Why did I cry when I read Yedidia Meir's column?

July 12, 2017   

לא תאמינו, אבל זה קרה לי גם. בשבוע שעבר I read the column by the publicist and man of words Yedidia Meir., ועייני זלגו דמעות. כפשוטו ממש. קראתי אותו פעם אחת, ועוד פעם אחת, ועוד כמה פעמים, ובכל פעם מחדש, חישב ליבי להיקרע ולהיסדק מרוב התרגשות, ועיני לא הפסיקו לדמוע. תחילה דמעות של נפש, ולאחר מכן דמעות ממש, עבות, מלוחות וכבדות. קשה לי להתרגש ממילים כתובות. תשאלו את כל מי שמתעסק באותיות במילים ובמשפטים, והם יספרו לכם שקשה לרגש את המרגשים. ככותב טורים ומאמרים כבר יותר מעשור, קהה אצלי רגש ההתפעלות. כלומר, הרי אני בעצמי יכול ליצור את היצירה הזאת, אם ירצה השם כמובן, ומה לי להתפעל מיופייה. זה תקף אגב אצל כל האמנים. בעוד אני מביט בציור, למשל, בהתפעלות מרובה, ותופס את ראשי לעיתים מגודל העוצמות שנגד עייני, הרי שחברי שמצייר אף הוא, מביט ביצירה בעיניים ביקורתיות משהו, ויכול דווקא להצביע על כשלים ועל אי דיוקים אסתטיים. זאת לא קנאה, או חוסר פרגון. ממש לא. זאת לוגיקה פשוטה. בעוד הרגש של המון העם מופנה להתפעלות מן היצירה הכתובה או המצוירת, נפשו של האמן נמצאת כמה צעדים קדימה, בשלב שאחרי ההתרגשות. ואחרי הרגש, כידוע, מגיעה הביקורת. אבל הי, לא לשם כך התכנסנו. את ר' ידידיה מאיר אני מכיר דווקא מהכולל. אולי לא ידעתם אבל האיש המוכשר הזה הוא אברך כולל לכל דבר, שמגיע כמה דקות לפני כולם לאולם בית המדרש, ומלמד את כל רואיו פרק אחד או שניים בכוחה של התמדה. רצף, עמל, ואפס אחוז זמן קהל. זאת הסיבה שאת מה שיש לי להגיד לו, אני בדרך כלל כותב, כמו עכשיו למשל. ולא משנה העובדה שאנחנו יושבים זה לצד זה באותו בית המדרש, בכל יום ויום, כבר למעלה משלוש שנים.

•

I live in a Haredi world, in a Haredi society, and in a fully Torah framework. Praise be to the light. Even in my dealings with dropout teenagers, I never go down to them, I bring them up to me, into the Beit Midrash.

I don't really know what's going on there, in the secular, cold, cynical society that's far from any Jewish sign. I mean, I hear the hatred for religion, and I smell the disgust. But I never thought I'd be moved by anything that happens there.

Until I read the column.

In a thousand words, the talented artist tells of a revolution of joy taking place in the secular cultural world.

A young and famous singer received an offer to perform at a highly regarded cultural week, with the price tag offered to him for his performances standing at one and a half million shekels, no less. Subtract taxes, expenses, angina, mild flu, income tax, health tax, National Insurance, pension provision. And we arrived at a sum of about one million shekels.

The refusal was not for political or ideological reasons, nor was another gig with a higher salary awaiting him. No.

The 23-year-old singer refused to confirm his participation in the event, solely due to the fact that it takes place on Saturday.

You read that right.

While the secular media is calling out Hamas (the original spelling is wrong) for introducing Jewish learning content into textbooks, the secular public, it turns out, is already several steps ahead in recognizing the immense value of the Jewish Sabbath.

The wonderful column closes with a huge list of secular and outspoken artists, the knights of culture in Israel and its leaders, who declare publicly and internationally their overwhelming refusal to work and perform on Shabbat under any circumstances, even when their salaries have been in the millions.

And if this isn't a good enough reason to shed tears of excitement, please close the fountain of your tears.

•

I wrote to him that I envied his many privileges, and the place reserved for him in the Garden of Eden alongside Rabbi Levi Yitzchak of Berdichev, a righteous and holy man, blessed be he. I added that if this article had strengthened me, who knows how many tons of light and goodness these precious words had poured out on all those standing on the fence, a foot here and a foot there.

Always remember, they, the secularists, are there in the deepest emptiness possible. And they have already understood that there is nothing like the goodness and holiness of the Sabbath. No one has anything to look for in the stronghold of evil, if in any case the final stop is here, in keeping the Sabbath as it is.

• Menachem Man is an ultra-Orthodox writer and publicist: [email protected]