After the Bed of the Head of Yeshiva Zt"l • Memories

August 7, 2016   

Standing in sad silence at the funeral of the late Rosh Yeshiva, near the place where I spent the beautiful years of my childhood, flooded me with memories.

I arrived at Or Elhanan in 1997 and immediately connected.

The young men are bright and nice, without a shadow of arrogance, the yeshiva is at the level of a hotel (toilet and shower in every room were a novelty in the yeshiva world at the time) - and especially the atmosphere, the atmosphere of the Bar'an in the Beit Midrash, an atmosphere that the head of the yeshiva, zt"l, created with his talent.

And of course, he treated every student like a real son. I connected immediately.

Over one loudspeaker, the eulogist cries and my thoughts wander to the sweet general lesson of the Rosh Yeshiva, to the special connection in the boys' dining room, with great singing on cool Shabbat nights, and from there to Rabbi Moishe standing in the center of the circle at the Simchat Beit Hashoeva, exciting the boys; and at weddings, dancing solo between two rows of excited boys.

And one cannot fail to mention the fact that the head of the yeshiva made sure to live in the yeshiva itself, right at the end of the hallway, like a devoted father who watches over his students.

החתן הרב וינפלד, שנהיה אתמול ראש ישיבה, בוכה ללא הפסק. תכף תשקע השמש וחייבים להספיק לקבור לפני השקיעה. אני אוחז בידו של אבי היקר בן ה-75 (שלמד עם הראש ישיבה זצ"ל בחברון), הולכים מעט אחר המיטה.. ואני חושב לעצמי תוך כדי הליכה: ראשי ישיבות עם עצמה וכוח כשל הראש ישיבה זצ"ל כבר כמעט ואין; הפירות שהצמיח דורות על דורות של בני תורה, הסניפים הרבים שהקים לישיבה, ובעיקר מאור פניו ותורתו יעמדו לזכותו ולעילוי נשמתו הטהורה. אמן.