ממשיכים את המסורת: משרד הרווחה והביטחון החברתי ממשיך גם בחג הפסח השנה את פרויקט אירוח אזרחים ותיקים חסרי עורף משפחתי- בבתי אבות, במטרה להפיג את בדידותם ולהעניק להם תחושת שייכות.

השנה, עם חזרת התושבים לאזורים מהם פונו בצפון, יוכלו האזרחים הוותיקים להתארח בבתי אבות גם באזור זה.

המשרד מציע לאזרחים ותיקים אפשרות להתארח למשך 10 ימים (9 לילות) בבתי אבות בחג הפסח ובימי חול המועד ושביעי של פסח, כולל הסעה הלוך ושוב - וכל זה ללא השתתפות עצמית ובמימון מלא של משרד הרווחה והביטחון החברתי.

הפרויקט הוא בתיאום ושיתוף הרשויות המקומיות.

אזרחים ותיקים שמעוניינים להתארח באחד מבתי האבות במהלך החג, יכולים לפנות ישירות למחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם או באמצעות מוקד 118 שיעביר את הפנייה למחלקה הרלוונטית להמשך טיפול וגם יוודא שהפנייה טופלה.

מאות אזרחים ותיקים התארחו בשנים האחרונות בבתי אבות בחג הפסח במסגרת היוזמה, דבר המאפשר להם לחגוג את החג בצוותא ועל הדרך להרחיב את המעגל החברתי שלהם.

לאורך השנים, התגובות מאלו שהתארחו בבתי האבות ברחבי הארץ היו חיוביות וכולם ציינו שבזכות היוזמה זכו לציין את החג בחברת דיירי בתי האבות, עובדים ואזרחים ותיקים אחרים. תקופת המלחמה בה חייהם של אזרחים ותיקים רבים השתנו ללא היכר ורבים חזרו לבתיהם רק לאחרונה, הצורך לאפשר להם לחגוג את חג הפסח יחד עם אנשים נוספים אף גבר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: "פרויקט אירוח אזרחים ותיקים בבתי אבות בחג הפסח הפך למסורת במשרד הרווחה. גם בחג הזה אנו דואגים שכל אזרח ותיק בישראל יוכל לחגוג את החג סביב שולחן חגיגי ולא יוותר לבדו. כפי שכתוב בהגדה של פסח: "כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח". משרד הרווחה משקיע משאבים רבים כל השנה, ובמיוחד בתקופת החגים, בכדי לשפר את איכות חייהם של האזרחים הוותיקים".

ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי: "התחלנו את פרויקט אירוח בחגים לפני מספר שנים ומדובר בשירות חשוב במלחמה שלנו בהתמודדות עם תופעת הבדידות בקרב אזרחים ותיקים. עיבוי הקשרים החברתיים ויצירת תחושת שייכות הם חשובים מאוד עבור הבריאות הפיזית והנפשית של אזרחים ותיקים. אל לנו להשאיר אזרח ותיק מאחור. אנו נמצאים בתקופה שבה המלחמה על חירותנו מול אלו הרוצים להשמיד אותנו נמצאת בשיאה. האזרחים הוותיקים, הדורות של מייסדי המדינה הם שהפכו את החירות למציאות לאחר 2000 שנות גלות ואסור שאת חג החירות הם יציינו לבדם. אני קורא לאזרחים ותיקים לפנות למוקד 118 או ישירות למחלקה לשירותים חברתיים במקום מגוריהם ולהירשם. אם ידוע לכם על מישהו שעלול להימצא לבדו בחג, פנו אלינו ואנו נדאג ליצור עמו קשר".

ראש מנהל אזרחים ותיקים במשרד, יריב מן: "אירוח אזרחים ותיקים בבתי האבות במהלך החגים כבר הפכה אצלנו למסורת וזה לא במקרה. בתי אבות בפיקוח משרד הרווחה הינם מענה ראוי ומקצועי לאזרחים ותיקים שזקוקים למגוון של שירותי רווחה ובריאות וכן מסייעים בהגברת שייכות והפגת בדידות".

אזרחים ותיקים המעוניינים באירוח, יוכלו לפנות עד לתאריך ח' ניסן (6.4.25) ישירות למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומית במקום מגוריהם אליהם הם משויכים, או ליצור קשר דרך מוקד 118 של משרד הרווחה. או באמצעות הודעת טקסט למספר: 050-2270118

ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ ישראל אייכלר, אישרה היום (שלישי) לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק להקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני.

הקמת הרשות, הינה יישום אחת מההמלצות המרכזיות של 'ועדת אללוף' - הוועדה למלחמה בעוני בישראל, שהמליצה על דרכי פעולה למאבק כולל בעוני, להרחבת שוויון ההזדמנויות לכלל תושבי ישראל ופעולות אופרטיביות לטיפול באוכלוסיית הפונים לשירותי הרווחה.

את הצעת החוק הגיש יו"ר סיעת ש"ס ח"כ ינון אזולאי ואליו הצטרפו חברי כנסת נוספים.

על פי הצעת החוק: הרשות הלאומית למאבק בעוני תוקם במשרד הרווחה והביטחון החברתי. הרשות תגבש מדיניות למאבק בעוני ולצמצום פערים.

בין תפקידיה יהיו: גיבוש תכניות שנתיות ורב-שנתיות למאבק בעוני ופיקוח על יישומן, הגשת חוות דעת לממשלה ולכנסת בדבר השלכות על תחום העוני שנובעות מחקיקה ראשית או חקיקת משנה בוועדת הכנסת ותיאום בין משרדי הממשלה השונים ובינם ובין הרשויות המקומיות בכל הנוגע למאבק בעוני.

בנוסף, הרשות תפעל להקים מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום העוני והמאבק בעוני, ותקיים פעילות הסברה במטרה להעמיק את מודעות הציבור בתחומי התמודדות עם עוני ותכנון הכלכלי.

שר הרווחה ימנה חברי מועצה לרשות מקרב משרדי ממשלה, שלטון מקומי ואזורי, נציגי ציבור, אקדמיה וארגוני סיוע הפועלים בתחום, שיפעלו להתוות את מדיניות וקווי הפעולה של הרשות.

הוועדה קיבלה את דרישת יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר שהרשות תקבל סמכות עצמאית לסייע למשפחות שנמצאות מתחת לקו העוני, גם אם עדיין הן לא נזקקו לרשויות הרווחה.

מדובר באלפי משפחות שההכנסה החודשית שלהן לנפש נמוכה עד כדי שהן נחשבות למשפחות עוני, אבל בשל העובדה שאין קושי סוציאלי נוסף, המשפחה לא מוגדרת כמשפחת רווחה.

על פי החוק המתגבש, גם משפחות אלו תקבלנה סיוע מהרשות שתוקם.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר אמר: "מדובר בצעד חשוב למימוש אחריות הציבורית על כל האזרחים ללא אפליה. אני שמח שהוועדה קיבלה את דרישתנו שהרשות תוכל למנוע את העוני הסוציאלי הקשה של משפחות שמגיעות לרווחה. הרשות תמנע את זה על ידי סיוע במגוון דרכים לאותן משפחות".

שר הרווחה יעקב מרגי: "זהו צעד חשוב בדרך להקמת הרשות למאבק בעוני שתפעל להיאבק במחוללי העוני בישראל ולצמצום פערים בתעסוקה, בחינוך, בדיור, בבריאות ועוד. תנועת ש"ס בהובלת יו"ר ש"ס אריה דרעי התחייבה במערכת הבחירות כי תפעל להקמת הרשות. אני מברך את יו"ר סיעת ש"ס ח"כ ינון אזולאי וח"כ יוני משריקי, חבר ועדת העבודה והרווחה, על פועלם לקידום הצעת החוק".

יו״ר סיעת ש״ס, ח״כ ינון אזולאי, יוזם הצעת החוק: "התקדמנו היום בצעד משמעותי לעבר הקמת הרשות למאבק בעוני, הצעת החוק שיזמתי בשם סיעת ש״ס זוכה לתמיכת חברי הכנסת מכל סיעות הבית. אני מבקש להודות ליו״ר תנועת ש״ס, הרב אריה דרעי, על יוזמתו החשובה ופועלו למען הקמת הרשות".

יו"ר ש״ס, אריה דרעי: "הבטחנו ואנחנו מקיימים! אני מברך על האישור שניתן כעת בוועדת הרווחה למהלך ההיסטורי שיזמנו – הקמת הרשות הלאומית למאבק בעוני. למרות העיכובים בוועדה, המהלך התקדם היום צעד חשוב.

"מדובר בבשורה חברתית גדולה והבטחת הבחירות של ש”ס למיגור העוני ולצמצום פערים בחברה. לצד ‘הדגים’ – כרטיסי המזון, הבטחנו גם ‘חכות’ – תמריצים ותוכניות ארוכות טווח.

"לראשונה בישראל - תוקם רשות לאומית שתכלול את כל משרדי הממשלה הנוגעים למחוללי העוני ותספק מענה מקיף מהגיל הרך ועד תעסוקה ורווחה. אני מודה לשר הרווחה יעקב מרגי, למגיש החוק ח”כ ינון אזולאי, לחבר הועדה ח״כ יוני משריקי ולכל התומכים. נמשיך בעזרת ה׳ לפעול לאישורו הסופי במליאת הכנסת".

בתחילת חודש מרץ עתידים, באופן רשמי, תושבי הצפון לחזור לביתם.

משרד הרווחה נערך ומפרסם בימים אלו מסמך מיוחד ומקיף עבור העובדים הסוציאליים המלווים את התהליך, שנכתב יחד עם הקואליציה הישראלית לטראומה וארגון מהו"ת.

המסמך, שנכתב עבור עובדים סוציאליים ומטפלים שנמצאים בקו התפר ועומדים להתמודד עם סוג חדש של אתגרים, מפרט עקרונות חשובים ומרכזיים בעבודה עם משפחות שחוזרות לצפון וחוו - כל אחת בדרכה, דחק, וחלקן גם טראומה ואובדן.

המסמך מכיל מגוון שאלונים על מנת לקיים הערכת מצב לפרט ולמשפחה – כולל האם בני המשפחה זקוקים לעזרה רגשית-נפשית נוספת לזו הניתנת היום, הערכת משאבים ומסוגלות של בני המשפחה, המשמעות של החזרה הביתה עבורם ועוד.

בהמשך, מפרט המסמך את העקרונות המנחים לליווי משפחות בתהליך החזרה הביתה.

במשרד הרווחה אומרים: "מעולם לא התנסתה החברה הישראלית בפינוי בסדר גודל כזה, ולזמן כל כך ארוך. על כן, המסמך נכתב עבור עובדים סוציאליים ומטפלים שנמצאים בקו התפר ועומדים להתמודד עם סוג חדש של טיפול במשפחות. האתגר הנוכחי הוא מקיף, מורכב ורב פנים.

"המסמך מפרט את הכוחות הפועלים ומשפיעים על המשפחות. נזכיר כמה מהם - השפעתה הניכרת של טראומה קולקטיבית מתמשכת: מעגלי הנפגעים הם רבים, והשפעתה המתמשכת נוגעת ברבים. השפעתה של טראומת הפליטות, מדגישה שביטחון גיאוגרפי ופיזי הוא אחד מהגורמים המשמעותיים לתחושת שייכות, וכאשר אלו אבדו נפגע גם תפקוד הפרט והמשפחה ולכן אובדן השליטה והביטחון עלולים להשפיע משמעותית על תפקוד משפחה מסיום המשבר.

"השפעת ריבוי אובדנים, כאשר מציאות המלחמה, יחד עם הפינויים מהצפון או המגורים באזורי איום מתמשך, יוצרים התמודדות מורכבת עם ריבוי אובדנים מסוגים שונים: ביטחון, בית, שגרה, פרנסה, מערכות תמיכה ושייכות. כוחות אלו, ועוד רבים שמוזכרים במסמך, מביאים לאובדן יציבות ולצורך בעיבוד תהליכים רגשיים בקרב האוכלוסיות שנפגעו.

"הלחץ המתמיד להישרדות במהלך המלחמה מותיר מעט מאוד פנאי רגשי לעיבוד התחושות והאובדנים, לצד תגובות טראומה שממשיכות להתקיים לאורך זמן. המצב הזה עלול להוביל לחוסר פניות רגשית שמקשה על קבלת החלטות או על ביצוע פעולות משמעותיות.לכן, יש חשיבות רבה למתן מענה טיפולי ממוקד, שיתמוך לא רק בפרטים ובמשפחות, אלא גם במערכות הקהילתיות הרחבות, ויסייע ביצירת תחושת יציבות, תקווה וחוסן נפשי".

עקרון ההדרגה: חזרה מדורגת לבית במרחב גיאו-טראומה

החזרה לבית, לשכונה וליישוב במצבים רגישים דורשת תהליך מדורג ומובנה, המשלב התמודדות פיזית ונפשית. לדוגמא, מומלץ שההורים יבצעו ביקור ראשוני לבד, במהלכו יבדקו מה נדרש לסדר, לנקות או לשפץ. בהמשך, ביקורים נוספים יכללו פעולות משותפות כמו בישול או סידור, ותכנון משפחתי כיצד לשפר את הבית – שתילת צמח חדש, צביעה או ארוחה משותפת.

המטרה היא לא רק להשיב את תחושת הביתיות, אלא גם ליצור מרחב בו כל בני המשפחה יוכלו לשתף רגשות וחוויות. תהליך זה חשוב לעיבוד הטראומה ולבניית הנרטיב המשפחתי, תוך התמקדות בחיבור ושיתוף פעולה בין ההורים והילדים.

עקרון הנגשת מידע

חשוב להנגיש למשפחות ידע על בריאות נפשית, דרכי התמודדות ושיטות לניהול מתח. הדגשת השפעת הטראומה על כל בני המשפחה מסייעת לנרמל את התחושות ולתת לגיטימציה לתגובות השונות. בנוסף, יש לעודד משפחות לשתף את תחושותיהן וללמוד כיצד לשלב בין תמיכה רגשית להתנהלות יומיומית.

עקרון ההתחדשות

בחזרה של התושבים יש גם הזדמנויות להתחדשות. יש לנצל את ההזדמנות של ההיעדרות הממושכת כדי לחדש משהו קטן בבית ולקיים סביבו טקס משפחתי של התחדשות.

עקרון השותפות

זוהי הזדמנות לתכנן יחד עם כל המשפחה איך ומה רוצים לעשות בבית, לטפח הקשבה ושיתוף פעולה בין הורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם. כמובן, הכל בהתאמה לגילאים.

[גלריה]

שר הרווחה יעקב מרגי, בצפון

אתי קיסוס, סמנכ"לית שירותים חברתיים במשרד הרווחה: "מתחילת המלחמה פעל משרד הרווחה על מנת לייצר מענה רגשי מותאם לקבוצות אוכלוסייה מגוונות שחוו טראומה מסוגים שונים. עשרות אלפי תושבי הצפון שפונו באחת מביתם חוו טראומה שנוגעת במקומות הרגישים של הביטחון הקיומי וחוויית פליטות. הקואליציה לטראומה היא שותף מרכזי של המשרד בטיפול באוכלוסייה מתחילת המלחמה והם מלווים את העובדים הסוציאליים שזקוקים גם הם לעיבוד רגשי וחיזוק המיומנויות בהתמודדות עם אירועי טראומה המונית".

טליה לבנון, מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה: "מאז הקמתה, הקואליציה הישראלית לטראומה עובדת יד ביד עם משרד הרווחה במתן מענה מקצועי ומשמעותי לאוכלוסיות שנפגעו ממשברים וטראומות על רקע ביטחוני. המסמך שגובש על ידי משרד הרווחה בשיתוף איתנו הוא תוצר של שנים של ניסיון ועבודה בשטח, והוא נועד לעזור לעובדים הסוציאליים והמטפלים להתמודד עם אתגרי השיבה הביתה של תושבי הצפון. הקואליציה הישראלית לטראומה מונה היום 58 ארגונים העוסקים בתחום המוכנות לחירום והמענה לחירום בכל רחבי הארץ. אנו עומדים לרשות משרד הרווחה ולרווחת אזרחי מדינת ישראל ככל שנדרש, ונמשיך לפעול כדי לחזק את תחושת הביטחון, התקווה והחוסן של הקהילות."

ייחלנו רבות לחזרתם של כל החטופים, ואנו מקווים שכולם ישובו במהרה.

תהליך החזרה של השבים צפוי להיות ארוך ומורכב, והוא מחייב קשב רב לשבים, הכלה, ורגישות.

השבי הארוך והטראומה הקשה וחסרת התקדים שחוו בשבי, הם מורכבים וחריגים בחומרתם. חוויית השבי מאופיינת בשלילה מוחלטת של יכולת השליטה והעצמאות. לכן לכל אחד ואחת מאיתנו יש אחריות.

אנו מבקשים לסייע ועל כן ממליצים על כמה כללים פשוטים:

1. כבוד, חמלה והיעדר שיפוטיות: השבים עברו חוויה טראומטית בלתי נתפסת, ויש לאפשר להם לבטא את כל התחושות והרגשות שיבחרו. כל תגובה היא נורמאלית לחוויה הלא נורמאלית שעברו, וחשוב לתת להם את המקום הראוי במלוא החמלה, הסבלנות וההכלה.

2. שמירה על פרטיות השבים: אף על פי שרבים מאיתנו מכירים ויודעים פרטים רבים על אודותיהם, יש לזכור כי השבים הם אנשים פרטיים, שלא בחרו בפרסום ואינם בהכרח מעוניינים להיחשף. החוויה שעברו היא בראש ובראשונה החוויה והסיפור שלהם. זכותם לבחור מה הם רוצים לספר ולמי, בזמן ובמקום שמתאימים ונוחים להם. הבחירה לחלוק או לא לחלוק את שעברו, היא שלהם בלבד. לכן חשוב מאוד להקפיד להימנע מחשיפת תמונות, סיפורים ופרטים אישיים, ללא הסכמתם המפורשת מראש.

3. רשתות חברתיות: יש לפעול באחריות ובכבוד כלפי צורכיהם ורגשותיהם של השבים ולהימנע מלנסות לאלץ אותם להיחשף. עלינו לאפשר לשבים לחזור לסביבה בטוחה ותומכת, המאפשרת להם להשמיע את קולם ובה בעת לשמור על כבודם ועל פרטיותם.

4. ביטויי חיבה פיזיים: אין ספק שהדאגה הגדולה לשבים מעוררת את הרצון המידי לחבק אותם. יחד עם זאת חשוב להחזיר להם את תחושת השליטה והאוטונומיה גם על גופם. יש שיחוו מגע כמעשה פולשני ויש שיחוו זאת כהבעת חום ותמיכה. לכן יש לפעול ברגישות ולאפשר לכל שב ושבה לבחור, גם ביחס לביטויי חיבה פיזיים.

איך אפשר לעזור?

זה אך טבעי שבימים אלו כל אחד ואחת מאיתנו מרגישים רצון וצורך לעזור ולקחת חלק משמעותי בקבלת השבים.

בהתבסס על העקרונות המובאים מעלה, לפניכם מספר הצעות פרקטיות שחשוב לזכור:

• על אף הסקרנות והרצון לסייע, הקפידו לתת לשבות, לשבים ולמשפחותיהם את מלוא המרחב והפרטיות.

• נהגו באחריות סביב הפצת מידע ושמועות, בין אם הן מבוססות ובין אם לא.

• הקפידו לשמור על כבודם של השבים והשבות בכתיבת טוקבקים במדיות השונות. התמיכה, ההכלה, החמלה והיעדר השיפוטיות מצידנו כחברה, הינן קריטיות בתהליך החזרה של כל שב ושבה.

• כבדו את המרחב האישי של השבים והשבות. יתכן והדאגה הרבה תביא עמה רצון לחבק, אך זכרו שלכל שב ושבה זכות הבחירה על גופם.

• במידה ואתם חלק מהקהילה או מהמעגלים הקרובים לשב או לשבה, בדקו כיצד תוכלו לסייע. למשל באמצעות הכנת ארוחה חמה, קניות בסופר, סיוע בסידור הבית, הסעות ועוד.

שר הרווחה יעקב מרגי הגיע לסיור מקצועי בעיר אלעד, כאורחו של ראש העיר יהודה בוטבול. במהלך הסיור הדגיש השר את מחויבות משרדו לקידום שירותי הרווחה בעיר.

השר מרגי הכריז במהלך הביקור על הקמת קמפוס חדש לאגף הרווחה והשירותים החברתיים, שישתרע על פני 1,500 מ"ר. בהכרזתו הדגיש השר: "מחלקות רווחה ושירותים חברתיים הם הזרוע הביצועית המרכזית של משרד הרווחה, ואנחנו בתשומת לב מלאה אליהם".

"אנחנו מאמינים שסביבת העבודה של המחלקות צריכה להיות ברמה של משרדי הייטק", הדגיש השר הרב מרגי בביקורו באגף הרווחה שם פתח את הסיור, "זה יאפשר סביבת עבודה טובה ונעימה לצוות האגף ומתן שירות מכבד ואיכותי לתושבים".

המבנה החדש יכלול חדרי טיפול מרווחים ומצוידים, אזורי המתנה נוחים, ומערכות טכנולוגיות מתקדמות.

בסיור המקצועי, שנערך בליווי ראש העיר, ובהשתתפות בכירי העירייה, ביניהם סגני ראש העיר, חברי מועצת העיר, מנכ"ל וגזבר העירייה, מנהלי אגף רווחה ונוער, לצד בכירי משרד הרווחה, בהם המשנה למנכ"ל המשרד הרב משה לבון, חשף השר את התפיסה החדשה: "סביבת העבודה של המחלקות צריכה להיות לא פחות ממשרדים של חברות הייטק". לדבריו, "לא ייתכן שעובדת סוציאלית תעבוד בחדר קטן ברוחב של 1.60 מטר על 1.80 מטר עם מחיצות גבס".

במסגרת הביקור, קיים השר מרגי ישיבת עבודה במליאת מועצת העיר עם ראש העיר ובכירי העירייה, במטרה לדון בקידום שירותי הרווחה ובצרכים העולים מהשטח. במהלך הישיבה אמר השר מרגי: "אם יהיה צורך בתשומת לב ייחודית לאלעד, מעבר לנוסחה – בגלל הייחודיות של העיר אלעד כעיר חרדית, אנחנו נפרוץ את החומה, נגמיש את הבירוקרטיה ונתאים את המענים לאוכלוסייה".

ראש העיר בוטבול הציג בפני השר את המציאות המאתגרת בעיר: "אנחנו אמנם נקראים אשכול סוציו-אקונומי 2, אבל במכלול של שנתיים אחורה, 50% מבתי האב בעיר עברו דרך האגף הזה". הוא שיבח את צוות האגף: "ברוך השם, אני חייב לציין שעובדים פה מלאכים ממש, הם פועלים ומסייעים עם כל הלב, למרות התנאים הקשים, בצורה יוצאת דופן".

במהלך ישיבת העבודה הודיע השר מרגי על שורת הטבות נוספות לעובדי הרווחה, כולל תוספת שכר ייעודית בהיקף של 30 מיליון ש"ח ברמה הארצית. בנוסף, הוכרז על תכנית להקלת העומס באמצעות הוספת עובדים מנהליים ותומכי עו"ס, שיאפשרו לעובדים הסוציאליים להתמקד בליבת עבודתם הטיפולית.

כמו כן, בישר השר מרגי על הגדלה משמעותית של מספר המשפחות במיזם לביטחון תזונתי שיגדל מ-700 משפחות לכ-1,200 משפחות נזקקות שיקבלו מידי חודש 350 ₪ כרטיס מזון נטען ו-350 ₪ סל פירות וירקות עד הבית וכן הליך ליווי צמוד של מיצוי זכויות ויציאה ממעגל העוני".

בשורה משמעותית נוספת שהציג השר, נוגעת להקלות במימון בינוי אגפי רווחה עבור רשויות באשכול סוציו-אקונומי נמוך כמו אלעד. השר הודיע כי הרשות המקומית תידרש להשתתפות של 5% בלבד מעלות הפרויקט, במקום 25% כפי שהיה נהוג בעבר. השר מרגי הדגיש את המחויבות התקציבית: "אם פעם דיברנו על סיוע של המשרד במיליון ש"ח למחלקה, הגדלנו את התקציב ל-100 מיליון ₪ בשנה, כדי שכל רשות תוכל לקבל עד 5 מיליון ש"ח".

ראש העיר הודה לשר מרגי על הבשורה והוסיף, כי הצוותים המקצועיים של העירייה כבר החלו לעבוד על תוכנית לבינוי האגף החדש והמרווח כשהמטרה היא: "שכל תושב בעיר שנצרך לשירותי הרווחה ירגיש בנוח להגיע לאגף ויקבל סיוע וטיפול בצורה מכובדת".

בנוסף, השר מרגי הציג תכנית חדשנית לשיפור תנאי העובדים: "אנחנו מפתחים עכשיו מודל של שעות טיפול בעבודה סוציאלית. עובדת סוציאלית תוכל לשפר את שכרה דרך מתן טיפולים פרטיים וכך יהיה לה תגמול נוסף". לדבריו, התכנית מתמקדת בשלושה פרמטרים מרכזיים: "הקלה בעומסים, סביבת העבודה, ושכר ראוי".

בסיום הסיור, הביעו סגנית מנהלת המחוז ומנהלת אגף הרווחה את תודתם העמוקה להנהלת העיר ולעומד בראשה על ההבנה המעמיקה של צרכי התושבים ועל שיתוף הפעולה הפורה, המאפשר מתן מענה הולם לצרכים הייחודיים של העיר.

השר מרגי אמר בסיכום הביקור: "אני שמח לראות שראש העיר והנהלת העיר מחוייבים וקשובים לצרכי הרווחה, נוכחתי לראות אגף רווחה חזק עם עובדות ועובדים מסורים ומקצועיים. וזה חשוב מאוד! אגף רווחה חזק ומקצועי - זה חוסן חברתי לתושבי העיר. משרד הרווחה ימשיך לעמוד לימין העיר אלעד. נתרגם את הביקור הזה לתוכניות עבודה ויחד עם ראש העיר נצעיד את שירותי הרווחה באלעד קדימה".

