פרקליטות המדינה הגישה היום (שני) לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום נגד אריאל רייכר, תושב ירושלים כבן 31, שדקר את הסופרת החרדית רותי קפלר, בתו של ראש הישיבה מגור הגר"ש אלתר - ופצע אותה.

הפרקליטות מבקשת מבית המשפט להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עו"ד פועה בן טוב מפרקליטות מחוז ירושלים, הנאשם עמד בכניסה לביתו שברחוב רש"י 47 בירושלים כשהוא מצויד בסכין חדה באורך של כ-30 ס"מ.

באותה עת עברה במקום בתו של ראש הישיבה מגור. הנאשם הבחין בה, התנפל עליה, כרך את ידו השמאלית סביבה, כשהסכין בידו הימנית - אותה כיוון הנאשם לצווארה, דקר אותה בסנטרה  והפילה לרצפה.

כשהייתה הסופרת החרדית  על הרצפה וניסתה להימלט, ניסה הנאשם לשוב ולדקור אותה,  אולם אז הפרידה בת זוגו של הנאשם בינו לבין המתלוננת ומנעה ממנו להמשיך בפעולותיו -  והנאשם התרחק ושב לביתו.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם, נגרם למתלוננת פצע דקירה בסנטר באורך של 2.5 ס"מ שהצריך תפרים. כמו כן, נגרם למתלוננת חתך במעיל אותו לבשה.

כתב האישום מייחס לנאשם ביצוע עבירות של חבלה בכוונה מחמירה והחזקת אגרופן או סכין שלא כדין.

עקפו אותך בתור? לפני שמתעצבן, תבדוק אם גם אתה זכאי לזה

[גלריה]

לא להיות 'נרפים': הגר"ש אלתר, ראש הישיבה מגור, התייחס בסעודה השלישית בשבת בראשית למצב הקשה והחמור השורר בארץ הקודש, כאשר דם ישראל נשפך כמים - והקדיש מאמר מיוחד שנאמר לאחר צאת השבת וכך הוקלט והופץ בקהלים נרחבים.

מתמודדים עם חרדה? תמיכה טלפונית, כלים להורים וסרטוני הסברה • כנסו

במאמר שפורסם בידי מערכת 'דבר אמת' להפצת תורת ראש הישיבה, נשמע ראש הישיבה כשהוא זועק במר נוכח המצב ואומר: "קין קולל בקללת 'נע ונד תהיה בארץ'. מפרש המגיד, ה'עבודת ישראל' מקאזניץ, כי הקב"ה הכניס ללבו פחדים ללא סיבה. אך אם היה דבוק בריבונו של עולם, לא היה סובל. רק בגלל שהתנתק על ידי החטא נכנסו בו הפחדים".

ראש הישיבה ציטט את דברי הבעל הטורים, כי המילה 'מוֹצְאִי' מוזכרת פעמיים במסורה. "'כָל מֹצְאִי יַהַרְגֵנִי' הנאמר אצל קין, ו'כי מוצאי מצא חן'. חן היינו התורה. לקין היה אות, אך ליהודים יש חן שהיא התורה. אך אין די בלימוד תורה, אלא 'אורייתא מודעת ליה חוביה'", קרא ראש הישיבה כשהוא מקשר שוב את דברי ה'בעל הטורים' בפרשה שישנם שני 'צועקים' במסורה: 'קול דמי אחיך צועקים', ו'נרפים הם על כן הם צועקים ואומרים לכה נזבחה'.

"מי שהוא 'נרפה' ומתעצל לחשוב, אומר 'לכה נזבחה'", הסיק ראש הישיבה. "הוא שם לעצמו עוד 'גארטעל' ויוזם כנס התעוררות לתיקון הרבים. אבל אין די בכך, כל אחד יודע מרת נפשו ועליו להשתנות בעצמו במהות.

"יש להתבונן כל אחד בנגעי עצמו", ציטט ראש הישיבה את דברי ה'שם משמואל'. "טובה מרדות אחת בליבו של אדם. לא לברוח, מעצלות, לדברים אחרים. צריך להתחזק באמונה פשוטה, בסיסית, לשוב בתשובה כל אחד לעצמו. אחרי כן אפשר לדאוג לדברים אחרים".

את דבריו סיים ראש הישיבה בלימוד זכות על עם ישראל, כאשר הוא מציין כי בפרשה מובא בספר 'אור יצחק' כי הקב"ה לימד זכות על אדם הראשון, ו"בודאי רצון הקב"ה שילמדו זכות על בניו".

"הפר כעסך עמנו", זעק ראש הישיבה כשקולו נחנק מבכי, "והשב חרון אפך מעירך ומנחלתך".

>> לכל העדכונים מהיום העשירי למלחמה בעזה

יצויין, כי ראש הישיבה מחזק בימים אלו את צאן מרעיתו, ביניהם כאלו שכבר נמצאים בחזית, כאשר המענה שניתן כדרכו בפקס מצליח לחזק ולנסוך כוחות ותקווה בליבותיהם של יהודים רבים.

בין היתר חשפה מערכת 'דבר אמת' תשובה שניתנה לחייל שנשלח לחזית כאשר אחיו מציין: "יהיה ללא טלפון לזמן לא ידוע".

על כך השיב ראש הישיבה: "ללא טלפון לבשר ודם, אבל להקב"ה – בכל קראנו אליו, והרי זו הכתובת האמיתית והמועילה".

במקרה אחר השיב לחסיד ששאל האם מותר לו 'מבחינת ההלכה והמוסר' לנסוע לחו"ל - כי "מותר מבחינת הלכה והמוסר, אך לדעתי אין צורך לחשוש, והשי"ת ישמרך".

כמו כן, בשיעור פתיחת ה'זמן' שנאמר ביום ראשון ר"ח מרחשוון בישיבה גדולה שבנשיאותו - אמר ראש הישיבה: "ארץ ישראל מקום בטוח, לא צריך לפחד, צריך לשקוע בלימוד התורה בלי לחשוש".

ראש הישיבה מגור הגר"ש אלתר הגיע ביום ראשון לביקור חיזוק היסטורי בעיר לוס אנג'לס שבחוף המערבי של ארצות הברית.

כדאי לאכול בריא: מתכונים בריאים לנשנושים ולארוחות משפחתיות

אלה השינויים במסלולי התח”צ הבין עירונית בירושלים • כל הפרטים

ראש הישיבה, שישהה בעיר למשך שלושה ימים, התקבל בכבוד יוצא דופן כאשר רבני לוס אנג'לס, מכל החוגים והעדות, השתתפו במעמד קבלת פנים בבית הכנסת 'אור החיים' בעיר ויצאו מגדרם בביטויים מפליגים על האורח מישראל - ועל ההתרגשות השוררת בקהילות היהודיות לרגל ביקורו.

הגאון רבי חיים ברוך רובין, רב קהל 'עץ חיים' דווישניצא, אמר במעמד: "לוס אנג'לס צריכה לברך 'ברוך שחלק מחכמתו ליראיו', וממילא גם 'שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. כשראש הישיבה מגיע למדינה, 'הוא הודה, הוא זיוה, הוא הדרה'. אני חייב לחלוק ולומר שהראש ישיבה כן אדמו"ר, על אף שהוא אומר שאינו כזה, מכיוון שהצליח להפוך את גדולי המתנגדים לחסידים. מי היה מצליח להפוך את המארח ר' זאב וואלמרק לחסיד? - אף אדמו"ר בעולם".

