המפץ בבית שמש: מי ינצח – וכמה כואבת תהיה הנקמה של ‘דגל’

1.

כשהוצב משה אבוטבול כמועמד לראשות העיר בית שמש מטעם מפלגת ש”ס, נראה היה כי מדובר בקלף לצורכי מו”מ. זמן קצר קודם ההכרזה, ש”ס כמעט סגרה עם ראשת העיר עליזה בלוך. רק שיחת טלפון שהתקבלה מאחד מחברי ‘מועצת החכמים’ גדעה את חתימה.

ואז התרחש הטבח בדרום, ישראל הכריזה מלחמה, והבחירות נדחו ונדחו. מאז הכול התערבל מחדש.

לא רבים יודעים מהי הסיבה להתנגדות הנחרצת שמציג בן האדמו”ר מויז’ניץ, רב הקהילה באלעד, למועמדות של ראש העיר ישראל פרוש. יש הטוענים כי סיוע שהושיט פרוש לצורכי קהילת ויז’ניץ-מרכז, היא שעומדת לו לרועץ. בעוד שבבני ברק עושים הכול על מנת לשמור על יחסי שלום עם האח הצעיר מויז’ניץ-מרכז וחסידיו, באלעד מתנהלים אחרת. אמנם, לא סביר ששיקולים קטנוניים כל-כך הם שגרמו לעריקה של ויז’ניץ מתמיכה במועמד אגודת ישראל, ראש העיר המכהן, לתמיכה במועמד ש”ס יהודה בוטבול, אבל להציג את הטיעון צריך.

יש אומרים, שהכול קרה בשל בית שמש: חצר ויז’ניץ מצאה עצמה ממורמרת מההקצאות של ראשת העיר עליזה בלוך, והשאיפה לתמוך במועמד אחר (ולא נציג של ‘דגל’, שפרוש באלעד נהנה מתמיכתה), היא שהובילה לתמיכה במועמד ש”ס בבית שמש וגם באלעד. אבל שוב, קשה לחשוב ששיקולים כלכליים הם שהובילו  למהלך שעלול לפרק את אגודת ישראל מפנים. אבל להציג את הטיעון צריך.

בתחילה, כדאי להזכיר, הכריזה ויז’ניץ וחתמה על תמיכה בשמוליק גרינברג, מועמד ‘דגל’ בבית שמש. בהמשך הוא התקבל גם בבית האדמו”ר מבעזלא שהעניק לו את תמיכתו. אילו היו כל חצרות החסידים בעיר מתייצבות מאחוריו –  גור עם ויז’ניץ ושלומי אמונים עם בעלזא, וכמובן הליטאים, יתכן שבית שמש היתה כיום כבר חזרה בידיים חרדיות.

אבל אז הגיע השביעי באוקטובר. הבחירות נדחו ושוב נדחו – והקערה התהפכה.

כפי הנראה כיום, הסיכויים שעליזה בלוך תכהן גם בקדנציה הבאה כראשת העיר, סבירים בהחלט.

2.

די במפתיע, מיד לאחר ה’טיש’ לרגל טו בשבט, זימן האדמו”ר מויזניץ לשיחה את רבני הקהילות של ויז’ניץ ומנהלי המוסדות בעיר בית שמש, והודיע להם את דעתו הנחרצת: לתמוך בבחירות במועמד משה אבוטבול.

זאת, למרות התמיכה הקודמת, על אף החתימה. האם יש דרך לאכוף חתימה שכזו? קשה לומר.

מצד אחד, בפרשת פרוש בבחירות הקודמות באלעד, הגיעה המחלוקת על חתימות לבית הדין של הדיין הגר”י סילמן, שדן והפך בעניין ופסק כפי שפסק. כלומר, יש דרך לאכוף בדין תורה. מצד שני, כשהאדמו”ר הוא שמחליט – מה תעשה? תזמן את האדמו”ר לדין תורה? לא התרחש כדבר הזה מעולם, ונקווה שגם לא יקרה.

במהלך הדרמטי הזה מצטרפת ויז’ניץ  לתמיכה (השקטה) של גור במשה אבוטבול.

אולי כדאי להזכיר: לפני המועד הראשון של הבחירות הגיע השר יצחק גולדקנופף לאירוע של חנוכת תלמוד תורה בבית שמש. “את עומדת היום לפני בחירות עם הרבה מועמדים אחרים. לך יש את הכי הרבה קבלות”, אמר לעליזה בלוך.

היה ברור כבר באותו מעמד, שלמילים הללו אין בהכרח כיסוי. ראשית, כי להחמיא לא עולה כסף. שנית, יש עוד כמה חודשים בהם נזקקים לשירותיה הטובים. אבל זה לא אומר דבר לגבי תמיכה חסידית (או לא) בבלוך, כתבתי אז.

וזה מה שקרה: התמיכה של חסידות גור בחלוף הזמן, וויז’ניץ בעקבותיה, הוענקה לאבוטבול.