ראש העיר הודה לשר מרגי על הביקור בעיר ועל הבשורות שהביא עימו: "אני מודה לשר מרגי על הסיור המקצועי ועל הבשורות שהביא עימו למען רווחתם של תושבי העיר אלעד כבר בסיור שהשר מרגי ערך באלעד לפני הבחירות, הוא הגיע לאגף הרווחה וראה את התנאים של המחלקה ואמר כי לא ייתכן שהעובדים והעובדות יעבדו בתנאים כאלו והתחייב כי יפעל להעביר תקציב מכובד לבינוי אגף חדש, גדול ומרווח. האמת היא שחשבתי שזו תקופה שלפני בחירות, שרים באים ומדברים. אבל יאמר לשבחו של השר הרב יעקב מרגי - הוא אומר מעט ועושה הרבה. הוא איש חברתי ממעלה ראשונה שפועל רבות ונצורות למען רווחתם של אזרחי ישראל, האיש הנכון במקום הנכון".

[גלריה]

מיזם מחמם לב: במסגרת ההיערכות לימים הגשומים שצפויים עד לסוף השבוע, משרד הרווחה והביטחון החברתי רענן את ההנחיות לרשויות המקומיות שעל פיהן יש לאפשר לינה בבתי מלון ובמלוניות ברחבי הארץ לדרי רחוב ולמחוסרי דיור שזקוקים לקורת גג בזמן הגשמים.

על פי החוזר מנכ"ל שכותרתו "היערכות לשינויי מזג האוויר ומוכנות להתערבות במצבי קור ביחידות בקהילה ובמסגרות חוץ ביתיות לטיפול בדרי רחוב" שנשלח לרשויות המקומיות ולמסגרות חוץ ביתיות לדרי רחוב, משרד הרווחה יישא בעלות לינה במלוניות ובבתי מלון בסכום של עד 468 שקלים לאדם ללילה, עד לשלושה לילות באופן מידי - פרק זמן שניתן להארכה על פי אישור מיוחד מהפיקוח של משרד הרווחה.

הפינוי ייערך לבתי מלון שנמצאים בהתקשרות עם הרשויות המקומיות ונמצאים בסביבתן ובמימון של משרד הרווחה.

על פי הנוהל, הרשויות המקומיות בישראל רשאיות לתת מענה גם למחוסרי דיור ולא רק לדרי רחוב אשר מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים, אם אין מקומות פנויים במסגרות הרווחה במחוז, כגון בשלטרים ובמסגרות רווחה חוץ ביתיות. הלינה במלונות תמומן במלואה על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי ללא השתתפות הרשויות (ללא מאצ'ינג) וללא השתתפות של מקבל השירות.

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "כבר ראינו בעבר מצבים שבהם דרי רחוב קפאו למוות ועלינו כחברה מוטלת האחריות לדאוג לכך שלא יישאר אדם אחד בישראל חשוף לסכנות הקור והגשמים. אני קורא לציבור לגלות ערנות ולדווח למוקדי 106 של הרשויות המקומיות או למוקד 118 של משרד הרווחה על דרי רחוב הזקוקים לקורת גג בימים אלו".

מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: "שהייה ברחוב בזמן מזג אוויר קר וסוער היא סכנת נפשות. המשרד מציע מענה מלא, וקובע באמירה ברורה - לא נחסוך במאמצים ובמשאבים כדי לאפשר מוגנות לכל אדם שזקוק לכך. הרשויות המקומיות יכולות לשלוח את כל מי שזקוק לקורת גג לבית מלון בידיעה שהמשרד עומד מאחוריהן ויישא במלוא העלות".

יום המאבק בעוני צוין היום (שלישי) בכנסת ישראל: משרד הרווחה והביטחון החברתי פרסם סקירה על מגוון תוכניות הסיוע בתחום הסיוע למשפחות בעוני ואי ביטחון התזונתי, וכן תוכניות הסיוע שמעניק המשרד מפרוץ מלחמת 'חרבות ברזל' לתושבי הדרום והצפון שנפגעו מהמלחמה.

המיזם לביטחון תזונתי שמפעיל משרד הרווחה והביטחון החברתי יגדל ב-90 מיליון שקלים בשנה. זאת לאחר שבג"ץ אישר אתמול את המתווה שגובש על ידי ועדת מנכ"לי משרדי הרווחה, פנים ואוצר. תקציב זה יתווסף ל-140 מיליון ש"ח הקיימים במיזם כיום, ויוביל להכפלת היקף המשפחות הזכאיות לקבל סיוע מ-26,000 לכ-50,000 משפחות.

כמו כן גם יתוגברו תכניות העצמה ליציאה ממעגל העוני בשיתוף האגפים המקצועיים.

במסגרת המיזם זכאיות המשפחות המוכרות למחלקות לשירותים חברתיים ובסטטוס נזקקות עוני לחבילת סיוע חודשית הכוללת כרטיס מזון בסך 350 שקלים, משלוח פירות וירקות עד הבית בסך 150 שקלים, ו-5 חבילות תרכובת מזון לתינוקות עד גיל שנה. בנוסף המשפחות מקבלות מעטפת של סיוע במיצוי זכויות, תכניות העצמה במטרה לסייע למי שיכול לעבוד לחזור לשוק העבודה, וכן השתתפות בסדנאות בנושא התנהלות כלכלית.

כמו כן, אגף תמיכות ועזבונות במשרד תומך בכ-45 מיליון ש"ח בשנה באוכלוסייה הסובלת מאי בטחון תזונתי קל או חמור ומתמשך הן בשגרה והן במצבי חירום. הסיוע ניתן באמצעות עמותות המזון מהמגזר השלישי, הפועלות בתחום סיוע של מתן סלי מזון, כרטיסי מזון, מנות חמות ומתן כריכים לילדים בביה"ס ממשפחות במצוקה ועוד.

בנוסף, המשרד מפעיל מערך של סיוע חומרי גמיש לצרכים מגוונים הפועל דרך מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות בתקציב של 70 מיליון ש"ח בשנה. המיזם מסייע לעשרות אלפי משפחות המוכרות במחלקות הרווחה כגון: אזרחים ותיקים, ניצולי שואה, נפגעי אלימות במשפחה, סיוע חירום למשפחות במצוקה ועוד.

מלחמת 'חרבות ברזל': סיוע במזון ובמוצרים

בעקבות המלחמה הגדיל המשרד בעשרות מיליוני שקלים את התקציב לתכניות השונות לסיוע במזון ובמוצרים בסיסיים לתושבי הדרום והצפון שנפגעו מהמלחמה.

מתחילת מלחמת "חרבות ברזל" חלה עלייה במספר המשפחות מקבלות השרות ביחס לשנים הקודמות. בנוסף, המשפחות המשתתפות בתכנית ניצלו יותר את סעיף ה"סיוע החומרי הגמיש" בתכנית לצורך כיסוי חובות, ביחס לשנים הקודמות. לדברי גורמי המקצוע במשרד עלייה בשימוש בסיוע החומרי הגמיש לצורך כיסוי חובות על פני צרכים אחרים מעיד על החרפה במצב הכלכלי בעקבות המלחמה.

כמו כן, משרד הרווחה חילק 15,000 כרטיסי מזון בסך 460 ש"ח לתושבי הדרום והצפון שנפגעו מהמלחמה, בשיתוף עם עמותת אשל חב"ד והפדרציות היהודיות.

בנוסף, עם פרוץ המלחמה, הקצה המשרד 27 מיליון ש"ח למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות עבור הצטיידות במוצרי מזון ומוצרים בסיסיים לתושבי הדרום והצפון שנפגעו מהמלחמה.

34% מהמוכרים לרווחה – על רקע עוני

34% מהמשפחות המוכרות לרווחה בשנת 2024 הן על רקע נזקקות של עוני ומחסור כלכלי. מדובר בעלייה קלה של 2% משנת 2023 אז הן היוו 32%. על פי הערכות, השפעות המלחמה על המצב הכלכלי בצפון ובדרום הן הסיבה לעלייה.

על מנת להתמודד עם משפחות בעוני מפעיל משרד הרווחה שורה של תכניות סיוע שבבסיסן הסתכלות הוליסטית על מצבן של משפחות בעוני וניסיון להציע מענה כולל שמסייע להם לצאת לדרך חדשה.

תוכניות 'נושמים לרווחה' ו'מרכזי עוצמה'

מערך 'נושמים לרווחה' ו'מרכזי עוצמה' למשפחות בסיכון ובעוני, הוא מערך תכניות הדגל של המשרד להתמודדות עם עוני.

סך תקציב המשרד בשנת 2024 עומד על 135 מיליון שקלים, לעומת 118 מיליון ש"ח בשנת 2023. תוכניות אלו פועלות ב-136 רשויות מקומיות. בשנת 2025 עתידות להתרחב ל- 176 רשויות ולקלוט כ-1,500 משפחות נוספות. כיום נותן המערך מענה ל-33,087 משפחות, מתוכן 4,682 משפחות בתכניות פרטניות ו-28,405 משפחות מקבלות שרות ב"מרכזי עוצמה".

סיוע לניצולי שואה

בנוסף מקיים המשרד שיתופי פעולה עם גופים בארץ ובחו"ל בתחום הסיוע לניצולי שואה נזקקים - מתן ארוחות חמות יומיות וחלוקת סל מזון לחג הפסח במימון ה'קליימס' בארה"ב (ועידת התביעות - מלכ"ר יהודי אמריקאי, המכנס נציגים מארגונים יהודיים ברחבי העולם, ואשר תפקידו לפעול באמצעות משא ומתן לקבלת פיצויים מממשלת גרמניה, לפעול להשבת רכוש לניצולי השואה וליורשים של קורבנות השואה, ולסייע לניצולי השואה).

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: "יום המאבק בעוני מזכיר לנו את הפערים הקיימים בחברה הישראלית ואת האחריות המוטלת עלינו כלפי החלשים ביותר. משרד הרווחה ימשיך לפעול ולהקצות תקציבים ומשאבים לסיוע למשפחות נזקקות ולקידום שינוי חברתי עמוק שיביא לצמצום בממדי העוני. הכפלת מספר המשפחות במיזם לביטחון תזונתי היא בשורה אדירה שתאפשר למשפחות רבות לקבל סיוע במזון ולפנות להם הכנסה למשאבים חברתיים אחרים. תנועת ש"ס חרטה על דגלה את הדאגה לחלשים והמאבק בעוני. יו"ר ש"ס הרב אריה דרעי נאבק בהסכמים הקואליציוניים להקצות לנושא הביטחון התזונתי מאות מיליוני שקלים".

בשורה לעשרות אלפי משפחות חרדיות נזקקות: בדיון שהתקיים היום (שני) בבג"ץ בעתירה נגד מדיניות חלוקת תווי המזון של משרד הפנים, קבעו השופטים כי החל 2025 חלוקת תווי המזון תעבור למשרד הרווחה ותתבסס על קריטריונים מקצועיים.

זאת לאחר שנציגי המדינה הודיעו כי החל משנת 2025 תועבר האחריות על חלוקת תווי המזון למשרד הרווחה, תוך ביטול קריטריון ההנחה בארנונה, ששימש עד כה.

עוד הודיעו נציגי המדינה, כי תורחב החלוקה באופן משמעותי לאוכלוסיות נזקקות, בהן אימהות חד הוריות, שורדי שואה ומקבלי הבטחת הכנסה.

השופטים הביעו הבנה בדבר הבעייתיות בשימוש בקריטריון הארנונה, וציינו כי פסק הדין ישקף את השינוי המהותי בעמדת המדינה.

המעבר למשרד הרווחה צפוי להבטיח כי חלוקת תווי המזון תתבצע על בסיס קריטריונים מקצועיים ושוויוניים.

300 מיליון שקל יחולקו על פי הקריטריונים הישנים, ובכללם לאלו הזכאים להנחה מ-70 אחוז ומעלה בארנונה של שנת 2024, באמצעות משרד הפנים, והציבור מתבקש לשמור את הכרטיסים הישנים. זאת, כאמור, בנוסף להרחבת המיזם של משרד הרווחה באמצעותו יחולקו 90 מליון שקלים.

החל מ-2026 והלאה יחולקו תווי המזון באמצעות משרד הרווחה בלבד.

מעמותת אשל חב”ד, מפעילת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, נמסר לחרדים 10: “אשל חב”ד מברכת על החלטת בג"ץ  להרחבת המיזם דווקא בעת הזאת ומשבחת את יוזמתו ופעילותו של יו"ר ש"ס ח"כ אריה דרעי. ההמלצות צפויות להגדיל את מספר המשפחות המשתתפות מ-26,000 ל-47,000. הארגון מודה לקרן לידידות השותפה הבכירה בהפעלת המיזם, על הסכמתה להשתתפות בהרחבתו".

שר הרווחה יעקב מרגי: "אני מברך על ההחלטה להעביר 90 מיליון ש"ח למיזם לביטחון תזונתי במשרד הרווחה, שיתווספו ל-140 מיליון ש"ח הקיימים במיזם כיום.

אני רוצה להודות ליו"ר ש"ס הרב אריה דרעי שנאבק בהסכמים הקואליציוניים של תנועת ש"ס להקצות לנושא הביטחון הזונתי מאות מיליוני שקלים, מתוך תפיסה חברתית ודאגה ומחוייבות לחלשים.

