הישג לשר סמוטריץ': תוקם ועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון

שר האוצר ושר הביטחון סיכמו הערב (רביעי) על הקמת וועדה ציבורית לבחינת תקציב הביטחון. זאת, לאחר שבחודשים האחרונים סירבו במשרד הביטחון ובצה"ל לאשרר את הסיכום בנושא עליו חתמו השרים עם ראש הממשלה.

הוועדה תורכב משני נציגי ראש הממשלה, שני נציגי שר הביטחון, ושני נציגי שר האוצר וישתתפו בה באופן קבוע נציגי בנק ישראל, משרדי האוצר והביטחון, צה"ל, מל"ל והמועצה הלאומית לכלכלה.

כתב המינוי יועבר לחתימת ראש הממשלה והוועדה תכונס ותחל בעבודתה.

השר בצלאל סמוטריץ' אמר: "הקמת הוועדה לבחינת תקציב הביטחון היא צעד חשוב לכלכלה ולביטחון. אירועי ה-7 לאוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שאנחנו מנהלים מאז ערערו רבות מהנחות היסוד שעל בסיסם נוהלו בניין הכוח, ההתעצמות והתקציב של מערכת הביטחון, והדבר מחייב את בחינתם מחדש והתאמתם למפת האיומים העדכנית, תוך איזון נכון בין כלל צרכי המשק והכלכלה ותוך בניית מנגנוני מימוש יעילים לתקציב הביטחון, בשקיפות ותחת בקרה מתמדת".

הוא הוסיף:  "תפקיד הוועדה יהיה להמליץ על גובה תקציב הביטחון הנדרש, לסמן את מקורותיו ושימושיו לפי סדרי עדיפויות שיקבעו, ולוודא שכספי אזרחי ישראל ינוצלו באופן מיטבי תוך שמירה על ביטחון המדינה.

"נוודא בעזרת השם שכך יהיה. יש לכולנו הרבה מה ללמוד ולתקן מאז ה-7 לאוקטובר, הקמת הועדה היא צעד ראשון בכיוון הנכון".

ועדה מייעצת שמינה דובר צה"ל תקבע תוך חצי שנה: מהו כתב צבאי

דובר צה"ל מינה היום (חמישי) ועדה מייעצת בנושא ממשק העבודה שבין חטיבת דובר צה"ל לבין הכתבים המסקרים את ענייני הצבא.

הוועדה הוקמה לצורך גיבוש המלצות בעניין אמות המידה שעל פיהם ייתן דובר צה"ל מענה לאמצעי התקשורת והכתבים המסקרים ענייני צבא.

הוועדה תידרש, בין היתר, לטענות שעלו בעתירות לבג"ץ בנושא משמעות החברות בתא הכתבים הצבאיים, לעניין אופי המענה המתקבל מדובר צה"ל, וכן לחזק את השקיפות וההגינות בקשר שבין דובר צה"ל לכתבים המסקרים ענייני צבא.

בראש הוועדה תעמוד השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה וחבריה יהיו אלוף (מיל') יוסי ביידץ, העיתונאי דן מרגלית, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר ודובר משרד הביטחון לשעבר, עופר הראל.

הוועדה צפויה להגיש את המלצותיה לדובר צה"ל בתוך שישה חודשים. היא הוסמכה להזמין לישיבותיה כל אדם או נציג גורם כלשהו אשר יש בזימונו כדי לסייע בעבודתה.

סמוטריץ': בן ישיבה תורם כמו חייל • מירב בן ארי: האוזניים שלי נשרפו

הוועדה המיוחדת להסדרת מעמדם של תלמידי ישיבות, ושילובם של בוגרי ישיבות בשירות צבאי, שירות לאומי-אזרחי ובתעסוקה בראשות ח"כ דוד אמסלם, התכנסה היום (שלישי) לישיבה הראשונה.

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם אמר: "אחרי 70 שנה, אנחנו מביאים היום לדיון הצעת חוק בה מוצע הסדר היסטורי בהסכמה ולא בכפיה, הסדר שיהיה טוב לכל הצדדים".

הדיון נפתח בסקירה של היועמ"ש של מערכת הביטחון ויו"ר הוועדה שמינה שר הביטחון, עו"ד איתי אופיר, אשר הציג את מסקנות הוועדה שעל בסיסם נכתבה הצעת החוק.

"סברנו שיש צורך בהסכם פרגמטי, וכן לתת זמן לתהליכים התרבותיים כלכליים שמתרחשים במגזר. הוועדה מכירה בערך לימוד התורה בעם ישראל. קבענו יעדים ל-20 שנה בעליה הדרגתית. הצבנו יעדים שמבחינת צה"ל מאתגרים את הצבא וניתן לעמוד בהם.

"בטווח הנראה לעיין לא נצמצם את אי השוויון לחלוטין. היעדים מחולקים לעשור, לפי טבלה מספרית שמשקפת עליה קבועה בשיעור שהולך וקטן מ-8% עד 5% בסוף העשור.

החל מהעשור השני, הצענו גידול דומה לשנתון הגיוס שהיום עומד על כ-9,000 איש בקצב ממוצע שנתי של כ-4.5%. אי עמידה ביעדי הגיוס, תציב השלכה כלכלית. לשנתיים הראשונות לא יהיו משמעויות לאי עמידה ביעדים. אי עמידה ביעד, תגרום לקיזוז מתקציב הישיבות בשנה שלאחר מכן.

"אם שיעור הגיוס יעמוד נניח על 92% מהיעד, בשנה השלישית והרביעית הקיצוץ יהיה בשיעור אי העמידה ביעד, קרי הפחתה של 8%. מהשנה החמישית ואילך, הקיצוץ יוכפל ל-16%.

"יש ישיבות ששיעור הגיוס בהם הוא אפס וכנראה יישאר אפס. אולם אנו סבורים שלא ניתן להשית קנס גדול יותר על ישיבות שמהם לא מגייסים כלל. לקבוע שישיבות שלא יגייסו כלל, יפגעו באחוז גבוה יותר מהתקציב, זו אמירה קשה.

"מתוך הקיצוץ, נוציא ישיבות מעודדות גיוס. ישיבות שמתוכם יתגייסו 20% ומעלה. ברגע שישיבה עוברת את רף ה-10% גיוס, נבודד אותה והיא תהיה מחוץ למעגל הסנקציות. אם נגלה אי עמידה ביעד הגיוס, לא יהיה ניתן להעלות את התקציב של השנה הבאה. שנה בה אי עמידה ביעדי גיוס יהיה מ-94% ומטה, בסיס התקציב המקסימאלי לשנה הבאה, יהיה גובה התקציב של השנה שעברה".

ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיב לדבריו: "הסנקציות הכלכליות על הישיבות, יחולו על כולם 'צדיק כרשע'. אתה לא יכול למנוע מאתנו להגדיל את התקציב, זה לא חוקתי. אם אני יבקש להגדיל את תקציב הישיבות, אתה בעצם אומר שתמנע זאת ממני. זה לא יעלה על הדעת.

"תיאורטית, אם שר האוצר יהיה יאיר לפיד, והוא יקצץ את תקציב הישיבות בחצי, כפי שאכן קרה בעבר, בעצם לא נוכל להחזיר את התקציב למתכונתו הקודמת בממשלה אחרת".

ח"כ עומר בר-לב הגיב לדברי ח"כ סמוטריץ': "על אותה תיאוריה, יתכן שסגן השר ליצמן יהיה ראש הממשלה והוא יכפיל את התקציב ואז בסיס התקציב יהיה כפול".

ח"כ עמר בר-לב אמר עוד: "אני מכיר בערך לימוד התורה ומי שבאמת לומד תורה, צריך לאפשר לו ללמוד לעומת מי שלא לומד, שיתגייס. אולם נראה לי שקבעתם רף נמוך. על סמך מה קבעתם את יעדי המכסות?" שאל בר-לב. הרושם שלי הוא שהם נקבעו על בסיס קלות השגתם. קבעתם יעד שקיים היום ואין בו משימה או אתגר".

ח"כ איל בן ראובן מהמחנה הציוני אמר: "אני מצפה לתגמל את המשרתים כגון במימון תואר ראשון. זה עשוי לסייע להכניס את החרדים לבריכה הזו".

ח"כ בצלאל סמוטריץ': "לא צריך להכביר במילים בתפיסת חשיבות השירות הצבאי, אולם לא פחות מזה, עצם לימוד התורה. אדם שתורתו אומנותו תורם ומשרת את המדינה לא פחות מחייל שמשרת בצה"ל. רוב המשרתים בצה"ל לא מסתכנים בשדה הקרב. אנחנו לא מודדים את ערך השירות לפי השפשפות. לעיתים חייל פשוט ב-8200 מביא ידיעה חשובה מאוד והוא כלל לא מסתכן אלא יושב בחדר ממוזג. החייל ובחור הישיבה שווים במעמדם ובתרומתם למדינת ישראל".

ח"כ מירב בן ארי מכולנו הגיבה לדברי סמוטריץ': "האוזניים שלי נשרפו למשמע דבריו של ח"כ סמוטריץ'. איך אתה משווה חיילים שנלחמים ומסתכנים יום יום ללומדי תורה? יש לי הרבה כבוד ללומדי תורה, אבל לא ניתן להשוות ביניהם. החיילים נלחמים ומסכנים את נפשם בשביל שהם יוכלו ללמוד תורה".

היא הוסיפה: "צריך להיות מציאותי, אין וכנראה לא יהיה שוויון".

ח"כ מיכל רוזין ממרצ: "הייתי רוצה שיהיה שוויון, אולם צריך להפסיק לדבר בסיסמאות. מרבית החיילים אינם לוחמים ורק כ-10% משרתים במילואים. אז אין שוויון. אם המטרה לייצר שוויון, את ההצעה הזו רחוקה מלייצר אותו". לדבריה, "אני נגד סנקציות פליליות או כלכליות. אנחנו רוצים לשחרר את בחורי הישיבה מעול הישיבות כדי שהם ישתלבו בשוק התעסוקה. הצבא הוא נכס. משוחררי 8200 מרוויחים משכורות שאנחנו רק חולמים עליהם".

ח"כ אורי מקלב: גם אחרי 70 שנה לא למדנו שיש בנינו פערים ערכיים. אנחנו חיים בשני עולמות שונים. אתם לא מכירים עולם שלם ולכן לא מאמינים בו. אין דבר נעלה יותר מלימוד התורה, אין לאף אחד זכות למנוע את זה, אולי בכח הזרוע. זה המסלול הכי קשה והכי תובעני. תמריצים או פיתויים לא יועלו, אנחנו לא שם".

ח"כ יעקב אשר: "הדיון פה נערך על בסיס שתי תפיסות עולם שונות. אנחנו מאמינים באמונה בסיסית ופשוטה שאין לנו זכות קיום ללא לימוד התורה. וזו האחריות שלנו לשמור על לימוד התורה. יש כאלו שלא מאמינים בכך וסבורים שזו השתמטות. השופט סולברג שהיה בדעת מיעוט כתב בפסק הדין שלא מדובר בפגיעה בשוויון. זו אינה קבוצה אשר מופלית לטובה. הוויכוח נובע מתפיסות עולם שונות. זאת האמת שלנו".

תא"ל במיל' יהודה דובדבני: "הקמתי את גדוד נצח יהודה לנוער החרדי. יש לי ניסיון של 20 שנה. התחלתי עם 30 חיילים, נכון להיום, כבר שירתו כ-15,000 חרדים ומדברים על יעד של 3,000 חיילים לשנה. מי שלומד, שילמד אני לא רוצה אותם בצבא. מי שלא לומד שיתרום לצבא ולתעסוקה".

לדבריו, "מי שלמד גמרא, יש לו ראש אדיר. מי שהיה ב-8200 רואה מה יש להם. הם לומדים בשלושה חודשים מה שהצבא מלמד חיילים אחרים בתשעה חודשים. תראו איזה עזרה ואחווה הדדית יש בציבור החרדי. צריך להבין את הנער החרדי שאין לו את התמיכה של הבן דוד שלחם בסיירת. צריך לתת לו תנאים כדי שיוכל לשרת ולחזור לבית אבא".

הדיון בהצעת החוק ימשך מחר.

הגר"י רוזן לגפני: כנס כחבר לועדה שתגבש את חוק הגיוס

נתחיל מהסוף: הבוקר (שני) פנה ח"כ משה גפני אל יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם וביקש ממנו להמתין עם איוש חברי הוועדה המיוחדת של הכנסת שתגבש את חוק הגיוס החדש.

אמש נערכה אסיפה בבית ראש ישיבת סלבודקה, הגרמ״ה הירש, בהשתתפות הגר״ד כהן, הגר״י רוזן, הגר״ב סלוביצ׳יק והגר״א פילץ לדון בחוק הגיוס. באסיפה השתתפו גם ח״כ משה גפני ומזכיר ׳המועצת׳ של דגל התורה, הרב אברהם רובינשטיין.

באסיפה עצמה לא נידון איוש הנציגים הוועדה, אך הבוקר פנה הגאון רבי יגאל רוזן, ראש ישיבת 'אור ישראל', אל ח"כ משה גפני, בבקשה בהולה שיכנס כחבר בוועדה.

לדעת הגר"י רוזן, מאחר ומדובר בנושא הרה-גורל, חייב יו"ר ועדת הכספים עצמו ליטול חלק בוועדה, שהכרעתה תהיה קריטית עבור עולם התורה.

ביום רביעי האחרון סיכמו נציגי הסיעות בכנסת את המסגרת של הרכב הוועדה וקבעו כי יו"ר הקואליציה ח"כ דוד אמסלם יעמוד בראשה ויפקח על קידום החוק באופן אישי.

לכל סיעה בכנסת יינתן נציג אחד בוועדה, למעט הליכוד והמחנה הציוני שיקבלו שני נציגים.

תחילה תוכנן כי ח"כ אורי מקלב יהיה זה שייצג את סיעת יהדות התורה בוועדה המיוחדת. נכון לעכשיו הוא עדיין משובץ, אך גורם בכיר בוועדה מאשר לחרדים 10:  'השיבוץ לא סופי'.

בשיחה עם גורם בכיר ב'דגל התורה' הוא מסביר: "יש המנסים לצייר מצב לפיו, כביכול וחלילה דגל התורה ומועצת גדולי התורה של דגל התורה 'פשרנים' בנושא הגיוס. זה רחוק מכך. כולנו מסכימים על עובדה ברורה אחת: אף בחור שחשקה נפשו בתורה, לא יגוייס, נקודה. החילוק הוא בטקטיקה - איך משיגים את המטרה הנעלה הזו.

"בנושא החוק החדש גדולי ישראל של דגל התורה טרם החליטו, ובינתיים  מוסכם שהוועדה שתתכנס תנסה עד כמה שאפשר לשפר את החוק. גם בקרב חברי הכנסת של אגודת ישראל מדברים בכמה קולות. יש המדברים על פרישה מהקואליציה, יש המדגישים כי הפרישה תהיה רק אחרי קריאה שניה ושלישית, יש אומרים נמנע, הדיבורים לא ברורים. לכולם ברור שהמצב של עולם הישיבות מול חוק הגיוס וחרב הבג"צ לא פשוט, וצריך לחשוב באופן  חכם מאד כיצד לקרוע את רוע הגזירה".

מה שברור הוא שבשבועות הקרובים יעסיק חוק הגיוס החדש את המפלגות החרדיות, כמו גם את הקואליציה כולה. התוצאה, הרת גורל לעולם הישיבות. נראה שגפני יצטרך, בין כל פעולותיו הרבות, לשבץ לעצמו גם את הנושא הזה, ובעדיפות עליונה.

 "אם יהיו בחירות – נהיה בסדר"

אתמול התייחס ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת ראשי סיעות הקואליציה למהלכים המתכוננים לקראת חקיקת חוק הגיוס החדש.

נתניהו ציין כי בשבוע הבא יסתיימו 21 יום של תזכיר חוק הגיוס – ואז ניתן יהיה להביא את החוק לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

ראש הממשלה הבהיר, כי רק לאחר הקריאה הראשונה תתקיים התדיינות בין כל מרכיבי הקואליציה על מנת להגיע להסכמה רחבה על נוסח החוק, לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

שלושת ראשי הסיעות החרדיות – ליצמן, גפני ודרעי – הודיעו בישיבת ראשי סיעות הקואליציה כי הם מתנגדים לחוק הגיוס החדש במתכונתו הנוכחית.

נתניהו אמר כי הוא מתנגד לבקשת דחייה נוספת מבג"צ על חוק הגיוס – והדגיש: "לא רוצה בחירות, אבל לא מפחד מהן. אם יהיו בחירות – נהיה בסדר".

יו״ר ש״ס השר אריה דרעי הודיע לאחר הישיבה: "בישיבת ראשי סיעות הקואליציה שהתקיימה היום הודעתי לראש הממשלה, כי על פי הוראת מועצת חכמי התורה בנשיאות מרן ראש הישיבה שליט"א, סיעת ש"ס מתנגדת לחוק הגיוס במתכונתו הנוכחית ותצביע נגדו במליאת הכנסת.

"כפי שהבהרנו עם קבלת תזכיר החוק, אנו רואים בלימוד התורה ערך עליון בעם ישראל ונעמוד בתוקף שכל לומד תורה יוכל לשקוד על תלמודו ללא הפרעה. לא ניתן יד לשום פגיעה בלומדי התורה או במעמדם של בני הישיבות".

 

החרדים התנגדו לביטן: בראש ועדת אישור חוק הגיוס יעמוד דוד אמסלם

הקואליציה מקימה ועדה מיוחדת בכנסת, לאישור חוק הגיוס החדש.

לפי דיווח של מתי טוכפלד בישראל היום, בראש הועדה המיוחדת היה אמור לעמוד ח"כ דוד ביטן, יו"ר הקואליציה לשעבר, שהוריד פרופיל בחודשים האחרונים ולא עסק בפוליטיקה באופן משמעותי מאז החקירות שנפתחו נגדו.

ח"כ ביטן, שהחל את הקדנציה הנוכחית כיו"ר הקואליציה, והיה אחד האנשים החזקים והמשפיעים בממשלה, נאלץ לעזוב את תפקידו ולמעשה, את הפעילות הפוליטית בעקבות החקירות שנפתחו נגדו.

אלא שבעקבות הפרסום, דרשו חברי הסיעות החרדיות שבראש הוועדה לחוק הגיוס יעמוד יו"ר הקואליציה הנוכחי דודי אמסלם  ולא דוד ביטן.

ואכן, לפי דיווח של דפנה ליאל מחדשות 2, הקאמבק של ביטן אמנם יחכה עוד קצת: יו״ר הקואליציה דוד אמסלם הוא שיעמוד בראש הועדה.

הוועדה לבחינת גיוס בני הציבור החרדי המשותפת למשרד הביטחון וצה"ל המליצה, בין השאר: קביעת יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, העלאה שנתית הדרגתית במספר המשרתים, סנקציות כלכליות משמעותיות על הישיבות בגין אי-עמידה ביעדי הגיוס, וקידום הטבות ותגמולים לכלל המשרתים.

ההמלצות אינן כוללות עיצומים פליליים נגד מי שלא ייתגייס.

ועדת האתיקה נגד ח"כ אורן חזן: דוחים בתוקף את דבריו נגדינו

אורן חזן נגד ועדת האתיקה ולהיפך: אחרי שחבר הכנסת חזן תקף את ועדת האתיקה והאשים אותה בחוסר עצמאות, מפרסמת היום [שלישי] הודעה כי היא דוחה את דבריו של חבר הכנסת בתוקף.

חזן כזכור, הושעה על ידי הועדה מפעילות פרלמנטרית לפרק זמן של 30 ימים, על רקע עימותיו עם חברת הכנסת אלהרר ממפלגת 'יש עתיד', ויו"ר הכנסת יולי אדלשטיין. בעקבות ההשעיה אמר חזן כי: "מדובר בוועדה פוליטית ולא שיפוטית, שהחלטותיה נקבעות מראש על ידי יושב ראש הכנסת ולא על ידי עובדות".

בתגובה פרסמה הוועדה את ההודעה ההבאה: "וועדת האתיקה של הכנסת דוחה בתוקף את דבריו חסרי התקדים של ח"כ אורן חזן, כפי שצוטטו בתקשורת, כנגד הוועדה וחבריה.

ועדת האתיקה, המורכבת ממספר שווה של חברים מסיעות הקואליציה והאופוזיציה, פועלת מאז ומתמיד באופן עצמאי לחלוטין והחלטותיה מתקבלות לגופו של עניין, בהגינות ומתוך ראייה רחבה, לא פוליטית, הרואה בראש ובראשונה לנגד עיניה את כבוד הכנסת וכבוד חבריה.

הוועדה דוחה בתוקף כול ניסיון מניפולטיבי להטיל דופי במניעי חברי הוועדה או ביושרם. מעמדה המוסרי הגבוה של וועדת האתיקה לאורך עשרות שנים, נגזר מעל לכול מאמון חברי הכנסת מכול הסיעות, בוועדה ובהחלטותיה. ראוי שחבר כנסת שעניינו נדון בפני הוועדה לא ינסה לערער אמון זה".

שפיר: ניסן מנהל ועדה כמו במאפיה; סלומיאנסקי: קצה נפשינו בהצגות שלה

חילופי דברים קשים בין יו"ר ועדה חוקה ומשפט, חה"כ ניסן סלומיאנסקי, לחברת הכנסת סתיו שפיר מהמחנה הציוני.

את תחילת העימות הים (שני) פתחה שפיר כאשר אמרה כי סלומיאנסקי מנהל את הוועדה 'כמו מאפיה'.

"ועדת החוקה מתנהלת כמו מאפיה בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי, שהעביר את אותן נורמות מכוערות ששכלל כיו"ר ועדת הכספים לוועדה בראשותו. ההצבעות מתקיימות בחושך, במחטף וחברי הכנסת לא יודעים על מה הם מצביעים במכוון".

את דבריה כיוונה שפיר להצבעה על חוק חטיבה להתיישבות של חבר מפלגתו ח"כ בצלאל סמוטריץ' שנערכה במחטף הבוקר.

"סלומיאנסקי דחף את ההצבעה על החוק באמצע דיון על חוק הטרור כשהוא ממשיך לנצל את המצב הביטחוני הרגיש כדי לשמר את מעמדה של הקופה המושחתת לשירות מקורביו.

"לא רק שסלומיאנסקי מצוי בניגוד העניינים ואסור לו לנהל את הדיון הזה, הוא משתמש בשיטות פסולות, משתיק את חברי הכנסת ואת יועמ"ש הוועדה ומנסה לגנוב הצבעות. אסור שהוועדה החשובה בכנסת, שתפקידה לשמור על מנהל תקין תיראה כך".

סלומיאנסקי: קצה נפשנו

יו"ר הועדה סלומיאנסקי אמר בתגובה לדבריה של שפיר: "קצה נפשנו בהצגות של ח"כ שפיר. הודעה על קיום ההצבעה בחוק מעמד החטיבה להתיישבות יצאה עוד בשבוע שעבר ביום רביעי לכל חברי הוועדה ומופיעה גם באתר הכנסת, ולראיה הגעתה המתוזמנת של ח"כ שפיר וח"כים נוספים בשעה שנקבעה להצבעה בלבד, מבלי שנכחה בדיון שהתנהל קודם לכן".

סלומיאנסקי הוסיף כי ההצבעה עברה תחת צעקותיה של שפיר: "בתחילת הדיון הודעתי כי הצבעה בעניין תתקיים בשעה 11:15, כפי שאכן בוצע בפועל בידיעת כל חברי הוועדה והנוכחים. יתרה מכך, נוכח צעקותיה והתנהגותה הביזארית של ח"כ שפיר אשר הפרה את הסדר ללא הפסקה בוועדה ולא ניתן היה לשמוע את הצבעות חברי הכנסת, התקיימה הצבעה נוספת, גם היא תחת מטח צעקותיה של ח"כ שפיר.

"לשמחתי, אני עסוק בעבודה רצינית בוועדת החוקה בסוגיות ציבוריות כבדות משקל, ולא במירוץ אחר כותרות פופוליסטיות וסרטוני פייסבוק, איננו במשכן לאומנויות הבמה אלא במשכן כנסת ישראל".

גברים, הבריאות של הנשים חשובה לכם?

לפני חודש בדיוק התקיימה בכנסת ישיבה שסיפקה לחברי הכנסת החרדים את ההזדמנות להראות שאין כל טעם או צורך בבחירת נשים חרדיות לכהן כחברות כנסת. הישיבה עסקה בבריאות האישה החרדית, והמצב המחפיר בו היא נמצאת מבחינה התמותה מסרטן נשים ותוחלת החיים ככלל (פרוטוקול מלא כאן).

באותה ישיבה יכלו חברי הכנסת החרדים להוכיח כי הנשים החרדיות מיוצגות, שהאינטרסים שלהן נמצאים במקום טוב בסדר העדיפויות, ושהם מודעים לכל בעיותיהן השונות עד שהם מצויים כמה צעדים לפני כולם במציאת פתרונות. לצערנו, לא זה היה המצב –  רחוק מכך.

באותה ישיבה, בהּ צוטטו רופאים אומרים על נשים חרדיות ש"הן מתות לי כמו זבובים" לא היה ולו ח"כ חרדי אחד לרפואה. כשהוצגו נתונים לפיהם תוחלת חייהן של נשות בני ברק היא מן הנמוכות בארץ, לא נראתה באולם ולו מגבעת אחת השייכת לאלו שמתיימרים לדאוג לאותן הנשים.

בישיבה בהּ עסקו בכך שתמותת חרדיות מסרטן נשים כפולה מן התמותה באוכלוסייה הכללית לא נשמע קולו הענייני של מר בני רבינוביץ' מ'יתד', מבקש בתקיפות לחפש פתרונות. כשהתברר שכמעט ואין מחקרים בנושא בגלל היעדר שיתוף פעולה של האוכלוסייה לא נשמעו זעקותיו של הרב בלוי הקורא להחרים את האחראיים למצב.

לא נשמע הד קולו של חבר הכנסת ליצמן מסביר כי העניין הוצג לגדולי הדור והוא בטיפול, ואפילו דיבורו הפסקני של חבר הכנסת גפני על כך שאיכשהו מדובר על אשמת "יש עתיד", לא נשמע במקום נכחו רק נשים, שדואגות לעניינן של נשים.

אם היתה בושה בעולם, היו עומדים הח"כים החרדים בקבוצה בכיכר העיר, מכים על חזם בזעקות חטאנו, עווינו פשענו. היה עליהם לבוא בפני אחיותיהם, אמותיהם, נשותיהם ובנותיהם ולבקש מהן לרוץ לכנסת ולדאוג לעניינן של נשים – כי הם נכשלו.

אם היתה בושה בעולם, הם לפחות היו מתחייבים שגם אם לא תשב אישה בקרבם הם ידאגו לנושא, לא ירפו, יעסקו בו לפחות אותו זמן שהם עוסקים בנושאים אחרים. אם היתה בושה, היה הציבור החרדי (גברים ונשים) יוצא בזעקת זעם על אותם ח"כים שמפקירים את בריאות האישה החרדית ומשאירים את הטיפול בהּ לח"כ עליזה לביא מ"יש עתיד" ר"ל.

התגובה של מקלב

אך לצערנו אין בושה, וכשאין בושה יש תירוצים. כנשאל חה"כ מקלב מדוע לא נכחו חברי הכנסת החרדים בישיבה, הסיבה היתה ברורה: "[ח"כ עליזה לביא] מעולם לא קידמה דבר למען הציבור החרדי, אלא להיפך מן הדברים. היא באופן עקבי גורמת נזק ישיר ועקיף לציבור החרדי. משכך, לא עלה בדעתנו באופן כלשהו לשתף פעולה ואפילו למראית עין".

 חה"כ מקלב, אם כן, החליט שלא לעזור לחה"כ לביא לעזור לבריאות האישה החרדית מפני שהיא לא עוזרת לחרדיות, ולכן לא ראוי לשתף עימה פעולה כשהיא מנסה לעזור לחרדיות. אכן תגובה הגיונית.

והציבור? גם אצלו נעדרת הבושה. התירוצים חוגגים והכעס גואה. הכעס על הנשים כמובן. על כך שהן מאיימות, על היותן פורצות גדר, על כך שאינן חרדיות, על כך שהן מכבסות את הכביסה המלוכלכת בחוץ, על כך שאינן נשמעות לגדולי הדור ועוד כהנה וכהנה.

אז רגע לפני שיתחילו התגובות, ההשמצות, הפשקווילים, והחרמות, ולפני שיפצח הרב בלוי בסילוקם הסיטונאי של ילדים מתלמודם ונשים מבעליהן, שנייה לפני כן, כמה שאלות תם לי אליכם:

מדוע אינכם זועמים על נבחרי הציבור שמתעלמים ממצב בו ציטוטים כמו "הן מתות לי כמו זבובים" מעיבים על ציבור שלם של נשים חרדיות? מדוע הזעם הוא אך ורק על אלו שמנסות למנוע את המצב ומה אתם הייתם עושים אחרת?

אם יש משהו אחד שאותה ישיבה ייצגה הוא העובדה שלנשים חרדיות יש אינטרסים ייחודיים, שנזנחים באופן בוטה ומוחלט. יותר מכך, התגובה (או אי-התגובה) לאותה היעדרות מופגנת הוכיחה שלהזנחה שכזו אין שום מחיר ציבורי, כל עוד יפנו חברי-הכנסת הנפקדים את חצי הביקורת כנגד "יש עתיד".

חוסר ייצוג זה הופך לבוטה יותר, ככל שההתעלמות הציבורית מאותה היעדרות גוברת – דבר שניתן לראות מההתעלמות הכמעט מוחלטת של כלי התתקשורת החרדיים מאותה ישיבה. אם כן, מה לכם כי תלינו על רצונן של הנשים לייצוג, אם בעת צרתן נעדרו הח"כים החרדים שקיבלו את קולותיהן, ובכך דרשו מהן להמשיך ולהתבוסס בבעיותיהן?

שני קינן סטודנט לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית

חשש מקריסה במירון: 'ועדת ארבעה' תציג פתרונות מהירים

ההכנות למירון:  ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דנה לפני הצהריים (שני) בהיערכות להילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון במוצאי שבת הקרובה. במהלך דיוני הוועדה התברר כי היערכות המשטרה, משרד התחבורה ומשרד התיירות לאירוע טרם הושלמה.

 • לערוץ המיוחד: חוגגים ל"ג בעומר בחרדים 10

בדיון השתתפו כלל הגורמים הרלוונטים האחרים לתפעול האירוע: משרד התיירות, משרד התחבורה, המשטרה, מד"א, גופי החירום וההצלה ונציגי חברות התחבורה.

במהלך הדיון התבררו הכשלים בהערכות להילולא, כשהמשטרה מצהירה שלא תאפשר כלל הגעה של רכבים פרטיים.

יו"ר הוועדה ח"כ מירי רגב, טענה שלא יתכן שהמשטרה לא תתן מענה לבאים, וכי לא ניתן לאסור על אנשים להגיע ברכבם. "אם הצפי שלכם הוא ל-10.000 רכבים, אז תכשירו חניונים בסביבות מירון בשביל כולם", אמרה.

ח"כ משה גפני תקף את ההערכות, ואמר כי אם היה מדובר באירוע חילוני בתל-אביב, ודאי כל הדרכים היו כבר מסודרות כפי שצריך ולא היה שום תקלה.

 ח"כ זבולון כלפה מהבית היהודי אמר:  "אני לא מצליח להבין מה קורה כאן ואיך הגורמים השונים עדיין לא ערוכים. תמוה בעיני שאנחנו נמצאים אחרי שנה של דיונים, והדבר הכי בסיסי כמו מגרשי חניה מוסדרים לא נעשה עדיין. זה נשמע לי משונה ומוזר והתוצאה שתהיה בסופו של היא שאנשים יפלסו לעצמם דרכים להגיע בכלי רכב פרטיים - והאירוע יצא מכלל שליטה".

ח״כ יעקב אשר אמר: ״כשהאפיפיור ביקר פעם אחת בצפון הושקעו מליונים בתשתיות. כשהמדינה תכיר במירון כאירוע רשמי המחייב הקצאת משאבים לסלילת כבישים וחניונים - יהיה פתרון. אי אפשר לחזור כל שנה על פתרונות מאולצים ולקיים ישיבות עם כל הגורמים הרלוונטיים ולהיכשל שוב, ולכן אין מנוס מהקצאת משאבים אלו״.

בסיום הדיון הוחלט כי תוקם ועדת משנה מיוחדת - 'ועדת הארבעה', ובה יהיו חברים הח"כים ישראל אייכלר, דוד אזולאי, דוד צור וזבולון כלפה. הוועדה תתכנס מחר בצהריים, ותנסה להגיע לפתרונות מהירים כבר השנה, כשבין היתר נבחנת האפשרות להכשיר חניונים בכרמיאל, טבריה וצפת.

הוועדה אמורה להמשיך בתפקידה במשך השנה, ולהיערך בהתאם כבר לשנה הבאה.

קודם לכן התקיימה בחדר הישיבות של סיעת יהדות התורה בכנסת פגישה בין  חברי הכנסת יעקב ליצמן, ישראל אייכלר, מנחם אליעזר מוזס ואורי מקלב,  עם ראש אגף התנועה במשטרת ישראל ניצב יעקב צ'יקו אדרי, לצד בכירי מחוז צפון, לקראת אירועי ל"ג בעומר במירון.

במהלך הפגישה  הציג  ניצב יעקב צ'יקו אדרי בפני הח"כים את ההיערכות המשטרה לקראת האירועים, והבטיח כי במשטרה ישימו דגש מיוחד להימנע ככל האפשר מחילולי שבת.

בנוסף, הצדדים הגיעו לסיכומים, כי גם האוטובוסים של החברות הפרטיות יוכלו להגיע עד לכניסה ליישוב מירון ולא יורידו את הנוסעים בחניונים מרוחקים יותר, כפי שהמשטרה ביקשה מלכתחילה - במידה ויתברר שהתנועה זורמת ולא יווצרו עומסי תנועה. "אנחנו נעשה כל מאמץ לאפשר לכולם לעלות עד למעלה, אבל אם נראה שזה משבש את התנועה נפסיק", אמר אדרי.

רופא בוועדה רפואית בצה"ל כינה נכה: אידיוט • שופטת: זו אלימות

יהירות והתעללות: חברי ועדה הרפואית כינו נכה צה"ל "אידיוט וג'ובניק" - ובית המשפט המחוזי בת"א הורה לפסול את החלטות הוועדה והמליץ למשרד הביטחון להקליט את הנעשה בוועדות הרפואיות שלו.

י' ס',  בן 59 מאזור המרכז, מוכר כנכה צה"ל כבר למעלה מ-20 שנה. הוא סובל בעיקר מבעיות שמיעה ופגיעה בחוש הטעם. בשנים האחרונות מצבו החמיר והוא החליט לפנות לפני כ-10 חודשים לוועדה רפואית, כדי להעריך מחדש את מצבו הבריאותי ולקבוע מחדש את אחוזי הנכות שנקבעו לו.

בעתירת ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בת"א, באמצעות עורך דינו עומר יעבץ' (נכה צה"ל ופעיל למען נכים בארגון נכי צה"ל), מספר י' ס' את אשר עבר עליו בוועדה הרפואית, כאשר רופאי הוועדה קבעו כי אין קשר בין נכותו המוכרת לבין תלונותיו, תוך שהם מתעלמים מהעובדה הפשוטה שהסיבה לנכות נגרמה ואושרה כבר לפני למעלה מ-20 שנה. חברי הוועדה טעו כאשר ביקשו לבדוק את הפגיעה בחוש הטעם של י' ס', תוך שהם משתמשים באטב נייר ממתכת שהיה מונח על השולחן, ללא אישור הנכה לכך, וגרמו לו לשריטה בלשונו ובשיניו, וזאת במקום לשלוח אותו לבדיקת טעם מסוג EGM אשר בודקת מצבים כאלה.

אבל השיא היה כאשר י' ס' מחה בפני חברי הוועדה על היחס המזלזל שהם מגלים כלפי טענותיו. אחד מהרופאים החברים בוועדה הרים עליו את קולו, כינה אותו "אידיוט" מספר פעמים, ורופא אחר הוסיף לכך גם את שם התואר "ג'ובניק".

רק לאחרונה נחשף כי משרד הביטחון קבע תקנות, לפיהן נכה אשר יתנהג בצורה פסולה או ירים את קולו, כאשר הוא מופיע בפני ועדה רפואית, יורחק ולא יורשה להופיע בפני הוועדה במשך חמישה חודשים - וזכויותיו ישללו. כאשר י' ס' פנה בתלונה כנגד חברי הוועדה, הוא גילה שתקנות משרד הביטחון מתייחסות רק לנכים ואין כל סנקציה כנגד הרופאים שנוהגים באלימות מילולית.

שופטת בית המשפט המחוזי בת"א חדוה וינבאום וולצקי, דחתה את טענת בא כח קצין התגמולים, לפיו חבר הוועדה אמר לי' ס' שהוא "הדיוט" ולא "אידיוט". השופטת קבעה שהוועדה חרגה מסמכותה, נהגה באלימות ובמשוא פנים כלפי המערער וציטטה אותו באופן מגמתי ושגוי בפרוטוקול והורתה לקצין התגמולים במשרד הביטחון, להפנות את י' ס' לדיון מחדש בפני הרכב אחר של ועדה רפואית, כאשר מסמכי הדיון, הערעור והחלטות הוועדה הקודמת לא יימסרו לוועדה החדשה, כדי שזו תדון בבקשה בלי כל דעה מוקדמת.

השופטת מציינת עוד, כי לנוכח ריבוי הטענות שיש לאחרונה באשר לאופן התנהלותם של הוועדות, יש מקום להקליט את דיוני הוועדה.

סוף-סוף: חוץ וביטחון לליכוד - סגן שר בכיר ל'יש עתיד'

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו״ר 'יש עתיד' השר יאיר לפיד הגיעו לסיכום: ועדת חוץ וביטחון תנוהל ברוטציה שווה בין ח״כ זאב אלקין לח״כ יריב לוין.

למרות העובדה ש'יש עתיד' תמכה ודגלה בחוק המשילות, שמטרתו צמצום כמות השרים והסגנים, ח"כ מסיעת יש עתיד ימונה לסגן שר בכיר נוסף, כפיצוי על העובדה שנציג המפלגה ח"כ עופר שלח, לא ימונה לתפקיד יו"ר הוועדה היוקרתית. ביש עתיד הבהירו לנתניהו שהם מצפים שימונה סגן שר לאחד המשרדים הבכירים - או הביטחון או החוץ. התפקיד מיועד לעפר שלח, או למועמד אחר מטעם המפלגה, אם שלח לא ירצה בתפקיד. סמכויות התפקיד טרם התבררו.

