הפגישות הסודיות של פרס עם הרבי מליובאוויטש זצ”ל • ומה הזכיר לו הרבי במכתב

ארבעה עשורים אחרי שנשיא המדינה התשיעי שמעון פרס ז”ל, נפגש עם הרבי מליובאוויטש זצ”ל ביחידות, הוא סיפר על כך בראיון לחברת המדיה החב”דית JEM, כשהוא מגלה פרטים לא ידועים על שיחותיו ועל ההתכתבות שלו עם הרבי.

עד כה היה ידוע כי הרבי קיבל את נשיא המדינה ליחידות ב-770 במהלך חודש שבט תש”ל, בסמיכות ליום קבלת הנשיאות העשרים של הרבי, אבל מה שהיה פחות ידוע כי הפגישה הראשונה של פרס עם הרבי התקיימה כבר ארבע שנים קודם לכן, בחודש אדר תשכ”ו.

לקראת הראיון עם הנשיא, צוות “מפגשים עם הרבי” של חברת JEM ערכו תחקיר ממושך בן מספר חודשים במשרדי החברה בניו יורק ובישראל. במהלך עבודת המחקר, צוותי העבודה אספו את כל הפרטים שהיו מצויים בארכיונים ומצאו בין השאר מספר תמונות נדירות של פרס בביקורו ב-770, וכן שורת חילופי מכתבים בין הרבי ושמעון פרס.

פרס גילה עניין בתיעוד הקשרים שלו עם הרבי ואף נקבע תאריך לראיון. ואולם הראיון נדחה מספר פעמים בשל שורת אירועים לא צפויים, ובהם פטירת רעיית הנשיא הגב’ סוניה פרס ז”ל, וכן עקב שיפוצים ממושכים במשכן הנשיא בירושלים.

הראיון התקיים שבועיים בלבד לאחר פרסום ההפקה “אמונה ובטחון: ראשי ממשלה” בו חמישה ראשי ממשלה – רבין, בגין, שרון, שמיר ונתניהו – מדברים על מעורבותו של הרבי בביטחון ארץ ישראל.

וכך, הראיון עם פרס סיפק היבט חשוב נוסף על מעורבותו העמוקה של הרבי עם מנהיגי הממשלה והצבא בישראל.

מתוך העדויות הרבות שנאספו עד כה, מצטיירת גישתו המיוחדת של הרבי להיות בקשר גם עם אלה שלא היו בדעה אחת עמו. הרבי הצליח למצוא נושאים בעלי מכנה משותף ועורר השראה אפילו באנשים הרחוקים מתורה ומצוות. קשרים אלו הקיפו את כל הקשת הפוליטית בישראל – גם את אלה שמבטם תואם את השקפתו של הרבי וגם אישים כיצחק רבין ושמעון פרס שנמנו על מחנה השמאל בישראל.

הראיון עם נשיא המדינה ז”ל התקיים על ידי הרב זושא וולף, מנהל משרד JEM בישראל והמראיין של פרוייקט “מפגשים עם הרבי” בארץ.

•

מר פרס גילה בראיון כי היחידות בשנת תשכ”ו הוצעה לו על ידי מר יוסף צ’חנובר, שבאותם ימים שימש כיועץ המשפטי של משרד הביטחון, והוא נענה בהתלהבות. “שמעתי הרבה על הרבי ורציתי לפגוש אותו”.

הפגישה הראשונה עם הרבי ארכה יותר משעה, והשיחה התנהלה באנגלית, אידיש ועברית.

היה זה כ-15 חודשים לפני פרוץ מלחמת ששת הימים ומצרים הגבירה את העוינות ואת האיומים כלפי שכנתה מדרום, ובמילותיו של פרס, “העולם היה מוכן להספיד את ישראל”. ואולם באותם ימים הגישה האנטי-ישראלית של ההמון המצרי הייתה יותר פוליטית ופחות איסלאמית מאשר השנאה כיום.

בהתייחס ליחסים בין שתי המדינות והאפשרות של מלחמה באזור, הרבי האיץ בפרס לראות את הבעיה של עימות עם מצרים יותר אישית מאשר בין עמים. “הרבי התחיל לדבר אתי מה נעשה אודות [נשיא מצרים] עבדול נאצר. הוא שאל אותי ‘למה צריך לנהל מלחמה עם מצרים, טפלו באדם האחד הזה, נאצר. לא תצטרכו צבאות שלמים בשביל לעשות זאת’.

למעשה, הפרובוקציות של נאצר המשיכו וצה”ל השיג ניצחון מזהיר על צבאות מצרים, סוריה, וכמה משכניהם. לאחר מכן הרבי קרא לניצחון הישראלי במלחמת ששת הימים כ”נסים גלויים”.

ארבע שנים אחר כך, במהלך פגישתם בשנת תש”ל, הרבי דיבר עם מר פרס בנושאים שעמדו באותה שעה במרכז סדר היום בישראל, כולל סוגיית “מיהו יהודי”, העלייה ההמונית מרוסיה, חינוך יהודי והזהות היהודית של המדינה.

באותה עת שמעון פרס כיהן כשר התחבורה והתקשורת, והרבי התייחס לחשיבות החיבור בין שתי העולמות של תחבורה ותקשורת. “הוא אמר שאנו חייבים להשתמש בתקשורת מודרנית – באותם ימים רדיו, טלפון וטלוויזיה – למען חינוך יהודי”.

באשר לעמדתו הפוליטית שלעתים קרובות הייתה בניגוד לזו של תנועת חב”ד, אמר הנשיא בראיון: “לצערי, תנועת חב”ד לא תמכה בי פוליטית, אבל אני מעריך את המנהיגות היוצאת מן הכלל של הרבי ואת ההשראה הרבה שלו.

הרבי היה מיוחד בשילוב בין הרוחני והמעשי. הוא ראה את העתיד באותה מידה של בהירות שבה רואים את ההווה. וכשהוא הביט על ההווה, הוא הבין את האתגרים הביטחוניים המיידיים שלנו ובד בבד התאמץ לפגוש בעתיד באמצעות השקעה בחינוך.

הרבי הכיר בפער שבין ההווה והעתיד, אבל דחק בנו לא לאפשר לעצמנו שום פער בפעולות שלנו.

הוא עסק בהווה שלנו ובעתיד באותה דחיפות, כי לא ניתן להפריד ביניהם. והוא היה סבור כל הפרדה ביניהם מציבה סכנה”.

הנה אחד המכתבים ששיגר הרבי לפרס: