מנחם ברוד
למה שביעי של פסח זה הזמן לבקש ניסים, להתפלל שיקרה הבלתי-צפוי
כשיש לאדם בעיה אישית המציקה לו - הוא יודע לזעוק באמת ולהתפלל בכוונה כנה • הבה נזעק באמת ונבקש את הגאולה השלמה
מה רע כל-כך בחמץ, שצריך לרדוף ולבערו כאילו היה רעל מסוכן?
כל השנה אנחנו אוכלים אותו, מברכים עליו ונהנים ממנו, אבל בפסח - 'בל ייראה ובל יימצא' • ואולי החמץ האמיתי מצוי בעצם בתוך הנפש?
חז”ל הורו לחשוב: “בשבילי נברא העולם”. הם רצו שתהפוך למגלומן?
מה יקרה אם כולם יעשו כמוני? צורת חשיבה זו מאירה פתאום באור אחר את משמעות העשייה או אי-העשייה של היחיד • העולם בידיים שלך
בג”ץ: להכשיר תפילין מפלסטיק, לימון הוא תחליף כשר לאתרוג
הכותרת מצחיקה? במה זה שונה מהחלטת בג"ץ המכשירה 'גיורים' שלא כהלכה? זה בדיוק כמו החלטה שפתק מודפס הוא מזוזה, ושאמבטיה היא מקווה טהרה
כמה קל לכלי התקשורת לשסות ולפלג: אבל נגד חרדים הכל מותר
התקשורת מעצימה את תחושות המרמור והקיפוח, וכך משתכנע כל מגזר כי הוא מופלה לרעה, בעוד המגזר השני חוגג על חשבונו
המגילה מלמדת אותנו: לפעול בדרכי הטבע, ובמקביל להתפלל ולהתחזק
יש הנוטים להפריד בין האמונה לבין חיי העולם הזה • מגילת אסתר מלמדת שאין סתירה בין שני צירי הפעולה הללו, וצריך לשלבם זה בזה
ה’עמלק’ מופיע בנפשו של כל אחד מאיתנו. צריך לדעת לאתרו ולחסלו
תורת החסידות מלמדת ש'עמלק' מצוי בתוך כל אחד מאיתנו. בדרך הזאת ניתנת אקטואליזציה לפרשת 'זכור', לאמור: איננו מספרים על דברים שהיו בעבר בלבד, אלא על מלחמה מתמדת הניטשת בתוך נפשנו
השמחה היא בידיים שלנו: איך משיגים את המתנה הנפלאה הזאת?
האדם השמח רואה בכל דבר את הצד החיובי • השמחה מבוססת קודם כול על האמונה, וזו מגשימה את עצמה, על-פי הפתגם: "חשוֹב טוב – יהיה טוב"
בשביל ‘לא תגנוב’ ו’לא תרצח’ צריך היה האירוע המיוחד והנדיר הזה?
עם כל הכבוד להיגיון, כשאדם מתבצר בעמדה כלשהי – הנתונים העובדתיים לא ישכנעו אותו, ועל כל טיעון שיופרך ימציא שניים חדשים
למה אתם בכלל פונים אליי?! מה אתם מתערבים בחיים שלי?!
אולי אפשר להירגע מעט? להפסיק לראות בזולת אויב • לחדול מלהטעין כל הצעה וכל החלטה בכוונות זדון. להאמין באמת בכנותו
געגועים למנהיגות אמיתית: השבת הזו מחברת שתי דמויות מופת כאלה
מנהיגות אמיתית שואפת ליצור מציאות, לחתור לעבר יעדים, בלי לבדוק אם הצעדים האלה אהודים בעיני הקהל • שבת זו כרוכה בשני מנהיגים כאלה
ההכרעה הגדולה: זה הדבר שחייב לעמוד בליבת מערכת הבחירות
אם יש ויכוח על עמדות ודעות, על השקפות עולם ועל ערכים – זירת ההכרעה איננה אמורה להיות בבית המשפט או בלשכות הפקידים, אלא בציבור
מדוע אין בני-האדם מזהים מיד את הבשורה הגדולה? פחד מהחידוש?
למה קבלת הפנים הראשונה שהחידוש הגדול זוכה לה היא הסתייגות, חשדנות ואף התנגדות? האם זה הפחד מדברים חדשים? קיבעון מחשבתי, שאינו רוצה לזוז מאזור הנוחות שלו?
למה בני אדם מחפשים תמיד גירויים חדשים ותרים אחרי האושר האבוד?
יש חיים רגעיים, שיוצרים אשליה של חיים אינטנסיביים ותוססים, אבל למעשה אין בהם ממש. הם כמו זיקוק שנדלק לרגע ואחר-כך כבה ולא נותר ממנו אלא אפר • חיים אמיתיים נמשכים…
זעקת האמונה: מדוע עובר העם היהודי משחר ההיסטוריה סבל נורא?
הגלות צריכה לעורר בנו זעקה גדולה, תפילה ותחנונים • על כן עשה הקב"ה שבאמת אין ביכולת אנוש להבין את סבלות הגלות • ואף-על-פי-כן מאמינים אנו אמונה שלמה כי יש תכלית…
מה מקומו של ספר בעולם דיגיטלי? האם עדיין יש צורך בספרייה ביתית?
האם בעידן שבו אפשר בלחיצת מקש להגיע למאגרים של עשרות אלפי ספרים, עדיין יש צורך בספרייה ביתית? התשובה ברורה: בהחלט כן
פיזור מרמור ובכיינות לכל עבר הוא לא פתרון • אז מה צריך לעשות?
צריך להפסיק להתכתש עם החושך, לחדול מהעיסוק המתמיד בכל הדברים השליליים, ותחת זאת להאיר אור ולהבליט את הטוב והיפה
שינה את העולם: מה יש בו, בספר הקטן הזה, שמעורר עניין רב כל-כך?
ספר התניא נדפס במיליוני עותקים, ביותר משבעת-אלפים מהדורות • הוא תורגם לחמש-עשרה שפות • מעטים מאוד הם הספרים שאכן מצליחים לפרוץ לקהלים רחבים ואף לשנות את חייהם
האם שיח אלים וגס-רוח אינו גורם נזק עצום לנפשנו ולנפש ילדינו?
פחות חשוב מי התחיל ומי הידרדר לתהום עמוקה יותר • מטריד ששפה זו משתלטת על השיח הציבורי ומאלצת אותנו לחיות באקלים מזוהם
יעקב ועשיו קיימים בכל אחד ואחת מאתנו: מי עשה את העסקה הטובה
יעקב ועשיו אינם רק שתי דמויות שחיו בשחר ההיסטוריה. הם מלווים אותנו לאורך כל הדורות, ולמעשה שניהם קיימים בתוכנו • אלה שתי הנפשות שבתוכנו, שכל אחת מהן מושכת לכיוון אחר
אולי דווקא מהמכה העולמית נלמד איך אפשר שכל העולם יתאחד?
על כולנו עוברת שנה קשה, אבל אין ספק שהאתגרים שהקורונה מציבה לפני שלוחי חב"ד ברחבי העולם גדולים שבעתיים
יותר גרוע מפשע מאורגן: מדוע דווקא סדום ועמורה הן סמל לרֶשע ולרוע
רֶשע נורמטיבי חמור לאין שיעור מפשיעה רגילה • הוא יוצר מציאות שבה העבריין לא דיי שאינו מתבייש במעשיו, אלא מופיע כנושא הקִדמה והנאורות
פתאום שלום הוא טבעי כל-כך: בלי ויתורים, בלי נסיגות, בלי תשלומים
הרגילו אותנו לחשוב שרק אם נשלם בחבלי ארץ יואילו מדינות ערביות לבלוע את הגלולה המרה של כריתת שלום עימנו • הנחה זו הייתה מוטעית מיסודה
מפתה להיות ‘נחמדים’. לא לנסות לתקן עוולות. אך מה נדרש מאיתנו?
הדברים נכונים לכל אחד ואחת מאיתנו. מפתה מאוד להיות 'נחמדים'. לא להעיר. לא לנסות לתקן עוולות. לא לנקוט יוזמה מול גורמים אדישים או דורסניים • אבל האמת היא שהפקרנו את…