ח"כ עמר בר-לב, חבר ועדת החוץ והביטחון, אמר לקראת ההצבעה בוועדת הכנסת ובוועדת החוץ והביטחון על מינוי יו"ר לוועדת החוץ והביטחון, כי בכוונתו להצביע נגד כל ניסיון להביא לרוטציה משולשת, שהיא המשכה של אותה הפארסה המתנהלת בנושא כבר למעלה מחצי שנה: "יש גבול לחוסר המנהיגות והדריסה של המנגנונים הדמוקרטיים בכנסת. ועדת החוץ והביטחון שכבולה ומנוטרלת כבר למעלה מחצי שנה, צריכה יושב ראש קבוע שיוכל ליצור תכנית עבודה המשכית ורציפה. הרוטציה המסתמנת היא זלזול בעבודת הוועדה, בכנסת ובדמוקרטיה הישראלית ופגיעה בביטחון מדינת ישראל".

ב'ישראל היום' בחרו להסביר את העובדה ש'יש עתיד' לא זכתה בראשות הוועדה, למרות דרישותיה החד-משמעיות בנושא: "עד אמש לא סוכמו המינויים הללו משום שלא נמצא תפקיד חלופי ליו"ר סיעת יש עתיד בכנסת, ח"כ עפר שלח, שהסכים לוותר על מישרת יו"ר ועדת חוץ ובטחון".

 

השרים יאשרו: בית ומטוס לראש הממשלה ב-650 מיליון ש"ח

הבוקר (ראשון), במהלך ישיבת הממשלה, יתבקשו השרים לאשר הקמת מעון ומשרד חדשים לראש הממשלה. עלות הפרויקטים: 650 מיליון שקל. בית ראש הממשלה ייבנה בקרית הממשלה בירושלים. המחיר אינו כולל ציוד, ריהוט, תקשורת ומעבר דירה.

בנוסף, יתבקשו השרים לאשר רכישת מטוס ייעודי לנסיעותיו של ראש הממשלה, זאת בעלות של 50-70 מיליון דולר. משרד הבטחון יבצע את הפרויקט, וחיל האויר יהיה אחראי על הפעלתו השוטפת.

על ההוצאות החליטה ועדה ציבורית מיוחדת, בראשות השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שקבעה כי "קיים צורך להקים מתחם שבו יהיו משרד ראש הממשלה ומעונו מצויים בסמיכות, באופן שיאפשר רציפות תפקודית שלטונית גם במצבי חירום ובאופן שייתן מענה שלם וראוי לצרכים התפקודיים והביטחוניים". על פי ההמלצה שטח המעון יהווה כ-11% משטחו הכולל של המתחם.

הממשלה החליטה בדצמבר 2013 על הקמת ועדה. בהמשך הוקמה ועדת גולדברג, שמונתה על ידי נתניהו, ולפני כשבועיים הגישה הוועדה את מסקנותיה. בוועדה היו חברים, מלבד השופט גולדברג כיו"ר, גם מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף במיל' עידו נחושתן, וסגנית נשיא לשכת רואי החשבון ולשעבר דירקטוריון נמל אשדוד רו"ח איריס שטרק.  בין השאר שמעה הוועדה חוות דעת מ-23 איש, וביניהם ראש הממשלה, מנכ"לית בית הנשיא, ראש המוסד, ראש השב"כ, ראש המטה לבטחון לאומי והחשבת הכללית.

לגבי מטוס קבעה הוועדה בדו"ח שהנפיקה, כי המצב הקיים אינו יכול להימשך וכי עליו להיות מתוקן מיידית. המלצתה, רכישת מטוס ייעודי בו ייעשה שימוש הן להטסת נשיא המדינה והן להטסת ראש הממשלה, כמקובל במדינות רבות בעולם.

כיום ממוצע עלות טיסתם של ראש הממשלה ונשיא המדינה עומדת על 19 מיליון שקל בשנה, כשראש הממשלה טס במטוס המוחכר במיוחד עבורו ונשיא המדינה – בטיסות מסחריות רגילות, במחלקה ראשונה. לדברי מנכ"לית בית הנשיא, אפרת דובדבני, שהופיעה בפני הוועדה – טיסת הנשיא בטיסה רגילה גוררת מצבים מביכים, בין השאר כאשר נוסעים מעוכבים ונאלצים להמתין עד לירידת הנשיא מהמטוס, ובהמשך – להמתין עד לסיום טקס קבלת הפנים, כשהם אוחזים ביד שקיות ומזוודות. מה גם, שכל מי שרוכש כרטיס 'זוכה' לשבת במחלקה הראשונה ליד נשיא המדינה, לעיין במסמכיו וכדומה.

באשר לראש הממשלה, הסביר נתניהו בהופעתו בפני הוועדה: "שמים את הפיקוד העליון של מדינת ישראל בתוך קופסה, כשאין בה לא הגנה ולא קשר. לא יכול להיות שראש הממשלה נמצא שעות בלי קשר אפקטיבי ובטוח". המטוס שיירכש יכלול מערכת "מבן רקיע" להגנה מיטבית וכן ציוד רפואי קבוע, לעומת המצב כיום בו נלווה לטיסה רופא המצויד במזוודה בלבד.

עוד העיד בפני הוועדה מזכירו הצבאי לשעבר של נתניהו, אלוף במיל' יוחנן לוקר. הוא סיפר: "כשהגעתי לטיסה הראשונה, הצטרפתי לראש הממשלה והייתה לי תחושה שאני טס בזמן 30 שנה אחורה. נכנסתי לבועה כשבעצם ראש הממשלה מנותק. הוא פשוט איננו במשך 15 שעות וזה דבר שלפחות מבחינת הצורך הביטחוני נראה לי מאוד תמוה בשנת 2010. ראש הממשלה לא יכול לדבר עם מנהיגי העולם ולא יכול לדעת מה קורה. הוא מנותק מהעולם". בשל כך נמענות כיום נסיעות של ראש הממשלה למדינות שונות, וזאת למרות שלישראל יש עניין מדיני או כלכלי להידוק הקשרים איתן.

נציין כי שר האוצר יאיר לפיד מתנגד נחרצות לפרויקט.