משפחה יהודית הותקפה לפני כשנה בעיר דוד בירושלים, לאחר שהעירה לרכב של ערבים שנסע בפראות במקום. בתגובה תקפו אותם נוסעי הרכב וערבים נוספים ששהו במקום באגרופים, הטיחו את ראשיהם בקיר וריססו אותו בגז פלפל.
לאחר האירוע הגישו בני המשפחה תלונה במשטרה באמצעות עו"ד חיים בלייכר מחוננו. בעקבות הגשת התלונה החליטה הפרקליטות להעביר את התיק לטיפול יחידת התביעות של המשטרה, כך שלא היה ניתן להגיש כתב אישום על עבירות בעלות רקע לאומני.
עו"ד בלייכר פנה לפרקליטות בדרישה לשנות את כתב האישום, אך דרישתו נדחתה.
שניים מהתוקפים נידונו לפני מספר חודשים לריצוי שעות לתועלת הציבור ופיצוי כספי לנפגעים. לאחר הרשעתם הגיש עורך הדין תביעה כנגד התוקפים בסך 160,000 שקלים. בנוסף, הגיש בלייכר בקשה להכרה באירוע כלאומני ובכך לפטור את המשפחה מתשלום אגרת בית משפט.
במכתב ששלח עו"ד בלייכר למשטרה לאחר האירוע, הוא תיאר את התקיפה הקשה אותה חוו בני המשפחה: "מרשיי, שני אחים בגלאי העשרה עמדו יחד עם אמם ברחוב מעלות עיר דוד, לאחר ביקור משפחתי בנקבת השילוח. לפתע הגיח רכב במהירות רבה ממעלה הרחוב, ושעט מטה בצורה פראית ומסוכנת ברחוב הצר בו עמדו מרשיי. מרשיי המבוהלים קראו לעברו בבקשה שיאט בשל הסכנה בנסיעה מהירה שכזו. לתדהמתם, נוכח ההערה הלגיטימית, נעצר הרכב במרכז הכביש, וממנו ירדו נוסעים בני מיעוטים כשהם מתקרבים למרשיי בצורה מאיימת ובכוונת זדון.
"בנוסף החלו להצטרף אליהם מבתי הרחוב נערים נוספים אשר נראה כי חיכו לסיבה על מנת לפגע במרשיי היהודים. הללו תקפו את מרשיי במכות אכזריות, שכללו בין היתר אגרופים לראשם והטחת ראשם בקיר. אימם של הנערים ניסתה לגונן עליהם, אך הללו תקפו גם אותה ללא רחמים. בנוסף תקפו הפורעים את מרשיי בגז פלפל ישירות לפניהם, דבר אשר גרם להם לסבל רב ולכאב".
עו"ד בלייכר: "הגשנו תביעה אזרחית על אירוע חמור של תקיפה אנטישמית לאומנית של יהודים. לצערנו במקרה הזה היה כשל חמור של המדינה בניהול התיק הפלילי בכך שהנאשמים לא הואשמו בעבירות טרור או רקע לאומני ובכך מילטו את הפורעים מענישה ממשית. אנו פועלים בכלים שיש בידנו כדי לנסות לתקן במעט את העוול ולפעול לכך שהם ישלמו מחיר של ממש על מעשיהם הנתעבים".
טבעת זהב משובצת אבן חן נתגלתה לאחרונה בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.
משה ביטון ‘שיחק’ אותה. רוצה גם מסלול להצלחה? • כך מצטרפים
הטבעת עשויה מזהב ומשובצת אבן חן אדומה, ככל הנראה גארנט. בשל היות הזהב מתכת אצילה, נשתמרה הטבעת במצב מצוין, ובמהלך 2,300 השנים שחלפו מאז היתה בשימוש - לא הצטברו עליה שיירי חלודה או פגעי זמן אחרים.
את החפירות מנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, במימון עמותת אלע"ד.
הטבעת המיוחדת התגלתה לאחרונה על ידי תחיה גנגטה, אחת החופרות בעיר דוד, בזמן שסיננה עפר ארכיאולוגי שיצא מתוך החפירה.
"סיננתי את העפר במסננת ופתאום ראיתי משהו נוצץ", היא מספרת. "מיד צעקתי: 'מצאתי טבעת, מצאתי טבעת!' בתוך כמה שניות כולם התקהלו מסביבי וההתלהבות היתה גדולה. זה ממצא מרגש שלא מוצאים בכל יום. תמיד רציתי למצוא תכשיט מזהב, ואני שמחה שהחלום שלי התגשם - ממש שבוע לפני שיצאתי לחופשת לידה".
ד"ר יפתח שלו וריקי זלוט הר-טוב, ממנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "הטבעת קטנה מאוד, והיא מתאימה לזרת של אישה או לאצבע של ילדה או ילד. לפי ד"ר מריון זינדל, הטבעת נוצרה בטכניקת ריקוע של עלי זהב דקים וחתוכים מראש, על גבי בסיס טבעת מתכתית. צורתה אופיינית לאופנה שרווחה בתקופה הפרסית וההלניסטית הקדומה, מסוף המאה ה-4 תחילת המאה ה-3 לפנה"ס והלאה. אז, אנשים החלו להעדיף שיבוצי זהב על פני זהב מעוטר".
[גלריה]
פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב ואפרת בוצר, ממנהלי החפירה, מציינים: "טבעת הזהב שהתגלתה לאחרונה, מצטרפת לעגיל זהב בדמות חיה בעלת קרניים, ולחרוז זהב מעוטר שהתגלו בשנים האחרונות בעיר דוד, אף הם מתוך שכבות הלניסטיות קדומות".
לדבריהם, "הממצאים מחפירות חניון גבעתי מתחילים לצייר תמונה חדשה אודות האופי והמעמד של תושבי ירושלים בתקופה ההלניסטית הקדומה. אם בעבר מצאנו מעט מאד מבנים וממצאים מתקופה זו, ומרבית החוקרים סברו עד עתה שירושלים באותה תקופה היתה עיר קטנה, מוגבלת בשטחה לראש הגבעה הדרומית-מזרחית ("עיר דוד"), ודלה יחסית באמצעיה, הרי שהממצאים החדשים מספרים לנו סיפור חדש: המבנים השונים מתחברים לכדי שכונת מגורים ומעידים על תנופת בניה פרטית וציבורית, ועל התרחבות העיר מערבה. אופי המבנים, וכמובן - תכשיטי הזהב וממצאים נוספים, מלמדים על מצבה הכלכלי הטוב של העיר ומעמד האליטות בה. נראה גם שתושבי העיר היו פתוחים לעולם ההשפעות הסגנוניות ההלניסטיות והאופנה שרווחה באזורים רבים במזרח הים התיכון".
תכשיטי זהב מוכרים מאד מהעולם ההלניסטי - החל מעלייתו לשלטון של אלכסנדר מוקדון. כיבושיו של זה, תרמו להפצה ולהובלה של חומרים ותוצרים יקרי ערך. לעיתים קרובות, התכשיטים עוטרו בדמויות מהמיתולוגיה או בחיות בעלות משמעות סמלית.
הממצא יוצג לציבור בשבוע הבא, בכנס 'תעלומות ירושלמיות', שיזמה רשות העתיקות ופתוח לציבור, לרגל יום ירושלים.
תיבת אבן נדירה בעלת תשעה תאים, המתוארכת לימי בית המקדש השני - לפני כ-2,000 שנה, נחשפת לציבור לראשונה בתצוגה באגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל.
כזה עוד לא היה: התוכנית של שמואל גרינברג בבית שמש נחשפת
הכלי יוצא הדופן בעיצובו, התגלה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סביב חומות ירושלים העתיקה.
צורת התיבה מרובעת, גודלה 30X30 ס"מ, והיא עשויה מאבן גיר רך (קירטון) שעובד במפסלת. היא מחולקת לתשעה תאים רבועים, דומים בגודלם ובנפחם. דפנות החפץ, שהתגלה בחפירות לאורך הרחוב המדורג שבעיר דוד בתוך שכבת חורבן משלהי ימי בית שני, מושחרים - ונראה שהוא נשרף במהלך אירועי המרד הגדול אשר הוביל לחורבן ירושלים.
הכלי בעל תשעת התאים נחשף בתוך שרידי מבנה שניצב לצד הרחוב המדורג, ושימש כחנות.
החוקרים משערים, שהכלי שימש לפעילות מסחרית ולהצגה של סחורות בכמות קטנה ומדודה.
מנהלי החפירה, ד"ר יובל ברוך וארי לוי מרשות העתיקות: "בחפירות הרחוב המדורג, שבו התגלה המגש, נמצאו גם חפצים רבים נוספים המעידים על הפעילות המסחרית התוססת שהתרחשה לאורכו. בין היתר, התגלו כלי אגירה מחרס וכלי זכוכית, מתקני ייצור ניידים ונייחים, מתקני בישול, כלים למדידה של נפחים, מטבעות ומשקולות אבן רבות, בערכים שונים, המעידים כולם על פעילות מסחרית של שוק עירוני תוסס שפעל לאורך הרחוב.
"הרחוב, שהיווה את רחובה הראשי של העיר לפני 2000 שנה, שימש את עולי הרגל וחיבר בין בריכת השילוח לבין הר הבית. נראה, אם כך, שגם הכלי בעל התאים קשור לפעילות המסחרית שהתקיימה ברחוב".
המערכת הכלכלית והמסחרית שהתנהלה בירושלים של ימי הבית השני הייתה דומה באופייה לזו שהתרחשה בשאר הערים בעולם הרומי. הייתה זו כלכלה שהתבססה על ייצור מקומי של מוצרי צריכה ומכירתם בשווקים, לצד יבוא של מוצרים אחרים, חלקם אף אקזוטיים.