הגאון רבי ברוך גרידן, ראש הכולל בשכונת פיקו ומהדמויות הרוחניות הבולטות והמשפיעות בלוס אנג'לס, קיבל את פני ראש הישיבה: "זכינו בביקור של מרא דכולא שמעתתא. ביקור כזה של גדול התורה הוא זכות עצומה ללוס אנג'לס".

הגאון רבי שלמה קליין, רב דקהל 'אור החיים', הגדיר את הגר"ש אלתר כ"שר התורה", ואמר: "לוס אנג'לס זוכה לביקור שיותיר בה רושם רב".

הגאון רבי יוחנן העניג, ראש הכולל ובית המדרש החסידי בעיר, אמר: "זכיה עצומה שראש הישיבה הגיע לכאן. שומעים תמיד מדברי הראש ישיבה ועכשיו זוכים להתפלפל מקרוב עם ראש הישיבה בשו"ת בעניין אחד ה'דרושים' האחרונים שנדפסו כאן".

גולת הכותרת של הביקור היה שיעור כללי שמסר ראש הישיבה ביום שני בערב בלוס אנג'לס. המוני שוחרי התורה בעיר, לצד תלמידי חכמים ונגידים שהגיעו גם מניו יורק, לאחר שעזבו את עיסוקיהם וטסו לקליפורניה כדי לשמוע ולראות את ראש הישיבה.

ראש הכולל, הרב פאסמן התבטא שכבר זמן רב תושבי לוס אנג'לס לא זכו לשמוע שיעור תורה מגדול בתורה בעל שיעור קומה כזה.

השיעור התקיים לאחר יום עמוס באירועים. בשעות הבוקר הגיע הגר"ש לתפילת שחרית במתיבתא החסידית. לאחר מכן ביקר בבית הנגיד לבית גור ר' חיים קולודני.

בהמשך היום אירח, הרב שלמה איינהורן, רב קהילת 'יבנה',  עשרות מנכבדי הקהילה ומגדולי תומכי התורה והחסד בביתו, שם נערך שו"ת נדיר בהשתתפות ראש הישיבה, כאשר דבריו מתורגמים במקום לאנגלית, לטובת מי שלא הבינו.

שאלה אחת עסקה בחינוך ילדים.

שאלה נוספת הייתה: "אם היה נוסע לאי בודד והיה מותר לקחת ספר אחד - מה היה לוקח? ראש הישיבה לא הצליח להשיב, ולבסוף אמר: זה כמו להכניס ילד לחנות צעצועים ענקית ולהכריח אותו לבחור רק דבר אחד, ברור שלא יצליח...

לאחר מכן, ערך הגאון רבי חיים ברוך רובין דינר בביתו, אליו הוזמנו נכבדי קהילתו ותומכי עולם התורה והחסד.

[גלריה]

יצוין, כי כבר שעות לאחר נחיתתו בלוס אנג'לס ערך ראש הישיבה שורה של ביקורים, שיעורים ומפגשים בקהילה היהודית המקומית. לאחר תפילת שחרית בתלמוד תורה תורת אמת מסר האורח שיעור עיון בענייני הלוואה ושמיטת כספים בכולל שבראשות הגאון רבי ברוך גרידן. לאחר מכן קיים מפגשים עם רבני העיר ונגידים בבית בעל האכסניה ר' זאב וואלמרק, וביקור ממושך בביתו של הפילנתרופ היהודי ר' דיויד הגר.

לתפילת מנחה הגיע הגר"ש אלתר לישיבה הגדולה 'אור אלחנן - חב"ד', והתקבל על ידי ראש הישיבה, הגאון רבי עזרא בנימין שוחט, והנהלת הישיבה. לאחר תפילת מנחה בבית המדרש, כובד האורח לשאת דברים בפני התלמידים, וחיזק אותם להוסיף בלימוד התורה.

לאחר מכן השתתף בדינר לנגידים הצעירים של לוס אנג'לס בבית הנגיד ר' ראובן גרידן. מאוחר יותר הגיע למעמד קבלת פנים שנערך ידי בית כנסת אור החיים בהשתתפות רבני העיר מכל העדות והחוגים.

המעמד ההיסטורי 'הכנה לקבלת התורה' שהתקיים בבנייני האומה בירושלים, בראשות ראש הישיבה מגור הגר"ש אלתר, הועבר בשידור חי לכל הריכוזים החרדיים ברחבי העולם.

אלפים הצליחו להשיג כרטיסים לאירוע, אך גם אלה שלא - למעלה מ-100 אלף איש, השתתפו בכנס הענק באמצעות שידור חי.

הכנס החל עם נטות צללי ערב של יום חמישי האחרון כאשר ההמונים, שהצטיידו מראש עם כרטיסים מיוחדים שחולקו לקראת המעמד, צבאו על ההיכל המרכזי בבנייני האומה. שעה קלה לאחר פתיחת השערים, אלפי שוחרי התורה מכל החוגים והעדות נעמדו על הרגליים וקיבלו בשירה ובזמרה את ראש הישיבה מגור הגר"ש אלתר, אחיו הגאון רבי דניאל חיים אלתר, רב הקהילה הגאון רבי בצלאל וקסלשטיין, רב הקהילה באשדוד הגאון רבי מיכאל פרום, וראש הכולל הגאון רבי נחום רוטנברג, שהופיעו על במת המזרח המפוארת שהוקמה לרגל הכנס ההיסטורי.

לאחר דברי פתיחה של מנחה האירוע, הרב ישראל מרדכי צישינסקי, מנכ"ל מוסדות הקהילה - החל ראש הישיבה מגור במשא חוצב הלהבות על חג השבועות הקרב ובא ועל ההכנה הנדרשת לקראת הימים הנעלים בהם עם ישראל מקבל מחדש את התורה הקדושה.

משאו של ראש הישיבה חולק לארבעה פרקים, כאשר בין פרק אחד למשנהו השמיעה חבורת המנגנים, בניצוחו של בעל המנגן החסידי יענקי דסקל ומקהלת 'נגינה', שירי רגש והתעוררות שסחפו את קהל האלפים לשירה המונית ומרטיטה, שמילאה את חלל האולם באווירת חג עילאית.

דבריו של ראש הישיבה שודרו בשידור חי לכל הריכוזים החרדיים ברחבי העולם, כאשר לפי הנתונים הכוללים מכל מוקדי השידור - מעל 100 אלף איש, מכל החוגים והעדות, האזינו בקשב רב לדבריו, שנאמרו בעברית וביידיש לסירוגין.

לאחר מכן נשא דברים הגאון רבי דניאל חיים אלתר, שהרחיב גם הוא על גודל מעלת קדושת חג מתן תורה, על הכלים בהם אפשר לקבל את התורה בצורה הכי קדושה וטהורה, ועל הדרכים בהן מומלץ להתכונן לרגעים הנעלים של החג בהם כל אשר נשמה יהודית באפו מכריז "נעשה ונשמע".

