ונעבור לפרסומות • מויש פריד סוקר את הפרסומות שעשו לו את השבוע

אז מה היה לנו? 200 מעלות חום, 400 אחוזי לחות והרבה מודעות מרעננות • מויש פריד מחלק לייקים, עובר לפינת "היה לנו חם, אז לא התאמצנו...", וחותם עם פינת "עפתי על עצמי"
מויש פריד
2
כ"ב אב התשע"ד / 18.08.2014 01:07

אז מה היה לנו?

200 מעלות חום, 400 אחוזי לחות והרבה מודעות מרעננות.

נתחיל בפינת ה’לייק’ למודעות שאהבתי.

■

הפירסומת החדשה של קציצות הוד לבן עושה את זה נכון, ולפי החוקים הבלתי כתובים של פרסום בפרינט.

• הויז’אל מגרה ומזמין.

• הכותרת מדוייקת להפליא. מצד אחד אומרים שהקציצות הן ביתיות ולא מתועשות, מצד שני גורמים לאמא להבין, שצריך כאן את הטאצ’ שלה. כל אמא רוצה לחוש שהיא נותנת לילדיה אוכל מזין, ביתי ולא ממוסחר ומתועש, והכותרת המלווה בויז’ואל הנכון יוצרת בדיוק את התחושה הזו.

• תמונת המוצר – לא גדולה מדי, לא קטנה מדי.

• העיצוב – נקי ויפה.

לייק!

ונעבור לפרסומות 2

■

את הלייק השני אני מעניק למודעה של דלתות פנדור.

כשיש למוצר נקודת חוזקה מספיק טובה, אין צורך ביותר מזה. אפילו לא תמונת המוצר עצמו.

המודעה הנקיה, שגם הויז’ואל מדגים בצורה עדינה את החוזקה שאותה מביאים בפרסומת (החלונות החומים – דירות עם פנדור והשחורים ללא פנדור), פשוט אומרת את נקודת החוזקה. יותר מזה לא
צריך.

לייק!

ונעבור לפרסומות 2

 

■

והלייק השלישי (מה לעשות, קמתי על הצד החיובי) הוא בעיקר לכותרת של מודעת עצמלה. כותרת שבאה ללמד אותנו שילד ישראלי הוא ילד ישראלי. ושהשבדים ירכיבו לעצמם את המיטות!

זו בעצם החכמה של כותרת טובה, קולעת, מעבירה את המסר (המיטות ה”שבדיות” פחות איכותיות), ואפילו מעלה חיוך.

לייק!

ונעבור לפרסומות 2

 

■

ועכשיו לפינת “היה לנו חם, אז לא התאמצנו…”

במשרדי הפרסום החרדיים תמיד צוחקים על כך שבפרסום הכללי, החילוני, כשאין ויז’ואל מתאים, אז תמיד אפשר לשים תמונה של דוגמנית, לא משנה מה המוצר או השרות.

אז גם למגזר החרדי יש פתרון כולל, נשק יום הדין – שולחן השבת!

כשהקריאייטיב מתקשה (או מתעצל, רחמנא לצלן) תמיד אפשר לשים תמונה של שולחן שבת, התמונה הקלאסית עם חלה, יין וכל טוב (ויותר טוב גם “לטבל” באיזו אמירה יידישאית).

חבל. במיוחד כשיש לכם קונספט של “המתקינים קבעו…” אלא אם הזמנתם את המתקין לארוחת שבת.

ואני אומר, תדליקו מזגן ותתחילו לחשוב…

ונעבור לפרסומות 2

■

מי שמכיר אותי יודע שהשפה העברית יקרה לליבי.

אז איך אומרים, מזרן או מזרון?

ובכן, נתחיל בזה שאכן מזרן היא המילה הנכונה (ורצוי לעבוד עוד 10 שניות לפני שמפרסמים מודעה ולבדוק ולהגיה).

אבל אם כבר טועים, תטעו עד הסוף! אין יותר מעצבן ממודעה לא עקבית, פעם מזרון, פעם מזרן…

ואם כבר מעצבן, אז איך קשור זר פרחים למזרנים? עדיף היה כבר שולחן שבת…

ונעבור לפרסומות 2

 

■

ולסיום – פינת “עפתי על עצמי”.

וזה מה שנקרא – ללא מילים…

ונעבור לפרסומות 2

 

■ הכותב הוא בעלים בחברת אקסטרא – חברה לשיווק, קידום מכירות והפקת אירועים במגזר החרדי [email protected]

תגיות

,
הדפס כתבה

כתבות שאולי יעניינו אותך

2 תגובות

הוסף תגובה חדשה
    מי שמכיר אותי יודע שהשפה העברית יקרה לליבי.
    18/08/2014 10:26
    אבשלום קור-אלמגור

  1. כשאני קורא פוסט מלא שגיאות כתיב,תחביר ופיסוק,
    אני מבין, שאמנם העברית יקרה ללבו, אך הוא כמו ילד המשחק במכונה מופלאה ואין לו מושג איך משתמשים בה.

    תגובה
    • ישראל   03/09/2014 21:57

      כל כך יקרה שחבל להשתמש בה…

      תגובה