כך הפקירה ש”ס את משרד הדתות ל’השתלטות המשפטנים’ ופקידים
הקואליציה בכנסת אישרה אתמול את החלטת הממשלה להעביר, כביכול, הרבה מאוד סמכויות ותחומים מהשר לשירותי דת לשר הפנים.
תמיד בשמחה: יש טעמים חדשים שלא כדאי לכם להחמיץ
המשמעות המעשית של ההחלטה הזו היא שכל הנושאים האלה ינוהלו בבלעדיות על ידי הפקידים והיועצים המשפטיים, ללא מעורבות שר.
דרעי עסוק מאוד בענייני משרדו ואין שום סיכוי בעולם שהוא יוכל להתפנות ברצינות לטיפול בנושאים הללו – תכף נסביר על מה בדיוק מדובר.
אבל יותר מכך, כל מי שמכיר את תהליכי העבודה במשרדי הממשלה יודע שהחלטות השרים מתקבלות לאחר ובאמצעות עבודות מטה ארוכות ומעמיקות עם אנשי המקצוע, אנשי הכספים והיועצים המשפטיים. דיון ועוד דיון, ויכוחים, בדיקת חלופות, משאים ומתנים עם גורמי ממשלה אחרים ומול צרכני הקצה וכו’.
מי שמובילים את התהליכים אלה הם עובדי המשרד לשירותי דת.
לשר דרעי אין יחסי עבודה איתם והוא לא נמצא איתם פיזית במשרד במהלך היום-יום, כדי לקחת חלק פעיל בדיונים האלה ולהשפיע עליהם. לכן ברור שהם יעשו את העבודה לבד, לפי שיקול דעתם ויביאו אליו את הדברים בסוף לחתימת גומי בלבד.
•
עכשיו בואו נבין על מה מדובר: כל הנושאים שקשורים לתנאי עבודתם של רבני ישובים, תנאי שכרם, משמעת, וכו’. מדובר בנושאים שכבר תקופה ארוכה מתקיימים לגביהם משאים ומתנים ארוכים וחשובים. ישנה החלטת ממשלה לעדכון שכרם שהפעימה השנייה שלה אינה מבוצעת, יש מחלוקת קשה לגבי דרישות התפקיד וועדת משמעת שצריכה לקום ועוד ועוד.
המשמעות הפשוטה היא שבכל הנושאים האלה הפקידים יעשו ככל העולה על רוחם, מבלי שיהיה שר שיקבע מדיניות וייצג את הרבנים והצרכים שלהם.
האוצר יבקש לחסוך כסף, המשפטנים יבקשו למשפט את הרבנים, ורק לרבנים לא יהיה מי שידאג.
הלאה: כבר כמה שנים שמתקיים תהליך שעתיד לשנות לחלוטין את מערך הכשרות במדינת ישראל. צו של בג”ץ מחייב את המדינה להפריד בין המשגיח למושגח, ובין הגורמים השונים מתנהל ויכוח נוקב על המודל הנכון לעשות את זה.
יש כאן שאלות של הלכה, של יעילות שירות, של זכויות עובדים, וכמובן גם כסף גדול.
התהליך הזה נמצא ברגע קריטי שלו וגם ממנו דינה זילבר הדירה באופן שערורייתי את השר בטענה מופרכת לניגוד עניינים.
המשמעות היא שהמשפטנים ואנשי אגף התקציבים יוכלו לכפות את עמדתם על הרבנות הראשית ועל רבני ישראל ולהוביל מתווה הרסני, בלי שיהיה שר שיכול לעצור זאת ולהוביל מתווה טוב יותר.
•
עכשיו תראו, מדובר בנושאי ליבה חשובים במשרד לשירותי דת. לא במשהו צדדי. הדבר משול לכך שיוציאו מידיו של שר הביטחון את האחריות לצה”ל.
וזה משהו שפשוט אי אפשר לקבל.
יש לכך שלוש פתרונות אפשריים: או לדחות את חוות הדעת ההזויה של זילבר ולהחזיר את הסמכויות לשר הנוכחי. או עם כל הצער, להחליף שר (הרב אביטן אדם נהדר וראוי ביותר, אבל אם הוא לא יכול לעסוק בנושאי ליבה חשובים כאלה במשרד הוא לא יכול לכהן בו).
או, למצער, שימונה סגן שר במשרד לשירותי דת שיהיה אחראי על התחומים שבהם השר מנוע מלעסוק.
להשאיר את המצב הנוכחי, בו תחומים שלמים במשרד ממשלתי נתונים בידי פקידים ויועצים משפטיים, זה לא הגיוני ולא דמוקרטי.
תגובות
אין תגובות