שמחה רוטמן מתח ביקורת, שופטי בג”ץ רתחו: זה לא קצת מעליב?

יו”ר ועדת החוקה, ח”כ שמחה רוטמן, נשא היום (שלישי) דברים במהלך הדיון בבג”ץ – בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות, ומתח ביקורת קשה וחסרת תקדים על התנהלות 15 שופטי בג”ץ.  

במהלך הדיון רוטמן אמר לשופטים: “גם בית המשפט כפוף לסבירות – אבל מיהו הדיין שיבדוק אם בית המשפט פועל בסבירות?”

3 טעויות גדולות שרוכשים באשראי עושים והשיטה להימנע מהם!

רוטמן פתח: “העותרים, ולצערנו הרב, גם היועצת המשפטית לממשלה, מציעים בפני כבודכם טכניקות משפטיות שונות ומשונות, מן הגורן ומן היקב, מבנגלדש, מאוגנדה ומפקיסטן, כדי לפסול את התיקון לחוק יסוד: השפיטה. הם מציפים את כבודכם בשאלות שונות ומשונות.

“האם ניתן לפסול מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי הלא חוקתי, או על פי העיקרון של שימוש לרעה בחוקי יסוד, או בכלל על פי העקרונות של המשפט העברי שבאו לידי ביטוי בפסק הדין בעניין מס דירה שלישית. אבל עצם העיסוק בשאלות הללו הוא כישלון במבחן. במידה מסויימת, אפילו התשובה הקצרה שהגשתי שעסקה בשאלת הסמכות, היא כבר כישלון במבחן. כי כל אלה שאלות על אופן התכנון של הצינור בו יובל הדם, אולם איש לא שואל את עצמו מדוע צריך צינור שכזה? הדם, על פי מקורותינו, אסור באכילה, כי הדם הוא הנפש. בנמשל שלי היום, הדם הוא ציפור הנפש. ציפור הנפש של הדמוקרטיה הישראלית. זכות הבחירה של האזרח הישראלי”.

הוא תהה: “מדוע צריך הליך משפטי או פסק דין שיפגע בציפור הנפש של הדמוקרטיה? גם עם כל הטיעונים, המחוכמים, המתחכמים או המטופשים. מה ההצדקה ליטול ממדינת ישראל את המאפיין הבסיסי ביותר שלה כמדינה דמוקרטית? את הבחירות החופשיות. את היכולת של הציבור להביע את דעתו. את היכולת של הציבור לשנות את החוקים שעל פיהם מתנהלים חייו. את היכולת של הציבור לקבוע את ההסדרים שעל פיהם פועל השלטון של העם, על ידי העם, למען העם”.

רוטמן הוסיף וטען: “במשך שנים רבות, בתהליך הדרגתי של התחכמויות משפטיות, נטל לעצמו בית המשפט העליון הישראלי סמכויות שאין להן אח ורע בעולם. בשלוש השנים האחרונות העם הלך לקלפי שוב ושוב, במטרה להגיע להכרעה, לממשלה יציבה. שוב ושוב יצא הציבור בהמוניו להצביע בבחירות באחוזי הצבעה מפתיעים ומרשימים, מהגבוהים בקרב המדינות הדמוקרטיות. חמש פעמים הלכנו לבחירות. כי הציבור הישראלי מאמין בדמוקרטיה. מאמין בבחירות חופשיות. מאמין בחופש ביטוי. מאמין ביכולת לנסות להגיע להסכמה רחבה, בכל הנושאים. הסכמה רחבה לתיקון מערכת המשפט היא הדבר שלו אנחנו זקוקים יותר מכל. הדרך לשם אינה קלה. היא בוודאי תתארך אם תחליטו שהנושא מוטל לפיתחכם.

רוטמן ביקש מהשופטים: “אל תתפתו להפוך לשותפים בכירים במלאכת החקיקה. אל תתפתו לקבל מחיאות כף מחלק מהציבור, כשהחלק האחר ידחה את פסיקתכם כחד-צדדית וכמוטה, והיציאה מהמשבר החוקתי שישראל מצויה בו כבר שנים רבות רק תתארך ותסתבך.

“בהחלט יכול להיות שטעינו. בהחלט יכול להיות שעוד נטעה. אבל אם אנחנו נטעה, אנחנו נהיה גם אלה שנוכל לתקן. ואם נטעה ולא נתקן, יוכל הציבור שבחר בנו, להחליף אותנו, ואז מלאכת התיקון תהיה בידי אלה שיבואו אחרינו. וכמו שאנחנו בכנסת יכולים לתקן את הטעויות שלנו ושל קודמינו בכנסת, גם אתם יכולים לתקן את הטעויות שלכם ושל קודמיכם בבית המשפט.

“למען האמת, אם בית המשפט העליון היה קשוב לביקורת הציבורית ההולכת וגוברת, שהשמיעו רבים וטובים, מימין ומשמאל לאורך שנים רבות, לא היה כל צורך בתיקון באמצעות החוק. אם בית המשפט היה מכבד את שיקול הדעת של הרשויות האחרות ובעיקר את שיקול הדעת של הציבור שבחר בהם, ומשתמש במגוון הכלים העומדים לרשותו כדי לתקן את העיוות המוסרי והדמוקרטי שבצמד המילים ‘הכל שפיט’ לא היה צריך לתקן את חוקי היסוד. למעשה, עצם קיום הדיון הזה מעיד שבית המשפט לא מכבד את שיקול הדעת של הציבור”.

דבריו של רוטמן הרתיחו את השופטים.

כאשר טען כי שופטי העליון “לא פתוחים לביקורת”, הנשיאה חיות התערבה ואמרה לו: “אנחנו לא עוסקים לא בכבודנו ולא במעמדנו,  חבל שאדוני גולש למושגים של כבוד”.

רוטמן המשיך: “ברור לי שכבודכם חושבים שאתם פועלים כשורה. אבל אם אתם תהיו הפוסקים האחרונים גם בשאלה הזו היכן האיזונים והיכן הבלמים?”.

כאשר רוטמן אמר בדיון: “מי שבנה על קבוצת אליטה אוליגרכית שתשמור לו על זכויותיו, גילה לאורך הדורות שאליטה היא מצויינת בשמירת הזכויות, שלה ושל החברים בה. אליטה פריבילגית לא תוכל לשמור לאורך זמן על הזכויות, למעט אם אלה הזכויות של עצמה”.

השופט כבוב הגיב לו: “זה לא קצת מעליב? אדוני מטיח דברי תוכחה בפני בית המשפט”.

 השופט עוזי פוגלמן כינה את דבריו של “טיעון פוליטי”. והשופט יצחק עמית אמר: “הייתי מאוד שמח שאדוני יסיים, אלו דברים קשה”.

רוטמן המשיך את דבריו: “במדינה דמוקרטית, העם הוא הריבון. אל תנסו לקחת לעם ישראל את הדמוקרטיה ואת האמון שלו בדמוקרטיה. הצטרפו גם אתם למהלך לתיקון מערכת המשפט ולהשבת האמון הציבורי אליה. זהו אינו מהלך פוליטי. זהו מהלך הכרחי שאליו צריכות להיות שותפות כל רשויות השלטון. העותרים מבקשים מכם לתכנן צינור שינקז את ציפור הנפש של הדמוקרטיה.

“אני דורש מכם שתשאלו למה. שלא תהיו ‘סנדלרים שעוסקים באטום’. העותרים מבקשים מכם משפט ואני בשם רוב העם שבחר בנו דורש צדק. העם הזה זעק במשך שנים לצדק, אל תכריחו אותו ואותנו לחכות עוד”.

גם לאחר שסיכם את דבריו היקשו חלק מהשופטים על דבריו של רוטמן וציינו שוב ושוב כי הם אינם שבעי רצון מהביקורת שלו.

השופט עופר גרוסקופף אמר: “זו הפעם הראשונה שהכנסת יוצרת מצב שיש דין – ואין דיין. תסכים איתי שזו הפעם הראשונה”.

רוטמן: “כבודו לא מדייק”.

השופט עמית ביקש לתת דוגמה של תביעת נזיקין שתצטרך להיבחן מתוך עילת הסבירות – ורוטמן השיב: “החוק עוסק במשפט המנהלי. לא בדיני הנזיקין”.