“להיות עם ולהרגיש בלי?”: השופט בביקורת על התנהלות הבית של בנט

ניסיון למנוע הפגנות בסמוך לבית ראש הממשלה נפתלי בנט ברעננה נדחה היום בידי שופטי העליון • במסגרת הדיון מתחו השופטים ביקורת על התנהלות המדינה בתגובתה לעתירת שכני בנט נגד ההפגנות מול ביתו: "ללכת עם ולהרגיש בלי"
נחמן גור
כ"ד ניסן התשפ"ב / 25.04.2022 15:25

עתירה מעניינת נידונה הבוקר (שני) בבית המשפט הגבוה לצדק, בג”ץ, ועניינה: ביתו של ראש הממשלה נפתלי בנט, ברעננה.

הרכב השופטים בדיון: השופטים נועם סולברג, יוסף אלרון וגרוסקופף.

על הפרק: מתווה ההפגנות ליד המעון הפרטי של בנט.

במסגרת הדיון מתחו השופטים ביקורת על התנהלות המדינה בתגובתה לעתירת שכני בנט נגד ההפגנות מול ביתו.

בתחילה הגיבו ואמרו שאין לאפשר הפגנות כי מדובר בבית פרטי. בהמשך, בעקבות חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שלומית ברנע פרגו, הודיעו שהמעון כן נחשב לרשמי וזאת עד לסיום השיפוצים בבלפור. ועדיין, לצורך ההפגנות, מבקשת המדינה להגבילן, כי בנושא הזה המעון נחשב לפרטי. לא עמדה אחידה, יש להודות.

השופט סולברג ניסה לדון לכף זכות את המדינה. “שגגה מתרחשת, כולנו בני אדם”, פתח ואמר, אך יחד עם זה הוסיף כי מצופה מהמדינה להתנהג אחרת ולא לחכות לפנייה של עותרים.

עו”ד מוריה פרימן, נציגת הפרקליטות, הודתה כי “הייתה פה טעות, שגגה, תקלה”.
השופט אלרון היה חריף יותר. “ממה שאני מרגיש כשאני קורא את הדברים זה ‘ללכת עם ולהרגיש בלי’.

השופט סולברג ניסה לומר, שאין הרבה מדי הפגנות, אך עוה”ד של התביעה, ברף – שניר, התעקש כי “מדובר על מתווה שצופה פני עתיד,  אנו לא יודעים מה ילד יום ואיש לא יכול להתנבא”. ולא מדובר על הפגנות ליד המעון הרשמי בבלפור, אלא מדובר בסביבת מגורים שקטה, הכוללת בתים צמודי קרקע, וברמת רעש שהיא למעלה מרמות הרעש המרביות שהחוק מתיר.

עוה”ד ניזרי טען שיש לדון האם הבית מוכר כ’מעון רשמי’ וכי יש לחתור לכך שמגורי ראש הממשלה יועתקו לבלפור.

לדבריו, “ההפגנות הן מטרד מאוד מציק לתושבים” והציע לבית המשפט לסייר במקום כדי להבין את גודל האירוע.

עו”ד ניזרי: פנינו למשרד רה”מ בטענה לגבי השיפוצים והוצג מצג שווא כאילו זה מעון פרטי… התושבים נמצאים בסיטואציה בלתי נסבלת. כלאו משפחות שלמות בתוך מתחם…דרך שערים שחוסמים את הרחובות נכלאו תושבים. הנזק שזה גורם לתושבים גדול עשרות מונים מהנזק של ההפגנות”.

“אנחנו בסיטואציה שבה התושבים נמצאים תחת מצלמות שחודרות להם לבתים 7/24 ,מאזינים להם ויושבים על קווי הטלפון והאינטרנט הפרטיים שלהם, כל הזמן נופל להם האינטרנט”.

בתחתית השורה, מי שבחר לגור ברעננה לא בחר לגור לצד מעון רשמי. התושבים לא יכלו להעלות בדעתם שהם רכשו בית במקום שלצידו יתקיימו הפגנות.

עו”ד גוטמן סיפר שהתושבים “גרים בבתים שקטים, צמודי קרקע, יום אחד…הייתה הפגנה במוצאי שבת שמשנה את כל אורחות חייהם. ב-00:18 סוגרים את הרחוב עד כמעט חצות. המפגינים עומדים ממש בסמוך לחצר שלהם במשך מס’ שבועות…חייהם הפכו לסיוט. אנשים היו צריכים לחנות את הרכב בשישי למרות שהם שומרי שבת והיו צריכים למצוא חניה בשישי בצהריים. אם הם רוצים לצאת במוצאי שבת לאירוע, עליהם ללכת כמה רחובות כדי להוציא את האוטו. זה סיוט”.

השופט סולברג גער ואמר ש”התחושה שהכל נעשה בעצלתיים…זה היה מאוד משונה שצד אחד מסבירים לנו כמה השיפוץ הכרחי וחשוב אך תכלס לא נעשה שם שום דבר”, לגבי שיפוץ המעון הרשמי בבלפור.

עו”ד פרימן, מצד הנתבעים, ניסה להגן על חופש ההפגנה. “אנו לא חושבים שיש מקום להגביל את חופש הביטוי כל עוד זה לא נדרש”.

לאחר התייעצות, החליטו השופטים לדחות את העתירה.

 

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות