The secret of "Income Tax was already here""

June Green
August 25, 2016   
I went crazy: What do they want from the IRS, and what does the IRS want from all the falafel shops in the area? • Years later, I got up for prayer at the Western Wall. I had never gotten up so early • And then I cracked the secret
Photo: 
No featured image found.
""This is our closure. No falafel today. The income tax was already here..."" That was the most annoying sentence I could hear, when I came to buy a falafel dish at 7 pm, at one of the stalls on HaNeviim Street.
לשאול מה "מס הכנסה", ואיך זה שכל יום, כמו שעון, הם באים דווקא לפלאפל ברחוב הנביאים לא העזתי לשאול. רק המשכתי להאריך את צעדי עד הפלאפל של 'מעוז', שעדיין היה פתוח, ואכלתי מנה על רגל אחת. לפעמים הלכתי לרחוב הושע, ושם - בפלאפל של התימני - הייתי מזמין מנה, אבל תוך כדי ההכנה הוא כבר היה מזרז אותנו: "לכו לאכול וללכת כי מס הכנסה כבר מגיע". ואני השתגעתי: מה הם רוצים ממס הכנסה, ומה מס הכנסה רוצה מכל חנויות הפלאפל באזור? באחת הפעמים, כשכבר ישבתי לאכול מוקדם, אחרי שחזרתי מהכותל, שתיתי את הגזוז שלי לאט, מתענג עליו, ועל כל ביס בפיתה שמתי כמות טחינה כזו שיכלה להטביע את שכם. ואז שמעתי את דני צועק לעובדים: "חברים יש עוד פיתות? או שכל מה שיש בשקית זה למס הכנסה..." כעת סקרנותי גברה. החלטתי להמתין ולראות את מס הכנסה הזה. דקות ארוכות לאחר מכן ניגש אלי הנער שמנקה את השולחנות ושאל: "אתה מסיים את המנה או שנותנים את זה למס הכנסה?" כעת לא ויתרתי. אמרתי שאני אוכל את המנה עד תומה, ונשארתי לעמוד בחלל הצר בין הדלפק לקיר.

לפתע נכנס אדם כפוף גב, זקן לבן מעטר את פניו, סל של פעם פעם בידיו, חיוך רחב על פניו, והא מביט בעובדים ואומר להם במנגינה תימנית עסיסית:"תתנו לי מס הכנסה. ולא תתנו להם לעולם מס הכנסה". בתוך דקות, כל שאריות הפיתות והכדורים נארזו בשקית יפה - שהוגשה לידו. נתתי את הביס האחרון, בירכתי, ורצתי אחריו. וכך בצעידה איטית קבועה ומדודה, הוא הלך חנות-חנות, אסף את שיירי הלחם, הפיתות, הבאגטים והלחמניות, כשבכל חנות הוא אומר רק משפט אחד: "תתנו לי מס הכנסה, ולא תתנו להם לעולם מס הכנסה". כעת התחלתי להבין את חלקו הראשון של המשפט הכי מעצבן ביקום. כשנגשתי לשאול אותו על כך, הוא חייך ואמר לי: "אתה רוצה לתת לי שקל למס הכנסה? או שאתה מעדיף שהם ייקחו ממך שני שקלים". נתתי לו את שלושת וחצי השקלים האחרונים שהיו בכיסי, אמרתי לעצמי שאלך ברגל ולא אסע הפעם הביתה באוטובוס. אבל הוא שמר על שתיקה, חייך ואמר תודה.

One morning, years later, I woke up early to pray at the Western Wall. I had never woken up so early. After the prayer, when I went out to the upper plaza, I saw him standing with the basket. I was shocked. I couldn't believe he was still alive. Hundreds of pigeons were flying around him and he was standing, breaking bread for them and feeding them with all sorts of goodies. Not a single pigeon was afraid of him, and he, smiling, scattered it from side to side until he finished everything that was in the basket, and whispered: "ומשביע לכל חי רצון, שיהיה לכולם פרנסה טובה". המתנתי בצד, מאושר על הסוד שפצחתי. ניגשתי אליו אחרי שסיים והחל לצעוד לעבר היציאה מרחבת הכותל, ואמרתי לו בחיוך של אושר: אז לכאן הולך כל המס הכנסה? הוא הביט אלי, חייך, ובעדינות חצי לוחש חצי אומר, במנגינה מוכרת לי מפעם: "תיתן שקל, שלא ייקחו ממך שניים..." נתתי לו את כל מה שהיה לי בכיס. אוותר על המונית, אמרתי לעצמי, אחזור הביתה ברגל.

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram