הרב שטיינמן שאל: מה הוא רוצה את ה’יפרנסנו’ או את ה’בכבוד’?

הגאון רבי משה יהודה שניידר, החברותא של הגראי”ל שטיינמן, מספר כי לאחד שביקש ברכה לפרנסה, אמר ראש הישיבה: “מבקשים אחרי ברכת המזון הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד – השאלה מה הוא רוצה את ה’יפרנסנו’ או את ה’בכבוד'”. וכשאמרו שלא מחפש כבוד, אמר: “זה גם דבר טוב שלא מחפש כבוד…”

מוסיף הרב שניידר ומספר: “פעם העיר רבינו על מה שכתב המשנה ברורה, שיתפלל שתהיה לו פרנסה בהיתר ולא באיסור, בנחת ולא בצער, בכבוד ולא בביזיון – למה מתפלל שיבוא בנחת ובכבוד, מה יקרה אם יהיה עם קצת בזיונות, ויהיה קשה, העיקר שיהיה בהיתר…

“ובהזדמנות התבטא רבינו לידידינו הדגול הרב יעקב וירזבינסקי: ס’איז נישטא קיין סאך ריינע געלט אויף די וועלט… (-אין הרבה כסף נקי בעולם)”.

הרב שניידר מספר עוד: “מפעם לפעם משנן רבינו בקול את הפסוק האחרון בקוהלת ‘סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם’ – ואמר: מילא אחד רוצה להיות גביר אפשר לברכו, אבל אם רוצה להשיג יראת שמים, קשה להשיג את זה.

“ומובא כמדומה בספרי החפץ חיים שאליהו הנביא הראה לאחד רחוב שמוכרים שם בשר לא טוב, בשר סרוח, וכולם קונים, וברחוב השני ראה שמוכרים בשר טוב, בשר נקי, ואף אחד לא מגיע.. וזה היה משל. והנמשל הוא שמצות שזה דבר טוב מאד, לדאבוננו לא מחפשים כל כך… ועבירות שזה… הה הה האיך שאנשים רצים אחרי זה. אוי וויי וויי…

“וכשזרק אחד מהיושבים משפט, שכשהחזן מגיע לפסוק זה מתעוררים כל אלה שנמנמו באמצע הקריאה. לא היה רבינו מרוצה לשמוע דברים אלו, ואמר: אני לא יודע כזה דבר, אני יודע רק שאסור לדבר לשון הרע… ולדאבוננו כמעט כולם נכשלין בזה. בדיוק בחטא נורא כזה!”

הרב שניידר מספר כי כמדי יום, באים לשאול בנוגע לשמות שווים בענייני שידוכים, על פי הספר חסידים, והרבה פנים יש בזה. “בשבועות אלו נשאל רבינו אם יש להקל לאחד שקשה לו מאוד למצוא את זיווגו, כשיש שם נוסף ויתחילו להשתמש בו, ולא היקל בזה.

“והוסיף רבינו ואמר כי באמת לא הוזכר דבר זה בגמרא ואין בזה איסור, רק בספר חסידים כתב להיזהר מזה – אך היות וכבר נכנס הדבר שנהגו להקפיד בזה, זה נהיה כמו דין”.