בחירות רק ב-2019? אל תתנו למילים של ביבי להרדים אתכם • טור פוליטי

ממשלת נתניהו הרביעית סוגרת עוד כמה חודשים שלוש שנים, והשאלה מתי יגיע קיצה הולכת ומתחזקת מיום ליום.

השבוע שוב הגיע נתניהו אל מזנון הח”כים, כשהוא מפזר חיוכים ואפילו עונה לחלק מהשאלות שהציגו לו העיתונאים.

“בחירות? רק ב-2019”, הבטיח.

אני, שישבתי לצידו, דווקא העדפתי להחזיר אותו אחורה אל השנים בהם היה מגיע למרכז חב”ד העולמי-770 ומקבל כבוד וברכות מהרבי מליובאוויטש זצ”ל. הוא הוסיף לי כהנה וכהנה בתיאורים, אבל מעבר למילים יש משהו שקשה לו להסתיר: כשהוא מדבר על הרבי ועל הימים בהם היה שגריר באו”ם, עיניו הופכות להיות מצועפות, עורגות. האם יכול להיות שהוא מתגעגע לימים ההם, בהן התקשורת האמריקנית והישראלית עטפו אותו בחום ובאהבה?

•

לא קל לו.

עד שהצליח למצוא יו”ר קואליציה ‘תותח’, כזה שידע לחבר את החיבורים הבלתי אפשריים ולנצח בהצבעות, נפל עליו רוגזן של חקירות המשטרה. עכשיו לך תתחיל הכל מחדש, עם ח”כ שהוא ‘סחבק’, אבל ייקח לו זמן להתאים עצמו לנעליים הגדולות של דוד ביטן.

“חוק המרכולים יעבור הערב”, אמר נתניהו בביטחון מלא. זמן קצר לאחר שהעיתונאים זזו משולחנו, התיישב שם דודי אמסלם. לא הצלחתי לשמוע על מה הם שוחחו, אני רק יכולה לסכם שאת הערב הזה סיימה הקואליציה בכישלון. חוק המרכולים טרם עבר, וצריך המון תפילות כדי שיעבור בשבוע הבא.

התחושה היא שהכול מקרטע. אפילו אביגדור ליברמן, שמאז נכנס לממשלה עשה הכול כדי להצטייר כמבוגר האחראי וכמי שאינו מבין את הקטנוניות של יתר החברים בקואליציה המחוללים מהומות כל שני וחמישי – כבר אינו אותו איווט.

•

מאחורי הקלעים חיה בועטת ונושמת אופוזיציה פנים-ליכודית חזקה מאי-פעם. לא לכל ההישגים שלה נתניהו מודע, שכן חלקם מציבים בחזית חברי ליכוד ושרים שמחייכים אליו באופן רשמי, ורק מאחורי הקלעים, באסיפות סודיות, רוקמים מזימות נגדו.

על המדף ממתין בקוצר רוח גדעון סער, מי שנחשב לאופוזיציה של נתניהו. באופן רשמי הוא מצהיר שלא יתמודד לראשות הליכוד כל עוד ביבי שם, אבל לא ממש בטוח שנתניהו קונה את זה.

על אותו מדף נמצאים, כשהם שרים בממשלה, גלעד ארדן וישראל כץ – שניהם מתאימים, שניהם ראויים, אבל אף לא אחד מהם משתווה לנתניהו. לשניים יש עדיפות על סער, שפרש לעשות לביתו, מה שהליכודניקים לא ממש אוהבים. תהיה על הגלגל, נהג לומר אריק שרון, ובצדק.

בכל מקרה, נסו להיכנס פעם לקבוצה של ליכודניקים, כזו או אחרת, ואני חברה בכמה כאלו, וחיש מהר תבינו מי נגד מי ולאן נושבת הרוח. מי שמתמצא יודע לזהות עקבות, ובסביבת נתניהו בהחלט יודעים לייחס כל אמירה נגד ראש הממשלה למי שיזם, תידרך ובישל.

מה שהם לא באמת יודעים הוא שיש בכירים בליכוד, שראש הממשלה חושב שהם מיקיריו, אבל בפגישות סודיות מאחורי הקלעים הם כבר מזמן לא לצידו.

תוסיפו לכל הביצה העכורה הזו את ההפגנות במוצ”ש, את הלחץ שהן מפעילות על מרכיבי הקואליציה ובראשן משה כחלון, ותקבלו ציור קואליציוני שמורכב בעיקר מהרבה גוונים שחורים.

באווירה כזו, כמה סיכוי יש להעברת חוק גיוס מתוקן? תקציב? חוק הסדרים?

איש לא יתפלא אם בוקר אחד הוא יקום לידיעה שכחלון פרש מהקואליציה; אף אחד לא באמת יופתע אם נתניהו הוא שיפרק את ממשלתו, בדיוק כפי שעשה בשנת 2014.

מאוד נתפלא אם אכן תחזיק הקואליציה הנוכחית מעמד עד לשנת 2019.

•

אז למה נתניהו מכריז 2019? טוב, אתם לא מצפים ממנו לשלוף את כל השפנים מהכובע אל מול העיתונאים.

כל מי שזוכר את הבוקר ההוא, בו התעוררנו לקול פרישת מפלגת העבודה מממשלת נתניהו השניה, תוך שהוא מותירה מאחור את הפלג הקטן של ‘העצמאות’, יודע שאסור להיות שאננים, שצריך להיערך בכל בוקר לכל תרחיש.

אל תתנו למילים של ביבי להרדים אתכם.