ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התיירות חיים כץ, שמונה לכהן כשר בשלושת המשרדים שהותירו מאחוריהם שרי עוצמה יהודית -  סיכמו כי אף אחד מהעובדים שמינו שרי עוצמה יהודית לשעבר לא יפוטרו.

לפי הדיווח ב'כאן חדשות', השר כץ התקשר אתמול לאיתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף ועמיחי אליהו,  והבהיר להם כי ישמור על בעלי התפקידים במשרדיהם - המשרד לביטחון לאומי, משרד המורשת ומשרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי.

יש לציין כי מדובר בעובדים רבים, בהם מנכ"לי משרדים, יועצים ובעלי תפקידים אדמיניסטרטיביים.

בלשכת נתניהו הגיבו כי ראש הממשלה לא שוחח עם השר כץ בנושא.

מטרת ההחלטה היא להחזיר את בן גביר וחברי מפלגתו אל הקואליציה בהקדם האפשרי.

בסביבת נתניהו מתייחסים להתפטרותו של יו"ר עוצמה יהודית כהתפטרות "על הנייר" בלבד.

מוקדם יותר היום, שרת המדע גילה גמליאל מונתה על ידי ראש הממשלה לחברה בקבינט המדיני ביטחוני, זאת כפיצוי על כך שלא קיבלה את אחד התיקים שקיבל כץ.

השרה מסרה: "תודה לראש הממשלה בנימין נתניהו על הבעת האמון בי בהחלטתו למנות אותי כחברת הקבינט המדיני ביטחוני לאחר שנתיים כמשקיפה בקבינט. ‏אמשיך לפעול בנחישות לצד ראש הממשלה למען ביטחון המדינה ותושביה".

שר התיירות התייחס אף הוא למינויו לשלושה משרדים נוספים: "נעניתי לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו בידיעה שאדע להתמודד עם המשימה. תחומי הפעילות של המורשת, נגב וגליל תואמים למשרד התיירות. יחד עם גורמי המקצוע במשרד הבט"ל נדאג לשמר את המשך הפעילות הנדרשת. אפעל במסירות כתמיד למען אזרחי ישראל".

התיקים של מפלגת עוצמה יהודית שפרשה בתחילת השבוע מהקואליציה הופקדו, לפי שעה, בידיו של השר חיים כץ.

זאת בעקבות בקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

מדובר בתיקי המשרד לביטחון לאומי, משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי ומשרד המורשת.

לראש הממשלה עצמו, בשל היותו נאשם במשפט, אסור להחזיק בתיקים ולכן הוא ביקש להעביר אותם לאחריות שרים אחרים - שלא יתקשו להיפרד מהם, מתוך תקווה שמפלגתו של איתמר בן גביר עוד תשוב לקואליציה בקרוב.

לפי שעה, כאמור, השר כץ יחזיק בשלושת התיקים עד שיימצאו שרים שיסכימו לכהן בהם באופן זמני.

לפי דיווח ב'כאן חדשות', תחילה פנה נתניהו לשר המשפטים יריב לוין, שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר התשתיות והאנרגיה אלי כהן - אך נענה בשלילה.

הסיבה לסירובם: הערכה כי כניסה למשרד הביטחון הלאומי, במקומו של ח"כ איתמר בן גביר, תהיה רק לתקופה קצרה של כחודש וחצי.

לפי דיווח בחדשות 12,  לוין סירב לתפקיד בטענה שלא יוכל להחזיק בשני התפקידים יחד. גם משרדי הנגב, הגליל והחוסן הלאומי ומשרד המורשת - הוצעו ללוין.

לאחר שלוין סירב לתפקידים, יקבל את שלושת התיקים, כאמור, שר התיירות חיים כץ, שיחזיק בשלושת התיקים עד שיימצאו שרים שיסכימו לכהן בהם באופן זמני.

בית משפט השלום בראשל"צ אישר הבוקר (שני) את ההסדר שנחתם בין הפרקליטות לבין ח"כ חיים כץ וגזר עליו 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך כ-75 אלף שקל.  ח"כ כץ הודה והורשע בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים.

השיטה שסחפה להפסקת עישון מגיעה למגזר החרדי. מה הקסם?

בכך כיבד בית המשפט את הסדר הטיעון שנחתם עם ח"כ כץ, על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה דאז, ד"ר אביחי מנדלבליט, ואשר כלל ענישה מוסכמת על הצדדים.

הנשיאה עינת רון קבעה בגזר הדין, כי שיקולי הצדדים בכריתת הסדר הטיעון - ובהם הודאתו של ח"כ כץ בעבירה ונטילת האחריות על ידו, חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים, העובדה שהליך החקיקה היה לטובת הציבור וכן שמעשיו של כץ היו ברף התחתון של החומרה - היו רלוונטיים וענייניים.

עוד ציינה: "כרום מעמדו כן רום נורמות ההתנהגות המצופות ממנו. כלל הציבור מצפה מנבחריו לנורמות התנהגות ראויות והקפדה על קלה כחמורה... מעשהו של הנאשם פסול ובלתי ראוי כיוון שהנאשם לא עמד בחובת הגילוי הנאותה... במעשים בהם הורשע הנאשם יש כדי לפגוע באמון הציבור".

ח"כ חיים כץ הואשם בקשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים אסורים, בעקבות חוק שקידם לפני כעשור לטיפול בתופעת 'התספורות' במשק.

במסגרת הטיעונים לעונש נימקה התביעה את נסיבות ההסדר והבהירה כי ח"כ חיים כץ "ביקש לקדם חקיקה ראויה. במעשיו לא דבק קלון ולא היה בהם פן של שחיתות או דופי".

ח"כ חיים כץ בירך על ההחלטה: "בית המשפט פסק בצדק שבמעשי אין קלון. קביעה זו מצטרפת להחלטת בג"ץ לדחות על הסף טענות נגד הסדר הטיעון שנחתם. קידמתי חוק שהטיב עם כלל ציבור המשקיעים, לא היה לי או למי ממקורבי רווח אישי מהחקיקה. הודתי בלב לא קל במטרה להמשיך לשרת נאמנה את אזרחי ישראל ולשים מאחורי את העננה שליוותה אותי בשנים האחרונות וגבתה מחיר אישי וציבורי יקר".

רוצה להיות ממונה על מועצה דתית? זו הדרך שמובילה לתפקיד הנחשק

ח"כ כץ מיוצג על-ידי עורכי הדין נוית נגב, יאנה פוגל סלוצניק ותובל בוך ממשרד שינמן נגב ניב.

מפרקליטות מיסוי וכלכלה נמסר: "גילוי ושקיפות הם ערכים העומדים בבסיס עבודתם של נבחרי ציבור. עניינו של תיק זה הוא הפרת חובת הגילוי בהליך חקיקה שעולה כדי אמצעים פסולים, כלשון החוק. בית המשפט קבע כי ההסדר שנחתם עם ח"כ כץ הוא הסדר ראוי המגלם בין היתר את הודאתו של חבר הכנסת בעבירה הפלילית, ואנו מקווים כי גזר הדין יחדד את נורמות ההתנהגות המצופות מנבחרי ציבור".

רוצים גם אתם להצטרף לעשרות מיליוני האנשים שיצאו לחופשי מכלא העשן? לחצו כאן >>>>>>

בסביבתו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו מתכננים קיום פריימריז בליכוד.

לפי דיווח של יהודה שלזינגר ב'ישראל היום', בסביבת נתניהו חושבים לערוך פריימריז על מנת לקבע את מעמדו שהתערער במעט בעקבות הדיווחים בשבועיים האחרונים על פרישתו.

מקורבים ליו"ר הליכוד מסמנים את סוף השנה הקרובה, כמועד אפשרי לעריכת פריימריז, בצמוד, במקביל, או אפילו יחד עם ועידת המפלגה המתוכננת להתקיים בתאריך הזה.

למעשה, כבר לפני מספר חודשים רצה נתניהו לערוך פריימריז על מנת לקבע את מעמדו לאחר הפסד השלטון, אך נתקל בהתנגדות של חיים כץ ויו"ר המזכירות ישראל כ"ץ.

יו"ר מרכז הליכוד, ח"כ חיים כץ, אמר ל'ישראל היום' כי אף גורם לא פנה אליו בנושא. לדבריו, פריימריז במפלגה יתקיימו רק במידה והממשלה תיפול או חצי שנה לפני שהכנסת תתפזר.

המתנגדים במפלגה טוענים כי אין טעם לערוך פריימריז כי אין בחירות באופק. בנוסף הם מציינים את העובדה שמפלגת הליכוד נמצאת בגרעון של למעלה מחמישים מיליון שקלים, כאשר עלויות של פריימריז הן 10 מיליון שקלים.

עד כה הודיע רק ח"כ יולי אדלשטיין הודיע שיתמודד בפריימריז נגד נתניהו. חברי הכנסת ישראל כץ, ניר ברקת, מיר רגב, אמיר אוחנה וצחי הנגבי הודיעו כי יתמודדו רק אם יו"ר הליכוד נתניהו יפרוש מהנהגת המפלגה.

יו"ר האופוזיציה, בנימין נתניהו, צפוי לעמוד בפני מבחן ראשון מחר, כאשר בסיעת הליכוד תתקיים הצבעה בין קרן ברק לאורלי לוי-אבקסיס בשאלה - מי מהן תובא להצבעה בפני מליאת הכנסת ביום רביעי כמועמדת סיעת הליכוד לוועדה לבחירת שופטים.

חשיפה: כל מה שתוכלו לקבל באונ’ העברית כבוגרי החינוך החרדי

רוצים חופשה עם שובר הנחה? אסור להחמיץ את מה שקורה בירושלים

מול המועמדת לוועדה שמקדם נתניהו, חברת הכנסת קרן ברק, ניצבת חברת הכנסת אורלי לוי, שלפתע הגישה את מועמדותה.

על פי הדיווח של ספי עובדיה בחדשות 13, לוי ששוריינה ברשימת הליכוד על ידי נתניהו, זוכה לתמיכת כמה מחברי הסיעה וביניהם חבר הכנסת חיים כץ, שמריץ את אורלי לוי בניגוד לרצונו של נתניהו, כדי להראות את כוחו.

קיימים גם מועמדים נוספים של האופוזיציה לוועדה למינוי שופטים, מקרב מפלגת הציונות הדתית.

הוועדה למינוי שופטים היא הגוף הבוחר את השופטים בבתי המשפט בישראל וכוללת את שר המשפטים אשר עומד בראשה, שר נוסף, שני חברי כנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מטעם בית המשפט העליון.

מטורף: 5 ימים של כיף ואטרקציות למשפחה ללא הפסקה • כל הפרטים

ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע

למה כדאי לצעירים להתחסן נגד הקורונה דווקא ב’בין הזמנים’?

היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיש היום (רביעי) לבג"ץ את תגובתו המקדמית לעתירות נגד החלטת הכנסת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מפני הדין הפלילי, בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת.

איך תהיה תוכניתן, פרמדיק או מפיק מולטימדיה בלי להשקיע שקל?

בתגובה לעתירות נכתב הערב מטעם היועץ המשפטי כי ההחלטה בכנסת להעניק חסינות לכץ היא בטלה או ניתנת לביטול.

לפי מנדלבליט, החסינות התקבלה בחוסר סמכות או בחריגה מסמכות, וכן תוך אי סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת.

מנדלבליט הסביר את עמדתו בין היתר משום שהמעשים בהם מואשם כץ, מרמה והפרת אמונים עקב קידום חוק שלכאורה היה יכול להניב לו או לחברו תועלת ותוך הצגת מצגי שווא - לא יכולים להיחשב כחלק ממילוי תפקידו.

החסינות ניתנה עוד בכנסת הקודמת ולכן, לכאורה, ממילא פג תוקפה ולכאורה אפשר היה להזדרז ולהגיש את כתב האישום.

עם זאת, בגלל שהיתה עתירה תלויה ועומדת - היועץ שרצה לדון בסוגיה באופן עקרוני, התייחס לכך כאילו ניתנה שוב.

מקורבים לחיים כץ אמרו בתגובה: " אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמטיבות עם הציבור יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. חיים כץ פעל במסגרת עבודתו, במטרה למנוע תספורות שביצעו בעלי הון בכספי החסכון של אזרחי ישראל.

"החוק שחוקק לפני כעשור, הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה. כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק, הטענה שלחברי הכנסת אין סמכות להעניק חסינות היא סטירה לסמכות הכנסת".

מליאת הכנסת אישרה את הענקת החסינות לחבר הכנסת כץ בחודש פברואר האחרון, ברוב של 62 תומכים מול 43 מתנגדים.

כץ מואשם כי בעת שהיה יושב ראש ועדת העבודה והרווחה פעל לטובת מקורבו, איש העסקים מוטי בן ארי, שייעץ לו בענייניו הכספיים האישיים.

מעקב חרדים 10: בוועדת העבודה והרווחה התנהל היום (שני) דיון סוער על מצוקת החרדים, בני השירות הלאומי-אזרחי אשר הינם בעלי משפחות - אשר הוצאו לחל"ת ממקומות עבודתם אך אינם זכאים לקבל דמי אבטלה.

הדיון התקיים לבקשת ח"כ קטי שיטרית, אשר מובילה את המאבק.

כפי שדווח לראשונה בחרדים 10, בני השירות הלאומי אשר הינם בעלי משפחות ועובדים בעבודה שניה, אשר הוצאו לחל"ת, אינם זכאים לקבל דמי אבטלה, ובשל כך נשארו ללא מקור פרנסה.

בדיון זעם חבר הכנסת משה אבוטבול וקרא: "עד שתבוא הנחמה - תצא הנשמה", בהתייחסו לעיכוב של משרד האוצר במציאת פיתרון לבעיה.

נציג משרד האוצר התחייב כי כל משפחה חרדית אשר ראש המשפחה משרת בשירות לאומי-אזרחי והוצא לחל"ת תקבל מענק בהתאם למצבה הכלכלי האישי, ולא מענק מוגדר לכולם.

חברי הוועדה התעקשו לקבל סכומים ותאריכים, אך נשארו ללא מענה.

