נתניהו: מאוד מתגעגע אליו • הנשיא: זכיתי לסטירה לבבית

נשיא המדינה ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו השתתפו בלוח שידורים מיוחד של תחנת הרדיו ‘קול ברמה’, לציון י”ב חודש לפטירת הגר”ע יוסף זצ”ל, ואמרו דברים לזכרו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: “שלום לכם, מאזינות ומאזיני רדיו ‘קול ברמה’. בימים אלה אנחנו מציינים שנה להסתלקותו של הרב עובדיה יוסף הראשון לציון, אחד מגדולי הפוסקים בדורנו אם לא הגדול שבהם.

החותם שהרב הטביע בעולם הפסיקה וההלכה ילווה את עמנו עוד דורות רבים.

אני זוכר אותו מפגישותיי הרבות במהלך השנים כאישיות בלתי רגילה. אדם שבקיאותו מפליגה במורשת עמנו, המחויבות שלו לעם ישראל, לתורת ישראל, לארץ ישראל עמוקה ואמיתית. תמיד גם התרשמתי מהרגישות המיוחדת שלו, מהמחויבות שלו לעזור לחלשים בכל דרך אפשרית, והוא נזכר והוכר בציבור הרחב כאחד, אם לא גדול הפוסקים, כאחד מגדולי הפוסקים, בגלל הדברים שהוא עשה לאחר מלחמת יום הכיפורים כשהוא פתר את הבעיה של העגונות בדרך ייחודית שלא נעשתה קודם לכן.

אני מאד מתגעגע אליו. הוא יחסר לי מאד. הפגישות עימו. הטפיחות על לחיי שאני עדיין מרגיש אותן, שניתנו באותה חיבה שקיבלתי אותן. אני חושב שכך מרגישים כך המונים המונים בעם ישראל.

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל גם לכם, המאזינות והמאזינים, שנה טובה ומבורכת. שנה של שגשוג אישי ולאומי, שנת ביטחון ושלום, יהי רצון שיתקיים הכתוב בתפילת הימים הנוראיים ‘אבינו מלכנו, קבל ברחמים וברצון את תפילתנו’. שנה טובה וחתימה טובה”.

נשיא המדינה, ראובן רבלין אמר: “בימים אלו אנחנו מציינים שנה לפטירתו של הגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל. יש אנשים גדולים המשפיעים לדורם ויש אנשים ענקיים שהשפעתם איננה רק על דורם אלא על דורות רבים אחריהם.

הרב עובדיה יוסף היה מאותם גדולים שהשפעתם אינה מצטמצמת לדורם או לחוג מכרים ואוהדים קרוב. הכרעותיו ההלכתיות עצבו את פני העם היהודי ואת פני ההלכה לדורות. היכרותו המופלאה עם כל מכמני התורה, התלמודים, ספרות השאלות והתשובות, המדרש, ההגדה והקבלה, הציבה את הכרעותיו ההלכתיות בגובה אחר.

היו לו, כן, היו לו ברי פלוגתא, אך גם ברי הפלוגתא שלו לא יכלו שלא להודות שמולם ניצב ענק שבענקים. היו בו כוח חידוש עצום, מחויבות עמוקה לכלל ישראל ונכונות להתעסק בשאלות קטנות כגדולות. ספריו מפליאים עד היום בשל הלמדנות שלהם והתשובות לאלפי השאלות אותן נשאל בכל תחום ובכל עניין.

החברה בישראל תזכור לו את גאולת הקהילה האתיופית ואת עמידתו בראש בית הדין המיוחד להתרת עגונות חללי צה”ל במלחמת יום הכיפורים.

לא רק למדן היה הרב, ענו גדול היה ומנהגיו מנהגי פשטות. ביתו היה פתוח לכל אדם וסטירה לבבית ממנו הייתה משמעותית יותר, הרבה יותר מחיבוקים ונשיקות של איש אחר. אני עצמי זכיתי לא פעם לאותן סטירות לבביות וקיבלתי אותן באהבה ובגאווה. ביתו לא היה רק בית ועד לחכמים, אלא בית פתוח לציבור כולו. כשהוא לא מפסיק לרגע מתלמודו וחוזר לאותיות הקטנות מיד לאחר שקיבל את הבא אליו בחמימות רבה.

במיוחד אפיינה אותו מידת הכרת הטוב והעמידה והקפדה על מילתו. גם כאשר חש שנאלץ לשנות מדיבורו ביחס אלי אישית, הוא קרא לי באופן אישי והסביר את סיבותיו, תוך שהוא מברך בברכה שזכיתי ואף התקיימה.

בפגישותיי עימו הוא היה מזכיר לי תמיד את שורשי כנצר הגאון מוילנה. פעמים רבות כשהייתי מגיע עם הרב אלי ישי לביתו, לא היה מפסיק להתפעל ולהביע את התפעלותו מגאונותו וגדלותו של הגאון מוילנה ומתלמידיו, וזאת למרות שהוא עצמו חשב שהאשכנזים שהגיעו לירושלים, בני משפחתי, היו מחויבים לשנות את מנהגיהם ולנהוג כהוראת בית יוסף ולא כהוראת הגאון מוילנה.

ימים אלה, ימי סליחות ורחמים, מי ייתן ונלמד מקצת מדרכיו ונתייחס בחיבה וברחמים כלפי כל אדם שנברא בצלם”.