מנחם ברוד
היהדות קובעת גבולות: יש מחיר מופקע להצלת שבוי מידי שוביו?
בראייה לאחור, האם יש בר-דעת הסבור שהיה נכון לשחרר את הארכי-רוצח סינוואר מהכלא ועימו עוד מאות מרצחים?
יש שטועים בהבנת מושג השמחה. היא לא קלות ראש אלא עניין רציני
כאשר יש שני חודשי אדר, יש לנו למעשה שישים יום של אדר, וכל עניין שלילי ומצער 'מתבטל בשישים'
אפילו ידידינו מגבירים הלחץ לעצור את מיטוט חמאס. מה המסקנה?
בכמה וכמה מערכות בעבר עצרו אותנו בדיוק בנקודה הקריטית, כשהיינו במרחק נגיעה מהניצחון • אסור שזה יקרה עכשיו, אחרי כל הקרבנות היקרים שהקרבנו במלחמה זו
סיסמאות מופקרות: ומה על דמם של 190 חללינו שנפלו ברצוע?!
מתחולל כאן היפוך יוצרות מושלם: אויבינו מאמצים אסטרטגיה ארוכת טווח, ואילו בנו ניכרים עצבנות וקוצר רוח שקשה להסבירם
כיום עוד חוגים מאמצים את הדרך, אך ראוי לזכור את מחוללי המהפכה
כיום הגישה הזאת נראית טבעית, אבל זה אופייה של מהפכה, שבסופה הדברים שחוללה נעשים מובנים מאליהם • מנהיגים שהטמיעו דרך ראייה אחרת
האם זה מוסרי להשאיר את ילדי עזה ברצועה לחיות חיי משטמה?
כל מי שאינו כבול בקונספצייה מעוּותת יסכים שהוצאת האוכלוסייה הזאת מהרצועה, ומתן אפשרות לפתוח בחיים חדשים במקומות אחרים בעולם – הם הצלה בעבורה
תלמידי הישיבות והאברכים צריכים להרגיש כובד האחריות על שכמם
בשעה שעשרות אלפים מטובי בנינו מסכנים את חייהם בפועל בלחימה קשה ומרובת סכנות – כולנו צריכים להתנהג אחרת
במה אני יכול לתרום לסילוק הרוח הרעה של הפלגנות וביצור האחדות?
זה מתחיל בהתנהלות האישית. בשיח עם חברים לעבודה, שכנים, ידידים ומכרים • לא להיגרר לשיח מפלג. לא להתפתות ליצר הדוחף אותנו להטיח מילים קשות ביהודי שני, ויהיו הנסיבות אשר יהיו
אל לנו לקנא במקבלי ההחלטות. אבל בטח אין להכביד עליהם עוד יותר
אי-אפשר לבוא אל המשפחות בטענות כלשהן. הן זועקות את כאבן • אבל עם כל הכאב וההזדהות, מקבלי ההחלטות חייבים לשקול שיקולים קרים, המביאים בחשבון את האינטרס הרחב של עם ישראל…
היו תקופות שיהודים וערבים חיו בשלום, אבל תאוות הרצח גברה
עם ישראל הוכיח שוב ושוב את יכולתו לקום ולהתאושש ולצמוח מן האפר • אחרי כל מכה ושבר התעוררו מחדש כוחות הבניין והריפוי
בעם ישראל אין עצמאות פיזית בלי עצמאות רוחנית. הן תלויות זו בזו
הזעזוע שטלטל את כולנו בשמחת תורה עורר בבת אחת את הנקודה היהודית שאולי הייתה רדומה • המוני יהודים גילו את יהדותם
לסגל לעצמנו מבט פנימי על הדברים ולא לראות את התמונה החיצונית בלבד
למראה הנשים והילדים החטופים החוזרים הביתה בריאים ושלמים ברובם – מתפרצת מהלב תפילת ההודיה לקב"ה 'פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי'
ללחוץ במקומות הנכונים: זו הדרך שחמאס ישחרר אותם בתנאים שלנו
לחץ פנימי על ממשלת ישראל, להסכים לקבל את תכתיבי ארגוני הטרור - עלול להשיג את ההפך • המחבלים יכולים להסיק ממנו כי כדאי להם להקשיח עמדותיהם, להעלות עוד ועוד תביעות…
למה חשוב כל-כך שמובילי המלחמה מזכירים שם שמיים בהצהרותיהם
עכשיו כולנו מבינים ומרגישים את מהות המאבק • שונאי ישראל נלחמים בעצם הקיום היהודי, והתגובה שלנו היא הנפת נס האמונה
חייבים להיות מאוחדים וממוקדים במשימה החיונית: השמדה טוטאלית
ככל שמתקדמת הפעולה הקרקעית ועניבת החנק של כוחותינו מתהדקת סביב צווארם של המרצחים, נראה יותר ויותר את העולם מתגייס להצלתם
נקרא לילד בשמו, ובלי מילים יפות: רוצים לשחרר חופשי אלפי מרצחים
לצד התפכחות מהחלומות באספמיה, יש מי שעדיין ממשיכים בקמפיין • האחריות לכלל הציבור מחייבת לדחות רעיונות מופקרים
עם ישראל בתפארתו: היו שסברו שמסירת הנפש דעכה, שהדור מפונק
אנחנו רואים את מסירת הנפש היהודית בכל עוצמתה, ואת האמונה והביטחון בבורא העולם • זו עת שבה כולנו נדרשים לתשובה ולהתחזקות רוחנית
נתפלל שעכשיו כבר הכול מבינים שלא ניתן להתפשר על חצי עבודה
בחסדי שמיים הצלחנו להפוך את הקערה על פיה ולחסל את הפולשים • עכשיו צריך להתחזק באמונה ולסיים את הלחימה בהכרעה מוחלטת
אגרוף מלוכד למיגור הרשע: להפסיק מייד את ההתכתשויות והעימותים
ליבנו עם המשפחות הכואבות. כולנו מאוחדים עכשיו במאבק הנחוש נגד האויב • הפעם חייבים להכריע סופית, וזה הזמן להתחזק גם בעוצמה הרוחנית
קחו שמחה לכל השנה: היממה הזו היא המעיין שממנו נובע שפע שמחה
השאלה אם תהיה אדם שמח אינה קבועה מראש. היא בידך • אתה, בהתנהגותך ובגישתך לחיים, קובע אם תהיה אדם שמח או לא
למה, בעצם, אנחנו צריכים לצרף גם את הערבה שאין בה שום מעלה?
אפשר להעריך יהודי בשל מעלותיו, חוכמתו, מידותיו הטובות. אין זו אהבת ישראל אמיתית • האחדות נבחנת בהתייחסות לערבה דווקא
פתאום רואים מי אנחנו: האם כשחילוני צם ביום כיפור זו צביעות?
ביום הכיפורים אנחנו משילים מעלינו את כיסויי השקר ומתחברים לְמה שהננו באמת • היום הזה מעיר את נקודת היהדות שבלב כל יהודי
יש הזדמנות פז לבקש את משאלות ליבנו. האם לא ננצל את ההזדמנות?
אנחנו צריכים לפעול ולהשתדל, אבל הקב"ה הוא הקובע אם נראה הצלחה במעשי ידינו • לכן חשובות כל-כך תפילותינו בימים הנוראים
להתחבר למה שחשוב לנו באמת: מה אנחנו רוצים להשיג בעולם הזה?
שבעים-שמונים שנות חייו של האדם חולפות ביעף, ומגיע רגע שהוא שואל את עצמו את השאלות האמיתיות על תכלית החיים