“הסיוט שלנו”: זה מה שאמרה האמא שהילדה שלה נשרפה למחבל הארור

סיגל סופר, אמה של תהל שנפצעה קשה מבקבוק תבערה שהושלך לעבר רכבם, התייצבה היום לראשונה מול המחבל: "אנו נאלצים לשוב ולעמוד מול הרשע והשנאה - בפיגוע שני. אנחנו מרימים את הראש וממשיכים קדימה. עם ישראל חי" • המחבל נידון ל-16 שנות מאסר
חיים טוויל
כ"ג אייר התשע"ט / 28.05.2019 12:51

היום (שלישי) התייצבה סיגל סופר לראשונה מול המחבל שידה בקבוק תבערה לעבר רכב המשפחה לפני כארבע שנים, פיגוע בו נפצעה ביתה תהל בת הארבע באורח קשה.

בדיון שהתקיים בבית המשפט הצבאי במחנה עופר, במהלכו הוגשה בהסכמה עסקת טיעון בה נגזר על המחבל 16 שנות מאסר, התעמתה סופר עם המחבל ולאחר מכן נשאה דברים בפני השופטים.

בעת שנכנס המחבל לאולם איחלה לו סופר שיקרה לו ולילדיו את אותו הדבר שהוא גרם להם.

בהמשך הדיון תיארה סופר לשופטים את רגעי הפיגוע, התחושות והשיקום.

“הסיוט שלנו מתחיל ביום שישי, נסיעה שמחה לשבת משפחתית בבית אל”, פתחה סופר. “פתאום משום מקום מושלכים לעבר רכבנו שני בקבוקי תבערה. קשה לתאר את הבהלה, הפחד והבילבול שהיו ברכב באותם רגעים”.

סופר המשיכה: “בקבוקי התבערה חדרו את חלון הרכב בחלקו האחורי ונפלו על הכיסא שבו ישבה תהל בת השלוש, בתוך שניות הכל החל להישרף. האש שורפת את גופה הקטן מלמעלה עד למטה, תהל צועקת ובוכה ואיתה האחים שלה מתן ותאיר. הבהלה היתה גדולה, היו ניסיונות כושלים לכבות את תהל. לעצור את הרכב לא יכולנו, ארבעה מחבלים רעולי פנים עם שנאה בעיניים עמדו על הכביש, מחכים רק שהטרף שלהם יעצור ובזה הם יוכלו לוודא הריגה ולסיים את המלאכה”.

לדבריה, גם הילדים הנוספים החלו להיכוות מהאש. תוך כדי נסיעה מנסים ההורים לכבות את האש ובד בבד להתרחק ממקום הפיגוע. “אני מנסה לכבות את תהל בכל האמצעים העומדים לרשותי, אך הכל כשל. האש ממשיכה לשרוף חלקים בגופה של תהל. ממשיכים לברוח תוך צעקות ופחד גדול”.

סופר תיארה את תחושותיה באותם רגעים: “הסיוט הגדול מתרחש מול עיניי. אני לא מפסיקה לצעוק ‘לא שוב, לא שוב’, לא יכול להיות ששוב אנחנו בסרט הרע הזה. הרי לפני מספר שנים כבר עברנו סיוט, בו חדרו מחבלים לישוב שלנו בגוש קטיף, הגיעו עד לביתנו ושם דקרו אותי בסכינים בכל חלקי גופי, עברתי טיפולים והתמודדות קשה. ואז זה שוב בא והפעם קשה יותר, לראות ילד שלך שנפגע קשה פי כמה מפגיעה בגופך שלך. לא מאחלת לאף אחד לראות ככה את ילדיו”.

לאחר שהגיעו לעמדת צה”ל החל הטיפול בתהל, ופינויה לבית החולים.

סופר סיפרה לשופטים כי במשך חודש וחצי עברה תהל טיפולים קשים מאוד “נדרשתי לעמוד מול הקושי ולחזור ולהכאיב לבת שלי, תוך צעקות שלה ‘אמא צריכה לעשות נעים לבת שלה ואת מכאיבה לי, את לא אוהבת אותי’. מה עושה אמא ששומעת מילים כאלה מבתה, וחייבת לחזור ולעשות זאת כל בוקר?”.

מאז הפיגוע עברה המשפחה שיקום מחדש. “בימים אלו אנחנו מציינים מידי שנה את הפיגוע הראשון, וכעת נאלצים לשוב ולעמוד מול הרשע והשנאה בפיגוע השני. אך אני חוזרת ואומרת, כשם שאחרי הפיגוע הראשון קמנו, התאוששנו, הבאנו עוד ילדים לעולם.. גם הפעם אנחנו מרימים את הראש וממשיכים בכל הכוח קדימה, מתוך אמונה ושמחה כי זו בדרך, עם ישראל חי”.

עו”ד בלייכר מארגון חוננו, המייצג את המשפחה כנפגעי עבירה: “מדובר באירוע קשה ביותר שרק בנס לא הסתיים באסון כבד יותר. אין ספק שמעורבותם של נפגעי האיבה בהליכים המשפטיים מביאה לתוצאות של החמרה כלפי המרצחים, אף כשהמשפט מסתיים לבסוף בעסקת טיעון”.

כנגד חברי החולייה שביצעו את הפיגוע הוגשו מספר עסקאות טיעון, ושלושת המחבלים נידונו ל-10, 12 ו-14 שנות מאסר ותשלום פיצויים כספים.

היום, כאמור, הוגשה עסקת הטיעון האחרונה של המחבל הרביעי שהשליך בפועל את בקבוק התבערה, והוא נידון ל-16 שנות מאסר ותשלום פיצוי כספי.

הדפס כתבה

תגובות

הוסף תגובה חדשה
אין תגובות