הבעל נעצר בהפגנת ‘הפלג’. רעייתו: “רקדתי משמחה על הזכות הגדולה”

דינה כהן, אשת ראש כולל נעצר בהפגנה בבני ברק, מציגה בראיון ל'קו ההגנה' של הפלג הירושלמי את האידאולוגיה של הנשים שבעורף: "צריך להראות שאכפת לנו מהבוירא עוילעם, מהתוירה הקדוישה" • "הפסדנו תורמים, אנשים מציקים לו, מאוד כועסים" • "נזכה לתת יד אחת לשניה ולצעוד מול משיח צדקנו"
יוסף גרינבוים
ד' אייר התשע"ו / 12.05.2016 14:15

עשרות מאנשי ‘הפלג’ הירושלמי נעצרו במהלך הפגנות וחסימות כבישים במחאה על מעצרו של תלמיד ישיבת ‘שערי תבונה’ עריק שנעצר באילת.

בין העצורים  היה גם בעלה של דינה כהן, שהעניקה ראיון לחיה רוט ב’קו ההגנה’ – קו החדשות של ‘הפלג הירושלמי’.

הנה השיחה:

איתנו על הקו נמצאת הרבנית דינה כהן, שזכתה שבעלה היה בין הנעצרים באחת ההפגנות.

ערב טוב, הרבנית כהן.

ערב טוב, הרבנית חיה. זו זכות בשבילי שאת פונה אלי, ואני רוצה לומר לכל הנשים היקרות והחשובות של נשות בני התורה שאני הרגשתי פשוט זכות מאוד מאוד גדולה. אני הייתי באמצע לנוח, והבת שלי שמעה את ההודעה שהבעל שלי נעצר, ובעלי לא אברך בגיל 30, הוא ראש כולל ורב קהילה.

כשהתעוררתי והיא סיפרה לי – אני פשוט רקדתי משמחה והודיתי לה’ על הזכות הגדולה.

אני מרגישה שאנחנו בתקופה שה’ קורא אלינו את הקריאה ‘מי לה’ אלי’. יש פה בארץ ישראל מצב שהממשלה רוצה לחלן את הציבור ולבטל את עולם התורה רחמנא ליצלן. זו המטרה, וצריך לדעת את זה מאוד מאוד ברור.

הפלא הוא שהציבור שהוא רחוק משמירת תורה ומצוות יודעים את זה מאוד ברור. יצא לי פעם-פעמיים לשמוע מנהגי מוניות. אחד אמר שיש הרבה חרדים היום שנהיים חיילים, יש הרבה חרדים בשוק העבודה – מה שלא היה פעם. הם יודעים את האמת טוב מאוד.

אחד אמר שגם הם היו צריכים לצאת להפגנות, אבל מה נעשה, אצלנו אין כמוכם רב שהוא אומר מילה ואלפים יוצאים.

אז נשים יקרות אנחנו צריכות להבין שאנחנו במצב שהקב”ה קורא אלינו ‘מי לה’ אלי’ –  פשוט זו קריאה: לקום ולזכות בזכייה הזו, לצאת להפגנות ולדעת שלצאת להפגנות יש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה קודם כלפי שמיא, להראות לקב”ה שאכפת לנו ממנו. אכפת לנו מהבוירא עוילעם, מהתוירה הקדוישה,

מי שרוצה לשמוע בקו ההגנה, שאלו את בעלי: איך אתם במעמד שלכם, אתם לא מפחדים, לא חוששים. אני רוצה לתועלת הציבור לומר: אנחנו הפסדנו תורמים, אנשים מציקים לו, משפחה פונה בצורה לא יפה, מאוד כועסים. כל מיני הערות, כל מיני התמודדויות, זה כאב לב מאוד גדול, זו התמודדות, בהחלט.

אבל בעלי אמר: בן אדם צריך להחליט מה חשוב לו בחיים… הריבוינו של עוילם, מי לה’ אלי, ואז עושים מה שצריך.

ר’ שמואל יודע טוב מאד מה קובע ומה משפיע. הוא יודע טוב מאד שהיום הוא היום הראשון של ‘הזמן’, ערב זמן, וגם בתחילת זמן, ובכל זאת הוא אומר לנו לצאת ולעשות כמה שיותר, כמה שאפשר. וזה הכבוד שמים שאנחנו עושים. וזה משפיע, או-הו משפיע. וגם לא עניין שלנו אם משפיע או לא. זה מה שהרב אמר לנו לעשות, אנחנו עושים. התוצאות זה בידיים של הקב”ה.

המראיינת: אבל את יודעת, הדבר שהכי כואב זה שאת הולכת בעצם ברחוב, אנחנו מרגישים כל אלו שבאים להפגין או נמצאים בבית בתוך מלחמה קיומית, בתוך מי לה’ אלי, אנחנו שומעים את זה – ורבים מאיתנו מוכנים להיעצר ולקבל מכות ולספוג הכל, כי רואים בזה משהו חיוני. ואת צועדת ברחוב, באותו רחוב, כל כך הרבה אנשים עוברים ולא מבינים. אחד מסובב את היד על הראש, השני מקלל, השלישי מתפרץ, הרביעי צוחק. התגובות האלו קורעות את הלב וזועקות לשמים. איך מתמודדים עם זה?