יו"ר הוועדה, ח"כ חיים כץ,  סיכם ואמר כי חייבים למצוא מיד פיתרון ודרש כי עד מחר ישוב אליו נציג האוצר עם תשובות.

בין ממשתפי הדיון היה גם מנכ"ל 'בצלמו', שי גליק, אשר סיפר כי פנו אליו משרתים רבים - אשר הגיעו ממש עד לפת לחם. הוא הוסיף וטען כי "ככל שהמשרתים יופקרו - תהיה זו 'מכת מוות' לתופעה של חרדים אשר עושים שירות אזרחי-לאומי.

לפני שלוש שנים נחקר ח"כ חיים כץ, אז שר הרווחה, בחשד שלחץ על עובדים בתעשייה האווירית להתפקד לליכוד, והורה להם למי להצביע בפריימריז.

הערב (שלישי), ב'כאן חדשות', הציג צח שפיצן בפעם הראשונה את תמלילי החקירה, שבינתיים נסגרה, ובהם גרסת כץ לאירועים, וגם - את הטענות שלו לתפירת תיק נגדו.

חוקר: כמה מתפקדים א.כ. (חבר הוועד) הביא לך?
כץ: "לא הרבה. הוא עובד במפעל קטן. מאות בודדים".
חוקר: "מי מביא לך מתפקדים?"
כץ: "כל ועד עובדים, מלבד מעטים".

בפריימריז לליכוד קיבלו עובדי התעשייה האווירית טפסים ובהם סומנו חברי הכנסת שכץ חפץ ביקרם. בחקירתו הסביר כץ איך זה עבד:

חוקר: "אתה נתת לא.כ. הנחייה בפריימריז האחרון?"
כץ: "הייתי מדבר איתו במצב יומי. סביר להניח שאמרתי לו להיערך לבחירות".
חוקר: "העובדים קיבלו פתק שבו כתוב למי להצביע?"
כץ: "אין לנו שאלטר. אנחנו נלחמים על הפרנסה שלנו, ומה לעשות שהצורך במפקד הוא לחם חוקנו מי שעזר לנו בחקיקה תמכנו בו".
חוקר: "תן לי דוגמא".
כץ: "יריב לוין".

כץ הסביר בחקירה שלא היתה לו כל דרך לדעת האם העובדים בסופו של דבר סימנו בקלפי את מה שביקש.

החקירה עלתה פעמים רבות לטונים צורמים:

כץ: "אתם שיקרתם לשופט. יש לכם מטרה לתפור תיקים. אתה חקרת ארבע מאות איש בשביל לתפור לי תיק. החקירה שלי יכולה לתת לך דרגה. כל המשטרה רצח".

חוקר: "אני מזכיר לך שאתה נחקר באזהרה ואני משתדל להתעלם מכל ההערות האישיות".
כץ: "החקירה הזאת מודלפת. שאפו ותן לי ללחוץ לך את היד".
חוקר: "אחר כך בכיף".

לעתים אף הגיעה החקירה לניבולי פה מצידו של כץ.

כץ: "אדוני החוקר אתה קורץ לי כאילו אני **** או משהו".
חוקר: "לא קרצתי".
כץ: "עשית ככה עם הראש".
חוקר: "יש אדם שצבע לך את הבית..."
כץ: "זה קרה לפני המון שנים...."

בחלקים מסויימים של החקירה הרגישו החוקרים כאילו כץ מנסה לאיים עליהם:

כץ: "אתם יוצרים שנאה אצלכם. אני רואה את יוזמות החקיקה של דודי אמסלם לפגוע בכם ויש קבוצה שתרסק אתכם".
חוקר: "אני לא מבין, אתה מאיים עליי?"
כץ: "לא".
חוקרת (שהצטרפה לחקירה): "אתה לא מאמין במערכת המשפט".
כץ: "התפקיד שלי כשר זה לתקן את החקיקה. כל חוקר יעבור פוליגרף. מי שעובד בפרקליטות חמש שנים לא יהיה שופט. שתהיה תקופת צינון".

תגובת מקורבי כץ לדברים: "ח"כ חיים כץ שיתף פעולה באופן מלא עם חקירה שנגמרה בצדק ללא כלום. צר לנו שבחרתם לשתף פעולה עם גורמים אינטרסנטים המנהלים מזה שנים קמפיין מתוזמן להכפשת שמו של נבחר ציבור, שעושה שימוש בכוחו הפוליטי - רק למטרות סיוע לאוכלוסיות המוחלשות בחברה הישראלית.

"בתוך כך כץ חוקק למעלה מ- 180 חוקים חברתיים, הגדיל דרמטית את תקציב משרד הרווחה, העלה את גיל הטיפול בצעירים בסיכון מגיל 18 ל- 25, הרחיב תוכניות הכשרה תעסוקתית ועוד ועוד".

מליאת הכנסת אישרה היום (שני) את הצעת ועדת הכנסת לקביעת חסינות בפני דין פלילי לחבר הכנסת חיים כץ.

הוועדה המליצה למליאה לאשר חסינות לח"כ חיים כץ בשתי עילות:

בעילה הראשונה - לפיה המעשה בוצע במילוי התפקיד כחבר כנסת ולכן חלה החסינות המהותית תמכו 62 חברי כנסת, 43 התנגדו ושניים נמנעו.

בעילה השנייה - לפיה ועדת האתיקה כבר קיבלה החלטה בעניין, העבירה בוצעה במשכן הכנסת והאינטרס הציבורי לא ייפגע מאי ניהול הליך בפלילי, תמכו 63 חברי כנסת, 42 התנגדו ואחד נמנע.

החסינות תהיה תקפה רק בכנסת הזו ולאחר הבחירות יידרש כץ לבקש חסינות מחדש.

לפני ההצבעה פנה ח"כ חיים כץ לחברי הכנסת ואמר: "אני אדם שפיו וליבו שווים, אדם ישר מאוד ומכבד את מילתי. כך חינכתי וגידלתי את ילדי, לא זוכר מתי שיקרתי לאחרונה ואינני מתכוון לשקר היום. החוק עליו אנחנו מדברים לא נועד לחול רטרואקטיבית, שקל אחד לא נכנס לכיסי מהחוק הזה וגם לא לכיסו של מוטי בן ארי. החוק הזה נועד להיות תמרור אזהרה ולמנוע תספורות עתידיות. במובן זה, כל אזרחי המדינה נהנו ממנו בשיעור שווה.

"היום אני עומד בפני כתב אישום על עבודתי בכנסת, כשפעלתי כפי שנהוג ומקובל בכנסת, וכפי שפעלתי ב-180 חוקים ממשלתיים ואישיים, של אחרים ושלי. להבנתי, פעלתי בהתאם לתקנון הכנסת ולנהוג והמקובל בכנסת. לא עברתי על תקנון הכנסת ולא על כללי האתיקה של חברי הכנסת. בוודאי בהתאם להתנהלות שהייתה נהוגה בכנסת לפני 10 שנים בשנת 2010. בואו לא נשכח, אנחנו עוסקים באירועים מלפני כמעט 10 שנים. החוק הזה עשה רק טוב לכלל אזרחי מדינת ישראל.

