לטפל במצוקת התעסוקה של בוגרות הסמינרים

חוסר תקציבים, צפיפות, אפלייה • חרדים 10 פנה אל 10 אנשי חינוך ותקשורת מובילים, וביקש מהם לשרטט את מפת הליקויים - כפי שהם רואים אותם - בחינוך החרדי, לצד הצעות שיפור • פרק ד: יעל אלימלך מבקשת משר החינוך לסייע בהכשרות איכותיות לתלמידות הסמינר • "במהלך עבודתי אני נתקלת בבחורות רבות אשר מנסות להתקבל לעבודה, ונפסלות על הסף"
יעל אלימלך
ט"ז סיון התשע"ה / 02.06.2015 23:29

החינוך החרדי מתמודד עם הרבה בעיות: אפלייה, סמינרים, צפיפות, חוסר תקציבים, לימודי ליבה, וההתנכלות ל’פח השמן הטהור’.

בימים אלו עולה על כסאו של השר מבית ‘יש עתיד’, שי פירון, מיניסטר חדש: נפתלי בנט, איש ‘הבית היהודי’. בנט, אינו בהכרח דמות חרדית, אבל עם זאת הוא מצליח לעורר הרבה פחות אנטגוניזם מן השר שהשתייך למפלגתו של יאיר לפיד. מה עוד שלצידו ישמש כסגנו מאיר פורוש מיהדות התורה.

האם הגיעו ‘ימי השובע’ כפי שבחרו חלק מכלי התקשורת החרדיים להכריז? או שיש עדיין מה לתקן בחינוך החרדי?

חרדים 10 פנה לעשרה אנשי חינוך ותקשורת מובילים, וביקש מהם לשרטט את מפת הליקויים – כפי שהם רואים אותם – בחינוך החרדי, לצד הצעות שיפור.

 

יעל אלימלך: שינוי בהכשרת תלמידות הסמינר

מצוקת התעסוקה בקרב בוגרות הסמינרים ותחומי ההכשרה המעטים, הפכו לנושא בוער שחייבים לתת עליו את הדעת.

הגיע הזמן לעשות שינוי.

מידי שנה מסיימות את לימודיהן, לאחר 14 שנות לימוד, כ-6000 תלמידות במסגרות בית יעקב.

רק שההכשרה שאיתה הן יוצאות בסיום לימודיהן בסמינר בשנים י”ג-י”ד, בהרבה מקרים אינה תורמת להשתלבותן בשוק העבודה.

בכל שנה מתעורר מחדש הקושי הניצב בפני בנות המסיימות את לימודיהן להשתלב בעבודה, למרות ההכשרה המקצועית המצוינת אשר הן קיבלו בכל התחומים – וכך מוצאות את עצמן בוגרות הסמינר מתפשרות על עבודה שאינה תואמת להשכלתן, ואשר אינה דורשת ניסיון תעסוקתי מוכח.

 אז איך הגענו למצב הזה?

מטרת בית יעקב מאז ועד היום היא ראשית כל להוות מוסד חינוכי אשר בא לשמר את מסורת אבותינו.

בראשית ימיו הוא לא היה מוסד להכשרה מקצועית, אך הפך להיות כזה בשל האילוץ.

במהלך השנים  פעלו  הרבנים המובילים של הציבור החרדי בארץ למען הרחבת האידיאל של לימוד התורה, ושאפו להביא למצב שבו גם הגברים הנשואים ילמדו במשך כל שעות היום.

כדי לאפשר מצב אידיאלי זה נרתמו מורות ותלמידות ‘בית יעקב’ לתהליך בו ראו את ייעודן בנישואין לבחור ישיבה אשר לימוד תורה ב’כולל’ היא מטרת חייו.

לאחר שנות התיכון רוב הבנות ממשיכות ללימודים בכיתות י”ג-י”ד, והתעודות אשר מקבלות הבנות בתום לימודיהן בסמינר הן בעיקר תעודות הוראה, תעודות הכשרה מקצועית והנדסאיות.

ריבוי הבנות המסיימות לימודיהן בסמינרים להוראה והקושי במציאת תעסוקה, הוביל לבחינה מחודשת של מסגרות ההתמחות בסמינרים.

בתגובה לכך, מתרחש בעשור האחרון בסמינרים תהליך של התרחבות התחומים הנלמדים לכאלו המאפשרים השתלבות עתידית בשוק העבודה, מעבר למקצועות ההוראה המוזכרים לעיל – ובשנים האחרונות נפתחו מסלולים חדשים, אשר מרחיבים את היצע התעסוקה של הבנות, כגון: הנדסאי מחשבים, הנדסאי אדריכלות, תקשורת חזותית (גרפיקה), מזכירות וחשבונאות.

ישנם סמינרים שהגדילו לעשות ופתחו מסלולים ייחודיים בתחום הרפואה המשלימה, היודאיקה, אומנויות הבמה, ניהול משאבי אנוש, התעמלות  ועוד.

 למרות זאת, מרבית הבנות החרדיות לומדות לתעודת הוראה, בשילוב עם מסלולים מקצועיים.

אם בתחילת הדרך אפשרו הלימודים בסמינר להוראה מסלול מובטח לתעסוקה יציבה, הרי שבהמשך, מציאת עבודה ופרנסה בתחום זה לא הייתה פשוטה כבעבר, בשל התמעטות מקומות התעסוקה, ביחס למספרן ההולך וגדל של הבוגרות.

 אז איפה הקושי?

רבנים וגדולי ישראל הורו לשמר ככל הניתן את מסלולי ההכשרה בסמינרים מחדירה של תארים והשכלה גבוהה, ויש לציין שנכון להיום בהצלחה רבה. הרוב המוחלט של הסמינרים של ‘בית יעקב’ אינם מאפשרים לימודי תואר.

במרבית הסמינרים לא ניתנת אפשרות להרחבת תחומי ההכשרות, בעקבות מספר נמוך של תלמידות, שאיפה לשמור על איכות גבוהה, ומספר מצומצם של מחשבים/מעבדות שאינו מאפשר הרחבה של מספר התלמידות.

לכן נאלצות בנות רבות לבחור במסלול שאינו מתאים לגמרי לנטיות התעסוקתיות שלהן, אלא כברירת מחדל.

יעל אלימלך

מאחר ורוב ההורים והתלמידות רואים ב’בית יעקב’ מסגרת חינוכית מעל הכל, תישאר התלמידה במסגרת הסמינר ובלית ברירה תבחר במסלול הכשרה רחוק מנטיית ליבה, ועל כן בסיום לימודיה לא תפנה לחיפוש עבודה בתחום אותו למדה.

מהניסיון שלי בשטח בתחום התעסוקה אוכל לומר, שהלימודים המקצועיים אינם מהווים פתרון מספק של בעיית התעסוקה במגזר החרדי בכלל, ובקרב נשים חרדיות בפרט, בשל מאפיינים ייחודיים נוספים המהווים חסמים לתעסוקה.

חוסר הניסיון והידע של הבנות שיוצאות לעולם העבודה הוא משמעותי, ועומד כאבן נגף בקבלתן לעבודה.

במהלך  עבודתי אני נתקלת בנשים/בחורות רבות אשר מנסות להתקבל לעבודה ונפסלות על הסף בשל חוסר הידע בכתיבת קורות חיים, ראיון עבודה לוקה בחסר והתנהגות ארגונית לא תקינה במקום העבודה, דבר הגורם לחסמים משמעותיים בקבלה לעבודה.

במסגרת הלימודים אין כמעט התייחסות להיכרות מקצועית עם עולם העבודה, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה, בירור עצמי אישי בנוגע להעדפות תעסוקתיות וכן פניה לתחום היזמות והעבודה העצמאית.

בעיני ישנה חשיבות עליונה לפעול למציאת פתרונות בתחום ההכשרות וההשמות האיכותיות, שיובילו להשתלבותן המלאה של נשות ישראל בתחום עבודה מפרנס ומספק.

• יעל אלימלך היא מרכזת מסלולים בסמינר בית יעקב.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
    כמה אופייני
    11/06/2015 07:54
    מגיב מגניב
  1. החרדים בוחרים לא ללמוד (תארים וכדו’) ובוכים שמישהו יחלצם