•
על 'ורטיגו' שמעתם? מן הסתם שכן. בקורסי הטייס, ובחיילות האוויר, מוגדרת התופעה הזו, כאם כל חטאת. הפחד הכי גדול של טייס הוא השלב האיום הזה, שבו ניטל ממנו אומדן הדעת ויכולת הניווט. ורטיגו בהגותו המקצועית, הוא מצב פיזיולוגי שבו מאבד הטייס את חוש ההתמצאות ואת יכולת האיזון הכללית. במצב שכזה למעשה, הטייס בטוח במאת האחוזים כי הוא טס לכיוון מסוים ספציפית, בעוד הוא מטיס את המטוס לנקודה אחרת לחלוטין. יתרה מזאת, בעוד הטייס סבור כי הוא נוסק כלפי מעלה, בפועל הוא מבצע נחיתה אופקית מסוכנת, בצלילה ישירה מטה. אין דרך מקצועית לנצח ורטיגו. בשנות החמישים, נעשו ניסויים שבם נתנו לטייסים לנווט את טיסתם על ידי תחושתם האישית בלבד, על פי קווי האופק ותאורת הכוכבים. התוצאה הייתה עגומה לחלוטין; כל משתתפי הניסוי – התרסקו. לצורך כך, פיתחו צבאות המערב, כלי פשוט וייחודי, בצורת כדור עגול הצבוע בשני צבעים שונים בקצותיו, כחול למעלה ושחור למטה. הטייסים קיבלו הוראה כי ברגע שהם נכנסים למצב של ורטיגו, עליהם להיות כפופים אך ורק לכדור עצמו. וכך, בעוד הם בטוחים במאת האחוזים כי הם טסים בקו ישר ובצורה נכונה, עליהם להביט על הכדור, ולוודא שתמיד הצבעים בסדר הנכון, הכחול למעלה והשחור למטה, במידה והסדר הפוך, הם מחויבים, גם במצב של תחושת אובדן, להפוך את המטוס ולהתיישר. הטריק לא עבד. יצר החיים, הטבוע בבני האדם, לא נתן להם להסתמך על הכדור המכני, והם פעלו אך ורק על ידי שיקול דעתם. התחושה הברורה, לדעתם, כי הם בכיוון הנכון, ניצחה את החפץ הדומם, והם התרסקו אל מותם. האבסורד זעק לשמים, יצר החיים, הוא שהרג את הטייסים. גם הפתרון הנוסף, שהופיע בצורת שני כדורים, למניעת התחושה כי החפץ הגולמי התקלקל בכפליים, נחלה כישלון חרוץ, הטייסים העדיפו להאמין לעצמם מאשר להפקיר את גורלם לכדור עגול ופשוט. הדרך היחידה כיום, שבה ניתן להציל טייסים החווים ורטיגו, הינה הוראה בפקודה, להיצמד לכלי טייס אחר, שנשלח במיוחד להצלת הטייס, כשהמצב מאפשר זאת כמובן, ולפעול רק על פי הוראות הטייס המקביל. רק כך, בהפקרת האני העצמי של הטייס, וכפיפותו המלאה לטייס שלפניו, החיים עצמם יגברו על 'יצר החיים'.•
"יש ורטיגו בירושלים". • מנחם מן הוא סופר ופובליציסט חרדי: [email protected]