בתוך כך, היו גם היבטים מיוחדים למסחר בירושלים, והדבר מתבטא במיוחד בהקפדה היתרה של תושבי העיר ופרנסיה על דיני טומאה וטהרה. על כך, אף נקבעה האמרה "פרצה טהרה בישראל". בין הממצאים הארכיאולוגיים המובהקים שמייצגים את התופעה, בולטים כלים עשויים באבן, שאלפים מהם התגלו בחפירות ברחבי העיר הקדומה ובסביבותיה.
[גלריה]
הסיבות לשימוש בכלים עשויים אבן הן הלכתיות, ונעוצות בכך שאבן, בניגוד לכלים עשויים חרס ומתכת, איננה מקבלת טומאה. בשל כך, אף ניתן היה להשתמש בכלי האבן לאורך זמן ובמחזוריות. "נראה, אם כך, שתיבת האבן בעלת התאים מעיר דוד, קשורה גם היא במידה כזו או אחרת לכלכלה הירושלמית הייחודית, זו שהתנהלה בצילו של בית המקדש ותחת ההקפדה על הלכות טומאה וטהרה. בשל כך, אף ניתן להתייחס אליו כאל ממצא ירושלמי מובהק", אומרים לוי וד"ר ברוך.
אך למה שימש הכלי בעל התאים?
שברים של חפץ דומה התגלו לפני כ-50 שנה על ידי הארכיאולוג נחמן אביגד בחפירות הרובע היהודי, וכונו על ידו בהומור "קערת פיצוחים". כינוי זה, "נדבק" לחפץ, ומאז הוא משמש גם חלק מהחוקרים העוסקים בנושא. מאז התגלו שברים נוספים של טיפוס כלי זה, כולם בירושלים, ובמיוחד בחפירות עיר דוד, אך זה שהתגלה לאחרונה, הוא הדוגמה השלמה היחידה המוכרת במחקר הארכיאולוגי. ובכל זאת, בשלב זה של המחקר, התשובה לחידת החפץ ולמה הוא שימש, נותרה עדיין ללא מענה.
דודי מבורך, אוצר בכיר באגף לארכיאולוגיה במוזיאון ישראל: "התיבה נמצאה שבורה לחלקים רבים כשחלקים ממנה חסרים. השברים הועברו למעבדת שימור החפצים במוזיאון ישראל, שם עברו שימור ושיחזור בידיו האמונות של ויקטור עוזיאל - זו אחת מההתמחויות של מעבדות השימור שלנו, שיודעות לקבל ממצאים שבורים הישר מן השטח ולהעביר אותם מ"מצב חפירה למצב תצוגה". הצבנו את התיבה בתצוגת הקבע שלנו, ביחד עם קבוצת ממצאים מרהיבים מבתי הפאר של ירושלים משלהי ימי הבית השני – תמשיחי קירות צבעוניים, נברשות וכלים מפוארים מאבן חרס ומתכת – אתם מוזמנים לבוא לראותם".
ד"ש מאנטיוכוס אפיפנס: העדות הקדומה ביותר עד כה לשימוש ברעפי קרמיקה בארץ ישראל, נחשפה בעיר דוד שבגן הלאומי סביב חומות ירושלים.
היה לכם ‘חופשי חודשי’ בתוקף כשפרצה המלחמה? זה מה שתקבלו
מדובר ב-16 שברי רעפים מהתקופה ההלניסטית - המאה ה-2 לפסה"נ, שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, בחפירות חניון גבעתי הממומנות על ידי עמותת אלע"ד (אל עיר דוד).
החוקרים ד"ר יפתח שלו ופיליפ ווקוסבוביץ מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב: "מפתיע איך תגלית קטנה פותחת צוהר לעולם שלם ועצום של מחקר".
התגלית, המתוארכת לימיו של אנטיוכוס הרביעי - הצורר מסיפורי חג החנוכה, תוצג לראשונה ביום שני הקרוב בכנס "בימים ההם – בזמן הזה: החשמונאים באים", של רשות העתיקות.
רעפי הקרמיקה הומצאו ביוון כבר במאה ה-7 לפני הספירה. עמידותם וחסינותם למים ולאש קנו להם מוניטין חיובי, והבטיחו את התפשטותם המהירה לאזורים שכנים. למרות זאת, 500 שנה חלפו מאז המצאתם ועד שהגיעו הרעפים לארץ ישראל.
למעשה, מי שהביא אותם לארץ היה לא אחר מאשר אנטיוכוס הרביעי 'אפיפנס'.
"נציגיו של המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי, שמלך על אזורים נרחבים מסוריה ועד אזור פרס, הביאו איתם ממרכז השלטון שבסוריה את הידע והמסורת הדרושים לבניית גגות רעפים", אומרים החוקרים.
על פי המסופר בספרי המקבים, בשנת 168 לפסה"נ ערך אנטיוכוס מסע צבאי לירושלים, שהוביל לפרוץ מרד המכבים. על-מנת לבסס את שלטונו בעיר, הקים אנטיוכוס מצודה רבת עוצמה, שכונתה "החקרא".
חיילי המצודה הוסיפו לשלוט בעיר גם לאחר טיהור בית המקדש, ולפי התיאורים בספרי המקבים ובכתביו של יוסף בן-מתתיהו, המצודה מיררה את חיי התושבים בעיר ובבית המקדש. למרות התיאורים הרבים של המצודה במקורות, מיקומה המדויק בתוך העיר נותר כחידה שעדיין נתונה לוויכוח במחקר.
ד"ר איילה זילברשטיין מרשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב: "הממצאים שמתגלים בשנים האחרונות בעיר דוד פתחו את הדיון מחדש, ומחזקים את זיהויה של המצודה דווקא בגבעת עיר דוד. גילויים של הרעפים ההלניסטיים, מהווה חיזוק נוסף מכיוון חדש לזיהויה של נוכחות הלניסטית בעלת מסורות בנייה זרות בעיר דוד.
"המשך המחקר על רעפים רבים נוספים שהתגלו על-ידי משלחת בן-עמי וצ'חנובץ עשוי לשפוך אור נוסף על סוגיה זו. העובדה שהרעפים נדירים מאוד באזורנו בתקופה זו, וכי הם זרים למסורת הבנייה המקומית, מרמזת על הבאתם על-ידי גורמי השלטון הזרים לצורך קירוי חלקים ממגדל או מבנה שהשתייך לאותה מצודה מפורסמת".
[גלריה]
ד"ר פיליפ ווקסבוביץ מרשות העתיקות: "עד היום הכרנו מעט מאד עדויות פיסיות לנוכחות של היוונים (הסלאוקים) בירושלים. הרעפים החדשים שגילינו בעיר דוד, מחברים אותנו באופן מוחשי לסיפור חנוכה ולנוכחות היוונית במרחב. זה מאוד מרגש, מכיוון שאחרי כ-2,200 שנה מאז התרחשות אירועי חנוכה בירושלים, אנחנו נפגשים 'פנים אל פנים' עם השלטון היווני ועם אנטיוכוס הרביעי".
ד"ר ווקוסבוביץ מסביר: "תנאי האקלים וכמות המשקעים הנמוכה בישראל, בנוסף לסיבות אחרות, אינן מצדיקות שימוש ברעפי גג, אבל אנטיוכוס בוחר בכל זאת להשתמש ברעפים, כנראה מסיבה הצהרתית ותרבותית: חשוב לו להנכיח את התרבות החומרית היוונית בארץ ישראל - במרחק קצר מהמקדש - והשימוש ברעפים הוא חלק ממאמץ זה.
"לכן, לא במקרה, מיד עם נפילת השלטון היווני ועליית החשמונאים, נעלמים הרעפים מירושלים עד בואו של הכובש החדש - הרומאים".
עו"ד חיים בלייכר פנה במכתב לפרקליטות מחוז ירושלים בבקשה כי הפרקליטות תשיב לידיה תיק חקירה של תקיפת משפחה יהודית בידי ערבים בעיר דוד בירושלים לפני כשבוע.
רוכשים באמצעות כרטיס אשראי? כך תבטחו עצמכם מפני גניבות!
בני המשפחה העירו לרכב של ערבים שנסע בפראות במקום. בתגובה תקפו אותם נוסעי הרכב וערבים נוספים ששהו במקום באגרופים, הטיחו את ראשיהם בקיר וריססו בגז פלפל.
חמישה תוקפים נעצרו, אך הפרקליטות העבירה את תיק החקירה ליחידת התביעות של המשטרה אשר אינה מוסמכת להגיש כתב אישום בגין טרור או מניע גזעני.
במכתבו מתאר עו"ד בלייכר את התקיפה שחוו בני המשפחה: "מרשיי, שני אחים בגלאי העשרה, עמדו יחד עם אמם ברחוב מעלות עיר דוד, לאחר ביקור משפחתי בנקבת השילוח. לפתע הגיח רכב במהירות רבה ממעלה הרחוב, ושעט מטה בצורה פראית ומסוכנת ברחוב הצר בו עמדו מרשיי. מרשיי המבוהלים קראו לעברו בבקשה שיאט בשל הסכנה בנסיעה מהירה שכזו. לתדהמתם, נוכח ההערה הלגיטימית, נעצר הרכב במרכז הכביש, וממנו ירדו נוסעים בני מיעוטים כשהם מתקרבים למרשיי בצורה מאיימת ובכוונת זדון.