"הכללים שחלים על חברי הכנסת קובעים כי כאשר חבר כנסת פועל ומחוקק למען קבוצה רחבה הוא אינו מצוי בניגוד עניינים, ולכן הוא גם אינו חייב בגילוי כלשהו. אני מקבל שטעיתי, כפי שקבעה ועדת האתיקה של הכנסת, שהיה טעם לפגם מטעמי נראות, בכך שלא אמרתי שמוטי חבר שלי, ואני מצטער על כך".

הוא הוסיף: "ועדת האתיקה דנה בטענה שנטענה כלפי על פעולה בניגוד עניינים בקידום הליך החקיקה, שהיא ליבת העבירה הנטענת - והיא קבעה שלא נעברה עבירה אתית, אך יחד עם זאת היה כנראה טעם לפגם במעשי. מסיבה זו המליצה ועדת הכנסת בפניכם להעניק לי חסינות גם מהטעם שננקטו כבר כנגדי הליכים בעניין זה על-ידי ועדת האתיקה לפני 9 שנים".

כץ המשיך: "אם במקרה הזה, שעוסק בהליך החקיקה, שהוא לב הפעילות של חברי כנסת, לא חלה החסינות המהותית, המשמעות היא למעשה שאין לחברי כנסת חסינות מהותית בעבודתם הפרלמנטרית. ואין להם הגנה במקרים שהם שוגים בסוגיה כה מורכבת וכולנו מתמודדים עמה באופן יומיומי - שאלת ניגוד העניינים בחקיקה.

"אם לא חלה במקרה זה חסינות מהותית, משמעות הדבר היא למעשה ריקון מתוכן של מוסד החסינות, שנועד להבטיח את חופש הפעולה של חברי הכנסת.

"לא באתי לבקש מכם היום חסד או רחמים. לא באתי לבקש טובה אישית. היום אנחנו מצביעים על חופש הפעולה של חברי הכנסת - יכולתם של חברי הכנסת לחוקק חוקים, להביע דעות, להתנהל ללא חשש ומורא. למלא את לב התפקיד שלנו שעבורו התמודדנו ולשמו נבחרנו לכנסת. אי הענקת חסינות מהותית היום משמעותה פגיעה בחופש הפעולה של חברי הכנסת".

בפתח הדיון, יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אבי ניסנקורן הציג בפני המליאה את החלטת ועדת הכנסת.

ח"כ יואב סגלוביץ' אמר: "היום אנחנו הולכים להצביע על חבר הכנסת חיים כץ שביקש חסינות מוועדת הכנסת אבל באותה מידה אנחנו הולכים להצביע היום על דמותה ועל ערכיה של הכנסת. כל הטענות שיש לחבר הכנסת חיים כץ הנכון שיטענו בבית המשפט, אנחנו בית המחוקקים אנחנו איננו בית המשפט. הכנסת היא איננה עיר מקלט לנאשמים, חוק חסינות הוא אינו הדרך והוא אינו הנתיב שבה הנאשמים צריכים לכלכל את צעדיהם. היה והכנסת תקבל את בקשתו של חיים כץ, מה שיקרה פה היום זה תהליך של הפרת אמונים משמעותית של הכנסת הזו."

השר יריב לוין אמר: "זה אחד הדיונים החשובים ביותר שקיימה מליאת הכנסת בשנים האחרונות, משום שאנחנו עוסקים אומנם לכאורה בעניינו של אדם אבל מדובר בנושא שחורג הרבה מעבר לעניינו האישי של חבר כנסת זה או אחר. יש לו השלכה ישירה על חופש הפעולה הבסיסי של כולנו, ויש לו השלכה מוסדית משמעותית מאוד על מעמדה של הכנסת ועל יכולת הפעולה של חברי הכנסת.

"יש פה גם תקדים מסוכן מאוד של פליליזציה של הליך החקיקה באופן שפוגע בדבר שהוא בליבת העבודה של חברי הכנסת, ובעצם יוצר מציאות שמעמידה את כולנו כאן במתחם סיכון בלתי סביר לחלוטין."

ח"כ אחמד טיבי: "דיוני ועדת הכנסת הם תחנת ביניים, המליאה היא התחנה הסופית. אין פה היום הצבעה על שלוש עילות אלא על שתיים שעברו בוועדת הכנסת. את ההסתייגות שלנו באמצעות ההימנעות הצגנו שם בוועדה מול היועץ המשפטי. כאן במליאה זו התחנה הסופית, והיום אנחנו נצביע נגד מתן חסינות ואני בטוח שבסופו של דבר הנושא יבוא לבג"ץ ובג"ץ יכריע".

ח"כ יאיר לפיד: "למה אנחנו כאן? במקום שנשב פה ומקיים דיון על החינוך המיוחד שנמצא במשבר ועל מיטות אשפוז ועל התחבורה, אנחנו שוב מתכנסים כאן לדבר הזה שחבר קואליציה שחשוד בפלילים הולך לבית המשפט והוא יחזור מבית המשפט לקואליציה שבה יש ראש ממשלה עם שלושה תיקים חמורים שרצה גם הוא את החסינות שלו."

ח"כ מיקי זוהר הגיב לח"כ לפיד: "הטהרנות והצדקנות שלך מר לפיד באמת חוצה גבולות. היא גם כל כך צבועה ברמות שקשה לתאר. אצלך במפלגה יושבים אנשים שרק אתמול פורסם לגביהם בערוץ 13 תחקיר מאוד מעניין על פרשת הדלפות שהיה מעורב בהם היועמ"ש והרמטכ"ל. ועל זה אתה לא מדבר, זה נקי. בני גנץ, יש סיפור מאוד מעניין, פרשת המימד החמישי, אף אחד לא רוצה להזכיר.

"אתם הצדקנים הגדולים אתם הישרים אתם הטהורים, אבל אתה יודע מה ההבדל בינינו יאיר? שאנחנו לא טהרנים ולא צדקנים, אנחנו משאירים את הכל בידי הציבור, זה כל ההבדל."

יו"ר הכנסת, ח"כ  יולי (יואל) אדלשטיין, התייחס היום (רביעי) בוועידת הכלכלה והתעשייה של העיתון הכלכלי 'כלכליסט', להחלטת ועדת הכנסת אתמול להעניק חסינות לח"כ חיים כץ מהליכוד.

"בכוונתי לפעול להכנסת נציג של הלשכה המשפטית של הכנסת לכל חקירה שעניינה פעילות חקיקה של חבר כנסת", אמר אדלשטיין.

"צריך בקדנציה הבאה לעשות רוויזיה בכל נושא ניגוד העניינים של נבחרי ציבור. בלי להיכנס לנושא של חיים כץ, לא יכול להיות שכל חבר כנסת הופך לחשוד בניגוד עניינים על חוקים שהוא מקדם. ‏

"אני בעד החלת הריבונות ביהודה ושומרון ויש לי שם נכס. ברור שהערך שלו יעלה - אז גם אני בניגוד עניינים?"

אתמול, בתום דיון סוער, החליטה ועדת הכנסת להעניק חסינות לשר לשעבר ח''כ חיים כץ, מפני העמדה לדין באשמת מרמה והפרת אמונים.