הכנס הענק לכבודה של תורה ננעל בחצות הלילה, כאשר המוני הנאספים פצחו בריקוד אדיר ובשירה סוחפת לצלילי הלחן העתיק: "ובאו כולם בברית יחד נעשה ונשמע אמרו כאחד".

[גלריה]

אתה יודע לשמור סוד? מפרק סוגיה? אותך אנו מחפשים לתפקיד יוקרתי

חסידות גור במפגן מרהיב של חילול השם https://t.co/hjpWHfJgFk

— קלמן ליבסקינד (@KalmanLiebskind) May 22, 2022

משטרת ישראל פתחה היום (ראשון)  בחקירת מקרה תקיפה אלים במיוחד של חסיד מקהילתו של ראש הישיבה מגור, במרכז רובע ח' בעיר אשדוד -  על רקע מסע האלימות שמנהלים חסידי גור כנגד אנשי הקהילה שפרשו.

אתה יודע לשמור סוד? מפרק סוגיה? אותך אנו מחפשים לתפקיד יוקרתי

המותקף, בשנות ה-50 לחייו, הוכה בידי אספסוף ופונה באמבולנס, במצב קל, לקבלת טיפול רפואי במרכז הרפואי 'אסותא' בעיר.

בנוסף, לפי הודעת המשטרה, "משטרת ישראל פתחה בסוף השבוע בחקירת עימותים ועבירות נוספות שאירעו בין הצדדים בעיר אשדוד, אליהם הגיעו כוחות המשטרה שהפרידו בין הניצים, וצפויים להיחקר מספר מעורבים שלקחו חלק פעיל בהפרות הסדר והתקיפות".

מקרה התקיפה החמור הבוקר מגיע אחרי שבת של התפרעויות אלימות מצד חסידי גור בעיר, שהחל מערב שבת תקפו ללא אבחנה את אנשי קהילתו של ראש הישיבה מגור.

וידאו מיום שישי: הרב פרץ רוטנברג מותקף בצאתו מהמקווה על ידי עשרות חסידי גור pic.twitter.com/kpYTIlF7yQ

— אלי ביתאן (@Eli_Bitan) May 21, 2022

בין היתר, כפי שדווח בחרדים 10, חולל בית החסידים של הקהילה ברובע ז’ באשדוד, כאשר קבוצה גדולה של חסידי גור הגיעה ל'שטיבל' ועם אלות החלו להתפרע בבית הכנסת ולשבור מכל הבא ליד. בין הצדדים החלה קטטה גדולה וכוחות גדולים של משטרה הגיעו למקום להפריד בין הצדדים.

לא דווח על נפגעים בקטטה, אך נגרמו נזקים כבדים לבית הכנסת.

בבוקר שבת התחדשו מעשי האלימות מצד חסידי גור, וכוחות גדולים ממשטרת אשדוד הגיעו כדי להרגיע את הרוחות.

מראה בלתי שגרתי נראה בבית מדרשו של ראש הישיבה מגור, הגר''ש אלתר, כאשר קבוצת תלמידים מישיבת 'תורת עציון' שבדרום הגיעה על מנת לשמוע דברי חיזוק לפתיחת הזמן.

סיגריות וצלחת צ’ולנט מפנקת הם שילוב מנצח? חכה שתשמע על זה

ראש הישיבה בחר למסור בפני התלמידים שיחה מיוחדת בהגותו של זקנו בעל ה'שפת אמת', ולאחר השיחה השיב באריכות לשאלות התלמידים וראשי הישיבה בעניינים שונים בעבודת ה'.

ראש ישיבת 'תורת עציון', הרב ברוך הרניק, שאל את ראש הישיבה: "אנחנו נוסעים מכאן לכותל, ומבקשים עצה לתפילה בכוונה".

הגר"ש אלתר: "אם נרגיש שהחיים שלנו הם מתנה, שכל רגע ורגע הוא נותן לנו. לא צריך להכניס אנשים ללחץ ולמחשבות דיכאוניות, אבל המצב הבריא של יהודי לדעת שבלילה הוא אומר 'בידך אפקיד רוחי', זה ככה! אנשים הולכים לישון, ורובם המכריע קמים, וככה מדי לילה, אבל זו מתנה. זה לא טבעי.

"תפילה היא חיבור. היא הקשר שלנו עם ה'. יש ראשונים שאומרים שהחיוב תפילה מדאורייתא הוא כאשר לוחץ משהו על הלב. כמו ילד שהולך לאבא שלו. אלו דברים שצריכים להכניס לתודעה. את זה צריך להפנים.

"לפעמים כשאדם נמצא בכותל, קדושת המקום מעוררת אותו, אבל זה חיצוני. אתם מדברים על תפילה פנימית מהלב, צריכים לעבוד על זה. ככל שמבינים שהחיים לא מובנים מאליהם, נבין שאנחנו צריכים את הקב"ה. אנחנו רחוקים מזה. כי התרגלנו למלמל ולהגיד מילים. להתפלל זה לא פשוט. צריכים לעבוד על זה".

לאחר מכן שאל הרב הרניק את ראש הישיבה לדעתו אודות מוזיקה ווקאלית בימי הספירה.

ראש הישיבה מגור השיב: "אני חושב שצריכים קצת להרגיש צביטה בלב בימי הספירה. השאלה אם מסתכלים על הספירה כבעיה שצריכים להתמודד איתה, או כמשהו שעוזר לנו להתעורר בכבוד אדם לחבירו וכדומה. יכול להיות שאם חז"ל היו יודעים שזה מציק לנו, הם היו מוותרים לנו. חז"ל לא באו להציק, הם באו לעזור".

ראש הישיבה הוסיף ותהה: "תרי"ג מצוות זה 'מרוץ מכשולים' של 613 מכשולים או 613 עצות לחיים? זו השאלה. בימי הספירה צריכים לעצור ממרוץ החיים ולחשוב. בפועל האם מותר או אסור ווקאלי? אני לא יודע. יש אומרים כך ויש אומרים כך. אם מישהו צריך את זה, אולי מותר. לכל אחד יש את הרב שלו".

ביקור נדיר בירושלים: ראש הישיבה מגור, הגר"ש אלתר, הגיע אל ביתו של נשיא מועצת חכמי התורה, חכם שלום כהן, להתברך ולברך לכבוד הרגל.

עברתם כבר את גיל 60? זו ההוראה עבורכם ממרן הגר”ח קניבסקי זצ”ל

נשיא 'המועצת' כיבד את ראש הישיבה בשתיית "לחיים" לכבוד חול המועד, ולאחר מכן שוחחו ארוכות בדברי תורה ובעניינא דיומא, כשהם מעלים זיכרונות היסטוריים מפגישותיהם במסגרת ועד הישיבות.

תחילה הודה ראש הישיבה לנשיא 'המועצת' על הכנסת אורחים המיוחדת: "ישר כח על הכנסת אורחים ברשת בני יוסף. התלמודי תורה שלנו ובית הספר שלנו לומדים תחת הרשת של 'בני יוסף' ומקבלים אותנו בסבר פנים יפות". הוא בירך את נשיא 'המועצת' לאריכות ימים ובריאות איתנה: "הדור זקוק לכם".

בהמשך שוחחו אודות גדלותם של חכמי ספרד וגאוני אשכנז.

[גלריה]

צילום: באדיבות המצלם

ראש הישיבה סיפר כי בשיעור תורה שמסר זמן קצר קודם לכן האריך בדברי בעל ה'חקרי לב' מחכמי ספרד.

"חכמי ספרד ידעו את כל התורה כולה", הפטיר ראש הישיבה.

נשיא 'המועצת' השיב: "גם גאוני אשכנז היו גאונים מופלגים, כמו האבני נזר למשל. רבים מהם נספו בשואה, כמה צער הצטערנו עליהם. הכל חשבונות שמיים".

אלפי מנחמים מגיעים מאז יום ראשון אל הבית ברחוב רשב"ם, כדי לנחם את בניו של מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל ובהם גדולי תורה, רבנים, ראשי ישיבות, אדמו"רים ואישי ציבור.

היום (חמישי) הגיע לנחם את האבלים ראש הישיבה מגור, הגר"ש אלתר.

בנו של מרן זצ"ל, הגאון רבי שלמה קניבסקי, ראש ישיבת 'קרית מלך',   שאל את ראש הישיבה מגור: מ’האט גיהאט א קשר? (- היה לכם קשר?).

הגר"ש אלתר השיב: "היה קשר חזק וקבוע. כשאנשים נכנסו לאבא (בעל 'הפני מנחם' זצ"ל) לשאול על נסיעה למירון, היה עונה - רבי שמעון נמצא בגמרא. הקשר שלי עם רבי חיים היה דרך הספרים שלו, ב-30 שקל הייתי נפגש איתו להרבה מאד זמן..."

כתב חרדים 10 מציין, ‏כי בקידוש שהתקיים בשבת בבוקר הזכיר ראש הישיבה הגר"ש אלתר את ה'יערות דבש', כי כאשר אדם גדול מסתלק אפשר לזכות בקניינים שהוא הנחיל ובכוחות הרוחניים שעסק.

בהתאם לזה, אמר ראש הישיבה, שינסה לבאר מסורת בפרשה בשתי דרכים, על פי דרכו של רבי חיים לבאר מסורות - וביאר באריכות.

במהלך שיעוריו של הגר"ש אלתר, ראש הישיבה מגור, בישיבות הוא משלב בין השיטין דברי יראה, מוסר והדרכה לצעירי הצאן בדרכי לימוד התורה ועבודת ה'.

סובלים מבעיה רפואית? אולי מגיע לכם לקבל 6,400 ש”ח בכל חודש

הפעם שילב מעניינו של יום - "משנכנס אדר מרבים בשמחה" - והסביר כי אפשר לקיים זאת על ידי תורה, כשלומדים אותה במתיקות.

צפו. 

אלפי בני תורה מסלתה ושמנה של ירושלים השתתפו בשיעורו של ראש ישיבת סלבודקה, הגר"ד לנדו, בהיכל בית המדרש של קהילת ראש הישיבה מגור, הגר"ש אלתר, ברחוב יוסף זיו בירושלים.

יש לך מושג איזה משקיע אתה? נסה את הרובוט שמבין באנשים והשקעות

שיעורו החריג ויוצא הדופן של ראש ישיבת סלבודקה יצא לפועל אחר פגישתו של הגר"ש אלתר בביתו בבני ברק לפני כשבועיים, לצד פגישות עם ראשי ישיבות נוספים.

השיעור העיוני עסק בסוגיית 'מתנת שכיב מרע', לפי סדר מראי המקומות שחולקו מראש למאות תלמידי ישיבת 'פני מנחם', אברכי הכוללים, שוחרי התורה ולומדיה.

עקב הצפיפות בתוך היכל בית המדרש, צבאו על הפתחים והקומות העליונות המוני אברכים ובחורים שצפו בשיעור בשידור חי באמצעות מסכי ענק, שהוצבו מבעוד מועד על ידי גבאי בית המדרש.

בתום השיעור העיוני, מסר ראש הישיבה הגר"ד לנדו דברי חיזוק על לימוד התורה: "זכיתם ללמוד תורה קמי הדרת כבוד ראש הישיבה. כי הם חיינו ואורך ימינו, לא צריך להגיד לכם, זה דבר פשוט, מה החידוש. וזה הכול, מכל הצדדים, ככה היה כל הדורות, כי הם חיינו, יותר בעמל, יותר בעיון, כמו שגדולי ישראל, איפה שהיו, ככה למדו, כל אחד יכול לצטט מגדולי ישראל, ואז יש גם והערב נא, זה נעים, מותר לשמוח עם זה.

"האבני נזר בהקדמה לאגלי טל אומר שזה מותר, לא כמו אלו שאומרים שאסור ליהנות. והשם יעזור שנוכל כולנו ללמוד תורה כמו שצריך".

בתום השיעור נועדו ראשי הישיבה בחדרו של הגר"ש הסמוך לבית המדרש.

[גלריה]

איך אפשר להגיע למדרגה כזו, שבה אפילו צל-צילו של חיוך לא עלה על שפתותיו של מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, כל זאת רק משום שחשש להלבנת פנים?

למעשנים בלבד: ככה תוכלו לחסוך למעלה מ-8.500 שקלים בשנה

את התשובה לכך לא ענה הגרש"ז זצ"ל, אך מי שמתרץ את השאלה כיצד הגיע פוסק הדור ליכולת לשלוט בעצמו ולעצור גם פעולה טבעית ומתבקשת - הוא ראש הישיבה מגור, הגר"ש אלתר.

בשיחה מאלפת בפני ילדי בר המצוה של תלמוד תורה 'פני מנחם', הוא הורה להם את הדרך כיצד יש להיזהר בכבוד חבריהם, וכיצד ניתן להגיע למדרגה גבוהה זו של שמירה על כבודם והימנעות מפגיעה - וכל זאת רק כאשר 'משקיעים' במידה זו.

לשם כך שילב ראש הישיבה שני סיפורים מחיי הגרש"ז, כאשר הסיפור השני הוא המשכו של הסיפור הראשון שהתקיים עשרות שנים קודם לכן, כאשר הגרש"ז היה היחיד מכיתתו שהגיע לשמחת בר המצווה של ילד שהוחרם בידי כיתתו.

צפו בדרשה המפעימה.

נתון דרמטי: יכול להיות שאתה מפסיד מאות אלפי ש”ח ששייכים לך

אמש (רביעי) נערך 'טיש יארצייט' לאדמו"ר מגור זצ"ל, בעל 'הפני מנחם', לציון 26 שנים להסתלקותו.

נתון דרמטי: יכול להיות שאתה מפסיד מאות אלפי ש”ח ששייכים לך

למעשנים בלבד: ככה תוכלו לחסוך למעלה מ-8.500 שקלים בשנה

הסעודה התקיימה בבית מדרשו של בנו, ראש הישיבה מגור, הגר"ש אלתר, ברחוב יוסף זיו בירושלים בהשתתפות המונים מקרב הקהילה ומחוצה לה.