"בנוסף החלו להצטרף אליהם מבתי הרחוב נערים נוספים, אשר נראה כי חיכו לסיבה על מנת לפגע במרשיי היהודים. הללו תקפו את מרשיי במכות אכזריות, שכללו בין היתר אגרופים לראשם והטחת ראשם בקיר. אימם של הנערים ניסתה לגונן עליהם, אך הללו תקפו גם אותה ללא רחמים. בנוסף תקפו הפורעים את מרשיי בגז פלפל ישירות לפניהם, דבר אשר גרם להם לסבל רב ולכאב".
בלייכר מספר במכתבו כיצד תחילה טופל תיק החקירה בפרקליטות, שם ניתן להגיש כתב אישום על האירוע בנסיבות לאומניות, אולם אז הועבר למשטרה, דבר המונע זאת: "לפי מערכת מנ"ע נעצרו חמשה מחבלים אשר השתתפו בלינץ'. כמו כן התיק הועלה על ידי משטרת ישראל לפרקליטות לשם הגשה בגין תקיפה ממניע גזעני. באופן תמוה ובלתי סביר, התיק הועבר מאתכם לתביעה המשטרתית מה שמונע אפשרות להאשמת המחבלים במעשה טרור ממניע גזעני".
בלייכר מדגיש את חשיבות הטיפול כנגד הפורעים הערבים והגדרת האירוע כלאומני: "מדובר באירוע טרור חמור ביותר של תקיפה בנסיבות מחמירות אחר ונעשתה בצוותא, וממניע גזעני. במקום האירוע יש היסטוריה של עשרות ומאות תקיפות לאומניות וטרוריסטיות של יהודים בידי ערבים השוהים ברחוב זה. הפורעים הארורים שם מחפשים כל הזדמנות כדי לפגוע ביהודים בשל מוצאם היהודי.
"האירוע התחיל כביכול בשל הערה לרכב שנסע בפרעות לעבר מרשיי, אך התכנסות מהירה של פורעים רבים לשם עשיית לינץ', ואשר המכנה המשותף של כל בפורעים שהם ערבים שונאי יהודים, מעידה כאלף עדים על כוונות אנטישמיות גזעניות לאומניות הרוחשות שם כל העת בקרב אותם פורעים.
"אכזריות המעשים כלפי מרשיי והשתתפות ההמונית במעשים מעידה גם על הכוונה האנטישמית לאומנית גזענית אשר מניעה את מעשי הפורעים. אבקש למשוך את התיק חזרה לטיפול הפרקליטות לאלתר, ולפעול בהקדם לשם הגשת כתבי אישום בשל מעשי טרור ומעשים ממניע גזעני, תוך החזקת המחבלים במעצר".
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף הגיע אתמול (שלישי), יחד עם צוות לשכתו ומנהלים בכירים במשרדו, לסיור עבודה ב'עיר דוד' בירושלים, בהזמנת מחדש ההתיישבות במקום וחתן פרס ישראל, דודל'ה בארי, מנכ"ל עמותת אלע"ד.
רוצה להיכנס אל רבי שימען ביום הילולא? כאן תרכוש את הכרטיס
"לאחר שסיימתי את השירות הצבאי כמסתערב ביחידת 'דובדבן' לפני כשלושים שנה, לקחתי את משימת גאולת המקום כפרויקט חיי", סיפר בארי לשר גולדקנופף, "כאן זו ירושלים הקדומה בתקופת דוד המלך, פה צעדו עולי הרגלים".
מנכ"ל עמותת אלע"ד סיפר לשר השיכון על תהליך גאולת הבתים המורכב, סיורי התלמידים במקום שבאים לחפור ולמצוא עתיקות, וביקורם של כ-50 אלף חיילים בשנה, שבאים גם לשבתות במקום ודרכם מתחברים לתנ"ך.
השר גולדקנופף התרגש לראות עותק של חותם עתיק שנמצא בחפירות באתר עם הכיתוב 'דכה ליה', ששימש כחותמת לשמן הטהור בזמן בית המקדש, וממצאים ארכיאולוגים נדירים שמראים על הקשר ההיסטורי של העם היהודי למקום מדורי דורות.
יו"ר יהדות התורה שוחח עם תלמידים שהגיעו במיוחד מצרפת ובאו לחוות בעצמם את שלמדו בשיעורי התנ"ך בביה"ס. גולדקנופף בחן את התלמידים במסכת הנלמדת בימים אלו בביה"ס והביע בפני המורים את התפעלותו מרמת ידיעותיהם.
השר שמח לשמוע ממנהלי האתר על 'כולל ש"ס' הפועל במקום כבר במשך מספר שנים.
שילה אדלר, ראש מנהל ההתיישבות במשרד השיכון ומנהל אגף האבטחה מיכה מארש, הציגו בפני השר את מוקד האבטחה החדיש, שממומן על ידי משרד השיכון ואחראי על אבטחת הבתים ובתי הכנסת במקום, המאובזר בטכנולוגיות מתקדמות ובמערך מצלמות משוכלל, הפרוס ברחבי 'עיר דוד'.
השר קיבל סקירה מקיפה ממנהל המוקד על דרכי האבטחה של עשרות משפחות המתגוררות במקום ומאובטחות על ידי 110 מאבטחים מתוך כ-300 הפועלים בירושלים הקדומה במזרח העיר בשת"פ עם כוחות הביטחון ובמימון משרד הבינוי והשיכון.
בישיבת עבודה שהתקיימה בסיום הסיור, בישר השר גולדקנופף לנוכחים, על כך שפעל במסגרת התקציב הקרוב להגדיל את תקציב האבטחה עבור התושבים הגרים במקום ובשאר רחבי ירושלים הקדומה.
כמו כן ציין שר הבינוי והשיכון שיבחן את הרחבת השמירה במקום על ידי משרדו במקום הכפילות הקיימת כיום.
ראשי האתר הודו לשר על עמידתו האיתנה לצד האתר ההיסטורי החשוב והתושבים המתגוררים במקום, והזמינו אותו לבוא לסיור מורחב יחד עם בני משפחתו.
[גלריה]
התרגשות רבה אחזה את מסדרונות המרכז הרפואי שערי צדק: קצין הצנחנים סגן נדב, שרק לפני מספר שבועות נפצע קשה מאוד בפיגוע - ואף הגיע לקריסת מערכות, משתחרר מחר מהמרכז הרפואי שערי צדק כשהוא עומד על רגליו.
נדב בן ה-22, קצין קבע ביחידת צנחנים בצה"ל, יצא עם משפחתו לטיול בבוקר שבת לפני כששה שבועות, כאשר מחבל בן 13 פתח באש לעברו ולעבר משפחתו. על אף פציעתו הקשה, הקצין השיב אש ונטרל את המחבל.
הוא פונה לשערי צדק באורח קשה כשהוא סובל מפציעות ירי קשות בחזהו, יחד עם אביו שנפצע באורח קל.
עם הגיעו ליחידת הטראומה בוצעו פעולות לייצוב מצבו ומספר פרוצדורות מורכבות להצלת הריאות במחלקה לכירורגית לב חזה. בשל הפציעה הקשה והמורכבת, מצבו של נדב החמיר והחל בתהליך של קריסת מערכות.
נדב חובר למכשיר אקמו שמחליף את הפעילות הלבבית ובמשך כל הזמן היה תחת השגחה קפדנית של צוות רב-תחומי.
בהתגייסות רב צוותית שכללה את צוותי יחידת הטראומה בראשות ד"ר אלון שורץ, המחלקה לכירורגיית לב חזה בראשות ד"ר דני פינק, המחלקה לנוירולוגיה בראשות ד"ר רוני אייכל, המחלקה לטיפול נמרץ נוירו בראשות ד"ר סטפן מאוסבך, היחידה לטיפול נמרץ כללי בראשות פרופ' פיליפ לוין, המחלקה לכירורגיה בראשות פרופ' פתחיה רייסמן, צוותי הסיעוד הרבים במחלקות שטיפלו מסביב לשעון בנדב, צוות השירות הסוציאלי, טכנולוגיות הנשמה, אנשי מערך הפסיכולוגיה, פיזיותרפיה וכלל רופאי המחלקות - שהעניקו טיפול מורכב ואינטנסיבי שנתן את אותותיו והביא לשיפור משמעותי ומהיר במצבו.
במפגש מיוחד עם הצוותים שנלחמו על חייו, שיתף נדב בתחושותיו וביקש להודות לכל מי שהתפלל להחלמתו ולצוותים בשערי צדק. "נמסר לי שמצבי היה קשה מאד ותודה לאל שאני כאן עמכם, במעמד המיוחד והמרגש הזה. אני ומשפחתי אסירי תודה לכל הצוותים של בית החולים 'שערי צדק' שטיפלו בי במסירות עצומה.
"ברצוננו להכיר תודה מעומק הלב, לכל מי שטיפל בי ודאג לי ולבני משפחתי. תהילה לאל, אני יוצא מכאן מחר לשיקום בבית החולים 'תל השומר' ומקווה מאד לחזור בקרוב ממש לשירות בגדוד שלי, גדוד 202 בחטיבת הצנחנים ולהמשיך לעמוד בראש חיילי האהובים והיקרים, לכל משימה שנדרש".
הצוותים הנרגשים בשערי צדק ברכו את נדב ובני משפחתו וסיפרו על הרגעים המאתגרים: "משפחתו של נדב לימדה אותנו שיעור על אנושיות וצניעות ונדב לימד אותנו שיעור בגבורה. נדב עבר הליך טיפול ארוך ומורכב, לאורך האשפוז הוא עבר מספר פרוצדורות מורכבות ומצילות חיים. כלל הצוותים לא הפסיקו להילחם לרגע, גם כשלעיתים נדמה היה שמצבו הרפואי של נדב לא יוסיף להשתפר ואף הדרדר לשלב של קריסת מערכות כללית.
