בג”ץ דחה העתירה נגד מינוי בן גביר לשר – אבל ‘עקץ’ אותו בחריפות

בפסק הדין נקבע, פה אחד, כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט וכי דין העתירה להידחות • אבל ראש הרכב השופטים, השופט יצחק עמית, ניצל את ההזדמנות למתוח ביקורת חריפה: "אמירותיו של בן גביר קשות ואינן צריכות להישמע מפי נבחר ציבור. התנהלותו אינה הולמת שר בישראל"
חרדים 10
י"ב אדר א' התשפ"ד / 21.02.2024 12:56

בג”ץ דחה היום (רביעי) פה אחד את העתירה שהוגשה נגד מינוי איתמר בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי, בשל עברו הפלילי והתבטאויותיו לאורך השנים.

כזה עוד לא היה: התוכנית של שמואל גרינברג בבית שמש נחשפת

בפסק הדין נקבע כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט וכי דין העתירה להידחות.

לצד זאת, למרות דחיית בקשת העותרים, ראש הרכב השופטים, השופט יצחק עמית, לא החמיץ את ההזדמנות כדי למתוח ביקורת חריפה על בן גביר:

בפסק דינו הצביע השופט יצחק עמית על כך שלחובתו של בן גביר הרשעות שקשורות במישרין ובעקיפין להפרת הסדר הציבורי, בעוד שהשר לביטחון לאומי הוא הדמות שאמונה על שמירת שלטון החוק והסדר הציבורי.

בנוסף ציין השופט עמית: “חלק מההתבטאויות של בן גביר הן אמירות קשות שלא צריכות להישמע מפי נבחר ציבור, וכי מדובר בהתנהלות שאינה הולמת שר בישראל. למרות האמור, לנוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות והתיישנותן; לנוכח גילו הצעיר של בן גביר בעת ביצוע העבירות ואי העמדתו לדין מזה שנים ארוכות; לנוכח כל אלה, נקבע כי יש לתת לעברו הפלילי של השר בן גביר ולהתבטאויותיו משקל נמוך במלאכת האיזון בין כלל השיקולים”.

השופט עמית קבע: “מינויו של בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי אינו חף מקשיים. עם זאת, בהתחשב באיזון בין כלל השיקולים ובשיקול הדעת הרחב שמסור לראש הממשלה בהחלטות מסוג זה – נקבע כי לא מדובר במינוי שהוא בלתי סביר באופן קיצוני. משכך, נקבע כי אין מקום להתערבותו של בית המשפט וכי דין העתירה להידחות”.

השופט נעם סולברג הצטרף לתוצאה כי דין העתירה להידחות והדגיש: “לעת הזאת סבורים רוב שופטי בית המשפט כי נכון לצמצם את גבולה של עילת הסבירות”. לדבריו, “נושא העתירה יכול לשמש תקדים הולם ל’ריסון עצמי’ מצד בית המשפט, וזאת ברוח הביקורת הנוקבת שהופנתה כלפי בית המשפט לאורך השנים לגבי השימוש בעילת הסבירות בנושא של מינוי שרים ופיטורם”.

סולברג הוסיף: “גם אם ב-40 השנים האחרונות, ספינת המשפט הישראלי מפליגה, בשיטתיות ובעקביות, לעבר הקוטב ‘האקטיביסטי’, הרי שאין זה מן הנמנע להסיט קמעא את מסלולה של הספינה, טיפין טיפין, גם לכיוון שונה, שמרני יותר, מבלי צורך ב’מהפכה'”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות