.
• רכש ממשלתי של חדרי מלון בפריסה ארצית למחויבי בידוד.
• תקני כוח אדם 600 תקני אחיות, 200 תקני רופאים, 250 עובדי אחזקה במערך האשפוז, תגבור אלפי סטודנטים לסיעוד ורפואה לפי צורך.
• הסברה קמפיינים להסברה ופרסום והפעלת מוקדים.
• מאמצים למציאת חיסון.

2. מענה לצרכים אזרחיים -

• סדר ציבורי - אמצעי מיגון וחיטוי, רכש לשעת חירום, הגברת פריסת הכוחות לשמירה על הסדר הציבורי
• מזון - הבטחת המשך האספקה הסדירה לאורך המשבר, לרבות פתרונות לעובדים מהרש"פ
• תרופות - הבטחה להמשך אספקה סדירה לאורך המשבר.
• פתרונות לבידוד וחולים - ככל שיהיה צורך, יינתן מענה מלא.

3. מגזר ציבורי –

• המשך עבודה במתכונת חירום וצעדיי התייעלות.
• בהסכמה עם ההסתדרות הוחלט כי העובדים שאינם חיוניים בעת הזו יצאו לחופשה על חשבון העובדים עד סוף פסח.
• דיגיטציה –
- האצת האזור האישי והאזור העסקי והעלאת 80 שירותים מרכזיים.
- קידום פתרונות שירות מרחוק מלשכות השירות.
- הרחבת פיתוח של קורסים מקוונים והאצת העברת מידע בין משרדים.

4. הפחתת עלויות לעסקים וסיוע מיוחד לעצמאיים –

• הקדמת תשלומים לספקי הממשלה הקטנים והבינוניים.
• מתן אורכה לכלל העסקים בהעברת המע"מ לקופת המדינה.
• דחייה ופריסה של תשלומי ביטוח לאומי של חודש אפריל.
• דחיית תשלומי חובה לעצמאיים ועסקים קטנים ובינוניים.
• דחיית תשלומי ארנונה עסקית תוך סיוע תזרימי לרשויות חלשות.
• מענק סיוע מיוחד לעצמאים – המענק מיועד לעצמאים קטנים אל מול ההפסדים הצפויים להם בשל הירידה בפעילות המשקית.

5. נגישות אשראי לעסקים –

• קרן הלוואות בערבות מדינה.
• הקלות במתן הלוואות והגדלת מסגרת אשראי.
• הקלת מגבלת האשראי על ענף הנדל"ן.

6. הרחבת רשת הביטחון הסוציאלית:

• הסכמות בין ארגוני העובדים והמעסיקים על אי פיטורים בתקופה הקרובה, שיצאו לחופשה או חל"ת.
• הקלה משמעותית בזכאות לדמי אבטלה על ידי קיצור תקופת האכשרה.
• מענק מיוחד למפוטרים.
• רישום מהיר ודיגיטלי לשירות התעסוקה ללא צורך בהתייצבות פיזית
• תכנית לשיפור ההכשרה המקצועית להשתלבות מהירה בשוק העבודה.

7. הקלת הנטל הכלכלי המיידי על האזרח -

• הקדמת תשלומי מס הכנסה שלילי.
• הקלות במתן הלוואות והגדלת מסגרת אשראי.
• דחייה בתשלומי המשכנתאות על ידי הבנקים ומשרד השיכון לזכאים.
• שירותים בנקאים דיגיטליים מורחבים.

8. הקלה על עסקים ואזרחים:

• דחיית חידוש רישיונות ותעודות לאזרחים.
• צמצום חובת המענה לצרכן וזמני אספקה וטיפול.
• עצירת רגולציה חדשה ומתגבשת.
• דחיית תיקון ליקויים שאינם מסכני חיים בהצהרה.
• תכנית האצה לדיגטציה

9. קידום מואץ של תשתיות צמיחה למשק -

• קידום החדשנות והמו"פ באמצעות מענקי הרשות לחדשנות.
• עידוד השקעות ויצוא באמצעות מענקי משרד הכלכלה.
• האצת פרויקטים - חשמול מסילת הרכבת, הוספת מסילה רביעית, רכבות קלות בגוש דן ובירושלים, נתיבים מהירים ונת״צים.
• הקמת עשרה מרכזי תחבורה משולבים בגוש דן.
• הקמת הקו הכחול בירושלים מגילה לרמות.
• הכפלת מסילות החוף ת״א-חוף כרמל.
• חיבור הגליל העליון ובקעת הירדן לרשת הולכת המים הארצית.
• הקמת קו הולכת גז לצורך הגדלת ייצוא הגז הטבעי למצרים.
• השקעה בתשתיות ניקוז עבור הסרת חסמים ומניעת שיטפונות.
• תכנית רב שנתית להגדלת מספר המהנדסים האזרחיים לתשתיות ובינוי.