התלבטתי רבות אם להגיב לדבריו של עודד קוטלר, לא בגלל שאני לא שייך לתומכי הליכוד ולא כי זה לא מקומם, ולא כי התייאשתי מלצפות שהאליטה הבהמית שהשתלטה על עולם הרוח בישראל תתחנך ותבין שקם לו דור שרואה אחרת וחושב אחרת מהאליטה.
אומר לכם בכנות: אני אומנתי במחנה אימונים של היחידה הנבחרת של האליטה השלטת.
במשך חמישה עשורים הורגלתי לשמוע מה חושבים עלי אותם אנשי רוח תועים.
אנחנו היינו בעיניהם לא יותר מערב רב שתפס טרמפ על המפעל הציוני.
שמעתי בשנות השבעים איך אנחנו פרים ורבים כמו זבובים. חבורת עלוקות מוצצי לשד השמנת.
שהבאנו לארץ את תרבות המופלטות. שאנחנו אספסוף וצ'חצ'חים, ואנחנו גם נמלים שחורים לחרדים שבינינו. ושאימותנו ואחיותינו פריחות. ולאחרונה אנחנו משתטחי קברים ומנשקי מזוזות, ועדר בהמות מלחחי קש וגבבא.
Oded Kotler and his fellow arrogant and conceited companions, we live without your music and without your plays and without your poetry, and we live in a spiritual world with the "living" spirit. We have the Book of Books, we have the poetry of Moses, David and Solomon.
יש לנו את דברי הנביאים, כן יש לנו את שירת ימי הביניים, ויש לנו את שירתם של משוררי ישראל האחרונים, רבי דוד בוזגלו ע״ה ורבי שלמה שבזי ע״ה, ובימנו אנו חי בתוכנו אמן איש רוח ענק שבחרתם לקטלג אותו כמזרחי, רק בגלל שהוא לא חושב כמותכם - האומן אביהו מדינה שהטביע חותם בתרבות הישראלית יותר ממשוחררי הלשון.
תלמדו ממנו קצת.
ועכשיו אתן לכם עצה שנתנו לי הורי: תלמדו, השכל לא נמצא במקום אחד.
חמישים שנה שמענו את הגיגכם המתנשאים ובוטים ושתקנו. תתחילו להתרגל, כפי שהרגלתם אותנו, לשמוע את דברי הבלע שלכם.
אנחנו לא נחזיר לכם במידתכם, אנחנו נחבק אתכם עם עולם התוכן שלנו - תרצו או לא תרצו זה מה יש.
ואם תרצו לעבור סדנה בחופש ביטוי ובסובלנות, בואו לשהות במחיצתנו. אז תבינו, ואולי סוף סוף תבינו.