ועדת הכנסת הצביעה הערב (שלישי), לאחר שני ימי דיונים, בעד הענקת חסינות לח"כ חיים כץ.

הוועדה החליטה להעניק לכץ חסינות מפני העמדה לדין באשמת מרמה והפרת אמונים שבכתב האישום ברוב של 16 תומכים מול 10 מתנגדים ו-4 נמנעים.

בנוסף התקיימו הצבעות על שתי עילות נוספות של בקשת החסינות: בעילה השנייה של הגשת כתב האישום שלא בתום לב או באפליה, 16 היו נגד 4 בעד ו-10 נמנעו.

בעילה השלישית, 17 תמכו בחסינות, 12 התנגדו ונמנע אחד.

ההצבעה נערכה על כל עילה משלושת העילות שבבקשת החסינות.

ההחלטה טעונה את אישור מליאת הכנסת. החסינות תקפה לכנסת הנוכחית, הכנסת ה-22. לאחר הבחירות כץ יצטרך לעבור את ההליך כולו מחדש.

משנת 2005, אז שונה החוק, ועדת הכנסת דנה בבקשתם של שני חברי כנסת בלבד לקבלת חסינות מפני העמדה לדין פלילי -  ח"כ כץ וח"כ סעיד נפאע שבקשתו נדחתה.

יצוין כי בעבר, היו רק שני מקרים, בהם הוועדה העניקה חסינות לחבר כנסת מפני העמדה לדין, בניגוד לבקשת היועמ"ש: ח"כ שלמה לורנץ בכנסת ה-2 וח"כ אביגדור ליברמן בכנסת ה-15.

כץ פנה במהלך הדיון בעניינו אל היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט במהלך הדיון על הסרת חסינותו - ואמר: "יש בינינו מחלוקת מהותית ואני פגוע עד עמקי נשמתי מעצם הטענות כלפי. אני סבור שבמקרה שלי טעית בענק. אך יחד עם זאת אני מאוד מכבד אותך ואת מוסד היועץ המשפטי לממשלה".

הוא הוסיף: "אני איש שפיו וליבו שווים. לא זוכר מתי שיקרתי ובגיל 72 אינני מתכוון לשקר גם היום. שילמתי מחיר בכל המרדפים הללו. אני לא יודע כמה זמן עוד נותר לי לחיות. כלתי לא עמדה בלחץ והיא הפילה".

לדבריו, "אף פעם לא עניין אותי מה יגיד עיתונאי כזה או אחר. ידיי נקיות ואני לא חושב שאני צריך לעבור את מה שעברתי. שלוש וחצי שנים אני משלם על מה שלא עשיתי, בבריאות בשינה, בהגבלות כלכליות ואני חושב שמגיעה לי חסינות מהותית".

כץ סיים את דבריו בפניה נרגשת לחברי הכנסת להעניק לו חסינות: "באתי לבקש חסינות כי התהליך הוא העונש. אני בן 72 ורוצה להמשיך לתרום למערכת. משפט זה 3 שנים ואין שום סיבה לתת לי את העונש. כשאני אזוכה זה לא יחזיק מים. אני באתי לבקש מכם - עבדתי ביושר ואני מבקש מכם לתת לי חסינות מהותית".

חבר הכנסת חיים כץ, המשתתף בדיון בוועדת הכנסת על בקשת החסינות שהגיש, התפרץ במהלך דברי היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט - ותקף אותו.

"שותים את דמי", אמר כץ בזעם - והוסיף: "הוא לא מבין הוא עשה אותי רמאי", כשהוא מכוון לדבריו של מנדלבליט.

‏בהמשך כץ הורחק מהדיון, לאחר שהתפרץ בצעקות לעבר יו"ר הועדה אבי ניסנקורן.

היועמ"ש אמר לחברי הוועדה: "גם אני מכיר את ח"כ כץ שנים רבות ואת אופיו ומעריך אותו באופן אישי. אני לא מקל ראש ברגישות הרבה שגלומה בתפקיד של כל חבר כנסת, במיוחד שמדובר בתהליך החקיקה. ואולם, הפעולה של ח"כ כץ, הייתה חריגה מפעולת ח"כ. מדובר במעשים פסולים שמגבשים עבירה פלילית".

הוא הוסיף: "כץ משרת ציבור ותיק ומיומן ויצאתי מנקודת הנחה שהוא לא ראה רק את טובתו האישית בחקיקת החוק, ח"כ כץ לא פגע בציבור ואני משוכנע שהוא סבר שהוא מיטיב עם הציבור. אולם הוא היה בניגוד עניינים חריף בכך שהוא הסתיר מידע מהציבור. אני ער להבדלים בין חברי הכנסת לאחרים בשירות הציבורי ומגיעות אלי לא מעט תלונות לגבי ח"כים וכמעט כולן נסגרות בלי שאתם יודעים עליהם.

"זה מקרה חריג. כתב האישום עוסק בעיקרו בפעולות מינהליות של יו"ר ועדה בכנסת, שכללו בין היתר מעשי הסתרה", הסביר מנדלבליט.

לדבריו, "הודעתי לח"כ כץ כי בכוונתי להעמידו לדין באשמת שוחד מרמה והפרת אמונים. זימנתי את כץ לשימוע. ולאחר ששמעתי את דבריו של בא כוח של ח"כ כץ, שוכנעתי שיש יחסי חברות קרובים בינו לבין בן ארי, קיבלתי את טענתו ובעקבות כך שונה כתב האישום ונמחק סעיף השוחד. אולם קבלת הטענה מחזקת את הטענה כנגדו בעניין ניגוד עניינים".

מליאת הכנסת אישרה את הקמת ועדת הכנסת ברוב של 60 תומכים וללא מתנגדים, לאחר שהקואליציה החרימה את הדיון. ח"כ לפיד: "פעם אחר פעם באנו הנה בידיעה שנפסיד הצבעות אבל באנו מתוך כבוד לבניין הזה". ח"כ הורוביץ: "ראש הממשלה, שחרר את מדינת ישראל מלפיתת החנק המשפטית שלך". ח"כ אחמד טיבי: "תכנית טראמפ היא נייר עמדה של מועצת יש"ע".

מליאת הכנסת אישרה בצהרים (שלישי) את בקשת הוועדה המסדרת להקמת ועדת הכנסת, ברוב של 60 תומכים ללא מתנגדים - זאת לאחר שחברי גוש ה-55 בחרו להחרים את הדיון ונעדרו מהמליאה.

יו"ר הוועדה מסדרת ח"כ אבי ניסנקורן הציג את הבקשה ואמר: "המחזה שאנחנו רואים עכשיו שחברי הקואליציה מחרימים את ישיבת המליאה הוא חסר תקדים בהחרמה של קואליציה ישיבת מליאה, זה בטח לא לכבוד הכנסת וביזוי הכנסת. חבל שכך נוהגים חברי הקואליציה, מותר גם להפסיד בהצבעות.