זוהי בשורה גדולה ומשמעותית! שתאפשר לנו להגדיל את מספר המשפחות במיזם מ-26,000 לכ-50,000 משפחות הנמצאות בקו העוני ומתמודדות עם אי ביטחון תזונתי".

שנתיים לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות  - והמעבר של דיירים עם מוגבלות ממעונות לדיור עצמאי בקהילה צובר תאוצה: 9,500 אנשים עם מוגבלות גרים בדיור בקהילה כבר כיום, ואליהם נוספו 156 דיירים חדשים שעברו לדיור במהלך שנת 2024. 600 נוספים צפויים לעבור בשנת 2025, עם התרחבות תחולתו של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.

המעבר מתאפשר בעקבות תכנית אסטרטגית שנבנתה במינהל מוגבלויות בהתאם לחוק במהלך השנה האחרונה, שבבסיסה מעבר של דיירים ממסגרות מרובות דיירים לדירות בקהילה והכנת השתיות לביצוע תכנית זו. בנוסף לראשונה השנה נפתחו דירות בקהילה לאנשים הזקוקים לרמות תמיכה גבוהות בעלת אשר עד היום הופנו למעונות.

משרד הרווחה והביטחון החברתי הגיש לוועדת העבודה והרווחה בכנסת ארבע מתוך שבע התקנות של חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות. מטרת התקנות היא לעגן את זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבלת שירותי רווחה בהתאם לרצונם, לבחירתם ועונים על צרכיהם, לטובת חיזוק האוטונומיה והשתתפות שיוויונית בקהילתם ובחברה.

התקנות החדשות מהוות חלק מרכזי במהפכה שמוביל משרד הרווחה בתחום הטיפול והסיוע לאנשים עם מוגבלות ועוסקות בהגדרת אוכלוסיית היעד והליכי אבחון והכרה של אדם עם מוגבלות. בניגוד למצב כיום, התקנות מגדירות הליכים אשר יאפשרו פנייה ישירה של האדם להכרה ושיתופו המלא. דרך זו חוסכת תהליכים בירוקרטים, מאפשרת שקיפות ונותנת לאדם עם מוגבלות ולמשפחתו שליטה על הליך ההכרה.

השירותים ניתנים למי שאובחנו באחת או יותר מהמוגבלויות הבאות: מש"ה (מוגבלות שכלית התפתחותית), אוטיזם, מוגבלות מוטורית, מוגבלות בשמיעה, מוגבלות בראייה, מוגבלות נוירו-קוגניטיבית ועיכוב התפתחותי.

בקצרה:

• 174,000 אנשים עם מוגבלות, מוכרים כיום למנהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי; 85,000 מתוכם צורכים שירותים ממשרד הרווחה

• כ-56,000 אנשים משולבים במסגרות קהילתיות, בהן מעונות יום שיקומיים, מועדוניות, שירותי פנאי, מרכזי תעסוקה מוגנת ומרכזי יום

• כ-19,000 אנשים עם מוגבלות מתגוררים במסגרות הדיור, המאופיינות במעטפת של רמות תמיכה ברמות שונות, שמתואמות לצרכי הדיירים. 9,500 איש כבר גרים בדיור בקהילה, מרביתם בדירות עד 6 אנשים, כ-600 צפויים לעבור לדיור בקהילה ב-2025

• משרד הרווחה פתח בשנה החולפת 50 דירות בקהילה ולראשונה נפתחו 12 דירות בקהילה לאנשים הזקוקים לרמות תמיכה גבוהות, כפי שקובע החוק החדש

• 10 מרכזים חדשים לתעסוקה מוגנת נפתחו ב-2024. 5,850 אנשים עם מוגבלות מקבלים שירות במרכזי התעסוקה המוגנת שמפעיל המשרד

• המשרד מתקצב 82 נופשונים וקייטנות לעשרות אלפי ילדים ובני נוער עם מוגבלות ובני משפחתם המופעלים על ידי ארגונים ועמותות שונות בעלות של 45 מיליון

שירותים ומענים חדשים יפותחו לאור החוק, שירותים קיימים יורחבו

174,000 אנשים עם מוגבלות מוכרים במינהל מוגבלויות של משרד הרווחה והביטחון החברתי, 85,000 מתוכם מקבלים שירותים ממשרד הרווחה: כ-19,000 אנשים עם מוגבלות מתגוררים במסגרות הדיור, המאופיינות במעטפת של תמיכות ברמות שונות, בהתאם לצרכי הדיירים. כשמחצית מהדיירים גרים כבר בדיור בקהילה, מרביתם בדירות עד 6 אנשים.

בנוסף לכך, כ-11,500 אנשים נעזרים בשירותים ישירים, כגון תחנות מידע, מוקד טכנולוגי, תרגום לשפת הסימנים ומרכזי טיפול ומעל 900 אנשים משולבים במשפחות אומנה.

במהלך שנת 2024, משרד הרווחה פיתח והרחיב שירותים המבוססים על ערכי החוק זאת במקביל להליך עיגון התקנות. שירותים אלו מאפשרים בחירה אישית, אוטונומיה והשתתפות בקהילה וזאת בהתאם לרצונותיו וליכולותיו של האדם.

כחלק מהתאמת שירותי הדיור לחוק, השנה החל תהליך כתיבת "מכרז דגל" שאמור להתפרסם במהלך שנת 25 ויהווה את הפלטפורמה המכרזית ליישום מטרות החוק, כולל: מעבר לדיור בקהילה, צמצום מסגרות מרובות דיירים (מעונות והוסטלים), והסדרת המודלים לפי רמות תמיכה.
במהלך השנה האחרונה פתח המשרד 10 מרכזי תעסוקה מוגנת ועוד מיזם משותף של מרכז המשולב במתחם קניות ועסקים. ממרכזים הללו, מספקים שירות לכ-5,850 אנשים ומטרתם - הקנייה או שיפור של מיומנויות תעסוקתיות וכישורי עבודה לטובת המשך השתלבות בשוק החופשי.

מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה פתח בשנת 2024 עוד 20 מרכזים למשפחה, וכיום ישנם 100 מרכזים פעילים למשפחות. מרכזים אלו נותנים מענה של תמיכה, הפגה, וסיוע במיצוי זכויות למעל 20,000 משפחות. בכוונת המינהל לפתוח מרכזים בכל הרשויות המקומיות. עוד נפתחו השנה 11 מעונות יום שיקומיים חדשים וסה"כ מופעלים 181 מעונות יום שיקומיים בהם כ-5,700 פעוטות. המשרד יצא בפרסום מכרז הפעלה למעונות יום שיקומיים חדשים וכן למבחן תמיכה של בינוי מעונות יום שיקומיים ברשויות בעלות של 60 מיליון. באשר למועדוניות שיקומיות והארכות יום לימודים, השנה ישנם 12,333 ילדים ובני נוער בגילאי 3-21 מקבלי שירות במסגרות אחה"צ של מנהל מוגבלויות. בשל המלחמה נפתחו מרכזים רב גילאים שנתנו מענה חלופי לילדים שפונו מבתיהם בעלות של 2.4 מיליון ש"ח.

כמו כן, המשרד מתקצב 82 נופשונים וקייטנות לעשרות אלפי ילדים ובני נוער עם מוגבלות ובני משפחתם המופעלים על ידי ארגונים ועמותות שונות בעלות של- 45 מיליון. מתוכם כ-21 מיליון - עבור נופשון "הקלה" בבתי משפחות מארחות.

בשנה הקרובה, מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה מקדם תהליכי התאמה למודלים בשירותים מרכזיים ברוח החוק: שירותים יומיים לאנשים עם רמות תמיכה גבוהות (מרכזי יום), הארכות יום לילדים ונוער, וכאמור הוצאת מכרז דגל במסגרות הדיור. יורחבו מענים חדשניים כמו דירות אימון לבני נוער עם מוגבלות, הפעלת שירותי תמיכה למגורים עצמאיים ואוטונומיים בקהילה לאנשים עם רמות תמיכה גבוהות, ושילוב צעירים במסגרות קדם צבאיות (מכינות, שנת שירות, ישיבות וכדו').

בהתאם לחוק, התקנות קובעות כי שירותי הרווחה יינתנו לזכאים בהתאם לרמת התמיכה המתבססת על היקף הסיוע של אדם בתחומי חיים שונים. לצורך קביעת רמת התמיכה, פותח בהובלת מנהל מוגבלויות, מודל עבודה ייחודי הכולל בין היתר כלי ייחודי למילוי עצמי (על ידי האדם עצמו, או בסיוע חיצוני) לדיווח על צורכי הסיוע שלו בתחומי חיים מרכזיים, הכלי מתמקד בפעולות יומיומיות ובצרכיו של האדם סביב תנועה וניידות, ניהול משק בית, טיפול עצמי, למידה, תקשורת ויחסים בינאישיים ועיסוקים מרכזיים וחיי קהילה. הכלי, תוקף מחקרית, ויהיה חלק מהמידע ם שעל סמך אלו הגורם המכיר יוכל לקבוע את הזכאות האדם לקבלת שירותי רווחה במסגרת החוק ואת רמת התמיכה שעל בסיסה יקבע היקף השירותים אותם יוכל האדם לקבל.

300 אנשים עם מוגבלות פונו ממסגרות שבאזורי לחימה, 85 אלף איש מקבלים שירותים בשנה

במהלך המלחמה הוביל מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה פינוי של כ-300 אנשים עם מוגבלות מ-13 מסגרות דיור באזורי הסיכון, בדרום ובצפון הארץ. הפינוי והשהייה במסגרות הזמניות, על פי רוב, נעשה עם הצוות הקבוע (של המסגרת שפונתה) אשר ליווה את הדיירים לאורך כל זמן השהות במסגרת הקולטת וכלל התאמה של מתקני הקליטה לצרכים ייחודיים, אספקת ציוד סיעודי חיוני והכשרה ייעודית לצוותים הקולטים. כמו כן, למעלה מ-1,000 אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם קיבלו מענה במסגרת נופשונים ומתקני פינוי במלונות. המנהל הציב כ- 500 עובדים סוציאליים ב-400 מלונות, יזם 130 פעילויות פנאי עבור כ-1,800 משתתפים והקים 105 מועדוניות לילדים. מעל 900 אנשים משולבים במשפחות אומנה.

כמו כן, המינהל תיווך מול פיקוד העורף את צרכי אוכלוסיית האנשים החירשים וכבדי שמיעה בתחום הנגשת אותות ההתרעה, ותכלל בין גורמים שונים למתן מענה לצורכי הנגשה.

בנוסף על כך, המנהל הפעיל מוקדי סיוע טלפוניים הזמינים 24 שעות ביממה, למתן מענה מקצועי ותמיכה רגשית לאנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, בדגש על התמודדות עם מצבי משבר ומתח. במקביל, הוקמו שירותי תמיכה ייעודיים במלונות המפונים, הכוללים טיפול קבוצתי ופרטני. ובשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן ועמותות מובילות בתחום, פותחו כלים ייחודיים למסירת בשורות קשות לאנשים עם מוגבלות שכלית. בנוסף, המנהל הקים מערך תשתיות מידע ותמיכה מקוונים, במתקני הפינוי והפעיל "פורום מתכללי מחוזות" לתיאום יעיל בין המחוזות והמלונות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: "משרד הרווחה חרט על דגלו את קידומם ושילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה ומשקיע משאבים רבים על מנת לפתח מגוון מענים ושירותים עבורם. שנת 2025 היא שנת מפנה ביחס של מדינת ישראל לאנשים עם מוגבלות. ארבע התקנות שהוגשו לכנסת כחלק מחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות הם צעד גדול לעבר מיצובה של מדינת ישראל בשורה הראשונה של מדינות העולם בנושא הטיפול באנשים עם מוגבלות. אנו מתכוונים להגיש לכנסת את שאר תקנות החוק בהמשך השנה וליצור בסיס טיפולי מתקדם, ומותאם יותר שיאפשר עצמאות לאנשים עם מוגבלות ושילובם בחברה ובקהילה.

מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי ינון אהרוני: "לאחר עבודה מאומצת של חודשים רבים והליך שיתוף ציבור, משרד הרווחה גאה להגיש את התקנות הראשונות כחלק מחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלויות. תקנות אלו הן מהפכה של ממש עבור אנשים עם מוגבלות שכן הן מאפשרות להם תהליך הכרה ואבחון מהירים ויעילים אשר חוסכים בירוקרטיה רבה. בבסיס התקנות עומד הרעיון כי זכותם של אנשים עם מוגבלות לקבל את השליטה על חייהם וכי עלינו לבנות תשתית שתאפשר להם ביתר קלות לקבל את המגיע להם ולחיות חיים טובים ובריאים.

סמנכ"לית מינהל מוגבלויות רקפת בן גיא: "אנו רואים בחזון של שילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה יעד מרכזי בעבודת המנהל . החוק ובשורת החוק והתקנות הוא אמצעי ליצירת מודלים מגוונים של מענים לאנשים עם מוגבלות שיגבירו את שילובם בקהילה. מדיניות המנהל ופיתוח תכניות מאסיבי שיעשה בעקבות החוק ,יבטיח מחד מתן מענה לצרכים הרבים שקיימים מחד בגידול הרב של אוכלוסיית מקבלי השירות, ובמקביל יאפשר פיתוח מגוון שירותים שבהם האדם וצרכיו יהיו במרכז ולא מוגבלות האדם".

משרד הרווחה והביטחון החברתי מסכם שנת פעילות במלחמת 'חרבות ברזל': המשרד עמד בחזית המענה האזרחי מהיום הראשון ללחימה, תוך התמודדות עם אתגרים רבים ומתן טיפול וסיוע לאוכלוסייה רבה שטרם נזקקה לשירותי הרווחה בישראל.

פעילות המשרד לאורך חודשי המלחמה התאפיינה בפינוי מסגרות, יצירת שירותים ומענים חדשים במוקדי הפינוי הרבים ועבור שורדי המסיבות, משפחות החטופים ומשפחות השכול, זאת לצד הרחבה משמעותית של השירותים הקיימים כאשר מתחילת המלחמה תגבר משרד הרווחה את כוח האדם בכ-500 תקנים נוספים בשלל תחומי סיוע וטיפול.

חודשים ספורים לאחר תחילת המלחמה המשרד אף הקים אגף מיוחד "חרבות ברזל" לטיפול בנפגעי המלחמה.

מלונות ופינוי מסגרות

עם החלטת הממשלה לפנות אוכלוסיות מהצפון ומהדרום החל משרד הרווחה לפנות את המסגרות באיזורי הלחימה. סך הכל פינה המשרד 24 מסגרות ביניהן בתי אבות, מסגרות לאנשים עם מוגבלויות ונוער בסיכון. יחד עם זאת, מהיום החל משרד הרווחה בפריסת עובדים סוציאליים במלונות ומוקדי הפינוי והקמת מתן שירותים מותאמים.

500 עוס"ים התפזרו על פני 400 מלונות על מנת לקבל את האוכלוסייה המפונה. לאורך חודשי המלחמה עסקו עובדי משרד הרווחה במלונות בליווי הקהילות ומשפחות החטופים, סיוע סוציאלי, חיזוק החוסן החברתי ואף מסרו מאות בשורות מרות. יחד עם זאת, הקים משרד הרווחה מערך פעילויות לאורך היום עבור נוער בסיכון, ילדים, אזרחים וותיקים ואנשים עם מוגבלויות והעתיק פעילויות פנאי בקהילה אל המלונות על מנת לסגל שגרה ככל הניתן.

כמו כן, עובדי משרד הרווחה במלונות עסקו בשיקום הקהילות שנפגעו. מתחילת במלחמה הוקצו תקנים של עובדים קהילתיים לדרום ולצפון ופעלו לחיזוק החוסן הקהילתי בקרב הקהילות שהתפנו.

בין היתר, עסקו העוסי"ם בחיזוק המנהיגות, פיתוח מענים קהילתיים במלונות לצרכים שעלו, גישור בין קונפליקטים שהתגלו במלונות, כמו גם, חיזוק יכולות התמודדות של צוותי הצח"י (צוותי חוסן יישוביים בדרום ובצפון) והקמת צוותי חוסן שכונתיים לחיזוק היערכות הקהילות בזמן משבר וחירום.

נפגעי מלחמה

בימי שגרה משרד הרווחה מטפל במעל מיליון אזרחים במדינת ישראל. אסון השביעי באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל שבאה בעקבותיו, גרמו לכך שמאות אלפי בני אדם שלא צרכו שירותי רווחה קודם לכן, נזקקו כעת לשירותי המשרד. כתוצאה מכך, משרד הרווחה פיתח פרוטוקולי טיפול ראשוניים מסוגם בעולם וכן הקים שירותים חדשים עבור אותן אוכלוסיות.

חטופים ושבים ובני משפחתם

לקראת שובם של החטופים המשרד כתב תדריך מקצועי עבורם ועבור בני משפחתם. התדריך, ראשוני מסוגו בעולם, מחלק את הטיפול בשבים לשלושה שלבים: שלב הקבלה של השבים (24 שעות ראשונות), השבוע הראשון, וחצי השנה הראשונה והוא מגדיר בפירוט כיצד יש לנהוג על מנת שלא להעמיק את הטראומה שחוו השבים בהתמקדות על ילדים, נשים, גברים ואזרחים ותיקים.

בנוסף לכך, משרד הרווחה גיבש נוהל בשיתוף הגורמים הרלוונטיים והוסיף תקן של עו"ס מתכלל. מדובר על כ-80 תקנים חדשים ייעודיים. עו"סית זו, מלווה את המשוחררים ומרכזת את הטיפול בהם, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, ומשמשת כמתכללת הטיפול מול כל המשרדים והגורמים הממשלתיים הרלוונטיים.

לכל משפחת אזרח אשר שב מהשבי מוצמדת עובדת סוציאלית מתכללת. לאורך השנה, סיפק המשרד מענים למשפחות החטופים במעגל שני ושלישי, כמו קבוצות טיפול, פעילויות הפגה, ושירותים סוציאליים בקהילה.

שורדי מסיבת 'הנובה'

שורדי מסיבות הנובה ופסיידאק אף הם הפכו בן רגע לאוכלוסייה שמשרד הרווחה היה צריך לגבש תכניות טיפול מקיפות עבורם. המשרד בשיתוף המוסד לביטוח לאומי וג'וינט אשלים גיבשו סל מענים ייחודי באמצעות מיזם משותף עם 13 ארגונים המפעילים תכניות ייחודיות לחיזוק החוסן האישי והחברתי, תמיכה בחזרה לתפקוד, תעסוקה, השכלה, וקריירה.

תכניות אלו כללו, טיפול בטראומה, אובדן ושכול, תכניות תעסוקה, אימון לקריירה, שילוב והכנה לאקדמיה ובתוך כך תהליך תמיכה פרטני וקבוצתי ואף טיפול בבני המשפחה והחברים.

סך הכל נתן משרד הרווחה מענה קבוצתי ל-1200 שורדים. 700 שורדי המסיבות קיבלו מענה פסיכו-סוציאלי וליווי של המחלקות לשירותים חברתיים.

ילדים ויתומים

נפגעי מלחמה נוספים שמשרד הרווחה עסק בהם רבות הינם ילדי השבעה באוקטובר. בין אם מדובר בילדים שהתייתמו מהוריהם או בילדי אומנה.

על פי נתוני המשרד 43 ילדי אומנה שהו בעוטף ב-7.10, 66 משפחות אומנה פונו מביתם מתחילת המלחמה, ולמעגל השכול הצטרפו גם 23 ילדים שהפכו יתומים מ-2 הורים בעקבות המלחמה וכיום גדלים אצל 13 משפחות המשמשות כאומנת קרובים, ישנם 7 ילדים יתומים מהורה אחד בעקבות המלחמה הגדלים באומנה. בנוסף, חמש משפחות אומנה איבדו בן משפחה במלחמה.

בנוסף לכך, 132 הורי אומנה גויסו למלחמה וכתוצאה מכך, פעל משרד הרווחה לשנות את חוק האומנה בישראל ולהשוות את זכויותיהם לזכויות של שאר המשפחות. כעת בני זוג של משרתי מילואים יהיו זכאים גם הם להגנה מפני פיטורים החלים גם על משפחות אומנה. כמו כן, שינוי חקיקה נוסף שהוביל משרד הרווחה קובע כי משפחות אלו יהיו זכאים למענקי אכלוס גם עבור ילדי האומנה.

יש לציין, כי בנוסף לתיקוני חקיקה אלו, הלשכה המשפטית של משרד הרווחה פעלה להסרת חסמים בירוקרטיים ולהתאמת החוק למציאות החדשה שנוצרה לאחר השביעי באוקטובר. בין היתר, הלשכה המשפטית הסדירה את מעמדם של קרובי משפחה יתומים, הובילה לתיקון חוק זכויות החולצה לצורך מתן טיפול רפואי דחוף באישור קרוב משפחה והרחבת סמכות בחקיקה של שירות חקירות ילדים לגביית עדות מילדים שנפגעו מפעולות איבה.

אזרחים ותיקים

אוכלוסיית האזרחים הוותיקים חשופה יותר לאירועי לחץ וטראומה ביחס לאוכלוסיות אחרות. מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה גיבש תכנית לפינוי מהיר של מסגרות ומעבר של שירותים בשגרה אל המלונות. בך הכל פונו 6,500 אזרחים וותיקים להם נבנה מערך פעילויות, חוגים, הרצאות, טיולים והפעלות במטרה לשמר בריאות גופנית, קוגניטיבית ורגשית.

כמו כן, הקים המשרד באמצעות הרשויות המקומיות קבוצות תמיכה לסבים וסבות שכולים. כיום פועלות כ-20 קבוצות ברחבי הארץ. בנוסף לכך, במהלך חודשי המלחמה, חזרו 17 אזרחיות ותיקות ואזרח ותיק אחד משבי חמאס ומשרד הרווחה מלווה אותם ואת בני המשפחה באמצעות עוס"ים מהמחלקות לשירותים חברתיים.

נוער וילדים

עם פינוי הקהילות, התפנו גם בני נוער וילדים שברגע אחד התנתקו מהשגרה המוכרת להם. על מנת לסייע להם להתמודד עם האירועים הקשים אליהם נחשפו ועל מנת למוע הדרדרות בהתנהגותם, הקים משרד הרווחה מתחמי מיוחדים במלונות במטרה לעודד שיח פתוח, להפחית שוטטות וליצור חיבור בין בני הנוער.

מדרכי נוער שהו באופן קבוע במתחמים וקיימו פעילויות הפגה בעוד שעובדים סוצאיליים פעלו לאיתור נערים במצוקה על מנת למנוע הדרדרות.

ברחבי הארץ הקים משרד הרווחה 23 מרחבי איתור לטובת הטיפול וליווי בני נוער בסיכון שנתנו מענה למעל 1000 בני נוער.

אנשים עם מוגבלויות

לצד פינוי 13 מסגרות מהצפון והדרום, משרד הרווחה פעל לשילוב מעל 500 אנשים עם מוגבלויות ובני משפחתם בנופשונים ברחבי הארץ ואף הפעיל 130 פעילויות במלונות עבור 1,800 אנשים עם מוגבלות.

כמו כן, שיבץ 81 פעוטות מפונים ב23 מסגרות כגון מעונות יום שיקומיים באזורי הפינוי לצד פתיחת מרכזים ייעודיים בבתי המלון. המשרד אף נתן מענה רגשי לאנשים עם מוגבלות שפונו. בשלב הראשוני בטלפון ולאחר מכן הורחב השירות למענים פרונטליים במלונות.

המשרד אף פעל להקמת 5 מרכזים רב גילאיים - למתן מענים ושירותים במלונות לילדים ובוגרים.

בנוסף לכך, עבור קהילת העיוורים הוקם מרכז אירוח בבית חינוך עיוורים בו שהו עשרות מפונים. עבור עיוורים המרותקים לביתם, המשרד סיפק סיוע ייעודי ברכישת מזון, מתנדבים לעזרה ועוד. כמו כן, עבור החירשים, סייע המשרד בחלוקת צמידים ייעודים על מנת להנגיש עבורם את אפליקציית פיקוד העורף כך שיוכלו לקבל התראות בזמן.

יש לציין, כי במהלך חודשי המלחמה מנהל מוגבלויות במשרד הרווחה פעל יחד עם הרשויות המקומיות והמפעילים להחזרת מסגרות בקהילה לילדים ובוגרים לפתיחה מלאה או חלקית בהתאם להנחיות פיקוד העורף כך שמעל 90% מהמסגרות נשארו פתוחות.

מערך המילואים החברתי

אירועי השביעי באוקטובר הדגישו את הצורך בכוח אדם ייעודי נוסף לשדה הרווחה כי לתת מענה לצרכים העולם מאוכלוסייה. מערך המילואים החברתי הוא יוזמה של משרד הרווחה שהתפתחה במהלך המלחמה במודל מילואים שתכליתו הכשרת מעגלים רחבים של עובדים סוציאליים גם כאלו המועסקים במגזר הפרטי בגמלאות עבור טיפול בשעת חירום.

המיזם צפוי להוסיף לשירותי הרווחה בשעת חירום מאגר של מאות עובדים סוציאליים שהוכשרו לתת מענה לאוכלוסייה האזרחית בשורה של אירועי קיצון

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "בזמן המלחמה הוכח כי משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא אחד המשרדים האסטרטגיים והמרכזיים בממשלה. מפרוץ המלחמה משרד הרווחה נמצא בחזית הטיפול והסיוע לאוכלוסייה: התמודדנו עם מקרים שאף שירות רווחה בעולם לא התמודד. גורמי המקצוע במשרד פיתחו תורות חדשות ושירותים מותאמים לצרכים שעלו, ואלו ישמשו את מדינת ישראל גם בעתיד במצבי חירום בתקווה שלא יהיו. עובדות ועובדי שירותי הרווחה מכל המקצועות יעמדו גם בחזית מאמצי השיקום שיבואו לאחר המלחמה. הידע והניסיון שצברו הוא בעל ערך גדול מאוד למשימות הגדולות שעוד נכונו לנו".

מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: "המלחמה זימנה לפתחו של המשרד אחריות כפולה. ראשית להעמיד את המענים המתאימים למצב החירום ולתת כתף בכל מקום שהיה נדרש. זה חייב הפניית כוח אדם ותקציבים לכיוון אירועי החירום. יחד עם זאת, היינו מחויבים להמשיך לספק את השירותים השותפים לאוכלוסיית הרווחה שתלויה בנו ונמצאת באחריותנו. הטיפול במשבר כה גדול לא יכול להיות על חשבון השגרה. מלחמת חרבות ברזל הוכיחה כי שירותי הרווחה הם שירותים המיועדים לכל בית ישראל. אני שמח שהצלחנו לתת טיפול ראוי בשני החתומים וכל זה תודות למסירות אין קץ של העובדים והעובדות הסוציאליים והדבקות במטרה".

משרד הרווחה והביטחון החברתי והקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית גיבשו מיזם מיוחד עבור ילדים ובני נוער שחזרו מהשבי וילדים ממשפחות חטופים, הכולל תכניות ייעודיות לחופשות הקיץ והחגים - במימון מלא של משרד הרווחה והסוכנות היהודית.

המיזם יחל בתחילת חודש אוגוסט עם סיום המחזור הראשון של קייטנות החופש הגדול וצפוי להימשך עד לסיום חגי תשרי. הוא מיועד לילדים ולבני נוער בגילאי 6-18 שחזרו מן השבי, ולילדים שבני משפחתם עדיין חטופים ברצועת עזה, כולל ילדים מהמעגלים המשפחתיים הרחבים יותר.

הפעילויות המתכוננות נועדו לספק יציבות גם בזמנים שאינם נמצאים במסגרות החינוכיות, ולהמשיך את תהליך השיקום שהחלו הילדים ובני הנוער במהלך השנה האחרונה, באמצעות פעילויות פנאי והפגה. זאת לצד פעילויות יזומות יחד עם ילדים מקבוצת השווים ועם דמות משמעותית המלווה אותם.

כל אלו אמורים לשמש מסגרת מכילה ותומכת עבור הילדים, תוך ליווי צמוד של עובדים סוציאליים.

בין הפעילויות המתוכננות: קייטנה לילדים ממשפחות חטופים ושבים בגילאי 6-12 שתתנהל במתכונת ניידת בה בכל יום יבקרו הילדים במקום חוויתי אחר ובנוסף, סדנת גלישה בת מספר ימים לבני נוער ממשפחות אלו. זאת לצד ימי הפוגה חודשיים שמיועדים לילדים המעדיפים לקחת חלק בפעילויות שיא עם קבוצת השווים שלהם ולא במסגרת של קייטנה.

בניית התכנים והתפעול של מערך ימי ההפוגה תבוצע על ידי הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית, בשותפות משרד הרווחה.

ימי הפעילות יכללו פעילויות שוברות שגרה כמו ספורט אתגרי, אירועי תרבות, פנאי ועוד. את כל הפעילויות ילווה צוות חינוכי שמתמחה בעבודה עם ילדים נפגעי טראומה.

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "זהו מיזם חשוב ומבורך שיעניק לילדי משפחות החטופים והשבים הקלה ותמיכה בתקופה בה אינם נמצאים במסגרות החינוכיות, כדי להתמודד עם הקושי והטראומה שהם חווים יום יום, ולספק להם יציבות והמשך הליך טיפולי, תוך ליווי צמוד של עובדים סוציאליים מהמשרד. מיזם חשוב זה מצטרף לליווי והסיוע הסוציאלי הצמוד שמעניק משרד הרווחה מפרוץ המלחמה למשפחות החטופים והשבים.

"נמשיך לפעול ולפתח מענים עבור משפחות החטופים והשבים, בתקווה ובתפילה שנראה את כולם חוזרים הביתה כמה שיותר מהר. אני מבקש להודות לסוכנות היהודית על ההתגייסות והשותפות למען שלומם ורווחתם של משפחות החטופים והשבים. זה מעיד פעם נוספת על הערבות ההדדית של העם היהודי בארץ ובתפוצות".

יו"ר הקרן לנפגעי טרור של הסוכנות היהודית איילת נחמיאס ורבין: ״במשך שנים הקרן מפעילה עבור ילדים נפגעי טרור קייטנות מיוחדות, שנערכות במיוחד בחודש אוגוסט, כדי לתת מענה בתקופה שבה אין מסגרות חינוכיות.

"בשל היקף הילדים שנפגעו מהטרור מאז 7/10 והאוכלוסיות שספגו כאב בלתי נסבל כמו משפחות החטופים והשבים החלטנו בקרן של הסוכנות היהודית, שפועלת בתמיכת הקהילות היהודיות בעולם, לשלב מאמצים עם היכולות המקצועיות של משרד הרווחה, כדי לייצר אימפקט משמעותי הרבה יותר עבור המשפחות והילדים. יחד, אנחנו מבקשים לעטוף את הילדים באהבה ולומר להם שהם לא לבד״.

הממשלה אישרה היום (ראשון)  את הצעת ההחלטה של שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי להקמת צוות מקצועי בין משרדי לגיבוש תכנית לאומית לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה בהתאם לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.

על פי ההחלטה, "שר הרווחה יפעל להקים בתוך 60 יום צוות בין משרדי שיגבש תכנית לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחיים בקהילה, תוך התייחסות לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ולאמנה הבינלאומית בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות".

מטרת המהלך היא - הקמת שירותים ממשלתיים שיאפשרו להגביר את קצב שילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה.

עוד נקבע, כי בראש הצוות הבין משרדי יעמוד מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, או מי מטעמו ויחד עמו יהיו בצוות נציגים של אגף ממשל וחברה במשרד רוה"מ, אגף תקציבים במשרד האוצר, אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המוסד לביטוח לאומי, משרדי הפנים, השיכון, הבריאות, החינוך, התחבורה והעבודה.

הצוות יתבקש לגבש מדיניות ופתרונות בתחומי הדיור, הבריאות, התחבורה, החינוך, התעסוקה ועוד, על מנת שאנשים עם מוגבלות יוכלו לחיות חיים עצמאיים בקהילה.

בהחלטת הממשלה נכתב עוד, כי העבודה תתבצע תוך שיתוף של אנשים עם מוגבלות, בני משפחותיהם וארגונים אשר מייצגים אותם - ויו"ר הוועדה יוכל לבקש את השתתפותם של נציגים ממשרדים וגופים ממשלתיים וציבוריים אחרים על פי הצורך, כגון קופות החולים, השלטון המקומי ונציגי המגזר השלישי.

השר מרגי יזם את הקמת הצוות הבין משרדי כחלק מיישום חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, ומסקנות דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת אירועים אשר התרחשו במעונות לאנשים עם מוגבלות, בראשות השופטת שולמית דותן, אותם אימץ השר מרגי. המסקנות קבעו שיש להעביר את כל דיירי המעונות לדיור בקהילה.

כבר במעמד הגשת מסקנות דו"ח ועדת דותן, אמר השר מרגי כי ליישום המסקנות נדרשת התגייסות של הממשלה כולה ולא רק של משרד הרווחה וכי יפעל להביא החלטת ממשלה בנושא.

חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות שחוקק ביוני 2022 בתמיכת כל הסיעות בכנסת, קובע כי יש לאפשר לכל אדם עם מוגבלות חיים עצמאיים בקהילה ושעל הממשלה לספק את התנאים המאפשרים זאת.

החוק תוקצב בסכום של 2.2 מיליארד שקלים לחמש השנים הקרובות לפיתוח שירותים מגוונים עבורם.

משרד הרווחה החל ביישום החוק מיד עם העברתו בכנסת, וכבר לפני מספר חודשים הגיש המשרד את התקנות למשרד המשפטים בכדי להעבירם לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: "אני מברך על אישור הצעת ההחלטה בממשלה, בכוונתי לפעול מיידית להקמת הצוות הבין משרדי. מדובר בצעד חשוב ומשמעותי לשילוב אנשים עם מוגבלות בקהילה, שמצטרף לצעדים נוספים שמוביל משרד הרווחה בשנתיים האחרונות ופועל לשילובם של אנשים עם מוגבלות בקהילה, בהתאם לרוח חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות".

מרגי הוסיף:  "גיבוש תוכנית לאומית מחייב שילוב כוחות של משרדי ממשלה נוספים יחד עם השלטון המקומי, הכולל היערכות לאומית מעמיקה ונרחבת והקצאת משאבים לדיור, לבריאות, לחינוך, לתחבורה, לתעסוקה ושירותים חיוניים נוספים. נפעל יחד למען מטרה חשובה זו, בכדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות לחיות חיים עצמאיים ולהשתלב בקהילה".

בצל המצב הביטחוני המתוח בצפון, שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי ערך ביקור עבודה בעיר צפת.

את הביקור פתח השר בפגישת עבודה עם ראש העיר יוסי קקון בלשכתו. במהלך הפגישה דנו במספר נושאים חשובים הנוגעים לרווחת תושבי צפת, ועל התמודדות הרווחה בעידן של מלחמה בצפון.

לאחר הפגישה, קיימו השר מרגי וראש העיר ישיבת עבודה מורחבת בבניין העירייה עם מנכ"ל העירייה, בכירי העירייה, צוותי אגף הרווחה והנהלת מחוז צפון במשרד הרווחה.

בפתח הישיבה הציג ראש העיר בפני הנוכחים את אתגרי הרווחה של תושבים רבים בעיר, ולאחר מכן דנו הצוותים בחיזוק ובניית תוכנית הבראה לאגף הרווחה, שנקלע למשבר בשנים האחרונות, ובקידום תוכניות עבודה ופיתוח מענים ייעודיים לסיוע לאוכלוסייה בימי שגרה ובמיוחד בתקופה הזו, לאור הצרכים שהתגברו בעקבות המצב הביטחוני.

השר מרגי הדגיש את מחויבותו לסייע לעיר צפת לצאת מהמשבר הכלכלי, וציין כי משרדו יפעל להגדלת תקציבי הרווחה המועברים לעיר וכן להוספת תקנים להגדלת כוח האדם של המחלקה, תוך מציאת פתרונות יצירתיים שיאפשרו לעירייה להתגבר על הגירעונות הכלכליים אליהם נקלעה.

כמו כן, השר התחייב בפני ראש העיר כי יפעל ככל יכולתו להיענות לבקשת ראש העיר להרחיב את מיזם הביטחון התזונתי, שמטרתו לסייע למשפחות במצוקה כלכלית.

בסיום ישיבת העבודה, השר מרגי וראש העיר קיימו סיור במחלקת הרווחה, השר שוחח עם צוות המחלקה וראה מקרוב את מצבה הפיזי המורכב של מחלקת הרווחה, דבר שמעיק על תושבים המגיעים למחלקה לקבלת שירותי רווחה.

השר מרגי בישר לראש העיר ולבכירי העירייה כי משרד הרווחה יוציא בקרוב 'קול קורא' בסך 5 מיליון שקלים לפרוייקט בינוי מחלקת רווחה חדשה ומאירת עיניים.

משם המשיכו השר וראש העיר לישיבה בחמ"ל העירוני, שם קיבל סקירה מראש העיר, קב"ט העירייה וצוותי אגף ביטחון וחירום על ההיערכות והמוכנות העירונית למצב של הסלמה ביטחונית בצפון, כולל תוכנית מיגון ופינוי התושבים וסיוע לתושבים בעורף.

השר מרגי ערך גם סיור רגלי, יחד עם ראש העיר, במדרחוב העיר העתיקה ושמע מבעלי העסקים על המצוקות והאתגרים איתם הם מתמודדים בעקבות המצב הביטחוני המתוח. השר ביקש לחזקם והתחייב כי יאבק עבורם בממשלה.

השר מרגי אמר בתום הביקור בצפת: "העיר צפת היא עיר מאותגרת חברתית וכעת גם ביטחונית, אך יש בה פוטנציאל גדול. בשנים האחרונות העירייה נקלעה לגירעון כלכלי שהוביל למשבר באגף הרווחה ולמצוקת כח אדם. משרד הרווחה יסייע לעירייה לצלוח אותו. נעבוד יחד על תוכנית הבראה ונצעיד קדימה את שירותי הרווחה.

"העיר צפת זכתה בראש מוכשר ומקצועי, עם יכולת ניהולית מוכחת שבא לעבוד למען הציבור - האיש הנכון במקום הנכון. יחד נהפוך את צפת לעיר חזקה ומשגשגת".

ראש העיר צפת יוסי קקון הודה לשר מרגי על הביקור: "אני מודה לשר מרגי על המחוייבות שלו לסייע לעיר צפת. אנו נמצאים כעת בתקופה חדשה ומאתגרת, במיוחד לאור המצב הביטחוני המתוח בצפון. אני בטוח שביחד עם משרד הרווחה נוכל להביא לשיפור משמעותי בחיי התושבים ונצעיד קדימה את שירותי הרווחה בעיר. כמו כן אני רוצה להודות לשר מרגי על הבשורה המשמעותית על כך שמשרד הרווחה ישקיע 5 מיליון ש"ח לבניית אגף רווחה חדש ומרווח".

[גלריה]

11 משפחות אומנה חדשות מטפלות ב-21 ילדים שהתייתמו משני הוריהם בשבעה באוקטובר. כך עולה מנתונים שמפרסם משרד הרווחה והביטחון החברתי לרגל יום האומנה הבינלאומי שחל היום (שישי).

עובדות סוציאליות מטעם משרד הרווחה וארגוני האומנה מלוות את המשפחות, שלכולן קשר משפחתי ישיר ליתומים, מתוך הבנה שגם משפחות האומנה עצמן חוו טראומה נוראה ב-7 באוקטובר וזקוקות לסיוע של הרשויות.

לטובת משימה זו גיבש המשרד, בשיתוף הארגונים, מודל הכשרה ייעודי לטיפול בילדים אלו ובבני משפחות האומנה, ועל פי הנחיית הדרג המקצועי במשרד, למשפחות הוצמדו מנחות אומנה בעלות מומחיות וניסיון עשיר בתחום.

70 משפחות אומנה פונו מבתיהן

מלחמת חרבות ברזל העלתה את הצורך הגובר בין השאר בצירוף של משפחות ואזרחים שישמשו כמשפחות אומנה לילדים הזקוקים לכך. מאז ה-7 באוקטובר נוספו למערך האומנה 25 משפחות חדשות אשר השלימו את כל תהליכי האבחון ונכנסו למאגר המשפחות.

70 משפחות אומנה פונו מבתיהן בעקבות המלחמה, וב-30 משפחות גויסו האם או האב למילואים. בעקבות המצב הרגיש, בימים אלו משרד הרווחה עובד על הכנסת תיקונים משמעותיים בחוק האומנה לילדים, שיאפשרו שיקול דעת לגורמי המקצוע בקביעת הגיל המקסימלי בו אזרחים יוכלו לשמש כאומנים כשכל מקרה ייבחן לגופו.

זאת, כחלק ממהלך בו תורחב בעתיד האפשרות לאומנת קרובים, לצד מתן סמכות להורים אומנים להגשת בקשה לביטוח לאומי להכרה בילד כזכאי לגמלת נכות וקבלת הגמלה ישירות לאומנים.

יותר ממחצית ילדי האומנה - אצל קרובים

בישראל חיים כיום 5,505 ילדים אצל 4,600 משפחות אומנה, מתוכם 3,107 ילדים שהושמו אצל קרובי משפחתם (2,400 משפחות). כמו כן, 696 ילדים מתוך ילדי האומנה הם ילדים עם צרכים מיוחדים (מוגבלות שכלית התפתחותית, אוטיזם ונכויות שונות), 170 מתוכם הם בני 21 ומעלה.

לפני כשנה, הקים שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי ועדה מקצועית לשיפור השירותים לילדי האומנה ולמשפחות האומנה בראשות סמנכ"לית המשרד וראש מינהל שירותים חברתיים ואישיים -  אתי קיסוס.

בוועדה חברים נציגי משרד הרווחה, מנהלות מחלקות רווחה ברשויות המקומיות, נציגי אקדמיה, מנהלות בשירותי האומנה ומומחים בתחום, במטרה להציע שיפורים ותיקוני חקיקה שיקלו באופן משמעותי על ההורים האומנים לתת את הטיפול המיטבי לילדים שהושמו בביתם לבקשת המדינה.

הוועדה הגישה את המלצותיה לשר מרגי לפני מספר חודשים ובימים אלו עמלים גורמי המקצוע במשרד הרווחה על יישום ההמלצות ותיקוני החקיקה הנדרשים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: "אירועי ה-7 באוקטובר שמו את שירותי האומנה של משרד הרווחה במרכז תשומת הלב, כמענה האנושי המשפחתי והלאומי הטוב ביותר עבור ילדים שחוו את הנורא מכל.

"הוועדה המקצועית לבחינה ושיפור תחום האומנה בישראל שהקמתי לפני כשנה, גיבשה שורה של המלצות לשינויים משמעותיים שיחזקו את שירותי האומנה בישראל. בימים אלו עמלים גורמי המקצוע במשרדי על יישום ההמלצות ותיקוני החקיקה הנדרשים, במטרה להרחיב את מעגל המשפחות ולהעניק את המענה האיכותי ביותר לילדים ולבני נוער הזקוקים לאומנה".

מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי, ינון אהרוני: ״אירועי אוקטובר חידדו בפני הציבור כולו את חשיבות שירותי האומנה לטובת ילדים בסיכון ובמקרה זה ילדים שחוו את הטראומה הנוראה מכל. לשירותי האומנה יש חשיבות אדירה בהתפתחותם התקינה של ילדים בסיכון. בימים אלו אנו עמלים על הכנסת שינויים משמעותיים ומקווים שבכך נוכל להקל על המשפחות שלוקחות על עצמן המשימה האדירה הזו".

סמנכ"לית שירותים חברתיים במשרד, ויו"ר הוועדה המקצועית לבחינת יישום חוק האומנה, אתי קיסוס: "בקרוב נגיש המלצות משמעותיות ביותר לתיקון חוק האומנה ולשיפור השירותים למשפחות ולילדים אלו מתוך תפיסה שזכותם של ילדים לבית יציב ומיטיב ובגילאים הצעירים במיוחד, עדיף לגדול במשפחה. אנו מקווים שיישום ההמלצות והשינויים שנציע יובילו לגידול משמעותי במספר משפחות האומנה שיפתחו את ביתן וליבן לילדים הזקוקים לכך".

שר הרווחה יעקב מרגי קיים היום (רביעי) מפגש עם פורום ראשי רשויות של יישובי קו העימות בצפון ומנהלי מחלקות הרווחה, בכדי לשמוע ולדון בצרכי הרווחה שהתגברו מפרוץ המלחמה ובקידום תוכנית הסיוע והשיקום לצפון.

השר הגיע למפגש יחד עם מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני, מנהל מחוז צפון במשרד הרווחה שלמה כהן, וההנהלה הבכירה של משרד הרווחה.

ראשי הרשויות ומנהלי מחלקות הרווחה הודו בפתח המפגש לשר על פועלו מפרוץ המלחמה וציינו כי משרד הרווחה היה מהמשרדים הראשונים שנרתם למשימה, הפנה משאבים ותקציבים, עמד בקשר רציף ובשיתוף פעולה פורה ונתן מענים לצרכים שעלו מהשטח, הן במלונות והן לתושבים שנשארו ביישובים.

הם  הוסיפו, כי למשרד הרווחה יהיה חלק מרכזי ומשמעותי בהליך השיקום להשלכות שיהיו אחרי המלחמה.

השר מרגי אמר בסיכום המפגש: "הגעתי כדי לשמוע מקרוב על האתגרים והצרכים שעולים מהשטח. תושבי קו העימות בצפון חיים במציאות לא פשוטה ומורכבת, ואתם ראשי הרשויות ומנהלי ומנהלות מחלקות הרווחה מתמודדים עם המציאות הזאת יום יום בשטח ומסייעים לתושבים.

"אני מתחייב להמשיך לעמוד לימינכם ולסייע ככל יכולתי. רשמתי את הנקודות שהעלתם בפניי, אני אקיים ישיבת עבודה עם המנכ"ל וגורמי המקצוע במשרד כדי לתרגם את זה לפעולה ולדייק ולהרחיב את המענים לצרכי הרווחה שהתגברו".

השר הדגיש: "הממשלה חייבת לאשר בהקדם את תכנית הסיוע ליישובי קו העימות בצפון בדומה לתוכנית הסיוע שנעשתה ליישובי הדרום, כדי לסמן את האופק ולהציל את החבל ארץ הזה מקריסה מוחלטת".

משרד הרווחה גיבש תוכנית מפורטת על מנת להתמודד עם האתגרים החברתיים שהתפתחו בעקבות המלחמה ופינוי האוכלוסייה ועם האתגרים וההשלכות שיהיו בעתיד".

משה דוידוביץ, ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום יישובי קו העימות הודה לשר מרגי על קיום המפגש: "המועצה האזורית מטה אשר עומדת בקשר רציף עם משרד הרווחה לגבי המפונים, והמלחמה בצפון על מנת להתמודד עם האתגרים החברתיים שהתפתחו בעקבות המלחמה. אני מודה לשר על הביקור החשוב עם ראשי הרשויות של קו העימות ועל התמיכה".

מאות משפחות הנהנות מהמיזם הלאומי לביטחון תזונתי באזור הצפון, השתתפו בימים האחרונים בשורת סדנאות עשירות תוכן, הנוגעות לחיי הכלכלה, הרווחה והבריאות שלהן - במסגרת המיזם של כולל חב"ד ומשרד הרווחה.

המיזם הלאומי נועד להבטיח ביטחון תזונתי לאוכלוסיות החלשות ביותר בישראל, והוא משפיע כיום לטובה על חייהן של 35,000 משפחות ב-239 ערים ורשויות מקומיות, בין היתר באמצעות תמיכה כספית חודשית, וכן בסיוע לשימוש מושכל ויסודי בכלכלת הבית, המבטיח תזונה בריאה ואיכותית לכל בני הבית.

משפחות המיזם בחצור הגלילית השתתפו בסדנא להעצמה אישית וכלכלה. לאחר התכנסות וכיבוד קל, התקיימה סדנא להעצמה אישית וחיזוק להתנהלות נכונה. בהמשך הוקרנה מצגת מרגשת שחיזקה את המשפחות "לראות את הטוב והשפע הניתן לנו משמים ולזכור להודות על הכל".

גם בטבריה נערכה סדנה מיוחדת למשתתפות המיזם. לכל אחת מן המשתתפות הוענקה חוברת הדרכה המדגימה עריכת קניות מחושבת כלכלית, המותאמת למארחת או מתארחת.

המשתתפות העניקו טיפים אחת לרעותה מההתמודדויות שלהן והעשירו את הידע המשותף והחוויתי באמצעות הטיפים החשובים. בחלק השני של הסדנה למדו המשתתפות את תורת עריכת השולחן מהדברים הבסיסים הקיימים בבית.

במגדל העמק, נערכה למשפחות המיזם סדנת בריאות בנושא ניקוי רעלים, במהלכה הוקרנה מצגת על חשיבות אכילת פירות וירקות על הערכים שלהם ואיך לשלבם בארוחות במהלך היום.

המרצה שאל את המשתתפות על התפריט היומי שלהם והסביר להם על החשיבות של המזונות שמכניסים הביתה וכיצד זה משפיע על כל המשפחה. לסיום המרצה הכין לכל המשתתפות שיקים בריאותיים טעימים במיוחד.

בקריית ים, למדו משפחות המיזם על בישול בריא ומזין, ועל דרכים קלות ומהירות להכנת ארוחה בריאה ומזינה. ילדים והורים הכינו יחדיו פסטה, ניוקי רטבים ומוקפץ. בסיום, משפחות המיזם ישבו לארוחה משותפת עם המאכלים שהכינו וסלטים.

גם בכרמיאל נהנו משפחות המיזם מסדנה ייחודית: הורים וילדים - קשר חיובי כמתכון לתזונה נכונה, וזאת, באמצעות משחק משותף. "שמחנו לראות כיצד כל ילד מצא לעצמו את המשחקים שמתאימים לו ולזכות לתשומת לב משמעותית מאבא או אמא", סיפרו רכזי המיזם.

ביוקנעם השתתפו המשפחות בסדנת בריאות בנושא ניקוי רעלים, במהלכה הוקרנה מצגת על חשיבות אכילת פירות וירקות ועל הערכים שלהם ואיך לשלבם בארוחות במהלך היום.

ולא רק בצפון. עשרות נשים חד הוריות המתגוררות בעיר אלעד ונעזרות במיזם, התכנסו להרצאה מעשירה מפי הגב' דנה ורון ולאחריה נהנו מתוכנית הרקדה כיפית ומשחררת.

[גלריה]

משרד הרווחה משיק תכנית לטיפול וקבוצות תמיכה לסבים וסבתות ששכלו את נכדיהם ב-7 באוקטובר.

מה, לא תצטרפו כדי להגן על הבית שלכם? זו הדרך להתנדב עכשיו

על פי התכנית, מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות יבצעו מיפוי של אזרחים ותיקים שאיבדו את נכדיהם, בעוד עובדים סוציאליים ומטפלים יעברו קורס הכשרה ייעודי למאפיינים שיש בשכול בגיל הזקנה ויעניקו להם סיוע הכולל מענים טיפוליים רגשיים פרטניים וקבוצות תמיכה.

את השירות יוכלו לקבל בכל מקום בו הם שוהים: בקהילה, במרכזי היום, בבתי אבות, בדיור מוגן ובמלונות המפונים.

שר הרווחה יעקב מרגי: "לצערנו הרב, מאז הטבח הנורא והמלחמה, הצטרפו למעגל השכול אזרחים ותיקים רבים ששכלו את נכדיהם וחווים כאב ואובדן גדול ומתקשים לחזור לתפקוד ולשגרה. על כן החלטנו להרחיב את מעגל השירותים וגיבשנו עבורם סל מענים סוציאלי ייחודי לשכול בגיל הזקנה, הכולל טיפולים רגשיים פרנטיים וקהילתיים. רווחתם ושלומם של האזרחים הוותיקים הם נדבך חשוב וחיוני לחוסן הלאומי ואנו במשרד הרווחה נעמוד לצידם ונסייע להם".

 

משרד הרווחה והביטחון החברתי יאפשר לאזרחים ותיקים מהעוטף והצפון לעבור מהמלונות אל בתי הדיור המוגן ובתי האבות ברחבי הארץ. זאת, במטרה להעניק להם מענה מותאם יותר לצרכיהם.