"לראות את נדב עומד על רגליו ויוצא מכאן להמשך שיקום - זהו נס אמיתי שמרגש אותנו ואת כל הצוותים שלקחו חלק בטיפול המאתגר. אנו מאחלים לנדב בריאות והצלחה רבה בהמשך הדרך".
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי לנוער כתב אישום נגד קטין, תושב העיר כבן 13, שניסה לרצוח בני משפחה בעלי חזות יהודית בעיר דוד לפני כשלושה שבועות.
על פי כתב האישום, המחבל החליט לבצע פיגוע טרור רצחני נגד יהודים ולשם כך צפה בסרטונים ולמד כיצד לתפעל אקדח ולבצע ירי.
בשבת, לפני כשלושה שבועות, לקח המחבל נשק ושתי מחסניות שהשאיר אחיו בתוך שקית שחורה בפח אשפה במחסן הבית - ונסע לאזור עיר דוד, בניסיון לאתר הולכי רגל יהודים לשם ביצוע פיגוע.
כשהגיע המחבל לעיר דוד הבחין בבני משפחה בעלי חזות יהודית שצעדו ברחוב, אז דרך הנאשם את האקדח, כיוון אותו לעבר בני המשפחה והחל לירות לעברם מספר יריות.
כתוצאה ממעשיו של המחבל נורו שניים מבני המשפחה ופונו לבית החולים לטיפול רפואי.
כתב האישום מייחס למחבל ביצוע עבירות של מעשה טרור של ניסיון לרצח, פעולה או עסקה בנשק למטרות טרור ונשיאה והובלת נשק ואביזר נשק.
בפיגוע נפצע קשה נדב, קצין צה"ל בן 22 מחטיבת הצנחנים, ואביו, בן 47, נפצע באורח בינוני. הקצין מאושפז עדיין ואילו אביו התאושש והשתחרר מבית החולים.
הקצין שנפצע הספיק לבצע ירי לעבר המחבל, כדי לנטרל אותו ולמנוע פיגוע קשה הרבה יותר.
חרוז מיוחד עשוי זהב טהור בן יותר מ-1600 שנה, נחשף במסגרת פרויקט סינון העפר בחוויה הארכיאולוגית שבגן לאומי עמק צורים. החרוז, שמקורו בעפר שהוצא ממבנה רומי מפואר בחפירות דרך עולי הרגל בעיר דוד, נוצר בטכניקה ייחודית שהצריכה מלאכת יד עדינה, במסגרתה הודבקו עשרות כדוריות זעירות יחדיו בצורת טבעת, כדי ליצור חרוז קטן.
מי שמצאה את חרוז הזהב היא הלל פיידמן בת ה-18 מבני עי"ש, שמתנדבת כבת שרות לאומי בפרויקט הסינון הארכאולוגי.
"שפכתי את הדלי למסננת והתחלתי לשטוף את החומר שהגיע מחפירות עיר דוד", מתארת פיידמן את רגע הגילוי. "ואז, אני רואה בפינה של המסננת משהו נוצץ, שונה, שאני לא רואה בדרך כלל. מיד ניגשתי לארכאולוג והוא אישר שמצאתי חרוז זהב. כולם פה מאד התרגשו".
ד"ר אמיר גולני, מומחה לתכשיטנות עתיקה ברשות העתיקות: "במשך כל שנותיי בארכאולוגיה, מצאתי זהב אולי פעם או פעמיים, אז לגלות תכשיט זהב - זה דבר מאד מאד מיוחד".
הוא ציין כי החרוז, ששרד את כל פגעי הזמן, היווה, כנראה, רק חלק קטן משרשרת או מצמיד שכללו חרוזים נוספים. "מי שיכל להרשות לעצמו פריט כזה עשוי זהב - היה אדם אמיד, בעל אמצעים".
שלמה גרינברג וארי לוי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "החרוז הגיע ממבנה מפואר, שאורכו לפחות 25 מטרים. המבנה נבנה בסגנון בנייה שמאפיין מבני פאר. על עושרם של יושבי המבנה מעידים ממצאים נוספים שהתגלו בתוכו, כמו כלי חרס מיובאים ורצפת פסיפס מעוטרת".
החוקרים מציינים, כי ייתכן שהחרוז נוצר בתקופה קדומה יותר לתקופתו של המבנה שבתוכו הוא התגלה, ואולם סביר להניח כי האנשים שחיו במבנה, השתמשו בחרוז אשר יתכן והלך לאיבוד בטעות כאשר נפרמה השרשרת.
הממצא בעל חשיבות מיוחדת הן בשל נדירותם של פריטי זהב בחפירות ארכאולוגיות, והן מכיוון שחרוזים בסגנון זה אינם נפוצים, בשל הטכניקה הייחודית והמורכבת ליצירתם.
מקורה של הטכניקה הוא, ככל הנראה, באזור מסופוטמיה, שם הייתה ידועה לפחות החל מאמצע האלף ה-3 לפני הספירה (לפני ימי הבית הראשון).
"העניין המסקרן ביותר בחרוז הוא שיטת הייצור המורכבת והייחודית שלו", מסביר ד"ר גולני. "נדרשה הבנה טובה של החומרים ותכונותיהם ושליטה על החום, זאת - כדי לגרום מצד אחד להלחמה של הכדורים הזעירים אחד לשני, אך יחד עם זאת, למנוע מצב של חימום יתר, שעלול להביא להתכה מחדש של הזהב כולו".
לדבריו, "רק אומן מקצועי היה יכול לייצר חרוז שכזה וזו עוד סיבה לערך הרב שיש לממצא".
השימוש בטכניקה הייחודית שהגיעה מחוץ לארץ ישראל, כמו גם השימוש בזהב ליצירת חרוז זה, מלמדים על עושרו של מי שהחזיק בו. ייתכן גם כי החרוז נוצר באזור אחר והתגלגל לעיר דוד בשל קשרי המסחר הענפים בין ירושלים ואזורים אחרים באותה התקופה.
השערה נוספת היא שהחרוז ניתן במתנה למישהו מיושבי ירושלים, וייתכן גם שבשל ייחודיותו, החרוז הועבר במשפחה מדור לדור בירושה.
חרוזים דומים התגלו בעבר במערות קבורה מלפני 2500 שנה (סוף ימי הבית הראשון) בכתף הינום שליד עיר דוד, במהלך חפירות שניהל במקום הארכיאולוג פרופ' גבריאל ברקאי ואולם אז היו אלה חרוזים עשויים מכסף. עד כה, רק כמה עשרות בודדות של חרוזים מזהב התגלו בארץ ישראל.
הלילה (רביעי) חלה הרעה במצבו של קצין צה"ל בן ה-22, שנפצע באורח קשה בפיגוע הירי בעיר דוד, בשבת לפני כשבועיים.
ממשפחת הקצין נמסר: "הלילה חלה הרעה במצבו של נדב ולצערנו מצבו מורכב יותר. אנו מבקשים מכל מי שיכול להתפלל בבקשה לרפואת נדב חיים בן אירית חיה בתוך שאר חולי ישראל. מצפים ומייחלים לבשר בשורות טובות"
הקצין, המשרת בחטיבת הצנחנים, היה בחופשת שבת כאשר נקלע עם בני משפחתו לפיגוע. למרות פגיעתו הקשה מירי המחבל, הקצין פעל בקור רוח, חתר למגע ירה ופגע במחבל.
רק לאחר מכן פונה לקבלת טיפול רפואי בבית חולים.
המחבל, נער בן 13 תושב סילואן, לקח את הנשק עמו ביצע את הפיגוע מביתו ועלה על אוטובוס לכיוון הזירה, שם ארב מאחורי רכב חונה והמתין ליהודים. בסביבות השעה 10:42 פתח בירי אל קבוצת יהודים שצעדה ברחוב. שניים מהקבוצה לעברם ירה נשאו נשק ברישיון, ונטרלו אותו.
הוא פונה בהכרה מלאה מהזירה.
לאחר הפיגוע, פרסם מפקד גדוד 202 בחטיבת הצנחנים, בו משרת הקצין שנפצע בתפקיד מפקד צוות, מכתב לחיילי הגדוד ושיבח אותו: "נ' פעל בחדות ומקצועיות, חתר למגע עד לנטרול המחבל ובגבורתו מנע פיגוע קשה. הוא פעל כמצופה ממנו וברוח הגדוד - חתירה למגע עד לנטרול האויב, ובגופו הגן על סביבתו וזאת תוך כדי שהוא פצוע".
הפיגוע בעיר דוד: במצבו של סגן נדב, קצין הצנחנים בן ה-22 שנפצע קשה מירי המחבל בן ה-13 בשבת - חלה החמרה.
משפחתו מקיימת הערב תפילה לרפואתו ברחבת הכותל.
סגן נדב שנטרל את המחבל שביצע את פיגוע הירי משרת כמפקד צוות בגדוד 202 של הצנחנים. הוא מאושפז ביחידה לטיפול נמרץ לב-חזה במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, כשהוא מורדם ומונשם.
בבית החולים שערי צדק אמרו כי הוא נמצא בסכנת חיים, אך היא "אינה מיידית".
הוריו עדכנו הערב כי מצבו מורכב משחשבו בתחילה, וקראו להתפלל לרפואתו.
"משפחה וחברים, אנחנו מודים לכולם על התפילות והחיבוק החם", נכתב בהודעה שהופצה. "היום התברר שהמצב של נדב מורכב יותר ממה שחשבנו. בשלב זה אנחנו נכנסים לתקופה של בירורים מעמיקים והמשמעות היא שתקופת השיקום של נדב תהיה ממושכת יותר ממה שציפינו ושצריך להרבות בתפילה. אנחנו למודי ניסיון ובטוחים שה' יעזור. נבקש ביומיים הקרובים אם ניתן להמעיט בביקורים ובעזרת ה' ישועת ה' כהרף עין".
התפללו לרפואת נדב חיים בן אירית חיה.
הממשלה החליטה היום (ראשון) פה אחד, לאטום את בית המחבל בן ה-13 שביצע את הפיגוע בשבת בעיר דוד בירושלים.
מדובר בהנחיה חד פעמית שהתקבלה ביוזמת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.
היועץ המשפטי אמר בישיבת הממשלה: "מדובר בשינוי מדיניות - הורסים ואוטמים רק בתי מחבלים שהרגו. אבל יש תקדים לאטימת בית של מחבל שפצע".
לפי הנחיית היועץ המשפטי, אם אכן יהיה מדובר בשינוי מדיניות ולא במקרה פרטני, ידרשו לקבל חוות דעת מקיפה ועבודת מטה בנושא.
במקביל, תקיים הממשלה דיון נרחב על המדיניות ותקבע קריטריונים בענייניהם של מחבלים שלא ביצעו רצח.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, כחלק מהדיון בממשלה, הביא מספר הנחיות:
1. מנחה את השב"כ להביא באופן מיידי חוו"ד בעניין ביצוע צעדים מרתיעים נוספים כלפי בני משפחות מחבלים שהביעו תמיכה בטרור.
2. מבקש ממ"מ שר הפנים והיועמ"שית לממשלה להגיש הצעת חוק ממשלתית לעניין שלילת תושבות ואזרחות ממחבלים, והרחקתם לשטחי הרשת הפלסטינית.
3. מבקש משר העבודה והיועמ"שית לממשלה להכין תזכיר חוק למתן אפשרות לפטר באופן מיידי עובדים שתמכו בטרור, ללא צורך בשימוע.
4. הממשלה תומכת במתן פטור מחובת הנחה לכל הצעת חוק שעוסקת בנושאים אלו, של חיזוק ההרתעה בדרך של פגיעה בסביבה הקרובה של המחבלים.
השר לביטחון לאומי בן גביר: ''זהו עוד צעד חשוב במגוון הצעדים שננקוט נגד הטרור, לחיזוק המשילות והגברת ההרתעה. במקביל להצעות החשובות שעלו היום בממשלה לשלילת זכויות למחבלים ומשפחותיהם חשוב שנעשה צעדים אופרטיביים ומידיים ושינוי המדיניות של אטימת הבית גם למי שלא רצח הוא אחד מהם''.
רשות העתיקות ועמותת אלע"ד (אל עיר דוד) שמחות לבשר על פתיחת פרויקט חפירות בריכת השילוח הקדומה בירושלים.
בריכת השילוח, הממוקמת בחלקה הדרומי של עיר דוד, בשטחו של הגן הלאומי סובב חומות ירושלים, היא אתר ארכיאולוגי והיסטורי בעל חשיבות לאומית ובינלאומית.
הבריכה נבנתה לראשונה כחלק ממערכת המים של ירושלים במאה ה-8 לפני הספירה, בתקופת המלך חזקיהו, כפי שמתואר בספר מלכים ב' (פרק כ' פס' כ'): "וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ, וְכָל-גְּבוּרָתוֹ, וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה, וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה: הֲלֹא-הֵם כְּתוּבִים, עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים--לְמַלְכֵי יְהוּדָה".
הבריכה ריכזה את מי מעיין הגיחון שתועלו אליה דרך נקבת השילוח, והיא היוותה את אחד האזורים החשובים ביותר בירושלים כבר החל מימי הבית הראשון. בשל חשיבותה, שופצה והורחבה בריכת השילוח בשלהי ימי הבית השני. סביר להניח שהיא שימשה בתקופה זו את עולי הרגל הרבים שהגיעו מרחבי הארץ והעולם לירושלים, כמקווה טהרה טרם עלייתם לבית המקדש.
לאורך השנים נקשרו מסורות רבות עם בריכת השילוח, וכבר החל משלהי המאה ה-19, היא היוותה מוקד משיכה למשלחות חפירה מרחבי העולם: בשנות התשעים של המאה ה-19 הגיעה למקום קבוצת ארכיאולוגים בריטית-אמריקאית בראשות פרדריק ג'ונס בליס וארצ'יבלד קמפל דיקי, וחשפה כמה מהמדרגות של בריכת השילוח, ובסוף שנות ה-60 של המאה הקודמת חפרה במקום הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון.
כמה עשרות מטרים מן הבריכה התגלתה לפני כ-140 שנה כתובת השילוח המפורסמת, המתארת את תהליך חציבת נקבת השילוח והובלת מי מעיין הגיחון אל בריכת השילוח.
[גלריה]
בשנת 2004, במהלך עבודות תשתית שקיימה חברת הגיחון במקום, נחשפו מחדש כמה ממדרגות הבריכה. בעקבות כך, פתחה רשות העתיקות בחפירה מסודרת בניהולם של פרופ' רוני רייך ואלי שוקרון. במסגרת החפירה, נחשפה הפאה הצפונית של בריכת השילוח וחלק קטן מן הפאה המזרחית שלה. הפאות בנויות כמדרגות, עליהן יכלו אנשים לשבת ולטבול במים.
על פי ההערכות, לבריכה מספר שלבים. בשיא תפארתה, גודלה של הבריכה היה כ-5 דונם, והיא היתה מצופה בבניית אבן מרשימה. במסגרת החפירה החדשה תתאפשר לראשונה חשיפתה המלאה של בריכת השילוח על ידי רשות העתיקות בחפירה ארכאולוגית מסודרת.
בשלב ראשון יוכלו המבקרים לתצפת על החפירות הארכיאולוגיות, ובמהלך החודשים הקרובים תיפתח בריכת השילוח לתנועת מבקרים מהארץ ומהעולם כחלק ממסלול הליכה שיחל בדרום עיר דוד ויסתיים למרגלות הכותל המערבי.
נהג הסעות ערבי תועד מרסס כתובות גרפיטי על מכוניות בשכונת עיר דוד בירושלים, מכוניות שהתבררו כשייכות ליהודים בלבד.
מדוע חשוב לשתף פעולה עם מפקד האוכלוסין השביעי של ישראל?
הנהג ריסס את הכתובות תוך כדי נסיעה, כשהוא מוציא את ידו מחלון הנהג.
עו"ד בלכייר מ'חוננו', המייצג את בעלי הרכבים שניזוקו, פנה לתחנת משטרת שלם בדרישה להחמיר עם הנהג, עקב הנזק שנגרם לרכבים.
בפנייתו ציין עו"ד בלייכר את תיעוד האירוע הנמצא בידי המשטרה, וטען כי יש בו כדי להבטיח את כוונותיו הלאומניות של הנהג לפגוע ברכוש יהודי בלבד.
במכתבו, תיאר עו"ד בלייכר את האירוע: "לפני כחודש, על הכביש סמוך לעיר דוד, החל נהג מיניבוס, בן מיעוטים, לרסס בצבע חלונות של שלושה רכבים חונים בבעלות יהודית, תוך כדי נהיגה ברכבו. האירוע צולם והחשוד נלכד".
לדבריו, ניתן להצביע על כוונתו של המזיק: "מאחר והחשוד ריסס דווקא רכבים בבעלות יהודית, ללא כל סיבה או התגרות, ונמנע מלרסס רכבים של בני מיעוטים אשר חנו בסמוך, ניתן להניח בוודאות שהמעשה נעשה על רקע גזעני לאומני. לאור האמור, אבקש לחקור ולהאשים את החשוד בהיזק בזדון ממניע לאומני".
בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בגן הלאומי עיר דוד, התגלתה שכבת חורבן, הכוללת שורת כלים מנותצים ובהם נרות, קנקני אחסון ואגירה וכלי בישול, שהתרסקו בעת שקירות המבנה קרסו עליהם.
רוצה לבדוק באופן עצמאי את רמת הסיכון של משפחתך והקרובים לך?
חשיפה: כל מה שתוכלו לקבל באונ’ העברית כבוגרי החינוך החרדי
ד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "כשחפרנו את המבנה וחשפנו שכבת חורבן מהמאה ה-8 לפני הספירה, הופתענו מאד, כיוון שאנחנו יודעים שירושלים המשיכה להתקיים ברצף עד החורבן הבבלי, שהתרחש כ-200 שנים לאחר מכן.
"שאלנו את עצמנו מה יכול היה לגרום לאותה שכבת חורבן דרמטית שחשפנו. לאחר שבחנו את ממצאי החפירה, ניסינו לבדוק אם יש התייחסות לכך בטקסט המקראי. מעניין, שרעידת האדמה שמופיעה בתנ"ך בספרים עמוס וזכריה, התרחשה באותה התקופה שבה קרס המבנה שחפרנו בעיר דוד.
"השילוב של הממצא בשטח יחד עם התיאור המקראי, הוביל אותנו למסקנה, שרעידת האדמה שפגעה בארץ ישראל בתקופת מלכותו של עוזיהו מלך יהודה, פגעה גם בבירת הממלכה ירושלים".
החוקרים: "רעידת האדמה שאירעה באמצע המאה ה-8 לפסה"נ הייתה כנראה אחת מרעידות האדמה החזקות והמזיקות ביותר בעת העתיקה, ועדויות להתרחשותה התגלו בעבר בחפירות שנערכו במגוון אתרים ברחבי ישראל כגון חצור, גזר, תל עגול, ותל צפית/גת.
מטורף: 5 ימים של כיף ואטרקציות למשפחה ללא הפסקה • כל הפרטים
ללא תנאים ועם מלגות: משתכרים 35,700 שקלים לחודש בממוצע
למה כדאי לצעירים להתחסן נגד הקורונה דווקא ב’בין הזמנים’?