ח"כ יאיר לפיד: "חמש שנים אנחנו יושבים פה, מפסידים הצבעה אחרי ההצבעה. דברים שקדושים בעיניי כמו ביטול השוויון בנטל, ביטול לימודי ליבה בחינוך החרדי, חוק המרכולים שאומר שבאים אלינו הביתה להגיד לנו מה לעשות, ביטול הגדלת הממשלה, חוק ההמלצות, חוק מימון הפריימריז. פעם אחרי פעם באנו הנה בידיעה שנפסיד הצבעה על דברים שיקרים לליבנו שבשבילם אנחנו בפוליטיקה, אבל באנו מתוך כבוד לבניין הזה, מתוך כבוד להליך הדמוקרטי, מתוך כבוד לצד השני ,לזה שיש אנשים שחושבים אחרת.

"פעם אחת בהצבעה פרוצדורלית הם האמורים להפסיד וכל הכיסאות הריקים האלה נסו מן האולם, מפני שזה כבר לא ממשלה ולא קואליציה. זה גוף שמיועד רק לדבר אחד - לענייניו המשפטיים של מי שהחל מהיום בבוקר שמו בישראל הנאשם בנימין נתניהו."

ח"כ אחמד טיבי: "היום קמנו למציאות חדשה, מתברר שהדמוקרטיה נשארה ללא סלע קיומנו. זהו יום שחור, יום עצוב לדמוקרטיה, אבן יסוד הייתה ואיננה עוד. אני משתתף בצערו של אבי הדמוקרטיה המודרנית שמשכנו עבר מבלפור לבית המשפט המחוזי, והוא יהיה שם אורח מתמיד.

"איך מתנהג האיש הזה? איך הוא חושב לעשות מהליכים דמוקרטיים וחוקים וחוקתיים פלסטלינה? אבל איך משתף איתו פעולה הנשיא ההוא, ערב הדחה, ומתערב באופן בוטה בבחירות. לא רק מציג תוכנית שהיא נייר עמדה של מועצת יש"ע, אלא מתערב בתזמון הצגת התכנון את התוכנית בזמן קיום הדיון על הקמת ועדת הכנסת, דבר כזה עוד לא היה. מיזם משותף של חשודים".

ועדת הכנסת צפויה להתכנס ביום חמישי ולדון בבקשת החיסות של ח"כ חיים כץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו"ר מרכז הליכוד ח"כ חיים כץ סיכמו הערב (ראשון) על עריכת פריימריז לראשות המפלגה בששת השבועות הקרובים.

הפריימריז יתקיימו, ככל הנראה, בסוף דצמבר, רק לאחר פיזור הכנסת ולא לפני כן, כמו שדרש ח"כ גדעון סער.

נתניהו וח''כ כץ החליטו לכנס את מרכז הליכוד ב-5 בדצמבר ולהעלות לאישור המרכז את ההצעה לביטול הפריימריז של חברי הכנסת.

לפי דיווח בחדשות 12, בפגישה שהתקיימה הערב בין ראש הממשלה ליו"ר מרכז הליכוד חיים כץ, נתניהו למרבה ההפתעה לא פסל לקיים את הפריימריז כבר בשבועיים וחצי הקרובים.

עם זאת,  הסיכוי לכך קלוש וההערכה היא שהפריימריז יתקיימו רק לאחר פיזור הכנסת.

מוקדם יותר היום פנה ח"כ סער לח"כ כץ וביקש ממנו לכנס את מרכז הליכוד על מנת לקבוע מועד לפריימריז בזק לראשות הליכוד עוד לפני שתסתיים תקופת "21 הימים".

בתוך כך, היועץ המשפטי לממשלה צפוי להכריע עוד השבוע בנוגע לכהונת ראש הממשלה, אחרי שהוגשו כתבי האישום נגדו.

לפי הדיווח ב'כאן חדשות', מסתמן שייקבע כי ראש הממשלה יוכל לכהן בתפקידו למרות כתב האישום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להיפגש הערב (ראשון) עם יו"ר מרכז הליכוד, ח"כ חיים כץ, על רקע הפלונטר הפוליטי והאפשרות של הליכה למערכת בחירות שלישית.

נתניהו וכץ ידונו גם, ככל הנראה, בשאלה האם לקיים פריימריז לראשות תנועת הליכוד, בין היתר בעקבות דרישתו של ח"כ גדעון סער.

הבוקר פנה סער ליו"ר מרכז הליכוד וביקש ממנו לכנס את מרכז הליכוד על מנת לקבוע מועד לפריימריז בזק לראשות הליכוד, עוד לפני שתסתיים תקופת "21 הימים".

ח"כ סער הדגיש בפנייתו כי בכוחו של מהלך זה למנוע התדרדרות המדינה לבחירות שלישיות מיותרות אותן הגדיר ראש הממשלה רק לפני ימים ספורים כ"טירוף מערכות".

סער ציין, כי מאחר שניתן להקים ממשלה עוד בכנסת הנוכחית יש לפעול לסיום המשבר הפוליטי במדינה הנמשך כבר כשנה.

הח"כ טען כי ניתן לקיים פריימריז ליו"ר הליכוד תוך כשבועיים, והזכיר כי בשנת 2002 התקיימו פריימריז - בין ראש הממשלה דאז שרון לשר דאז נתניהו - תוך כשלושה שבועות, כשמספר החברים בעלי זכות הבחירה היה אז כמעט פי שלושה מאשר היום.

בליכוד נערכים לכך שביום רביעי יפקע המנדט שהעניק הנשיא לראש הממשלה בנימין נתניהו להרכבת ממשלה - ובכירים במפלגה סבורים כי ישנה סבירות גבוהה לקיום בחירות נוספות.

בהקלטה שהגיעה לידי חדשות 13, נשמע השר לשעבר, ח"כ חיים כץ, בכינוס פוליטי שנערך ביום חמישי, בו התייחס לאפשרות של בחירות חדשות כתרחיש לא רע עבור המפלגה.

"עושים לך (לגנץ) טובה, אומרים לך בוא תעשה סטאז', תלמד שנה. מדינה זה לא משחק", נשמע כץ אומר בהקלטה. "הלוואי שהוא יקים ממשלה עם הערבים - זה יחזיק חודש, כולם יידעו את הפנים, נלך לבחירות אחרי חודש - וניתן בראש".

בהמשך ההקלטה, נשמע  אומר: "הליכודניקים יבינו שלא יכול להיות אחמד טיבי בממשלה, ואיך קוראים לו, לראש הרשימה המשותפת? אני לא זוכר... עאודה ברשימה, ופאודה ברשימה, וזה לא עובד".

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (רביעי) לשר העבודה והרווחה, חיים כץ, כי יוגש נגדו כתב אישום באשמת מרמה והפרת אמונים בפרשת המניות.

כץ נחשד כי מקורבו, איש העסקים מוטי בן ארי, ייעץ לו בניהול תיק ההשקעות שלו, ובמקביל קידם השר הצעת חוק המטיבה עימו.

הפרקליטות המליצה להעמיד את השר  לדין באשמת שוחד, אך בעקבות דיונים שהתקיימו לאחר שימוע, היועץ החליט שלא להעמיד לדין בסעיף זה.

מנגד, תיק התעשייה האווירית נגד כץ נסגר.