במהלך הטיש נשא ראש הישיבה דרשה ארוכה, בסיומה אמר: "בואו נהיה ברדיטשובער'ס, מה יכול להיות, מה כבר נפסיד? יעשו לנו עוולות? בין כך עושים לנו. מה כבר יכול להיות? מה כבר יכול להיות? בואו נחיה בגישה אחרת להסתכל על השני טוב, זה הרי גם מחוייב על פי הלכה לדון את האחר לכף זכות. גם כשהשני ככה... אבל אני יודע שהשני ככה... אתה יודע שהשני ככה, אבל לא קרה כלום אפשר להיות מליץ טוב אפשר ללמוד לכף זכות, ובזה אפשר להיות בוחר בדרכי אבות.

"'שים שלום עלינו', בי, שאני ילמד זכות, יש אנוסים, יש מוטעים, איך אתה יודע מה היה אילו אתה היית בסיטואציה אחרת ממה שאתה נמצא, מי ערב לך איפה היית עומד? זה דברים שהרבש"ע סיבב מה האדם ומיהו האדם ואיזה כח יש לאדם לעשות. וכי יכול אדם לומר, אני כל כך טוב, אני הייתי עומד בניסיון כל כך, מאיפה אתה יודע? לא ניסו אותך מספיק, לא ראית מספיק, זה כל כך פשוט? זה הרי לא פשוט לגמרי, שים שלום עלי, השלום שאני צריך לעשות שיהיה אצלי, אצלי בלב, ללמד זכות, לאהוב, וודאי לא לעסוק בזה.

"יארצייט זה יום של חשבון הנפש, חשבון נפש של בן לאביו, ובוודאי של קהילה. הקהילה נקראת 'פני מנחם'. כבר כמעט שלושים חודשים שהקהילה התייצבה ועמדה. היו מהומות, אולי ניתן לקרוא לזה 'שערוריות', מבחוץ, הכרה בציבור פה ובעולם, זה מאד מאד מצוי ברעש ובמאומה שקודם כל מאבדים ראש, ואסור לאבד ראש.

"מה רוצים? מה הנקודה? מה חיפשנו? העמידו את הקהילה לא לכסף ולא לכבוד, וודאי לא להילחם על כסף וכבוד. העמידו את הקהילה למטרה ולרעיון לחנך אותנו ואת צאצאינו לדרך האמיתית שראינו אצל רבותינו. דרך של תורה ושל אהבת תורה של הרחקה מרע ומדות טובות. זו הייתה המטרה, ועבור זה נעמדה הקהילה. הרבה פעמים מהמהומה שוכחים היכן אוחזים.

"וזה טוב להבהיר את כך בבירור. אמרתי לכם כבר הרבה פעמים, ביחיד, ברבים, פה ובאמריקה, הרבה פעמים אמרתי: אני לא רבי ואני לא קורא לעצמי רבי, ובודאי לא רבי מגור בשעה שיש רבי מגור שליט"א, אני לא רבי.

"הייתי אצל מאחד מצדיקי הדור שניסה לעשות שלום, הוא קרא לי, הוא אמר אולי קוראים לכם שם אחר, קאצק הוא הציע. שם כזה לא עלה כלל ברעיוני, אני לא רבי אני לא צריך שם, אני לא רבי, מה כן? אני ראש ישיבה, ראש ישיבה זוהי אומנות, זוהי האומנות שלי וזה מה שאני יודע, דברים אחרים אני לא יודע, לא למדתי סנדלרות, לא למדתי חייטות, זה אני יודע וזה אני עושה, יש לי נסיון מהעבר בזה, ראש ישיבה.

"יש כאלה ש'דוקר' להם שקוראים 'ראש ישיבה מגור', אז ראש ישיבה דישיבת פני מנחם, אני מבקש שיקראו לי ראש ישיבה דישיבת פני מנחם. לקהילה גם לא קראו גור, למרות שאנחנו גור לא קראו לקהילה גור, לא רוצים לריב, לא העמידו את הקהילה ל'מתחרה', לא העמידו את זה בשביל לקנטר, לא העמידו את זה על ללכת נגד, על לשנות את האחר, העמידו את הקהילה בשביל שנוכל ללכת בדרכינו.

"אילו לא היו צריכים שם לקהילה ואם זה היה איכפת למישהו השם 'פני מנחם' גם את זה לא היינו קוראים, קוראים לנו 'קהילת פני מנחם', כי זה בן לאביו וזה בזיון שלא יקראו על שמו, צריכים לתת לקהילה איזשהו שם, אז קוראים לנו 'קהילת פני מנחם' ו'ראש ישיבת פני מנחם'.

"חלילה לא עוזבים את הדרכים של רבותינו, לא עוזבים שום דבר, מנסים להיות 'הולכים בדרכיהם ועושים כמעשיהם', אבל לא ניבחן עם השם שיקראו לנו, אלא ניבחן עם מעשינו. נהיה צודקים ויהיה לנו את הצדק עם מעשינו, עם איך שאנו נתנהג בדרכים החסידיים האמיתיים הנ"ל שקיבלנו. וה' יעזור שנוכל באמת לעמוד בזכות, ושזכותם תגן עלינו ברוחניות ובגשמיות עלינו ועל כל ישראל ונזכה לביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן".

[גלריה]

אלפים השתתפו אתמול (ראשון) - 'זאת חנוכה'  -במעמד ההדלקה של ראש הישיבה מגור, הגר"ש אלתר. ההדלקה התקיימה כמנהג בית גור בשעה חמש בערב, ב'אהל טייטלבוים' -  שהוקם במיוחד לימי החנוכה בחצר הסמינר הישן בירושלים.

החיסון לילדים בני 5-11 מומלץ על ידי הרופאים: שו”ת מיוחד להורים

לאחר מעמד ההדלקה נשא ראש הישיבה דברי תורה ודברי חיזוק בענייני דיומא, זאת בנוסף לשיעור תורני שנשא לפני מעמד ההדלקה.

בדברי החיזוק אמר ראש הישיבה: "יש בחוץ רוחות של סערה שבאות לעקור אותנו מהמקומות שלנו. התפקיד שלנו לקחת את הנס הזה של חנוכה ולעשות אותו 'נס להתנוסס מפני קושט סלה'. דהיינו נס, להתנוסס – להתרומם.

"לא לשים לב לרוחות מצויות ושאינן מצויות שנושבות בעולם מכל הצדדים ומאיימות לכבות אותנו, כרוחות של טכנולוגיה, ולכל אחד ואחד יש את הרוח שיודע צריך להיזהר מפניה שלא תוציא אותו ולא תכבה את 'הנר אלוקים נשמת אדם' שלו".

ראש הישיבה סיים את דבריו הנרגשים: "יהי רצון שההתנוססות וההתרוממות הזו, תימשך אצלנו כל השנה ונוכל להיות ראויים להיקרא עבדי ה'".

במהלך שבת-חנוכה נהרו אלפים מכל העדות והחוגים, מירושלים ומחוצה לה, לאהל המיוחד, כדי  להשתתף בתפילות ובטישים שערך ראש הישיבה בליל שבת ובסעודה שלישית, בהם נשא דברי תורה וחיזוק בענייני ימי החנוכה.

[גלריה]

החיסון לילדים בני 5-11 מומלץ על ידי הרופאים: שו”ת מיוחד להורים

זה בלתי נתפס: פציעה, רעב וצמא • אז איך כן צריכים ללכוד עכברים?

כל אחת מאמצת מתחסנת אחת: שכנעת כבר חברה, שכנה או קרובה?

צילום: שלומי כהן

[גלריה]

מבהיל: 75% מהנפטרים מנגיף הקורונה עד גיל 60 לא היו מחוסנים

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

[גלריה]

בשעות הבוקר היום (שלישי) נחת ראש הישיבה מגור הגר’’ש אלתר בארה"ב למסעו ההיסטורי.

פיקוד העורף בתרגיל גדול: אתם מוכנים לשעת חירום? כך תעשו זאת

מבהיל: 75% מהנפטרים מנגיף הקורונה עד גיל 60 לא היו מחוסנים

מעסיקים יכולים לקבל תמריץ כספי של עד 22,250 ש”ח. איך? כנסו

לאחר שהתקבל בשמחה בשדה התעופה על ידי קהל גדול של ידידים, אוהדים ותומכי המוסדות, נסע לשכונת לורנס - שם התפלל עם חסידיו תפילת שחרית.

לאחר התפילה התקיימה ארוחת בוקר בהשתתפות נגידים ותומכים.

משם המשיך ראש הישיבה מגור לבורו פארק, לקראת תפנית היסטורית מפתיעה: עם הגיעו לשכונה התקבל ראש הישיבה בשמחה עצומה על ידי המרא דאתרא של חסידי גור בארה’’ב, הגאון רבי משה פוגל, המכהן בתפקידו למעלה מ-40 שנה.

משם, בליווי המכובד של המרא דאתרא - המשיך ראש הישיבה מגור אל 'חיידר יגדיל תורה’ הגדול והוותיק של חסידי גור בארה’’ב.

תלמוד התורה 'יגדיל תורה’ הוקם לפני עשרות שנים, והיה אחד מהת’’תים הראשונים של חסידי גור בארה’’ב.

ביקורו ההיסטורי של ראש הישיבה מלמד על הצטרפותו הרשמית של הת"ת לקהילה שתחת נשיאותו של ראש הישיבה ושל המרא דאתרא - עובדה שהפכה לשיחת היום בניו יורק החרדית.

במהלך הביקור נשא ראש הישיבה מגור בפני התלמידים דברי חיזוק מדבריו של 'הבית ישראל' מגור זצ’’ל בדבר החשיבות והמעלה של החברות אך ורק עם חברים טובים.

זקני החסידים אשר נכחו במקום אמרו שהדברים מזכירים להם את ביקורו ההיסטורי לפני 30 שנה, ביום שלישי פרשת תולדות - בדיוק כמו היום - של אביו של ראש הישיבה, בעל 'הפני מנחם' מגור זצ"ל, שביקר בחיידר ואף נשא דברים על חשיבות החברות אך ורק עם חברים טובים.

הביקור בחיידר והצטרפותו הרשמית לקהילת ראש הישיבה, מהווה מכה תדמיתית קשה לחצר גור.

[גלריה]

בשנת תש"ס התכנסו חבורת תלמידי הגר"ש אלתר מישיבת 'שפת אמת' לסימפוזיון מיוחד, במהלכו שאלו את ראש הישיבה כל מה שעולה על ליבם. הדברים נשמרו באוצרותיו של אחד התלמידים, וכעת, יותר מ-20 שנה אחרי, רואים אור לראשונה.

בגיליון 'בני היכלא', שיצא לאור לקראת חג הסוכות, נפרסה יריעה ארוכה ומרתקת משאלות התלמידים ותשובותיו של ראש הישיבה, שנאמרו בפרטנות ואריכות רבה. בין היתר נשאל ראש הישיבה על ידי תלמידיו - כיצד ניתן לדעת לאיזה רבי להשתייך ולאיזו דרך בעולמה של החסידות לדבוק?

התשובה מופיעה באריכות בגיליון. ראש הישיבה מקדים לאתר את אופן חיפוש האמת בדורות קדומים, ואת העובדה שאחרי פטירת אדמו"ר לא בהכרח קיבלו על עצמם החסידים את בנו בכורו, אלא חיפשו כמה חודשים ושנים מי שיתאים לכהן תחתיו ולהורות את דרכם.

ראש הישיבה הדגיש כי בדור שלנו אין כל-כך כלים. "אנחנו לא במדרגה שיכולים לדרוש מאיתנו לנסוע לפה ולנסוע לשם ולראות מה עדיף לנו... אבל כן צריך לחפש את הקשר של עבודת השם ולהרגיש התרוממות והשייכות לריבונו של עולם שמקבלים מהרבי ומהדרך של החסידות".

ראש הישיבה הדגיש שוב ושוב כי אם אין את הנקודה הזו של התרוממות בעבודת השם, אין זו חסידות כלל ועיקר.

שאלה מרתקת נוספת בוחנת את העדיפות שיוחסה בגור לדרך אדמו"רי החסידות, על פני חצרות אחרות.

ראש הישיבה מקדים: "ראשית כל יש להבין מה הפירוש להיות 'שייך לגור'. לכאורה הקריטריונים די ברורים - צריך ללכת עם אויזן די זקן ולהתפלל בביהמ"ד, להקפיד על הגדרים כלפי חוץ... אבל אם זה המדד... הרי זו הבחינה החיצונית של הדברים ואם כן אין כאן עדיפות מיוחדת לחסידות גור דווקא... זה נקרא שייכות לקופת חולים טובה. להבדיל".

כאמור, הדברים נאמרו ונכתבו באריכות רבה ב'בני היכלא', ויש בהם מבחר רב של פנינים ואמירות משמעותיות, שלרוב אינן נשמעות ממנהיגי קהילה חסידית בדורנו - תוך מתן אפשרות להעלות את כל השאלות לדיון, ומתן תשובות ברורות ככל האפשר.

אך לא רק בשנת תש"ס השיב ראש הישיבה לשאלות מסוג הזה. גם לאחר הקמת קהילת 'פני מנחם', בעודו מנהיג קהילה של אלפים, מתפרסמים מדי פעם מכתבים וסרטוני וידאו מרתקים ומאלפים בסגנון זה.

כך, למשל, פורסם לאחרונה מכתב ובו מספר שאלות בענייני אמונת חכמים, שנשלח אל ראש הישיבה על ידי אחד מתלמידיו, על רקע הפילוג בחצר גור.

בין היתר שואל הכותב האם יש לראש הישיבה רוח הקודש, והאם לחנך את הילדים שהראש ישיבה רואה עתידות.

על כך הוא קיבל תשובה חד משמעית: "לא".

גם על השאלה האם עליו לשאול בכל דבר את ראש הישיבה הוא נענה בשלילה, כשראש הישיבה מותיר רק את המילים "עצה טובה". כלומר, השואל יכול לשאוב ממנו עצה טובה לחיים, אך לא מעבר לכך.