כלומר, מי שתהנה מכך אולי תהיה דווקא בלוך. אבל עוד מעט נסביר מניין המסקנה.

3.

זה התחיל ב’דיל חמש הערים’, של ש”ס-גור.

זוכרים את הוטו שהטילה ‘דגל’ בבני ברק על מועמד חצר גור חנוך זייברט? בעקבות כך הציעה גור לש”ס תמיכה במועמדה בבית שמש, תמיכה במועמד ש”ס באשדוד (ברק סרי, כשבפרונט אבי אמסלם), אלעד, בני ברק וקריית גת.

אוריאל בוסו, מועמד ש”ס לראשות בני ברק, כבר שב למקום מגוריו בפתח תקווה. את הפיצוי הוא קיבל בתפקיד שר הבריאות, ואז הבריזה גור באשדוד, כשהחסידים המקומיים מסרבים לקבל את ההנחתה – ומתעקשים לתמוך בראש העיר יחיאל לסרי. הקולות של ויז’ניץ, כנדוניה בבית שמש, היא סוג של פיצוי. ועוד בונוס: ויז’ניץ תומכת גם במועמד ש”ס באלעד.

תשאלו: ‘דגל’ ידעה על ‘הדיל’, אז מדוע  הסירה את הוטו שהטילה על חנוך זייברט ולא הריצה מועמד מטעמה בבני ברק? למה לא חישקה את הסרת הוטו בחתימה על תמיכה במועמד ‘דגל’ בבית שמש? אולי כי ב’דגל’ מסתובבים תמימים שסבורים שמילה זו מילה, ואולי כי ידעו מראש שלחתימה אין משמעות כשמדובר בפוליטיקה.

אז יחתימו. ומה יועיל?

4.

היה ברור מראש שאם לא יתלכדו כל הפלגים של הציבור החרדי בבית שמש (או לפחות רובם) סביב מועמד אחד, לעליזה בלוך יש סיכוי לנצח. למען האמת, כתבתי כבר אז, כי על מנת לנצח, די לה בתמיכה של שני פלגים חרדיים.

בבית שמש יש 88,316 בעלי זכות בחירה לבחירות המוניציפאליות הקרובות. האכלוס המאסיבי של החרדים בשנים האחרונות, פלוס הגידול הטבעי, הוביל לכך שהציבור החרדי בבית שמש מונה כ-70 אחוז מתושבי העיר. החלוקה המשוערת היא כשליש לכל מפלגה – דגל, אגו”י, ש”ס –  בהנחה שבכל פלג יש גם קיני מורדים (לא גדולים) של מי שמסרבים ליישר קו עם ‘הוראות מלמעלה’. בנוסף יש כאלפיים חרדים בעל זכות בחירה שאינם לא מפולחים.

הערכה היא כי יגיעו להצביע כ-70% מכלל בעלי זכות הבחירה (בעיר חרדית יש כ-80% הצבעה, אבל בעיר מעורבת כבית שמש אחוז ההצבעה הסביר יהיה סביב ה-70%).

עליזה בלוך: קיבלה לפני 5 שנים כ-22 אלף קולות. מאז קרו לבלוך שני דברים: הגירה שלילית בקרב האוכלוסיה הלא חרדית; תוספת מצביעים של החרדים המודרניים (יצוין, כי גם בבחירות הקודמות נהנתה בבלוך מהצבעת מחאה של חרדים). הערכה היא שהתוספת של החרדים יתקזז עם ההגירה השלילית, ולכן תקרת הזכוכית של בלוך תהיה 22 אלף קולות. אם שליש מהליכוד יתמוך באבוטבול, היא תרד לכ-20 אלף קולות.

שמוליק גרינברג: לדגל התורה ישנם בין 13 ל-15 אלף בעלי זכות בחירה. לשלומי אמונים ובעלזא יש מאגר קולות של כ-15 אלף מצביעים, אך מתוכם יש לנטרל חסידויות קנאיות או משפחות שלא מצביעות – ולכן יהיו להם כ-10,000 קולות.

משה אבוטבול: מניתוח תוצאות הבחירות לכנסת בשקלול הגידול הטבעי, האיכלוס בשכונות החדשות וקיזוז המסורתיים שמצביעים לש״ס בארצי ובמקומי למפלגות שונות, לש״ס יהיו מקסימום כ-12 אלף קולות. גור, ויז’ניץ והחסידויות שנספחים לסיעה המרכזית יגיעו לכ-5,500 קולות.

תמיכת הליכוד באבוטבול? מצד אחד יש בבית שמש כ-70% המוגדרים כחרדים, מצד שני קיים פילוג בציבור החרדי, ולכן בציבור החילוני יש תחושה רווחת שזו ההזדמנות האחרונה להציל את העיר משלטון חרדי…

לאור זאת, ככל והליכוד יכריז על תמיכה באבוטבול, מתוך כ-7,000 קולות של הליכוד כ-1,500-2,000 יצביעו לאבוטבול ואז הסיבוב השני יהיה או בין גרינברג לבלוך או בין גרינברג לאבוטבול.

