אוניברסיטת ת”א: עליה בסטודנטים החרדים? לא נאפשר כיתות נפרדות

נשיא אוניברסיטת תל אביב,פרופסור יוסף קלפטר, מבהיר כי למרות העליה במספר הסטודנטים החרדים הבאים בשערי האוניברסיטה, לא יאפשר כיתות נפרדות לנשים ולגברים.- משום שהפרדה בין המינים חותרת תחת מהות האקדמיה • לדבריו, יש לסייע לחרדים להשתלב ואף לנסות לעקוף את התנגדות ההנהגה החרדית
יוני גרין
ו' חשון התשע"ז / 07.11.2016 12:05

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ’ יוסף קלפטר, מבהיר כי אינו מתכוון לאפשר כיתות נפרדות לנשים ולגברים בשערי האוניברסיטה בראשותה הוא עומד. “באוניברסיטת תל אביב לא תהיה הפרדה מגדרית”, הוא מצהיר בראיון שהעניק ל’הארץ’.

קלפטר הביע את עמדתו על רקע כניסתם של אלפי צעירים חרדים לשערי האקדמיה בשנים האחרונות.

השאלה העיקרית על המשך התהליך הזה נוגעת למידה שבה תסכים האקדמיה לשנות את פניה ולאפשר הפרדה בשיעורים ובקמפוסים – לרבות כיתות שנשים לא מלמדות בהן – לבקשת אישים בחברה החרדית.

“אנחנו עושים הרבה צעדים, אבל את הצעד הזה אנחנו לא עושים”, אומר קלפטר. “בקמפוס ודאי שלא, וגם פתיחת קמפוסים חיצוניים אינה מושכת אותנו במיוחד״.

לדבריו, ההפרדה סותרת את מהותה של האוניברסיטה. “רוצים לבוא לקראת, לסייע, להדריך, לעודד אבל הפרדה חותרת נגד מהות האוניברסיטה”.

בדבריו הסביר כי הכנסת החרדים למעגל העבודה כרוכה במה שכינה “פתיחת הדעות”, כלשונו. “אני חושב שאם רוצים להכניס את החרדים למעגל ההשכלה הגבוהה, חלק מהתהליך זה האינטראקציה האנושית, זה העברת דעות, זה ההפך מסגירות. וכאן אנחנו עומדים בזה”.

קלפטר רואה בחברה החרדית קבוצה אחת מבין מספר קבוצות שתפקיד האקדמיה למשוך אליה ולשלב, לכולן משקל שווה.

לדבריו, יש לסייע לחרדים להשתלב ואף לנסות לעקוף את התנגדות ההנהגה החרדית לאקדמיה. ״החרדים הם רק דוגמה אחת מבין כמה מגזרים שאנחנו רואים את תפקידנו לעזור להם ברמה הלאומית ולהביא אותם אל מעגלי ההשכלה והעבודה.

“המדינה מבקשת זאת מהאוניברסיטה ואנחנו חושבים שאנחנו צריכים להשתלב בכניסתם. ציבור נוסף זה הציבור הערבי, וגם אנשים מפריפריה חברתית וגיאוגרפית שלא יכולים לעמוד בקלות בדרישות הסף של האוניברסיטאות. שמים חרדים בפרונט כי זה מושך תשומת לב ושם יש את הבעיה של הפרדה מגדרית. אבל אם מורידים את ההפרדה, הבעיה היא בדיוק אותה בעיה — איך לוקחים מגזר שהוא כעת בשוליים ועוזרים לו להשתלב, וזה תפקידנו.

“בחברה החרדית מתווספת גם התנגדות מצד ההנהגה שלהם, שלא קיימת באוכלוסיות אחרות. אם עושים את זה, צריכים גם את הגיבוי והרצון הטוב של הצד השני״.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות