3 שנים אחרי I בג״ץ דחה עתירות השמאל: “חוק הלאום לא ייפסל”

ברוב של 10 שופטים מול אחד - קבע בג"ץ כי אין מקום להתערב בחקיקת חוק היסוד • "זהו עוד פרק בחוקה המתגבשת, שנועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית - מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית"
חיים טוויל ואריה ריבקינד
כ"ח תמוז התשפ"א / 08.07.2021 17:23

שופטי בג”ץ הכריעו היום (חמישי) כי אין מקום לפסול את חוק יסוד הלאום.

רוצים לדעת איך הפכתי למנהל עם משכורת פצצה בלי לצאת מהבית?

דואג לילדים שלך? זה מה שבכירי הרופאים ממליצים לעשות כעת

פה תקבל מידע ברור​: חזרת מחו”ל? היית ליד חולה? רוצה לנסוע?

מדובר בפסיקה בהרכב מורחב של 11 שופטים, שדן בכ-15 עתירות שהוגשו נגד החוק – שהתקבל בכנסת בדיוק לפני שלוש שנים.

בין העותרים ניתן למצוא את מרצ, החברה בממשלה הנוכחית, בעוד שנפתלי בנט, היה אחד התומכים הבולטים בחוק.

השופטים כתבו בהחלטתם: “אין מקום להורות על בטלותו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (המכונה גם חוק יסוד: הלאום) או להתערב בהוראה מהוראותיו, וכי יש לפרשו פרשנות מקיימת, העולה בקנה אחד עם חוקי היסוד האחרים ועם העקרונות והערכים של שיטתנו המשפטית”.

עוד ציינו השופטים: “בית המשפט עמד על כך שחוק יסוד: הלאום הוא פרק בחוקתנו המתגבשת, אשר נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית, מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית של המדינה המעוגנים בחוקי היסוד האחרים ובעקרונות החוקתיים הנוהגים בשיטתנו”.

השופט ג’ורג’ קרא סבר בדעת מיעוט כי דין הוראות חלק מהסעיפים בחוק אכן בטלות, משום שהן “שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי”.

לפני כחצי שנה התבטאתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות: “ביטול חוק יסוד הוא דבר חסר תקדים במשפט הישראלי”.

שר המשפטים גדעון סער הביע סיפוק מהחלטת בית המשפט. “‏חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

“טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל”.

לפני מספר שבועות, הונחה הצעת חוק לביטול חוק הלאום עליה חתומים בין היתר ח”כ תמר זנדברג, יאיר גולן, ניצן הורוביץ ועיסאווי פריג’.

בהצעה נכתב: “חוק הלאום התקבל במהלך כוחני ופוליטי בעייתי. קבלת החוק היא תוצאה של לחצים פוליטיים בקרב לא מעט ח”כים שהצביעו בעדו. עוד מוסיפים כותבי ההצעה: אין החוק משקף הסכמה ציבורית רחבה. כמו כן, החוק איננו כולל את ערך השיוויון ולא מגדיר את ישראל כמדינה דמוקרטית”.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות