עושים שiק במחנה יהודה • מי אבא של שבת?

שבת פרשת נשא. אני מכיר את רובנו כקוראים שניים מקרא ואחד תרגום. השבת הייתה הפרשה הכי ארוכה בתורה, מה שמסביר את מיעוט האנשים שהגיעו לשוק. ככל הנראה כולם עדיין היו עסוקים בקריאתם.

  אבא של שבת • בשעה 12:00 בצהריים, הילדים חוזרים מהגנים, אני מתארגן ללכת לשוק. נתקל באמרת חב”ד, המככבת על כל הכרזות ברחוב: ‘כל אחד גדול מספיק לבוא לשמוע עשרת הדברות’ – ומולי חולף לו אחד קטנצ’יק שכבר רוצה להיות גדול מספיק כדי להיות אבא, אבא של שבת.

  לייק לחרדים 10 • בכניסה לשוק, מול מאפיית חבה, תחת שמשיה המצילה מפני החום הנורא ששרר בירושלים, סוג של שרב 35.5 מעלות בצל, הם יושבים מדברים על השבוע החולף. הוא מצלם אותנו, מודיע אחד היושבים, ויד נשלפת: לייק במרכז השולחן. “זה לחרדים10 שיצלם”.

  אבא של שבת 2 • הקניות לשוק ביום שישי הפכו מזמן לחווייה של אבות ובנים, אבות וילדים. האימא נשארת בבית לנקות ולבשל בראש שקט, והאבות יוצאים לשוק לקניות, ליהנות ולמפגש. ואז מגיעים הפינוקים: אבא, אני רוצה סוכריה.

  שווה זהב • חיים גולד, הזמר והאומן המצליח, מתהלך לו בשוק, מהצד מצלמות עוקבות אחריו. חבורת סינים מפיקים סרטון על השוק. הוא ממש נראה אותנטי לשוק. אני בכלל חושב ששוב הוא מפיק קליפ נוסף לשיר חדש.

  אבא של שבת 3 • הם במרכז השוק, מהעגלה דממה, התינוק נרדם בשעה טובה ומוצלחת. מנהלים דיון סוער. המרחק שלי מהם לא מיטיב עם השמיעה. על מה הם דברו? איני יודע. אבל יצאה תמונה די נחמדה.

  גדול המלבין שיניים • שייק’ה, אחד הבחורים שמעולם לא הפסיק לחייך, איש אשר תורה ועבודה תמיד שמשו אצלו בכתר אחד. שנים שלא התראינו, שמחתי לפגוש אותו. “היום מנהל מכבסה בקטמונים”, הוא עונה לשאלתי במה הוא עוסק. ואני מגיב בחיוך: ‘אה גם אתה עברת להלבין’.

  אבא של שבת 4 • עוגיה מרוקאית של עבאדי בידיו של התינוק, הכרסום מעסיק אותו, והאב מחפש בעיניו את חבריו שהבטיחו לבוא מוקדם. הוא רואה אותי מצלם, עוצר לשנייה ואומר: לפחות התינוק יצא מוצלח. אתם יכולים לדווח לו שעמדנו במשימה בצורה יוצאת מהכלל. ‘שניהם יצאו מוצלח’.

  זמן המתנה • האבטיח ענק וכבד. הוא מנסה כל רגע להחליף תנוחה. זה קצת כבד לו. אני שואל אותו אם הוא רוצה לעבור את הכביש או שהוא זקוק לעזרה, והוא עונה בעיניים מכווצות מהשמש המסנוורת: “לא, אבא כבר בא לאסוף אותי”.

  אבא של שבת 5 • בהמתנה ובסבלנות עם זר פרחים בידיו, המתין בצד חנות שכבר סגרה את שעריה לקראת שבת. היה נראה שהוא מחפש משהו. לאחר התמונה נגשנו לעזור לו. מתברר כי הוא מחכה לאב המשפחה החרדית שייקח אותו. פעם ראשונה שבת אצל חרדים, הוא נורא התרגש, והביא פרחים ויין.

  מנוחה שלימה • שאון השוק נדם, בבת אחת הגעתי לאחת מסמטאות מחנה יהודה. שקט, שלווה פסטורלית, מסעדות הפועלים מתרוקנות, ובצד – במרחק רב מעבר לכביש, החברים כבר קמו לשוב לשוק, והוא עדיין נהנה מהשקט. לא הפרענו. קינאנו בשלווה בה הוא יושב.

  אבא של שבת 6 • בורשטיין, האח של, נעמד לפתע באמצע השוק, מאזין למוזיקת רחוב שעולה מהמנגנים בחלילית וכינור. מסמס לאחיו, אב הכליזמר, אברהם בורשטיין: אח, יש דברים שאסור לפספס בשוק.

  דת ומדינה • שעה ארוכה הם מתווכחים, חייל צעיר מחיל האוויר וחסיד ממאה שערים. השיחה מתנהלת בעברית קלוקלת ומשובשת, בניסיון להבין היכן כל צד ומה היא עמדתו. כשמצלמה צצה ניכרו הבדלי המנטאליות. החסיד סרב להצטלם עם החייל. החייל, לעומתו, ביקש שנשלח לו את התמונה.

  אבא של שבת 7 • בא מהר, קרא האב שצעד במהירות לעבר בנו שהשתרך מאחור. פספסנו את הרכבת, החזיר הבן, כשהוא מנסה להדביק את הפער ההולך וגדל. לא נורא עונה האב, יש תמיד עוד אחת ואחרונה. בא נמהר ונספיק אותה.

  גרעין אחרון • מורנו פיצוחים. השוק מתרוקן במהירות, בחור ישיבה אחרון נישאר בחנות, קונה 50 גרם מכל המבחר שניצב לפניו. המוכר משדלו במתק שפתיים: “בא נעשה את זה זריז יש לי שבת בבית”, והוא מסיים להתלבט, בוחר כמה דברים וקונה במהירות. “שבת שלום”, זועק אחריו המוכר.

  אבא של שבת 8 •  כתב עיתון בקהילה נחמן וייס, אדם שראשו בשמים, פילוסוף חרדי וכתב משכמו ומעלה. אגלה לכם כי הוא גם עורך כאן באתר חרדים10. הוא לא שם לב שאני מצלם בשעה שהסתובב עם רשימה מנייר – מה שאימא ביקשה שיקנה, ולחמניות קלועות קטנות לבנות שלו שאצלו לשבת. אחח איזה אבא.

  שמחה של מצווה • בלבוש אותנטי, היישר מהמושב, ניצב שמחה בלב השוק ועורך קניות. שירי קרליבך שגורים על פיו, ובכל אירוע של שירי קרליבך הוא שם – מקפיץ, מרקד ומשמח. “שיהיה שבת שלום, יהודים יקרים”, קרא בחיוך מיוחד השמור רק לו – לעברנו, כשראה שצלמנו. שבת שלום אחלנו, והמשכנו הלאה.

  אבא של שבת 9 • אל תבכה, אבא כבר חוזר, כך הילד הגדול. פינת השוק ניצב, שומר על עגלתו של אחיו. יחד ממתינים לאבא שהולך ושב, ומוסיף סביבם עוד שקיות של קניות לשבת. הילד נרגע ומשחק – ושניהם ממתינים לאבא.

  מזל טוב • שבת בר מצווה. הם כבר לבושים במיטב מחלצותיהם, נרגשים, הוריהם מחוץ לחנות ולהם נתנו כמה עשרות שקלים לקניית ממתקים לכל הדודים. “תיקח מהנחשים האדומים”, קורא האח הקטן. והגדול, עונה בשאלה: “את הדולפינים הכחולים לקחת?” זר לא יבין זאת!

  אבא של שבת 10 • מעונב בעניבה אדומה, על גג העולם, מאושר ומטופח, צועד הילד ליד אביו, ומספר לו על מתן תורה. האבא מקשיב, שומע ומתעניין, והילד כולו נהנה מזמן האיכות האישי שמוענק לו. אכן אבא של שבת 10.

  סטטוסים מצייצים • הוא אמן בפני עצמו, אחיו אושיית אינטרנט, ממקימי ‘סטטוסים מצייצים’. הוא מנגן על הלב, ואחיו מנגן במקלדת. שניהם אמנים גדולים, עם חיוך ענק על הפנים, מנגנים ושרים, ה’חבר’ שהולך לצידי מבקש מהם לנגן קטע נוסף שוב. אם זה באמת מעניין אותם, זה מופיע כוידאו בכתבה.