הנה החשבון (משוער, כאמור, ומבוסס על בחירות קודמות ונתונים נוספים):

שמוליק גרינברג:

• דגל – 14,500 קולות.

• ‘שלומי אמונים’ הכוללת את בעלזא ואת חב”ד – 9,200 קולות.

•  נכון להיום ‘הפלג הירושלמי’ מפוצל לשלושה חלקים. חלק אחד סגור עם שלומי אמונים (סיעת ‘כח’) – כ-1,000 קולות במספר, התומך בשמוליק גרינברג.

• חילונים ודתיים לאומיים –  1,000

• חרדים מודרניים – 900

סך הכל כ-25,600 קולות

משה אבוטבול:

•  ש”ס כ-11,300

•  גור ויז’ניץ ונוספים – 5,100

•  פלג נוסף ב’הפלג’ – כ-700.

• במידה ויזכה לתמיכת כשליש מהליכוד –  כ-1,500-2,000

סך הכל כ-17,100 קולות (ועם הליכוד כ-19,000).

עליזה בלוך:

• מאחר ואין מועמדים נוספים, יש להניח כי תזכה לתמיכת כל הציבור החילוני, פלוס הציבור המסורתי – סך הכל כ-10,900.

• הציבור הדתי לאומי – כ-6,500

• חרדים מודרניים – 900

• קולות שני שליש הליכוד.

סך הכל כ-20,000-22,000 קולות.

לפי נתונים אלה, גרינברג ובלוך עולים לסיבוב שני.

במקרה כזה, ש”ס וגור את ויז’ניץ יתמכו בבלוך (מה שאינך יכול לעשות בסיבוב ראשון, אתה יכול להרשות לעצמך בסיבוב שני, בפרט כשהעוינות מול ‘דגל’ גבוהה, במיוחד אחרי קמפיין בחירות שמן הסתם יהיה חריף ואגרסיבי).

כך בית שמש תהיה שוב בידיה של עליזה בלוך. תנסו להאשים את גור ב’חילון’ (במקרה זה, דתית-לאומית) בית שמש כפי שקרה בתשס”ט בירושלים? לא תוכלו. כי ויז’ניץ היתה ראשונה.

5.

אבל עזבו רגע את המלחמה המקומית שמתמקדת בשאלה ‘מי יפנה את הזבל’ בבית שמש (או, במונחים חרדיים, מי האחראי על הקמת מקוואות וכשרותם) או באלעד.

בואו נדבר פוליטיקה ארצית.

הסכסוכים באלעד (ויז’ניץ נגד ‘שלומי אמונים’ ו’דגל’) ובבית שמש (ויז’ניץ וגור נגד ‘דגל’ ו’שלומי אמונים’) מרתיחים מחדש את הסכסוך הפנימי באגו”י, שגורר אל הקלחת גם את ‘דגל’, אליה חוברות ‘שלומי אמונים’ וחצר בעלזא, בעוד גור וויז’ניץ מזוהות עם ש”ס. חיבור, תודו, ממש לא טבעי.

במצב בו תחליט ‘דגל’ על ריצה בנפרד בבחירות הבאות לכנסת, יעדיפו בשלומי אמונים ובעלזא לחבור ל’דגל’ (במיוחד אם פרוש יאבד את הנכס באלעד), בעוד גור וויז’ניץ ימצאו עצמן נדחקות לזרועות ש”ס (דרעי יעניק להם נציגות ברשימה? ספק גדול, בלשון המעטה).

וכך, אגודת ישראל, שהיסטורית היתה מאוחדת (למעט בעלזא בתשמ”ט), תמצא עצמה נקרעת לשניים. התוצאה? תחשבו על מלחמת הביטאונים, והמלחמה המדממת ברחובות החרדיים. מיותר בהחלט.

אבל, נכון לעכשיו,  נראה שזה מה שיש. ככה זה כשהתככים והדילים גוברים על כל שיקול הגיוני אחר.

6.

וכך, בית שמש, בה ניתן היה בקלות להמליך ראש עיר חרדי, אולי תמשיך להיות בשליטה של עליזה בלוך, שלדעת חלק מהחרדים הייתה מצוינת, בעוד שלדעת אחרים קצת פחות – ועדיין אין ספק שתמיד עדיף ראש עיר חרדי בעיר שרוב תושביה חרדים.

ובזירה הארצית וגר ‘המבשר’ ואיתו גם ‘יתד נאמן’, עם הגר”ש אלתר כראש הישיבה מגור, בבני ברק ימנעו הליטאים מהצבעה לחסיד גור (או ש”סניק) ואיתם גם חסידי בעלזא ועוד.

וילדי רכסים, שלא הורגלו בבחירות וידעו תמיד שיש הסכמים, יצעקו זה לזה ‘שכנטוז’ ו’פרענק’, בדרך להכרעה בין מועמד ש”ס למועמד ‘דגל’.

כי גם אחרי השביעי לאוקטובר שכחנו להיות אחים. שכחנו להיות מאוחדים.