מאז פרוץ המלחמה פונו אלפי אזרחים ותיקים מאזורי העימות בדרום ובצפון אל המלונות, וחלקם גם לבתי הדיור המוגן ולבתי האבות. משרד הרווחה והביטחון החברתי העתיק שירותים שונים, שלהם זקוקות הקהילות השונות מהיישובים לבתי המלון, בסיוע רשתות בתי המלון והרשויות המקומיות שבתחומם הם פועלים.

למרות זאת, ישנם אזרחים ותיקים רבים אשר זקוקים למענים אחרים בתחומי הבטיחות האישית, הנגישות והליווי הסוציאלי ומעטפת שירותים נוספת שקיימת בבתי אבות ובבתי דיור מוגן.

בשבוע שעבר קיים שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי מפגש עם אזרחים ותיקים, תושבי המועצה האזורית אשכול, שפונו מיישובי העוטף לדיור מוגן שבפיקוח המשרד. מהשיחה עמם התרשם השר, שבבתים אלו מקבלים המפונים הוותיקים מענים מותאמים יותר לצרכיהם ועל כן החליט המשרד להרחיב את המענה ולאפשר לוותיקים נוספים לעזוב את המלונות לדיור המוגן ובתי האבות שתחת פיקוח המשרד, אם ירצו בכך.

משרד הרווחה יישא בעלות השהות של האזרחים הוותיקים בבתי הדיור המוגן ובתי האבות והקצה לכך תקציב ייעודי.

אזרחים ותיקים שיעברו מהמלון לדיור מוגן או בית אבות, יקבלו ליווי של עובדי רווחה בתחום הזקנה, דיור מותאם לאזרחים וותיקים, פעילויות תרבות מגוונות, סביבה מונגשת ובטוחה, ופיקוח צמוד של עובדי משרד הרווחה.

על מנת ליידע את האזרחים הוותיקים המפונים על הזכות לבקש לעבור לדיור מוגן או בית אבות, פרסם המשרד נוהל מסודר למחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות ודאג לפרסמו גם בבתי המלון. כמו כן ניתן לקבל מידע במוקד 118 של משרד הרווחה והביטחון החברתי 24/7.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: "עלינו להבטיח כי המפונים יקבלו סל מענים מותאמים אשר יענו על צרכיהם הקהילתיים, הבריאותיים והסוציאליים. הדבר חשוב אף יותר כשאר מדובר באוכלוסיות רגישות יותר כמו אזרחים ותיקים. על אף העבודה המצוינת שנעשית במלונות, השהות הממושכת מחוץ לבית מחייבת התאמת צרכים וטיפול ייעודי עבור האזרחים הוותיקים. המעבר שלהם לבתי הדיור המוגן יאפשר זאת וישמש עבורם כבית זמני עד שיחזרו לביתם".

ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה: "אנו מודים לרשתות בתי המלון על המאמצים הגדולים שהם עושים על מנת לתת למפונים תחושה של בית ולספק להם את כל השירותים, אך אנו ערים לכך כי יש אזרחים ותיקים שמעדיפים שהיה בסביבה מותאמת יותר מבחינת השירותים הנחוצים להם כגון בתי הדיור המוגן ובתי האבות. החל משבוע הבא יוכלו ותיקים שירצו בכך לעבור אל בתי הדיור המוגן ואל בתי האבות כפי שכבר עשו רבים אחרים לאחר השבעה באוקטובר".

יריב מן, סמנכ"ל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה: "אנו במינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה מאמינים כי בתי האבות ובתי הדיור המוגן מתאימים יותר לצרכים של האזרחים הוותיקים ועל כן החלטנו לפתוח בפניהם את האפשרות לעבור לבתים אלו כחלופה למלונות, שלא מתאימים לכל אחד. אני מבקש להודות לארגון 'קדם' המייצג את הדיור המוגן ובתי האבות בישראל על שנרתם למאמץ. אנחנו מעריכים כי ישנם לפחות 400 ותיקים שהמעבר לדיור מוגן יטיב עמם והם יתווספו ל-600 הוותיקים שעברו מאז ראשית מצב החירום".

סדנאות ירוקות ומושקעות נערכו לבני משפחות מכל רחבי הארץ, במסגרת המיזם הלאומי לביטחון תזונתי.

המיזם מופעל על ידי משרד הרווחה וכולל חב"ד, ומיועד למשפחות מעוטות יכולת, במטרה להבטיח נגישות, זמינות ויציבות בהשגת מזון מאוזן, בריא, מגוון באופן מכבד ומותאם לצורך.

המיזם פועל באמצעות 'כולל חב"ד' ובמסגרתו פועלים רכזים ייעודיים האמונים על הפעלת המיזם, ומצויים בקשר רציף עם המשפחות - המפעילים סדנאות שונות לבניית חוסנם החברתי של צרכני המיזם.

במסגרת הפעילות, מקבלות המשפחות כרטיסי קנייה באופן רציף, המקלות על מצבם הכלכלי.

בסדנאות לרגל ט"ו בשבט, שנערכו בסוף השבוע, נהנו בני המשפחות מסיפור שהוקרן על ראש השנה לאילנות, שמעו על חשיבות אכילה של פירות וגם הכינו שיפודי פירות ססגוניים ועציצים אישיים.

הסדנאות, כאמור, נערכו בכל רחבי הארץ. אחת הבולטות שבהן נערכה בבני ברק, שם השתתפו בני המשפחות בסדנא לחיתוך פירות, עם המאסטרית גיטי דינר.

"הנשים היו מרותקות ולא האמינו בתחילה ביכולתן להצליח ולעשות בעצמן מגש מעוצב בצורה מכובדת ואסתטית", סיפרה אחת המשתתפות, "ואכן, כל משתתפת יצרה מגש פירות מרשים במיוחד! הנשים יצאו מרוצות, ומסופקות ממש ולא גמרו להודות על ההזדמנות".

בקריית ים, שמעו בני המשפחות סיפורים מרתקים על הפירות שבהם השתבחה ארץ ישראל ובהמשך הכינו סלט פירות ענק, לצד שייק טעים במיוחד.

[גלריה]

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי ומנכ"ל המשרד ינון אהרוני הגיעו לסיכומים עם משרד האוצר על התקציב לשנת 2024.

נתקלתם בבעיה ברישום לגן ילדים, בתי ספר וסמינרים? • כל המידע כאן

על פי הסיכומים, המשרד יקבל תוספת תקציב של יותר ממיליארד שקלים.

על פי ההסכמות:

• מינהל שירותים חברתיים ואישיים יזכה לתוספת של 125 מיליון שקלים לשיקום קהילות שנפגעו במלחמה, לחיזוק המענים לאלימות במשפחה, לטיפול בנפגעות ונפגעי תקיפה מינית, חוסן קהילתי והגדלת התמיכה במשפחות בעוני.

• מינהל של"ם (שיקום, ליווי ומניעה) יקבל תוספת של 30 מיליון שקלים לטיפול בצעירים ונוער בסיכון ובהתמכרויות. כמו כן, תקבל התכנית הבין משרדית לטיפול בילדים ובבני נוער בסיכון בהובלת משרד הרווחה תוספת של 10 מיליון שקלים נוספים.

• מינהל אזרחים ותיקים יקבל תוספת של 45 מיליון שקלים להגדלה והרחבה של שירותי קהילה לאזרחים ותיקים למניעת בדידות ודחיקת גיל התלות.

• מינהל מוגבלויות – יקבל את התוספת הגדולה ביותר של 430 מיליון שקלים לצורך פיתוח והרחבה של שירותים בקהילה לאנשים עם מוגבלות במסגרת חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ותהליך המעבר של דיירים ממעונות לדיור בקהילה.

• רשויות מקומיות - יזכו לתוספת תקציב לצורך תקני עו"ס בדגש על רשויות העוטף, והרשויות שקלטו מפונים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי: "תוספת התקציב למשרד הרווחה משקפת את החשיבות הגדולה שרואה הממשלה במתן מענה לצרכים החברתיים המרובים שנוספו בעקבות המלחמה. הצלחנו לקבל תוספת תקציבית משמעותית לשנת 24. לצד ההכרח בהגדלה משמעותית של תקציב הביטחון, הממשלה קיבלה את עמדתנו ששירותי רווחה חשובים גם הם לחוסן ולביטחון של האוכלוסייה ובמיוחד לאור האתגרים שעמם אנו מתמודדים"

מנכ"ל משרד הרווחה, ינון אהרוני: "התוספות התקציביות שלהן יזכה המשרד יאפשרו לו להוציא לפועל את תכניות עבודה לשנת 2024 כשהן מחוזקות בתוספות תקנים ותקציבי פעילות לאור הצרכים שהתעוררו מאז השבעה באוקטובר. במלחמת חרבות ברזל נוכח הציבור כולו לדעת עד כמה חשובים שירותי הרווחה לחוסן הלאומי, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית".

שר הרווחה יעקב מרגי השתתף היום (שלישי) בוועדת העבודה והרווחה בדיון שעסק בהיערכות בזמן המלחמה להתמודדות עם דו"ח העוני והאי ביטחון תזונתי וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות.

השר מרגי הציג בפני חברי הוועדה את הסיוע הייעודי שהעניק משרד הרווחה מפרוץ המלחמה לאוכלוסיות מוחלשות ולאוכלוסיות שנפגעו בעקבות המלחמה. כמו כן, השר הציג את תוכניות הסיוע של משרד הרווחה בימי שגרה, הנמשכות גם בתקופת המלחמה.

הסיוע בתקופת המלחמה

משרד הרווחה חילק מפרוץ המלחמה 15,420 כרטיסי מזון בסך 460 שקלים לתושבי הדרום והצפון שנפגעו מהמלחמה - מיזם משותף עם עמותת אשל חב"ד והפדרציות היהודיות.

כרטיסי המזון חולקו על ידי מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות למשפחות שנצרכו לסיוע במזון.

בנוסף, עם פרוץ המלחמה משרד הרווחה הקצה תקציב גמיש בהיקף של 20 מיליון שקלים למחלקות הרווחה ברשויות המקומיות עבור הצטיידות בצרכים בסיסיים לתושבי הדרום והצפון כגון: מזון, ביגוד, מוצרי חשמל בסיסיים, הסעות, פינויים ועוד.

[גלריה]

מיד עם פרוץ המלחמה המשרד הקצה גם תקציב חירום גמיש בהיקף של 7 מיליון שקלים למחוזות המשרד עבור מחלקות הרווחה לצרכי חירום, הכולל סיוע חומרי לאוכלוסייה בהצטיידות במזון ועוד.

תוכניות הסיוע כל השנה

במקביל לסיוע הייעודי שהעניק המשרד בתקופת המלחמה, משרד הרווחה מפעיל כל השנה, וגם בתקופת המלחמה, את "המיזם לביטחון תזונתי" בתקציב שנתי של כ-150 מיליון שקלים. במיזם משתתפות 25,665 משפחות שחיות באי ביטחון תזונתי, המקבלות מידי חודש כרטיס נטען בסך 350 שקלים וגם סל פירות וירקות עד הבית בשווי 150 שקלים.

במסגרת "המיזם לביטחון תזונתי" מחולקים מידי חודש כ-2,600 כרטיסי תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) לפעוטות עד גיל שנה וחצי ממשפחות נזקקות.

המשרד מסייע בהיקף של כ-52 מיליון שקלים בתמיכה בעמותות המזון וארגוני הגג השונים המחלקים סלי מזון וכרטיסי מזון למשפחות נזקקות ומפעילים מפעלי הזנה ובתי תמחוי.

המשרד מקצה מידי שנה תקציב בהיקף 70 מיליון שקלים לרשויות המקומיות במיזם משותף עם "הקרן לידידות", מטרת המיזם הינה להעמיד תקציב גמיש למנהלי מחלקות הרווחה ברשויות עבור סיוע לאוכלוסיות מוחלשות בהצטיידות במזון, ביגוד, מוצרי חשמל בסיסיים, הסעות, פינויים ועוד.

המשרד מממן את התוכנית "מרכז עוצמה - נושמים לרווחה" בהיקף תקציבי של כ-200 מיליון שקלים בשנה, המיזם פועל ברשויות המקומיות על ידי מחלקות הרווחה בשיתוף קרן רש"י והג'וינט, התוכנית הינה ייעודית למשפחות מוחלשות שנקלעו למצוקה כלכלית ומסייעת להם לצאת ממעגל העוני בליווי צמוד של עובדים סוציאליים ייעודיים שבונים עבור המשפחות תוכנית התערבות הכוללת סל מענים גמיש, מיצוי זכויות, הכוונה תעסוקתית, כלכלת משפחה נכונה, העצמה ומסוגלות עצמית ומשפחתית.

השר יעקב מרגי: "משרד הרווחה משקיע בימי שגרה מאות מיליונים בתחום הסיוע למשפחות שחיות בעוני ואי ביטחון תזונתי. לצערנו, המלחמה העצימה ופגעה במשפחות המוחלשות. משרד הרווחה משקיעים משאבים ותקציבים ייעודיים לסייע לאוכלוסייה שנפגעה בכל התחומים ובמיוחד בסיוע בהצטיידות במזון ובצרכים בסיסיים. נמשיך לסייע ולפתח מענים כל השנה ובמיוחד בתקופת המלחמה".