  חיים שכאלה • אמש הוא צולם באלי’ס כשהוא מנהל שם משרד אישי ברחובה של מאה שערים, לחלוקת סיגריות ואש. והיום הוא נלכד שוב בעדשה, בקניות בשוק, יחד עם ארוסתו שתחיה, כשחיוך רחב על פניו. חיים זילברשלג, ירושלמי אמיתי, אין מקום שהוא לא נמצא בו.

  כניסת שבת • בואו של האברך מבשר למוכרים כי בעוד 20 דקות צפירת השבת תהדהד באוויר. הוויכוחים הקבועים לא נגמרים, והקונים האחרונים קונים במהירות. מידי פעם עוצר אותו אחד מהשוק ושואל שאלות הלכתיות. ככה זה שאתה שנים מכריז על כניסת השבת.

  תצלם! תפרסם • למי אתה מצלם? שאלו אלו שבתמונות. עניתי: מיועד לאתר חרדי, שמביא כל שבוע את הוויית השוק. יש לכם אינטרנט? אחרי שאישרתי את העבודות, הם בקשו להצטלם. “יש לנו הרבה חברים חרדים”, מזהים אותם? דווחו להם.

  לרוכב ערבות חזק וברוך • הזמר הפייטן משה חבושה התחדש השבוע באופניים חשמליות. מה יותר אטרקטיבי מזה? מגיעים לכל מקום במהירות האור, בלי פקקים, והנה הפעם הוא הופיע בשוק. תוך כדי שאני מצלם, חולף בחור עם אופניים רגילות, שאומר לי: “רק אופניים חשמליות אתה מצלם?” לך תסביר לו שהאישיו זה משה חבושה, האיש שקולו זימר לפני מרן הגר”ע יוסף זצ”ל.

  מחווה לקובי הרשברג • יש לי חבר, אמן צלם איכותי. השבוע הוא פגש אותי והתלונן: ‘בעושים שוק שלך, האבטיחים שצלמת מטושטשים בתנועה כשהם נזרקים באוויר. זה נראה לך יפה ואמנותי להגיש ככה תמונות?’ הרהרתי בדבר, והפעם לכבודו החלטתי להביא תמונה של יהודי הממתין לאבטיח, אבל בלי שהאבטיח יזרק באוויר ויהיה מטושטש. מקווה שזה יספק את האומנות שלו.

  לקראת שבת • רגעים אחרונים בשוק, אני בדרך לרכב, מוזיקה מתנגנת בשוק. חלק עדיין רוקדים לקבל את השבת מתוך שמחה, ויש כאלו שקבלו כבר את השבת בשמחה, והם שמחים ומאושרים. ואיך אפשר בלי דוכן התפילין של חב”ד. בתמונות: מניח התפילין האחרון לשבוע זה.

  הוכחת קניה • הפעם הוא לבד. כבר כמה שבועות שהוא מגיע עם כל המשפחה בהרכב מלא לשוק. הפעם הוא נלכד לבד בעדשה. חסר לנו החיוך שלו. למה אתה עצוב? אני שואל והוא מחייך. אני כאן, אבל לבד. תצלם שיראו שהייתי גם כאן. ואני עונה לו: אם לא באה איתך רעייתך לשוק, לפחות שתראה שעשית את הקניות נאמנה ולא בילית.

  כניסת השבת • מידי שבוע בשבועות האחרונים אני מצלם את המרפסת שבתמונה. פעם אחת ישבו כאן זוג מבוגר שקראו ‘יתד נאמן’. פעם אחת ישבה כאן רק הגברת המבוגרת וקראה תהילים. השבוע כבר חכיתי לצלם, אך המתינו לי שני כיסאות בודדים. פתאום הם היו חסרים לי. מקווה שבשבוע הבא נראה אותם שוב בריאים ושלמים.

  אבא של שבת 11 • דקות לפני שבת, אני ממהר הביתה. והנה ח”כ אורי מקלב הגיע לעשות את השבת עם בני משפחתו בסנהדריה. ככל הנראה, יגיע גם לבדוק האם במוצ”ש עמדו אגד בהבטחתם ולא גבו תשלום מהנוסעים מהכותל הביתה.