נתיבות מוכרת לנו, לפחות בתודעה, כעיר של בבאות. עירו של הבבא סאלי זצ"ל. לכותרות היא עולה, בדרך כלל, בעיקר כשנחשפים סיפורי פשע מאורגן משולב עם רבנים, או מלחמות בין חצרות של מקובלים.
אך ביום רגיל, אין מה למצוא שם.
לפני מספר ימים ירדתי דרומה, כדי לקבל את תעודת הפטור שלי ממילואים, לאחר 12 שנות שירות. בדרכי חזרה למרכז הארץ, נכנסתי לנתיבות. אולי אמצא שם משהו מעניין מלבד באבות וקברים, הרהרתי.
After extensive wandering, I arrived at the old Netivot market. There, from the main road, I noticed a shop with a single lamp shining and a crowd around it. I stopped the car and got out to see what it was all about.
After making it through the pile of people standing in line, I found myself standing in front of an old man, who smiled and asked: "What do you want - an egg or mashed potatoes?""
למי שאינו מכיר: יש מאכל המכונה בשפת העם 'בריק'. זהו עלה של בצק דקיק בו מכניסים פירה, קצת פטרוזיליה, ביצה ישר מקליפתה, סוגרים את עלה הבצק, ומכניסים לשמן עמוק לטיגון של כחצי דקה.
מיד לאחר שזה יוצא חם, הביצה התקשתה והחלמון טעים, עסיסי וכייפי. קראנצי עם רכות.
לא אייגע אתכם בפרטים, אך התברר לי כי שמו של הזקן הוא אדם חורי. הוא עלה ארצה לפני עשרות שנים מהעיר ספאקס שבתוניס, ועבד בעשרות עבודות במהלך חייו.
כיום, אחרי שיצא כבר פעמיים לפנסיה, הוא מגיע בערב לחנותו, הכוללת ספסל בודד, חמישה כסאות מדגמים שונים, מחבת לטיגון שמן עמוק ו-300 דפי סיגר - ומתחיל להכין לקהל לקוחתיו את המאכל האהוב עליהם.
את החנות הוא פותח משעה ארבע אחר הצהרים. את העלים מכינה רעייתו, בת גילו בדיוק. היא מכינה בבית והוא מגיע למכור את המאכל האהוב לקהל המורעב. המכירה מתבצעת עד אחרון העלים. לא משנה, הוא אומר, מתי זה מסתיים - אם שעה אחרי הפתיחה או בחצות לילה.
במקום ניתן לקנות בירה או שתיה קלה, המהדרין מוסיפים מעל ה'בריק' גם חריף או אריסה טוניסאית.
אז אם נקלעתם לנתיבות, עשו לעצמכם טובה: לכו תתפנקו בארוחה מהמהמת על רגל אחת, באפס כסף עם טעמים מדהימים. ואל תשכחו למסור לו ד"ש ממני.
[גלריה]