"כעת, החפירות האחרונות שקיימנו בעיר דוד, מצביעות על כך שרעידת האדמה פגעה ככל הנראה גם בירושלים".
לאחר חשיפתם, הועברו כלי החרס המרוסקים למעבדות רשות העתיקות ורופאו מחדש.
ממצאי החפירה והמחקר שנערך על רעידת האדמה יוצגו לקהל הרחב בתחילת חודש ספטמבר, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מגלי"ם שיתקיים בעיר דוד.
[גלריה]
במסגרת חפירות ארכיאולוגיות המתנהלות בגן הלאומי עיר דוד, התגלו שרידים של חומת העיר אשר נבנתה בתקופת הברזל - ימי בית המקדש הראשון בממלכת יהודה, כדי להגן על ירושלים ממזרח.
רוצים לדעת איך הפכתי למנהל עם משכורת פצצה בלי לצאת מהבית?
דואג לילדים שלך? זה מה שבכירי הרופאים ממליצים לעשות כעת
פה תקבל מידע ברור: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?
החפירות מתנהלות בגן הלאומי עיר דוד מטעם רשות העתיקות, בשיתוף עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), כחלק מפיתוח הגן הלאומי.
מנהלי החפירה ד"ר פיליפ ווקוסבוביץ מהמרכז לחקר ירושלים הקדומה וד"ר ג'ו עוזיאל ואורטל כלף מרשות העתיקות: "חומות העיר הגנו על ירושלים מפני מספר מתקפות במהלך שלטונם של מלכי יהודה, עד להגעת הבבלים שהצליחו לפרוץ את החומות ולכבוש את העיר.
"את שרידי ההריסות ניתן לראות בחפירות הארכיאולוגיות, שחשפו במהלך השנים עדויות רבות לחורבן, כולל מבנים שנשרפו על כל תכולתם. עם זאת, לא הכל נהרס, וחלקים של החומות, שעמדו והגנו על העיר לאורך עשרות שנים ויותר, נותרו עומדים עד עצם היום הזה".
הקטע החדש שנחשף מחבר בין שני קטעים שנחפרו בעבר במדרון המזרחי. בשנות ה-60 חשפה הארכיאולוגית הבריטית קת'לין קניון קטע של החומה בחלקו הצפוני של המדרון, ותארכה אותו לימי ממלכת יהודה. כעשור לאחר מכן, חשף הארכיאולוג פרופ' יגאל שילה קטע ארוך של החומה, בחפירות שקיים בחלק הדרומי של המדרון.
במשך השנים עלו טענות, הגורסות כי למרות אופיים המרשים של השרידים, אין לראות בקירות אלו שרידי חומה. עם חשיפתו של הקטע החדש שמחבר בין התגליות מהעבר, נראה כי הוויכוח הוכרע, וכי מדובר באופן חד משמעי בחומה המזרחית של ירושלים הקדומה.
שחזור קטעים שפורקו בעבר במהלך חפירות בתחילת המאה ה-20, מאפשר לעקוב אחרי כמעט 30 מטרים נוספים של החומה ששרדה לגובה של 2.5 מטרים ולרוחב של עד 5 מטרים.
בספר מלכים ב', כ"ה, מופיע תיאור כיבוש העיר על ידי הבבלים: "וְאֶת־חוֹמֹ֥ת יְרוּשָׁלִַ֖ם סָבִ֑יב נָֽתְצוּ֙ כָּל־חֵ֣יל כַּשְׂדִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר רַב־טַבָּחִֽים" (מלכים ב', כה, י'). נראה כי דווקא את הצד המזרחי של החומה לא הצליחו הבבלים לנתץ, יתכן בשל תלילותו החדה של המדרון המזרחי של עיר דוד, המשתפל אל עבר הקדרון בזווית של 30 מעלות.
את ממצאי ההרס והחורבן ניתן לראות במבנה שעמד בצמוד לחומה ונחשף במהלך עונות החפירה הקודמות: בתוך המבנה התגלו שורות של קנקני אגירה, שנשברו בתוך הריסות המבנה כאשר הוא נשרף וקרס. על ידיות הקנקנים מופיעות טביעות "רוזטה" בצורת שושנה, המזוהות עם סוף תקופת ממלכת יהודה.
בסמוך לחומה נחשף חותם טביעה בבלי עשוי אבן ועליו תיאור דמות הניצבת מול סמלים מסוגננים. לא הרחק ממקום מציאת החותם, התגלתה גם בולה (טביעת חותם עשויה חימר) של איש יהודאי בשם "צפנ".
ממצאי החפירה עתידים להיות מוצגים בכנס רשות העתיקות 'חידושים לחקר הארכיאולוגיה של ירושלים וסביבתה' בחודש אוקטובר הקרוב.
נר שמן נדיר, עשוי ברונזה, התגלה ביסודות של מבנה המתוארך לתקופה הרומית - לאחר חורבן בית המקדש השני.
חולמים על כסף שנופל מהשמים? מחר בחצות הלילה הכספת נפתחת
חינם: כמה כסף אתם מפסידים כי אתם לא יודעים מה הזכויות שלכם?
תחלואת הקורונה בירידה, אבל עדיין במקום סגור צריכים מסכה. זוכרים?
הנר המיוחד הוטמן במכוון ביסודות המבנה, ושימש, לדעתם של חוקרי האתר, מנחת יסוד.
"מנחות יסוד, שרווחו בעולם העתיק, נועדו למזל, ולהבטיח את המשך קיומו של המבנה והיושבים בו, והן הוטמנו בדרך כלל מתחת לרצפות של מבנים או ביסודות", מסבירים ד"ר יובל ברוך וארי לוי, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות.
מדובר למעשה בחציו של נר, שניצק לתוך תבנית מפוסלת בצורת חצי פרצוף של דמות גבר מזוקן בעל חזות גרוטסקית. פיית הנר מעוצבת כמעיין חצי סהר, והידית, המשוכה מעלה, מעוצבת בצורה של צמח האקנתוס (קוציץ סורי). העיטור המופיע על גבי הנר מזכיר מוטיב אומנותי רומי שכיח, כשל מסיכת התיאטרון.
לדברי הארכיאולוגים, "נר זה הוא ממצא ייחודי ביותר, וככל הידוע הראשון מסוגו שהתגלה בארץ. ייחודו של החפץ הנוכחי, הינו בכך שמדובר בחצי פרצוף".
החוקרים מתלבטים לגבי משמעות הדבר. ייתכן כי מדובר בעניין פרקטי, של חיבור הנר לחפץ בעל דופן שטוחה או לקיר כמעין מנורת קיר, אבל גם אין לשלול את האפשרות כי מדובר בחפץ ששימש בריטואל טקסי כלשהו.
ארי לוי, מנהל החפירות בשטח מטעם רשות העתיקות: "המבנה שביסודותיו נחשף הנר, נבנה על גבי דרך עולי הרגל משלהי ימי הבית השני. בנייתו של מבנה מסיבי שכזה בתקופה שלאחר חורבן ירושלים היהודית, מלמדת על עוצמת ההתיישבות בגבעת עיר דוד וחשיבותה של הגבעה גם לאחר חורבן הבית. ייתכן שחשיבות המבנה, והצורך לברך את פעילותו במזל על ידי הטמנת מנחת יסוד, נבעה מהקרבה לבריכת השילוח, אשר שימשה גם בתקופה הרומית מקור מרכזי ויחיד של מים חיים בתוך העיר".
[גלריה]
לאחר שנמצא הנר, הוא נמסר לטיפול ולשימור במעבדת המתכת של רשות העתיקות בידיו האמונות של איליה רזניצקי. במהלך הטיפול בנר הנדיר, התגלתה תגלית מרגשת נוספת – בתוך חלל הנר נמצאה פתילת הנר, שנשתמרה באופן נדיר. הפתילה, שהיא כאמור ממצא נדיר ביותר, נמסרה לבדיקה של ד"ר נעמה סוקניק, אוצרת ממצאים אורגניים ברשות העתיקות.
בבדיקה מתחת למיקרוסקופ, זיהתה ד"ר סוקניק כי מדובר בפתילה עשויה פשתן. בהמשך המחקר, יבקשו החוקרים לגלות האם נותרו על הפתיל שרידי שמן, ומכאן ללמוד האם הנר היה בשימוש, ואם כן, באיזה שמן השתמשו כדי להאיר אותו.
ד"ר יובל ברוך מרשות העתיקות: "נרות ברונזה מעוטרים התגלו בכל רחבי האימפריה הרומית. על פי רוב, נרות שכאלה ניצבו על גבי פמוטים מסוגננים או שנתלו בשרשרת. באוספים מוכרים אלפי פריטים של נרות ברונזה, רבים מהם מיוצרים בדמויות מורכבות, המלמדות על החופש האומנותי שאומני המתכת הרומיים לקחו לעצמם. בתוך כך, חצי הנר, ולמעשה חצי הפרצוף, שהתגלה בעיר דוד, הוא חפץ נדיר ביותר, שכמותו מוכרים בודדים בלבד בעולם כולו, והוא הראשון מסוגו שהתגלה בירושלים".
איך התמודדה ירושלים עם החורבן האדיר שהמיט עליה הצבא הבבלי במאה ה-6 לפני הספירה? טביעת חותם כפולה על בולה וחותם חרס המתוארכים, בסבירות גבוהה, לתקופה הפרסית, עשויים לספק מענה לשאלה מעניינת זו.
הממצאים התגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים, והם נמצאו בתוך שטח אשר נוקה וסודר בתוך הריסות של מבנה גדול, שחרב בחורבן הבבלי של ירושלים.
פרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות: "למרות החפירות הרבות שנערכו בירושלים עד היום, הממצאים שנתגלו עד כה מהתקופה הפרסית דלים ביותר, ובשל כך גם חסר מידע על אופייה ומראה של העיר בתקופה זו. מציאתם של הממצאים האלה בהקשר ארכיאולוגי שניתן לתארך בסבירות גבוהה, נדירה מאוד".
טביעות החותם - הבולות - היו פיסות טין קטנות ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מסמכים או מכלים (למשל קנקנים לאכסון תוצרת חקלאית שנאספה כמס) והן נועדו לשמור עליהם סגורים בדרך ליעדם. החפצים עצמם לרוב לא נפתחו או שלא שרדו (בעיקר המכתבים) אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, דווקא השתמרו, והשאירו עדות על קיום מערכות המינהל, ואף על האנשים שעמדו מאחוריהן.
פרופ' גדות וד"ר שלו: "מציאתם של הבולה והחותם בעיר דוד מלמדת שעל אף מצבה הקשה של העיר לאחר החורבן, נעשו מאמצים להשיב את מערכות המינהל לתקינותן, ותושביה המשיכו להשתמש במבנים שחרבו בה".
טביעת החותם הכפולה נתגלתה על פיסת טין גדולה. גודלה של פיסת הטין, כ-4.5 ס"מ, מעיד כי שימשה לסגירת מיכל גדול, אולי קנקן, ולא למכתב.
על הטביעה מופיעה דמותו של אדם היושב על כיסא גדול ולפניו עמוד אחד או שניים. עיצוב התמונה מעיד כי נעשתה בעזרת חותם מטיפוס בבלי. הדמות היא ככל הנראה מלך.
לדברי ד"ר עידו קוך מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת ת"א, בארץ נמצאו רק כ-10 פריטים בסגנון זה במספר מקומות, בהם עין גדי וירושלים, אשר נראה כי היו בשימוש בתקופה הפרסית. בולה נוספת מסגנון זה, אף היא מהקשר של התקופה הפרסית, התגלתה בחפירות שערכה ד״ר אילת מזר בצידה המזרחי של גבעת עיר דוד.
החותם עשוי שבר כלי חרס גדול, מתוצרת מקומית, שעל צידו החיצוני נחרתה מסגרת מעגלית המחולקת לשני מדורים ובהם מספר חריתות ליניאריות. יתכן שהחריתות מייצגות שתי דמויות, ויתכן שמדובר בחותם פסבדו-אפיגרפי (הנושא ציורים שנועדו לדמות לאותיות). בגב החותם ניתן להבחין בשבר, המעיד, אולי, על ידית שהוצמדה שם בעבר. גודלו של החותם, כ-8 ס"מ קוטרו, מעיד ששימש לחתימת חפצים גדולים.
יחד עם פריטים אלה, נמצאו גם ממצאים נוספים, בהם, לדוגמא, שבר כלי בס מעוטר בפרצוף. לדברי החוקרים, "מציאתם של הממצאים החדשים במדרון המערבי של גבעת עיר דוד, מוסיפה מידע רב אודות מבנה העיר בתקופת שיבת ציון, תקופה עליה ידענו עד כה בעיקר מספרי עזרא ונחמיה.
"מיעוט הממצאים מפרק זמן זה הקשה על הבנת מעמד והיקף העיר. הממצאים מהחפירה תחת חניון גבעתי שופכים אור על חידוש מערך המינהל המקומי, במיקום דומה לזה שבו התקיים המינהל גם לפני חורבן בית ראשון, כמאה שנים קודם לכן".
הממצאים יוצגו מחר (רביעי) בכנס 'ימי ירושלים' ה-5 של יד יצחק בן- צבי ורשות העתיקות.. הכנס, שיתקיים בימים ד' ו-ה', יצולם וישודר בשידור חי באתרי האינטרנט של יד יצחק בן-צבי ורשות העתיקות.
נ' וש', שני בחורי ישיבה חסידיים, עלו מטבילה במעין השילוח לכיוון הכותל.
סמוך למרכז המבקרים של 'עיר דוד' עמדה קבוצת בני מיעוטים, אשר החלה לתקוף את הבחורים ולהכותם. למרות מצלמות אבטחה הקיימות באזור ומאבטחים שהיו עדים לתקיפה, נסגר התיק.
כעת, לאחר שעו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו הגיש ערר וביקש לפתוח את החקירה מחדש, נפתח התיק.
הראשון שהותקף על ידי חברי הקבוצה היה נ'. כאשר שאל ש', הבחור אשר בשמו הוגש הערעור על ידי ארגון חוננו, את התוקפים לסיבת תקיפת חברו, רץ לעברו אחד מהפורעים, דחף אותו והדף אותו בעוצמה רבה. לאחר מספר רגעים הצליח נ' להימלט מהפורעים, ורץ להזעיק את עזרתם של מאבטחים ששהו באותה העת בעמדה סמוכה.
גם ש' הצליח להימלט מתוקפיו, תוך שהם מקללים אותו ומחווים לעברו סימנים מגונים. ש' החל לענות להם, אולם חבורת הפורעים הסתערה עליו כאשר אחד הפורעים קופץ באוויר ובועט בעוצמה רבה בבטנו. לאחר מכן פורע נוסף היכה את ש' בפניו ושבר את משקפיו.
לפי הכתוב בערר, המאבטחים שהיו במקום ראו את המתרחש והרחיקו מעט את הפורעים לאחר התקיפה, אך לא נתנו מענה ראוי למתלוננים, אשר נאלצו לברוח לכיוון הכותל ולהזעיק את המשטרה.
כוח המשטרה שהגיע למקום חקר את המאבטחים שאמרו בעדותם, לאחר שלא נמצאו חשודים נמלטים מהמקום, כי "מדובר במשפחה שגרה מול עיר דוד".
במכתבו תקף עו"ד בלייכר את ההחלטה לסגור את התיק: "האירוע תועד משתי מצלמות וכך גם פרצופיהם של התוקפים, בנוסף נכחו במקום מאבטחים שאם היתה נגבית מהם עדות היו יודעים לזהות את התוקפים, אך המשטרה בחרה באופן תמוה ביותר לסגור את תיק התקיפה החמור בגין 'עבריין לא נודע'".
לאור זאת דרש עו"ד בלייכר לפתוח את תיק החקירה מחדש. "מן הדין ומן הצדק ולטובת ביטחון אזרחי ישראל, אבקש לפתוח את תיק החקירה מחדש, לאתר את הפורעים ולהעמידם לדין, בגין תקיפה בנסיבות מחמירות על רקע גזעני".
מדובר בתקיפה בה קשרו התוקפים את פאותיהם של שני האחים - חסידי גור - זו לזו, הכו אותם והכריחו אותם להגיד פסוקי התאסלמות.
ביהמ"ש המחוזי ירושלים פסק על אחד מתוקפי שני אחים, חסידי גור, בעת ששהו בעיר דוד - לפצות אותם ב-50,000 שקלים. זאת במסגרת הסכם פשרה בין הצדדים בתביעה אזרחית שהגישו האחים.
על התוקף נוסף נפסק לפני כחצי שנה לפצות את האחים ב-40,000 שקלים, המצטברים יחדיו ל-90,000 שקלים.
מדובר בתקיפה חמורה, בה מעבר לפגיעה פיזית עברו האחים גם פגיעה נפשית ודתית והוכרחו לומר פסוקי התאסלמות.
התקיפה אירעה לפני כשנתיים וחצי, עת הלכו שני האחים בבוקר יום שבת לטבול במעין השילוח בעיר דוד.
בעת ירידתם למעיין נתקלו האחים בשני צעירים ערבים שהחלו להכות אותם. שני האחים הצליחו לברוח ולהסתתר, ולאחר מכן המשיכו בדרכם למעיין.
כשחזרו מהטבילה נתקלו שוב בשני הצעירים, שחסמו את דרכם, אחד מהם קשר את פאותיהם של האחים זו לזו, בעוד השני מצלם את ההתעללות. הצעיר גם הכריח את האחים לחזור על מילים בגנות מדינת ישראל ובשבח ארגון החמאס, והכל תוך כדי מכות.
גולת הכותרת של ההתעללות היתה כפיית האחים לומר את מילות ה'שהאדה' הנאמרות בעת התאסלמות, ולאחר מכן הכריחו הצעירים את האחים לנשק את ידיהם ובעטו בהם שוב.
בשלב מסוים הצליחו האחים להימלט מהמקום.
האחים הגישו תלונה נגד התוקפים, אולם רק תוקף אחד הואשם והורשע. לגבי התוקף השני טענה הפרקליטות כי זיהויו זוהם.
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו, המייצג את האחים, קיבל לאחר הרשעת החשוד הראשון את חומר הראיות לידיו, ונוכח שיש ראיות רבות כדי להביא להרשעת החשוד השני.
עו"ד בלייכר ערער על ההחלטה ואף הוגש בג"ץ בעניין זה לבחינת הערר שנדחה בידי פרקליטות המדינה. בינתיים תבעו האחים את התוקף בתביעה אזרחית. כאמור, לפני חצי שנה הוחלט כי יפצה אותם ב-40,000 שקלים שישולמו בפועל.
כעת, גם התוקף הראשון, שהורשע ונידון ל-15 חודשי מאסר, יפצה את האחים.
עו"ד חיים בלייכר: "פסקי הדין האזרחיים אשר מחייבים את התוקפים בסכום כולל של 90 אלף שח, אשר תשלומם החל בפועל, מסכמים פעילות משפטית ענפה.
