מנחם ברוד
איך מתנחמים מול קרע כה עמוק, מול להבת שנאה המתנשאת לגובה?
לעזרתנו בא ט"ו באב שנציין בשבוע הבא. זה יום שמסמל פיוס ונחמה • היום הזה ניחם את דור המדבר וסימן את סוף הגזירה שנגזרה עליו • בדורות שלאחר מכן סימל…
כשהשנאה מחפשת סיבות: תמצאו אדם אחד שיודה שהוא שונא חינם?
כשהשנאה נובעת מעצם קיומו של הזולת, והיא רק נתלית בטענות כאלה ואחרות, אין טעם למצוא פתרון לטענה ספציפית, כי תמיד תצוץ טענה חדשה
הטעות של המתנכלים: קשה להם לעכל שבעצם הם רק מיעוט קטן
העם היהודי אינו מתחלק בחלוקות של שחור-לבן. גם יהודי שאינו חובש כיפה יש בליבו אמונה גדולה וכבוד למסורת ישראל
רגע המבחן לאדם ישר: באיזו זכות מאיימים ‘לשרוף את המועדון’?
חז"ל כבר קבעו כי "אין דעותיהם שוות", אך יש מצבים שבהם האור עולה והתמונה נעשית ברורה וחדה
למה לא הצליח השלטון הקומוניסטי האימתני להכניע את היהדות?
כיצד קרה הדבר הזה? מפני שגם בשנים הקשות והנוראות ביותר פעלה ברחבי ברית-המועצות מחתרת חסידית, שליבתה את הגחלת היהודית ודאגה שנר ישראל לא יכבה
המתמסרים לתורה, תוך הסתפקות במועט, ראויים להערכה ולהערצה!
בעוד בעולם המערבי השאיפה היא להרוויח הרבה כסף ולחיות חיי נוחות ורווחה, הרי לומדי התורה מציבים לנגד עיניהם סולם ערכים אחר • לא כל אחד יכול להיענות לאתגר הזה
המומחים אמרו שצפויה התפוררות. אבל קרה בדיוק הפוך. מה הסוד?
מנין הנכונות של זוגות צעירים לעזוב את המשפחה ואת הסביבה הטבעית המחבקת ולנסוע לקצות עולם? איך גורמים לכל-כך הרבה חסידים מן השורה להתנדב למען הזולת?
היהודי הזה הוא המייצג האותנטי של לומדי התורה ולא צייצנים למיניהם
לכולנו יש הרבה לתקן. השאלה היא מה אנחנו עושים בפועל ואילו ערכים אנחנו מנסים להנחיל • מי הן דמויות המופת שאנחנו מעמידים לנגד עינינו
איך ייתכן שמקרב אנשים מוסריים כל-כך יוצא גל עכור כזה של שנאה?
מי שעומד מהצד לנוכח ההסתה הפרועה הזאת, ובמיוחד מי שתומך בה בגלוי או בסתר, לפחות אל ישלה את עצמו שהוא מוסרי ואוהב אדם • זו גזענות מכוערת לכל דבר ושנאת…
מה גורם לאנשים מוכשרים להקדיש את כל חייהם ללימוד התורה?
מדוע ההשוואה בין לימוד התורה ללימודים אקדמיים, אינה במקומה כלל? למה חשוב ללמוד תורה? • הבנת מקומה של התורה בעם היהודי היא תנאי בסיסי לניהול דיון רציני בשאלות המסעירות כיום…
כך נטמנה בלב רבים ההנחה שחג השבועות זה חג של מוצרי חלב…
עלינו לעשות מאמץ להחדיר בלב העם את מרכזיותו של חג השבועות • מעמד קריאת עשרת הדיברות צריך להיות חוויה רבת משמעות לכל יהודי ולכל ילד יהודי • זו אבן היסוד…
האם אנחנו מעניקים לילדינו את הכלים להילחם במלחמה הזאת?
אחרי מלחמת ששת הימים העולם הערבי הבין שבדרך המלחמה לא יוכל לנו • ואז נפתחה מערכה חדשה – המערכה על התודעה
זה יום הידוע בסגולותיו לישועות על-טבעיות: בואו לחולל יחד נס
ל"ג בעומר קשור במימד הניסי, המיסטי, העל-טבעי. זה יום הידוע בסגולותיו לישועות ניסיות ועל-טבעיות, שכולנו זקוקים להן
‘קיבל בשיניים’: לעיתים גם יהודים שומרי מצוות נופלים בפח הזה
לא להתעמת, לא להשיב 'מלחמה שערה'. לקָרֵב, לנהוג לפנים משורת הדין. לכבד את הזולת גם אם דעתו שונה מדעתנו
הדמוקרטיה אינה בסכנה; זה מה שצריך להדאיג אותנו באמת
מה שצריך להדאיג באמת הוא הצד היהודי של המדינה. מה קורה לערכים היהודיים? באיזו מידה מוטמעת הזהות היהודית בלב הנוער?
הסיפור שלנו במבט מלמעלה: סערות היום-יום מול הקיום היהודי הנצחי
וכי יש בכוחנו לקלוט את משמעותן של שלושת-אלפים ושלוש-מאות שנה? ממלכות קמו ונפלו, העולם השתנה פעמים אין-ספור! • לפנינו מצטייר מסע ארוך ומפותל, שמתקדם לעבר נקודת הסיום שלו
לשבת יחד סביב השולחן: לחפש ולהביא גם את ‘הבן החמישי’
כמו משה רבנו, שהלך לחפש את השה האובד שנטש את העדר, כך עסק הרבי בחיפוש הנשמות היהודיות היקרות שתעו בדרכי החיים
להישאר נקיים: להשיב אהבה על שנאה, מילה טובה על מילים קשות
יש פיתוי גדול להיסחף בתוך הנחשול הגואה של רגשות שליליים • אך התוצאה תהיה שכולנו נחיה בתוך ביצה עכורה של רוע ושנאה, חרפות ונאצות
הכי עצוב שקרה: איבדנו את היכולת לדבר, להקשיב, לראות גוונים
כאשר יש רצון טוב ונכונות להבין את מה שכואב לזולת, העולם מפסיק להצטייר בחלוקה קיצונית בין שחור ללבן, בין בוני המדינה למחריביה
כן, אחים אנחנו: כואב הלב לראות את מפלס הקיטוב והשנאה מטפס
הנטייה הטבעית היא לשפוט בני-אדם על-פי התנהגותם, מעשיהם, השקפותיהם וכדומה • החסידות מלמדת אותנו להסתכל פנימה
רגע הסרת התחפושת: אולי אנחנו מתחפשים כל השנה ולא רק בפורים
פעמים רבות ראינו ברגעים של אמת איך כל ה'תחפושות' נושרות ברגע. תכונות מופלאות נחשפו פתאום • פורים מזכיר לנו את הצורך בהסרת ה'תחפושות'
הקב”ה לא נמצא רק בבית הכנסת. חיי הקודש אינם מוגבלים לשבת
בחוגים מסוימים הייתה שגורה בעבר האמרה "היֵה יהודי באוהלך ואדם בצאתך" • היהדות דוחה לחלוטין גישה זו. האמונה היהודית לא נועדה לבית הפרטי ולבית הכנסת בלבד
למה דווקא מצוות שבין אדם לחברו משקפות את יראת-השמיים
עניינים שבין אדם לחברו, גם כשהאדם יודע שהתורה קובעת הלכות ברורות, השכל האנושי מנסה להתערב ולמצוא צידוקים ואמתלות • התורה קובעת שאסור לדבר לשון הרע, אבל היצר מסביר שהסיפור העסיסי…
אין אגוזים בקצה הרחוב: כשחוזרים על סיסמאות השקר שוב ושוב
לא נוח לאדם להסיק שאישים מכובדים משקרים לו ומוליכים אותו שולל • הוא אומר בליבו שאם צועקים חזק כל-כך, נראה שזו האמת