מנדלבליט החליט גם שכץ ייאלץ להתפטר מתפקידו. היועץ העניק לשר שהות עד מחר לבחון את תוכניותיו, ואם לא יתפטר, צפוי היועץ  להנחות את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפטרו.

באות כוחו של כץ מסרו בתגובה כי הוא ישקול לבקש חסינות.

בתוך כך, השר חיים כץ נועד הערב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדו כתב אישום.

כפי המסתמן, ההחלטות בתיקים המתנהלים נגד שר הפנים אריה דרעי ושר הרווחה חיים כץ יתקבלו לפני הבחירות. כך דווחה תמר אלמוג ב'כאן 11'.

המשמעות היא, כי קיום שימוע נגדם עלול להשפיע על יכולתם לכהן כשרים בממשלה הבאה.

לפי הדיווח, התיק של דרעי נחשב קרוב יותר להחלטה. היועץ המשפטי לממשלה צפוי לזמנו לשימוע בעבירות מס ועבירות כלכליות, לאחר שסעיף השוחד ירד מהפרק.

בפרקליטות נוטים לתמוך בכך שבמידה שייערך נגדו שימוע, דרעי לא יוכל לכהן כשר, בעוד שמנדלבליט חולק על כך וסבור כי אין מניע שימשיך לכהן.

מנגד, התיק נגד השר חיים כץ נחשב מורכב יותר, והדילמה היא באילו עבירות להעמידו לדין מעבר לעבירות כלכליות.

עם זאת, הכיוון הוא להגיש נגדו כתב אישום.

כץ אמר בכאן רשת ב כי אם יוגש כתב אישום הוא יפעל להשיג חסינות, משום שלטענתו פעולותיו היו לטובת הציבור.

יועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע לשר העבודה והרווחה חיים כץ כי הוא שוקל להגיש נגדו כתב אישום, בכפוף לשימוע - בפרשת ניירות הערך.

כתב האישום מוגש בהמלצת פרקליט המדינה, שי ניצן.

כץ יואשם בקבלת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה והפרת אמונים.

הפרשה עוסקת בעבירות לכאורה שביצע השר כץ בעת שכיהן כיו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בין השנים 2006-2005 וכן 2009-2013.

באותן תקופות, כך לפי טיוטת כתב האישום, כץ קיים יחסי תן-וקח עם איש שוק ההון מוטי בן-ארי, תוך שבן-ארי מעביר לו מידע פנים וייעוץ שהניב לשר רווחים במיליונים. בתמורה קידם כץ את האינטרסים של מקורבו, כולל קידום חקיקה.

פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) הודיעה גם לבן-ארי כי נשקלת העמדתו לדין בכפוף לשימוע, בגין עבירות דומות, וכן בגין עבירות של שימוש במידע פנים.

בן-ארי, מומחה בניהול תיקי השקעות, נתן לכאורה לשר כץ הנחיות והוראות לגבי ניהול תיק ההשקעות שלו, וזאת בתדירות גבוהה, עד כי בפועל נוהל תיק השקעותיו על ידי בן-ארי. זאת ללא קבלת תמורה כספית כלשהי מהשר, בניגוד למקובל וללא הסדרה פורמלית של יחסיהם, כנדרש.

במסגרת יחסים אלה, אף המליץ בן-ארי לשר כץ, כך על פי החשד, באחת ההזדמנויות, לרכוש ניירות ערך של חברות בת של "אקוויטל" - חברה שבה שימש יועץ פיננסי - וזאת תוך ניצול של מידע פנים שנודע לו מתוקף תפקידו בחברה, בנוגע להתפתחויות עתידיות חיוביות בחברות אלה.

כמו כן, השר כץ ובן-ארי ביצעו עסקאות מתואמות בהיקפים ניכרים במסגרת המסחר בבורסה, באופן שהיה בו כדי להניב לשר כץ תועלת כלכלית רבה.

משבר עבודות הרכבת בשבת: שר העבודה והרווחה חיים כץ מבקש להעביר את הסמכות לאשר עבודות בשבת - לשר אחר. כך דווח יאיר שרקי בחדשות 2.

כץ נפגע מהמשבר האחרון משום שמצד אחד החרדים זעמו עליו על שאישר את העבודות, ומנגד גורמים בליכוד - כמו גם ח"כ לשעבר יגאל גואטה - טענו כי הוא ושר התחבורה ישראל כץ חתרו מאחורי נתניהו ופעלו להעצמת המשבר על מנת לפגוע בראש הממשלה.

בלשכתו של כץ דחו בתוקף את הטענות הללו.

בסביבת השר טוענים כי גורמים בכירים בליכוד, כמו דוד ביטן, חשבו שניתן לטפל במשבר באולפנים, בעוד שחיים כץ הוא זה שעבד בפועל לפתרונו.

לפי הדיווח בחדשות 2, ככל הנראה הוא יבקש להעביר את הסמכויות לראש הממשלה, לשר אחר או למליאת הממשלה כולה.

מסרים בעניין כבר הועברו לראש הממשלה.

כזכור, גם השר לשעבר סילבן שלום, בעת שכיהן כשר הפנים עשה אותו דבר בעניין פתיחת המרכולים בתל אביב בשבת, כשגלגל את סמכות ההחלטה לממשלה כולה.

החלטתו הסופית של השר כץ תתקבל עד יום רביעי. אז אמורה להתכנס ועדת שרים מיוחדת לבחינת היתרי העבודה בשבת.

ח"כ לשעבר יגאל גואטה מש"ס טען הבוקר (ראשון) בראיון שהעניק לאיילה חסון ברדיו103 על התפטרות שר הבריאות יעקב ליצמן, כי "עושה רושם שמשבר השבת הוא קנוניה מתוכננת של השרים חיים כץ וישראל כץ והשר לשעבר גדעון סער".

"היה פה מהלך מתוכנן של השר חיים כץ נגד ביבי", אמר גואטה.

הח"כ לשעבר הוסיף והאשים את השר חיים כץ על שלא פעל ברצינות כדי למנוע את המשבר ולפתור אותו.

גדעון סער צייץ תגובה מלגלגת: "כמו כן אני אחראי להתפטרותו של גואטה מהכנסת ולעליה הדרמטית ברכישת סביבונים בחנויות הצעצועים".

בתגובה כתב לו גואטה: "גדעון יקירי! לא יפה ללעוג בהתנשאות ובציניות לאנשים שמתפרנסים מעבודת כפיים, לא מתאים לך!"

וסער השיב: "יגאל יקירי. לעג? מן המפורסמות שבחודש כסלו רוכשים יותר סביבונים. חדל מהתקרבנות חסרת-שחר כמו גם מהפצת בדותות והבלים".

מלשכתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ נמסר לחרדים 10, בתגובה לטענות כי אישור העבודות בשבת הוא ניסיון לפגוע בראש הממשלה: "העבודות שאושרו היו הכרח לפיקוח נפש. כל טענה אחרת משוללת כל יסוד.

"בשנה האחרונה פעל השר חיים כץ לשקיפות מול המפלגות החרדיות בדבר חיוניות העבודות ובכך מנע משברים רבים".