כהן: תראי, הכאב לב באמת עמוק מאד, אני הרבה מתפללת על הקרובי משפחה, על החברות טובות שהיו לי, הן עדיין חברות אבל זה לא אותו דבר.

אבל הגעתי למסקנה שאנחנו צריכים להתרומם ולצעוד קדימה, להשקיע כוחות בשביל הכלל ישראל האמיתי… להתחזק באמונה ובטחון, לרשום את המוסדות שלנו שיהיו פרטיים ושנצטרך לעשות מסירות נפש ממש בשביל זה. לצעוד קדימה ולהחזיק מעמד.

אני רוצה לספר שיצא לי לעשות ערב אצלי בבית וראיתי שיעור… זה הניסיון בעקבתא דמשיחא להאמין באמונה שלמה שהקב”ה יכול לתקן הכל. זה נראה מיואש. גם ברוחניות וגם בגשמיות. זה נראה שכל היהדות פשוט מתפרקת. הולכים לאבדון חס ושלום ואפס תקוה לתקן את המעוות.

אבל זה כל הניסיון של עקבתא דמשיחא, להאמין שהקב”ה הוא יתקן הכל, אפילו שאנחנו לא רואים איך שזה יתאפשר. ובזכות האמונה הזו, למרות שזה נראה בלתי אפשרי… בזכות האמונה הזו נזכה לראות בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

אני רוצה להגיד עוד משהו: שכשבעלי היה עצור היו איתו הרבה בחורים. הם היו בתחנת משטרה ברמת גן. הוא אמר שעיקר הפחד של הבחורים היה האמא. מובן מאוד. איזה אמא לא תחשוש? לא תפחד? איזה אמא לא מזהירה את הבעל או הבן לפני שהוא יוצא: תיזהר, אל תיעצר, אל תקבל מכות, בוודאי. זה מובן שזה כך.

אבל גם אנחנו האמהות, אנחנו צריכות לתת יד לאמהות הצדקניות במבחן. המצב היה כל כך קשה. שעבוד. פרעה לקח כל תינוק וזרק לילוד. הגברים לא רצו לקיים את המצווה הזו של להוליד ילדים. אנחנו יודעים את הרש”י הזה שאומר שנשים צדקניות אמרו להם: אל לנו לעשות חשבונות, אנחנו עושים את שלנו והקב”ה יעשה את שלו.

אז אם חז”ל הקדושים אומרים שבזכות נשים צדקניות נגאלו ממצרים בע”ה אוטוטו בזכות נשים צדקניות עתידים להיגאל. נזכה לתת יד אחת לשניה ולצעוד מול משיח צדקנו בראש מורם ובסיפוק.

הזכות הזו זה לא בחינם. צריך מסירות נפש. והעידוד שלנו והתמיכה שלנו לבעלים היקרים והחשובים שלנו והילדים שלנו. אנחנו עושים את זה בשביל הריבוינו של עוילם ושהם ירגישו את הגיבוי של האמא ושל האשה בבית, וזה יתן להם את הכוח, וגם נזכה שבע”ה הקב”ה יגיד שבזכותנו זכינו להיגאל.

המראיינת: אומיין ואומיין, הדברים שלך היו באמת מעודדים, כמו מים קרים לנפש עייפה…

הדפס כתבה

5 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    משוגעת
    12/05/2016 15:39
    יוסי
  1. ומסכנה

  2. מדברים על משיח
    12/05/2016 16:52
    צפתי
  3. אם המחבלים מדברים על משיח אז הוא וודאי יבוא

  4. תחלקי סוכריות ובקלאוות ברחוב לאות שמחה כמו המאמינים מעזה
    12/05/2016 16:56
    משתמש אנונימי (לא מזוהה)
  5. איש באמונתו יחיה

  6. איזה צירוף מקרים
    13/05/2016 12:52
    אברך בכולל
  7. גם אני רקדתי בשמחה גדולה כשעצרו את ראש הכולל.
    אני מבין את שמחת אשתו במאת האחוזים, הוא בלתי נסבל כאדם, דווקא כאיש ציבור הוא אפילו פחות נסבל.

  8. שום דבר לא חדש בדבריה, חוץ מ....
    13/05/2016 15:43
    חסמבה חסמבה חסמבה
  9. שום דבר לא התחדש בשנים האחרונות. מקום המדינה החילונים רוצים לחלן… ולפרק את הישיבות… ולגייס וכו’ וכו’. אין חדש תחת השמש.
    חוץ מדבר אחד שמשנה את כל התמונה –
    פיטרו עתונאי מיתד נאמן, ובמקרה העתונאי הזה היה באמצע קמפיין להכתרת רב מסויים לגדול הדור. והפריעו לו באמצע.
    אז פתחו עתון, ואחר כך מפלגה, והמחלוקת התרחבה, והילדים והנוער לא הרגישו נוח במוסדות החינוך, אז פתחו מוסדות נפרדים. וכשרות נפרדת… וקרן צדקה נפרדת… ו”מרן” משלהם, שהוא אתפשטותא דמשה בכל דור…

    כן, גם המשיח תפס צד…
    כשהמשיח יבא דבר ראשון הוא יתפוס בידיו הקדושות את כל מי שהיה בצד של העתונאי…
    ויחד הם יצעדו לבית המקדש…

    אומיין ואומיין