לסיום כתב ראש הישיבה: "גם בדורנו שאין הדור ראוי אבל יש בוודאי צדיקים שגם אם אין להם רוה"ק [-רוח הקודש] אבל שמים בפיהם מן השמים תשובות, אבל, לדאבוני, בעוו"ה [-בעוונותי הרבים] איני נמנה עמהם, אף שפשוט שלפעמים נותנים מהשמים תשובות מכוח אמונת השואל שכאן צריך לשאול, אבל לא בגלל אישיותי, רק בגלל השואל".

להלן המכתב המלא, כולל הגהות ותשובות ראש הישיבה מגור:

[גלריה]

לצפייה בגודל מלא - לחצו על התמונה

ראש הישיבה מגור,  הגר"ש אלתר, נשא הבוקר (רביעי) דברים במהלך חלוקת ה'לעקח' של עוגות הדבש בערב יום הכיפורים.

מצייתים ל’דעת תורה’ וחוגגים את סוכות בבטחה: כך מוגנים פי 10

ראש הישיבה מגור הסביר, בין היתר, את הפיוט "יעלה עינויינו מערב": "הרי בקושי עובר שיעור עיכול של ברכת המזון של סעודה המפסקת בשעת אמירת הפיוט? אלא הכוונה על אכילת ערב יום כיפור. שכשנעשית בקדושה ובכוונה, נחשבת כעינוי וכחלק מהצום. וזהו עניין מה שמתוודים בערב יום כיפור במנחה. בכדי לשוב בתשובה גם ביום הגדול של ערב יום כיפור".

בהמשך התייחס ראש הישיבה לשנה הסוערת שחלפה על הקהילה, ההולכת ומתרחבת בצעדי ענק - ואמר: "דיברנו על זה כבר שנה שעברה, ומדברים גם השנה: למחול לאחרים זה לא דבר קל. על פי הלכה, יש שאלה עד כמה החיוב. ב'ים של שלמה' פרק החובל יש אריכות גדולה בזה. אבל יש דין ויש לפנים משורת הדין. אולי אי אפשר להגיד כל העם בשגגה, אבל לפחות רוב העם בשגגה. ואולי בערב יום כיפור, כן צריך להגיד כל העם בשגגה. בכל אופן רובא דרובא וודאי בשגגה, וחוץ מכמה מזידים שבכוונה מסיתים את 'העולם', סברי מצווה קא עבדא.

"עד כמה אפשר, אני לא יודע. אז יישאר איזה חדר בלב, איזו פינה של חמץ. כמו בערב פסח שמוכרים, סוגרים איזה חדר או ארון ומוכרים לגוי.

"כתוב שצריך לדון לכף זכות. מה זה כף זכות? בפשטות זה מלשון כף מאזניים. אבא זכרונו לברכה ה'פני מנחם' אמר: יש אחד שותה כוס תה עם כף אחת, יש אחד שותה עם רבע, כל אחד לפי הטעם שלו והבריאות שלו. גם אם אתה לא יכול לדון לגמרי לזכות, תכניס כף אחת של סוכר, מה שאתה יכול.

"זה לא דבר קל. לנקות את הלב. זה דבר קשה, אבל צריך לעשות את זה. ראוי לסנגר וללמד זכות, להוציא את הטינה מהלב כמה שאפשר, ולא לחשוב על זה. המחשבות צריכות להיות בדברים אחרים".

ראש הישיבה סיים בברכה: "השם יעזור שתהיה שנה טובה בכל העניינים, בכלל ובפרט".

מתפתחים: בימים האחרונים רכשה עמותה של קהילת ראש הישיבה מגור, הגר"ש אלתר, מגרש ברחוב ירמיהו 72 - בכניסה לירושלים  - תמורת 40 מיליון שקל.

חגים? חדש מדנונה WOW: יוגורט עם שכבת קרם בטעם שטרודל

מאות אלפים כבר צייתו ל’גדוילים’ והתחסנו חיסון שלישי. ואתם?

איך להבטיח לעצמכם נסיעה בטוחה בתחבורה ציבורית? ככה

הקרקע נרכשה מידי משפחת אלבוים הירושלמית. בהסכם הרכישה ישנה אופציה לרכישת שטח סמוך נוסף בעתיד.

כיום השטח בן הדונם וחצי מאכלס את ישיבת 'חיי משה', דירות, מוסכים ומבני תעשייה שונים.

בכוונת קהילת ראש הישיבה מגור להקים על השטח מבנה בן 8 קומות עבור בית מדרש ויתר מוסדות הקהילה החדשה.

ברכישת המגרש יש הצהרה  ברורה של הקהילה: החצר מתבססת ומתפתחת גם מבחינה כלכלית ומעשית.

בכיר בקהילת ראש הישיבה מגור אמר לשלומית צור מ'כלכליסט' - שחשפה את העסקה - כי הקהילה הקימה כבר ישיבות ומוסדות חינוך במספר מבנים אותם שוכרת הקהילה בירושלים ובערים אחרות.

לדבריו, את המימון לעסקה ונכסים נוספים שבכוונת הקהילה לרכוש, מבצעת העמותה באמצעות קמפיין גיוס המונים בו התקבלו תרומות של עשרות מיליוני שקלים.

כזכור, בסוף הקיץ ערכה הקהילה קמפיין לגיוס המונים והוא הוכתר כקמפיין המוצלח ביותר שערכה חברת צ'רידי. בקמפיין גוייסו למעלה מ-53 מיליון ש"ח מתרומות של כ-48500 איש.

רכישת הנכס ברחוב ירמיהו היא עסקת הרכישה הראשונה של הקהילה. כיום מרכז הקהילה הוא במבנה ברחוב יוסף זיו, בנכס שהושכר ל-10 שנים, כאשר במקום משלימים בניית קומה עליונה להיכל 'טישים' גדול.

לפני כשנתיים נוצר קרע גדול בחסידות גור, עם פרישתו של הגר"ש אלתר מהחסידות יחד עם מאה משפחות - פרישה שנמשכת כל העת, כאשר רק בחודש האחרון נוספו למעלה מ-40 משפחות לקהילה. עד כה כבר פרשו כ-500 משפחות.

הקושי הגדול במעבר מחצר גור הוותיקה לקהילה החדשה נובע מכך שהילדים כולם לומדים במוסדות החסידות, ומעבר כזה דורש איתור מוסדות חדשים לכל בני המשפחה.

בשל כך, במקומות רבים נכנסו ילדים ממשפחות שפרשו ללמוד במוסדות כלל-חסידיים. בירושלים, מעוז החסידות, הקימה קהילת הגר"ש אלתר ישיבות ובתי ספר,  במבנים שנשכרו.

בין התומכים בקהילה ישנם בעלי הון מהארץ ומחו"ל, ביניהם מי שהיו עד לא מכבר חלק מהתורמים הנכבדים של חסידות גור, כמו למשל בעלי רשת 'אושר עד', הנגיד הבריטי מנדי טייטלבוים, בעלי ההון מאיר מלניק ומוטי קליין מניו יורק, ופילנטרופים ידועים נוספים.

פרסום ראשון בחרדים 10: מאות אברכים בני תורה, מכל הגוונים, חסידים, ספרדים, וליטאים, השתתפו היום (שלישי) בשיחה מיוחדת לרגל פתיחת 'זמן 'אלול' בכולל המרכזי 'מרכז התורה' של הגר"י פכטר בעיר אלעד.