ראשי יהדות התורה, שר הבריאות יעקב ליצמן וח"כ משה גפני, שיגרו הערב (רביעי) איום חריף לשר העבודה והרווחה חיים כץ, לפיו יפסיקו להצביע עם הקואליציה החל מהשבוע הבא - אם לא יבוטלו עבודות ברכבת בסוף השבוע הקרוב. על האיום דווח  בחדשות הערב בכאן 11.

בסוף השבוע הקרוב צפויות להיערך עבודות נרחבות וחריגות להחלפת מסילת הרכבת שבין דימונה לבאר שבע.

בעקבות כך איימו ליצמן וגפני בפני השר כץ, שמשרדו אחראי על אישור העבודות בשבת, כמו גם על ראשי הקואליציה, כי אם העבודות יבוצעו בשבת - החל משבוע הבא יפסיקו להצביע עם הקואליציה במליאה.

במשרד העבודה והרווחה אמרו בתגובה: "בעת הגשת היתר להעסקה ביום המנוחה השבועי בוחנים הגורמים המקצועיים את הבקשות בהתאם להיתרים הקבועים בחוק וקשורים בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, בסיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלק ממנו או כאשר עלולה להיגרם פגיעה רבה בכלכלה.

"המדיניות הינה שימת דגש מיוחד על רגשות הציבור, וכל שניתן לבצע שלא ביום המנוחה השבועי נדחה. בימים אלו מתקיימים דיונים מקצועיים לעיגון בחוק שיקולים נוספים והם רווחת העובד וההתחשבות במסורת ישראל".

כפי שדווח בחרדים 10, לפני שבועיים תקף שר הבריאות יעקב ליצמן בכנס פעילים למען השבת את הליכוד.

"אנו באבסורד קשה, ששני שרים בממשלה - הוא עצמו ושר הפנים אריה דרעי - נדרשים לחפש את השר חיים כץ במשך כמה ימים, כדי לדון עמו בחילולי השבת שנעשים לעבודות הרכבת, והוא בוחר לרדת למחתרת, לברוח מאחריות ולא לענות לטלפונים", אמר ליצמן לפעילים.

ליצמן עקץ: "יש בעיה במפלגת השלטון. במפלגת העבודה זה לא היה קורה". הוא הוסיף: "לברוח מאחריות זו שיטה פחדנית שאינה ראויה ולא מקובלת".

לפני כחמישה חודשים סיכמו ראשי הסיעות החרדיות - יעקב ליצמן, משה גפני ואריה דרעי - עם ראש הממשלה על הקמת ועדת מעקב בה חברים ארבעה חברי כנסת: יו"ר סיעת ש"ס בכנסת, ח"כ יואב בן צור, אורי מקלב, מיכאל מלכיאלי וישראל אייכלר, שתפקידה לעקוב ולפקח על אישורי העבודות בשבת.

לפי שעה נראה כי המתווה לא פועל וחילולי השבת נמשכים.

המשטרה צפויה להמליץ להעמיד לדין את שר הרווחה חיים כץ, בגין קבלת שוחד - במסגרת פרשת השחיתות בתעשייה האווירית. כך דווח הערב (רביעי) בחדשות 10.

שר הרווחה חשוד שסיפק עבודות בתעשייה האווירית לקבלנים, עובדי חוץ ונותני שירותים, בסכומים של מאות אלפי שקלים - בתמורה לשיפוץ הבתים שלו ושל בנו, יאיר כץ, החשוד גם הוא בפרשה.

לפי הדיווח בחדשות 10, המשטרה נמצאת בסוף החקירה שהפכה לגלויה לפני כשבעה חודשים, ועוסקת בחשדות נגד בכירים נוספים בתעשייה האווירית.

במקביל, כנגד כץ מתנהלת חקירה ברשות לניירות ערך בחשד לשימוש במידע פנים  בין החברות "נצבא" ו"איירפורט סיטי". החשדות נגדו הם מתחום עבירות ניירות הערך, שימוש במידע פנים וגריפת רווח, וגם עבירות מתחום טוהר המידות, הקשורות לתפקידים שמילא השר.

על פי החשד, כץ הפיק רווח של עשרות אלפי שקלים עקב השימוש במידע הפנים.

לפי דיווח בחדשות 10, הרשות לניירות ערך העבירה כבר לפני כחודשיים לפרקליטות המלצה להעמיד לדין את השר חיים כץ במסגרת פרשה זו.

לאחר שהפרקליטות תעיין בחומרי החקירה ובהמלצות, היא  תעביר המלצה משלה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט - שיצטרך להחליט האם להעמיד את כץ לדין.

 

ראשי הסיעות החרדיות יעקב ליצמן, משה גפני ואריה דרעי, יבקשו ממועצות גדולי התורה וחכמי התורה להתכנס לדיון משותף על חילולי השבת בישראל - כדי שיורו על המשך הצעדים שיש לנקוט מול הממשלה.

יו"ר סיעת ש"ס בכנסת, ח"כ יואב בן צור - החבר ב'וועדת המעקב' בה חברים הח"כים מלבדו גם אורי מקלב, מיכאל מלכיאלי וישראל אייכלר - הגיב על סוגיית חילולי השבת לאחר כינוס ועדת הארבעה עם ראשי הסיעות החרדיות:

"הכינוס החליט שכיוון שנמשכים חילולי השבת אנו רואים בשר התחבורה, ישראל כץ אחראי לעבודות - שנעשו עד כה בגיבוים המלא של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר העבודה והרווחה , חיים כץ, ולכן נבקש לקיים כינוס של מועצת חכמי התורה ומועצת גדולי התורה, על מנת לדון ולהחליט על צעדים להמשך הדרך".

בן צור הוסיף: "חבל שמנהיגים במדינת ישראל דורסים את צביונה היהודי ופוגעים ביום החופש והרווחה של ציבור אזרחי ישראל".

כזכור, בראיון שהעניק ח"כ בן צור לחרדים 10, הוא האשים את שר התחבורה ישראל כץ ושר הרווחה חיים כץ בחילולי השבת.

"שניהם אחראים", אמר בן צור, "זה מבקש את העבודות, וזה מאשרן. שניהם נושאים באחריות מבחינתי. כשחיים כץ רצה שלא יהיו עבודות, לא נתן היתרים ובאותה שבת לא עבדו. ברור שחיים כץ יכול לעצור את זה, אבל משרדו של השר ישראל כץ הוא שמזמין את העבודות".

'ועדת המעקב' של ארבעת חברי הכנסת הוקמה לפני חודשיים על ידי הסיעות החרדיות בכנסת, שתפקידה לעקוב ולפקח על אישורי העבודות בשבת.

ביום חמישי האחרון שיגרו  חברי 'צוות המעקב' של הח"כים החרדים מכתב אל ראש הממשלה בנימין נתניהו, בבקשה שיורה על ביטול עבודות התשתית ברכבת ישראל בשבת. הח"כים ציינו כי העבודה בשבת במרחב הציבורי פוגעת בסטטוס קוו ומפרה הסכמים קואליציוניים והבטחות שהעניק נתניהו לחרדים - אולם העבודות התקיימו כמתוכנן.