האם ניתן לתבוע גורמים המבזים ומשפילים את הציבור החרדי?

בתקופה האחרונה שברו  דברי ההשמצה והביזוי כנגד הציבור החרדי שיאים חדשים. לא, לא מדובר רק בתנועות ובארגונים הממומנים על ידי גורמים זרים, לא מדובר גם בתנועות פוליטיות שרצונן לקושש קולות בציבור הישראלי.

מדובר על פרופסורים ומגישים בתוכניות רדיו וטלוויזיה, אשר מרגישים חופשי לשחרר את חרצובות לשונם.

כך, לדוגמה, מגישה בערוץ 12 בשם גלית גוטמן אמרה בשידור ביום שישי: “החרדים מוצצים לנו את הדם וחולבים אותנו”. כך ממש. גם פרופסורים לא נמנעים מחגיגת “חופש הביטוי”  הנה פרופסור אסא כשר תוקף ואומר: “אי אפשר לסבול את הטפילות החרדית”.

השאלה אותה נרצה לברר היא: האם אני אתה או כל אדם אחר יכולים לתבוע את אותה מגישה, שדרן  או פרופסור ודומיהם, על עוולת לשון הרע?

נקדים ונאמר כי חוק איסור לשון הרע קובע איסור פרסום העלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם. היה ואדם עובר על איסור זה בכוונה לפגוע – אזי ניתן לתבוע מאותו אדם פיצוי על סכום של כ-156,000 שקלים.

נציין, כי לפני שנים רבות, שולמית אלוני, רן כהן ותנועת רץ – הגלגול הקודם של סיעת מרצ –  תבעו את עיתון ‘המחנה החרדי’ בשל עילה דומה. לטענתם, בעיתון כינו אותם “אנטישמים” וכיו”ב ביטויים.

ואכן, העיתון נאלץ לשלם כ-75,000 שקלים.

בהערת אגב אומר, כי השופטת בתיק, רות אור, כתבה בפסק דינה: “הצדקה לפרסום כזה יש רק נגד מי שהוא נגד כלל היהודים בתור יהודים. בוודאי לא עולה על הדעת כי יהודי, שאיננו מסכים לדעותיו, אמונותיו, או התנהגותו של יהודי אחר – יכונה בשמות גנאי כוללים אלה.”

עולה אם כן השאלה, מדוע לא תוגש תביעת לשון הרע כנגד כל אלה המפרסמים את דברי הבלע שלהם כנגד הציבור החרדי באין פוצה פה ומצפצף?

התשובה היא כי חוק איסור לשון הרע מסייג וקובע, כי עוולת לשון הרע מקימה פיצוי רק כאשר הפרסום מכוון כנגד אנשים ספציפיים הניתנים לזיהוי. לשון הרע על חבר בני אדם או על ציבור כלשהו לא מקים עילה אזרחית ולא ניתן לקבל בגינה פיצוי.

אמנם, היועץ המשפטי לממשלה יכול להגיש כתב אישום כנגד אותו מפרסם לשון הרע.

אך האם אי פעם המדינה הגישה כתב אישום כנגד אדם שפרסם לשון הרע על הציבור החרדי? למיטב ידיעתי התשובה שלילית. למעט מקרה אחד בו המשטרה פתחה בחקירה כנגד אדם שהסית והשמיץ את הציבור החרדי, אך היועץ המשפטי לממשלה הזדרז לסגור את התיק “מחוסר עניין לציבור”.

אין ספק שמדובר בלאקונה חמורה בחוק. לאקונה המאפשרת את מחול השדים ואת ציד המכשפות שאנו רואים פעם אחר פעם.

חשוב להזכיר כי בשנת 2013 הגיש חבר הכנסת ישראל אייכלר הצעה לתיקון חוק לשון הרע האומרת כי גם ביזוי של קבוצה יכלל בחוק וזאת מתוך מטרה להילחם בתופעת הכפשת הציבור החרדי וציבור המתיישבים ביהודה ושומרון.

אך  בשנת 2013 “ברית האחים” שלטה במדינה וכצפוי הצעת החוק נדחתה.

ערב הקמת הממשלה הנוכחית, ח”כים שונים הבטיחו לתקן את חוק איסור לשון הרע ולכלול בתוכו גם ביזוי והשפלה של הציבור החרדי. אך נכון להיום ההצעה הכה חשובה הזאת טרם נדונה.

אולי האש שבוערת בתקשורת והשנאה שבוערת ברחוב, תזרז את המחוקקים לתקן את חוק לשון הרע כך שניתן יהיה לפגוע בכיסם של אותם מפרסמים ושדרנים, מתוך אמונה כי רק פתיחת הכיס לתשלום פיצוי, יסתום את הפה מלומר דברי ביזוי.