"מדובר במקרה שבתחילה לא קיבל את התייחסות הראויה, והפעילות של מחלקת נפגעי איבה בארגון חוננו הביאה את התקיפה והתעללות לקדמת השיח, תוך דרישה למיצוי הדין המלא עם התוקפים, מה שהביא למעצרם, להגשת כתב אישום נגד אחד מהם ולמאסרו".
עו"ד בלייכר ציין את המאבק המשפטי נגד התוקף השני שלא הורשע: "נאבקנו שיוגש כתב אישום אף כנגד התוקף השני, מאבק אשר הגיע לכדי עתירה לבג"ץ. במקביל הגשנו תביעה אזרחית כנגד שני התוקפים, וגם התוקף שהצליח למלט עצמו מהליך פלילי נאלץ לשלם תשלומי פיצויים בפועל.
אנו בטוחים שההליכים שניהלנו, כמו גם התוצאות, מביאים להרתעה רבה ולמניעת מעשי התעללות אנטישמיים. אנו נמשיך להיאבק, ללחוץ ולעשות מאמץ רב כדי שכל תקיפה לאומנית אנטישמית תקבל התייחסות ראויה וטיפול שיביא למיגור התופעה".
בעקבות המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה הודיעו בני ביתו של מרן הגר"ח קניבסקי כי קבלת הקהל היומית מבוטלת. זאת, בשל הוראת משרד הבריאות האוסרת התקהלויות של למעלה ממאה בני אדם.
בתוך כך, תלמידי המכינה לישיבה קטנה של תלמוד תורה 'תפארת יוחנן' של חסידות קרלין סטולין במודיעין עלית, התבשרו הבוקר (חמישי) כי עליהם להיכנס לבידוד. זאת לאחר שטיילו בשבוע שעבר בעיר דוד שם שהו באותה עת תיירים שחלקם חלו בקורונה.
מדובר בשתי כיתות של תלמידים.
בהודעה שקיבלו הורי תלמידי המכינה נאמר: "היות ובשבוע שעבר ביום ח' אדר תש"פ תלמידי המכינה לישיב"ק יצאו לטיול לעיר דוד, ובמקום שהו קבוצת תיירים שחלקם חלו בנגיף ה'קורונה' - עקב כך התקבלה הוראה ממשרד הבריאות שהתלמידים הנ"ל צריכים להיות בבידוד בית, עד ליום רביעי כ"ב אדר בשעה 00:15,
ולכן מוטלת על כולנו חובה להישמע לכל ההוראות של משרד הבריאות.
"נא לקרוא בעיון את דפי ההנחיות המצורפים בזה, ולהתקשר (חובה) למוקד משרד הבריאות שמספרו *5400 כדי לדווח על כניסה לבידוד.
"נ.ב. בעזרת ה' ייפתח קו וואצפון שבו המגיד שיעור ימסרו חומרי לימוד וכו' לתלמידים".
בין התלמידים ישנם שניים שאמורים לחגוג בר מצווה ועל כן האירועים נדחו.
חפץ נדיר ששימש למדידה אחידה של נפח, בן כ-2000 שנה, אשר התגלה לאחרונה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, מחזק את הסברה שהתגלתה כיכר העיר התחתונה של העיר מתקופת בית שני.
המדובר בחלק של שולחן אבן, אשר שימש לקביעת מידות נפח אחידות, שהתגלה בסמוך לרחבה מרוצפת גדולה ברחוב המדורג, אשר הוביל את עולי הרגל מבריכת השילוח אל הר-הבית.
פרופ' רוני רייך, אשר חוקר את החפץ: "בשבר שולחן המדידות שנתגלה בעיר דוד, נותרו שניים מהשקעים החרוטים העמוקים, כשלכל שקע נקב קטן בתחתיתו. את הנקב שבתחתיתו ניתן היה לפקוק באמצעות אצבע, למלא את השקע נוזל כלשהו, להסיר את האצבע ולרוקן את החומר אל תוך כלי אחר, ולקבוע בכך את נפחו של הכלי, על פי התקן של שולחן המדידות. בצורה זו, יכלו סוחרים לבוא ולכייל את כלי המדידה שלהם לפי תקן אחיד".
רייך מוסיף: "מדובר בכלי נדיר. כלי אבן אחרים היו מאוד פופולאריים בירושלים של ימי הבית השני, אבל עד כה, התגלו בחפירות רק שני כלים למדידת נפחים - האחד התגלה בשנות ה-70 של המאה הקודמת בחפירות הרובע היהודי, וכלי אחר נמצא בחפירות בשועפט, שמצפון לירושלים".
הארכיאולוג ארי לוי, ממנהלי החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות: "בחפירות הרחוב המדורג בעיר דוד התגלו גם משקולות אבן רבות מאוד, ובערכים שונים. המשקולות שנמצאו שייכות לטיפוס שהיה אופייני בעיקר לירושלים. העובדה שהיו משקולות אופייניות לעיר, מעידה על הייחודיות של הכלכלה והמסחר בירושלים של ימי בית שני, ייתכן שבהשפעת המקדש".
משקולות האבן עשויות כמעין כיכר פחוס, והן בגדלים שונים, המייצגים ערכים שונים של משקל.
לדברי רייך, יותר מ-90% של מכלול משקולות האבן מטיפוס זה, המונה כמה מאות בסך הכול, נמצא בחפירות ארכיאולוגיות שנערכו בירושלים הקדומה של ימי הבית השני: בכך הן מיוחדות ומייצגות תופעה ירושלמית מובהקת.
חוקרי רשות העתיקות נחשון זנטון, מורן חג'בי ומידד שור, ממנהלי החפירה ברחוב המדורג מטעם רשות העתיקות, חשפו בשנים האחרונות רחבה מרוצפת גדולה ברחוב שעלה אל בית המקדש בימי בית שני, והם מציעים כי רחבה זו שימשה ככיכר העיר התחתונה, בה התקיימה פעילות המסחר של ירושלים.
לדברי ארי לוי, "שולחן תקני הנפח שמצאנו ומשקולות האבן שהתגלו בסמוך, מחזקים את ההערכה כי התקיימה במקום פעילות מסחרית ענפה, ואולי יש כאן כדי להצביע על קיומו של שוק".
פרופ' רייך מוסיף: "ייתכן כי באזור זה של העיר שמימי הבית השני, היה מצוי משרדו של המפקח על המידות והמשקולות של העיר ירושלים- תפקיד שהיה מקובל בערים אחרות ברחבי האימפריה הרומית בעת העתיקה ואשר מוכר בתואר היווני אַגוֹרַנוֹמוֹס".
תמונות: : ארי לוי, רשות העתיקות
[גלריה]
ביהמ"ש השלום בירושלים פסק על אחד מתוקפי שני האחים החרדים בעיר דוד לפצות אותם ב-40,000 שקלים. זאת, במסגרת פשרה בין הצדדים בתביעה אזרחית שהגישו האחים.
מדובר בתקיפה חמורה, בה מעבר לפגיעה פיזית עברו האחים גם פגיעה נפשית ודתית והוכרחו להתאסלם.
התקיפה אירעה לפני שנתיים, עת הלכו שני האחים בבוקר יום שבת לטבול במעין השילוח בעיר דוד. בעת ירידתם למעיין, נתקלו האחים בשני צעירים ערבים שהחלו להכות אותם. שני האחים הצליחו לברוח ולהסתתר, ולאחר מכן המשיכו בדרכם למעיין.
האישום מגולל: כך התעללו הערבים בשני חרדים שטבלו במעיין השילוח
כשחזרו מהטבילה נתקלו שוב בשני הצעירים, שחסמו את דרכם, אחד מהם קשר את פאותיהם של האחים זו לזו בעוד השני מצלם את ההתעללות.
הצעיר גם הכריח את האחים לחזור על מילים בגנות מדינת ישראל ובשבח ארגון החמאס, והכל תוך כדי מכות.
גולת הכותרת של ההתעללות היתה כפיית האחים לומר את מילות ה'שהאדה' הנאמרות בעת התאסלמות, ולאחר מכן הכריחו הצעירים את האחים לנשק את ידיהם ובעטו בהם שוב.
בשלב מסוים הצליחו האחים להימלט מהמקום.
האחים הגישו תלונה נגד התוקפים, אולם רק תוקף אחד הורשע. לגבי התוקף השני טענה הפרקליטות כי זיהויו זוהם.
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו, המייצג את האחים, קיבל לאחר הרשעת החשוד הראשון את חומר הראיות לידיו ונוכח שיש ראיות רבות כדי להביא להרשעת החשוד השני, ואף הגיש ערער נגד ההחלטה שלעת עתה נדחה בטענות פורמאליות.
בינתיים תבעו האחים את התוקף בתביעה אזרחית. כאמור, הוא יפצה אותם ב-40,000 שקלים שישולמו בפועל.
גם נגד התוקף השני, שהורשע ונידון ל-15 חודשי מאסר, הגישו האחים תביעה אזרחית נגררת והדיונים בעניינו יחלו בקרוב.
עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את האחים: "בהתחשב בנסיבות שנוצרו יש בפסק הדין הישג חשוב בכך שהחשוד לא הצליח לחמוק מלשלם מחיר על מעשיו השפלים. לאור חומרת האירוע וצבר הראיות הקיימות בתיק אנו נמשיך לפעול, חרף חלוף הזמן וחרף ההישג בפסק הדין האזרחי, כדי שהחשוד יועמד לדין פלילי. בכוונתנו לפנות בקרוב לבג"ץ בעניין.
אנו בארגון חוננו לא נחסוך מאמצים ופעילות בכלים האזרחיים שבידנו במלחמה נגד מעשי טרור האנטישמים כנגד ישראלים".