איפה ניתן למצוא מידע מדויק על השקעות? בוא, שאל את המנכ”ל     

איפה תרצו לטייל? ריכזנו עבורכם הצעות שוות לנופש רק בישראל

"יש הבדל בין 'שאלה' ל'בקשה'", הסביר ראש הישיבה הגר"ש אלתר, "מדברי המלבי"ם. שאלה היא דבר חיצוני, 'בקשה' היא פנימית המבוקש שלך. אם אני רוצה כסף בשביל לקנות דירה, אז אני בעצם 'שואל' כסף, ו'מבקש' דירה.

"כשאומרים 'אחת שאלתי מאת ה'' זה יכול להיות עדיין דבר חיצוני. אתה רוצה לשבת בבית ה', אבל למה? זה אתה באמת רוצה? או שאתה יושב בבית ה' רק לשם אמצעי. 'אותה אבקש' הכוונה, שזה ורק זה המבוקש הפנימי והאמיתי שלך".

בהמשך הסביר בדברים אלו את דברי המשנה: "'כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה וכו' אם אתה עושה כן' - ומהו הלשון 'אם אתה עושה כן'? אלא שלפעמים אנחנו יושבים בבית ה' בגלל השפעה חברתית, ולא באמת מצדנו".

הגר"ש סיפר שאברך ליטאי בא להתייעץ איתו אם לעזוב את הכולל - ובדבריו סיפר שחושש מה יאמרו עליו: "יגידו שאני בעל'בת'..."

רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?

שלישי כבר קיבלת? אם הגעת כבר לגיל 60 מגיע לך לקבל כעת תגבור

הגר"ש סיפר שאמר לו כי אם זו הסיבה, הרי שהוא יכול לעזוב. "אם יושבים בבית ה', המטרה צריכה להיות אמיתית. וזהו 'אם אתה עושה כן' - 'אתה', שהדבר יגיע מצידך בעצמך. ולא מהשפעה חיצונית. אמנם יש חשיבות עצומה למסגרת חברתית תומכת, אבל צריכים לדעת את האמת איפה אנחנו עומדים", אמר.

צפו. 

[גלריה]

ראש הישיבה מגור, הגאון רבי שאול אלתר, מסר שיחת התעוררות והכנה לחג השבועות בהיכל ישיבת נתיבות חכמה-וולפסון בבית וגן, בליל ראש חודש סיון, בהשתתפות ראשי הישיבה הגאון רבי דניאל וולפסון והגאון רבי ברוך נובירט.

מה הסיכוי שלכם לזכות בדופלקס? ולמה החלום שלכם קרוב מתמיד?

מה מברכים על שוקולד לבן עם שברי עוגיות? ומה על חטיף טעמי?

ראש הישיבה דייק במשנה באבות בה כתוב: "כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך".

נשאלת השאלה: מדוע כלפי פת ומים, והשינה וחיי צער, כתוב בלשון פעולה - תאכל, תשתה, תישן, תחיה. ואילו בתורה נאמר "בתורה אתה עמל" - למה הוסיפה המשנה את המילה "אתה"?

ויישב, שבזמנינו אומנם אין אנחנו חיים חיי צער של פת במלח, אבל הרעיון הוא שגם אם לא הכל כפי שרוצים וישנם הפרעות מסביב, יהודי צריך להרים את הראש ולהעסיק את עצמו בעיקר בתורה. וזהו ובתורה "אתה" עמל, ש'אתה' במהותך תהיה עסוק בתורה.

וזה גם המשך המשנה: "אם אתה עושה כן" - שוב פעם "אתה" כי יש שעוסקים בתורה בתור חיקוי, בשביל ההורים, או הצוות, או שידוך טוב... אבל עלינו לשקוע בתורה בעצמיותנו "אתה עושה כן" ולא בגלל אחרים.

ראש הישיבה השתפך: "האם צריך לומר לבחורים צעירים שאין להם עול כלל, כמה מתוק לשכוח מהכל ולשקוע בתורה".

ראש הישיבה סיפר לתלמידי הישיבה, כי נשאל על ידי קבוצת בחורים, חסידי גור הלומדים בישיבת מיר, שחברם נהרג באסון במירון, מה עליהם לתקן לאחר האסון שאירע - וכתבו לו שברור שצריך כאן 'חשבון הנפש אחר' מחשבון רגיל שצריך לערוך בדרך כלל, שהרי קרה כאן מאורע נורא יוצא מגדר הרגיל.

אמר ראש הישיבה: הדבר לא כך, אלא ה'חשבון הוא אותו חשבון' ו'הנפש היא אותה נפש'. כולנו מתמודדים עם אותם נסיונות שהתמודדנו תמיד, אלא ה'משקפיים' צריכים להשתנות, צריך להסתכל מזווית של נקודת השקפה אחרת, אחרי האסון מבינים "והחי ייתן אל ליבו" שהחיים הם מתנה, הם שבריריים כל כך, וכל רגע זה עוד מתנה מהקב"ה, ואם כן, אותו חשבון הנפש מקבל תוקף אחר לגמרי, כי אנחנו קולטים שאנחנו פה למטרה אחרת.

[גלריה]

ראש הישיבה הסביר זאת לפי פירוש הרד"ק על הפסוק בתהילים פרק ל"ט על המילים "גר ותושב". לכאורה הרי זו סתירה, אם גרים וזרים הם - הרי שאינם תושבים? אלא גרים אנחנו בעולם בפועל, אבל בדמיון שלנו אנחנו כאן תושבים, אנו חשים ביציבות וקביעות ולא חשים שהעולם עראי. כח הדמיון הוא גם בריאה מאת השם בשביל קיום העולם, שיעסקו האנשים בישובו של עולם כדברי הרמב"ם בפירוש המשניות ש'אילולי המשתגעים לא היה קיים העולם', אבל אנחנו נסחפים לכך יותר מדי, צריך לדעת ש"בידך אפקיד רוחי" זו מציאות, לא מליצה. וממילא החשבון מקבל זווית אחרת ורצינית.

ראש הישיבה סיפר כי כשהיה רבי נתן מברסלב, תלמיד רבי נחמן מברסלב, ילד באחד העיירות, שם לב שאדם אחד ממניין המתפללים נעלם וחסר, ואותו אדם מת אבל הילד, שלא השתתף בהלוויה לא ידע מכך, ולאחר זמן הנה אדם נוסף נחסר, ושאל את אביו להיכן נעלמים האנשים, וענה לו שיש דבר כזה 'מיתה' ואנשים אלו מתו.

ושאל הילד: 'האם החיים יודעים מכך שיום יבוא והם ימותו'?

במליצה אמר ראש הישיבה, כי המקום בו אירע האסון נקרא 'מסדרון המוות', אבל צריכים לקחת מכך מוסר ולהבין שאנחנו ב'פרוזדור החיים', ישנו טרקלין גדול וכאן אנחנו רק בפרוזדור שאומנם מקושט ונוצץ אבל הוא רק עראי.

לאחר הדרשה ליוו אותו ראשי הישיבה ותלמידיה. לבקשת ראשי הישיבה, עלה בדרכו לביקור חולים אצל אחד מבחורי הישיבה בבניין ממול לישיבה.