יעקב וידר, חבר מועצת העיר בני ברק, הגיש חוברת עבה המכילה 1000 הסתייגויות - זאת במטרה לעכב את התקציב שמבקש ראש העיר חנוך זייברט להעלות הערב (שלישי) לאישור מועצת העיר.

וידר אמר לאחר הגשת ההסתייגות: "אני דורש תשובה לשאלה אחת פשוטה - איך יתכן שבעיר עם תקציב אדיר של מיליארדים, התשתיות קורסות והדרכים שבורות?"

הוא הוסיף תקף בחריפות: "העסקנים מתכננים להזרים עוד מאות מיליוני שקלים לסעיפי תקציב עלומים ול'עובדי קבלן' שאיש לא יודע מה תפקידם. גם אם שוב אהיה היחידי - אמשיך להילחם כדי לתקן כמה שיותר סעיפים בתקציב הנורא הזה. הכסף הזה צריך לשרת רק אותנו, את הילדים שלנו ואת העתיד של בני ברק - לא את העתיד של העסקנים ומקורביהם".

התקציב העירוני המוצע לשנת 2025 הוא אחד מהגבוהים ביותר בישראל ועומד על סך של כשני מיליארד וחצי ש"ח.

זהו תקציב הגבוה יותר מתקציבו השנתי של משרד הפנים הארצי ומעמיד את עיריית בני ברק כאחת מהעיריות העשירות ביותר בישראל.

על פי החוק, ראש העיר מחויב לעלות להצבעה כל סעיף וסעיף בהסתייגויות אותן הגיש וידר. כתוצאה מכך ישיבת המועצה צפויה להמשך זמן רב ולספק כותרות רבות.

מועצת קריית יערים הצביעה אמש (ליל שישי) בעד תקציב המועצה לשנת 2025.

מדובר בהישג תקדימי לראש המועצה יצחק רביץ, שכן במרבית הרשויות בישראל טרם אישרו את התקציב בשל עניינים פוליטיים שונים.

רביץ הצליח לאחד את הגורמים השונים ביישוב להסכמה, וגיבש תמימות דעים באשר למטרות התקציב.

לאחר ההצבעה אמר רביץ: "זו בשורה אדירה לתושבי טלזסטון שיוכל להנות מתקציב נכון ומורחב עבור הצרכים של היישוב. הבאנו תקציב מיוחד לאברכי הכוללים ובני התורה הזקוקים לחיזוק דווקא בימים אלה"

רביץ הודה לח"כ יוסי טייב, תושב היישוב, שהיה שותף למהלכים הפוליטיים שהביאו לאישור ההצבעה.

משלת ישראל אישרה היום (ראשון) תוכנית רחבת היקף להתמודדות עם אתגרי שיבת תושבי הצפון המפונים ליישוביהם.

התוכנית, שנועדה לקדם את הערכות הרשויות המקומיות ומערכת החינוך לקראת חזרת האוכלוסייה אל היישובים שפונו, כוללת תקציב של 200 מיליון ש"ח שיוקצה לשיפוץ תשתיות ציבוריות, שיפור פני המרחב הציבורי, ופעולות נוספות שיאפשרו את חזרת התושבים.

התקציב יחולק בין המועצות האזוריות לרשויות המקומיות: 111 מיליון ש"ח יוקצו למועצות האזוריות מטה אשר, גליל עליון, מבואות חרמון, מעלה יוסף, מרום גליל ועג'ר - דרך משרד ההתיישבות. 89 מיליון ש"ח יועברו לעיריות ולמועצות המקומיות - קריית שמונה, שלומי ומטולה, באמצעות המשרד לפיתוח הנגב, הגליל והחוסן החברתי.

התקציב יתחלק לפי שלושה פרמטרים מרכזיים, שלכל אחד מהם משקל שווה: מספר התושבים המפונים בכל רשות, השטח הבנוי בתחומי הרשות וכמות המבנים הציבוריים בכל רשות.

שר נגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית: "אישרנו בממשלה תקציב בסך 200 מליון ש"ח. 89 מליון ש"ח מתוכו יעבור דרך משרד הנגב והגליל לעיריות ומועצות מקומיות למענה ראשוני לצורך היערכות חזרת המפונים מהצפון לביתם.

"השלב הראשון והמשמעותי לשיקום הצפון יצא לדרך. תושבי הצפון צריכים לקבל מענה מיידי ולא להמתין זמן מיותר בשיקום. העבודה המשותפת למען התושבים זה המתכון להצלחת חזרת התושבים בבטחה, וביעילות. כך נחזיר את האמון לתושבים, נמשיך לפעול למענם ונשקם ונפתח את הצפון לעתיד טוב יותר מאי פעם".

משרד ירושלים ומסורת ישראל השיק תוכנית ייחודית של הרשות לפיתוח ירושלים לחיזוק בתי החולים הגדולים בירושלים על ידי מימון מחקרים של מתמחים ורופאים העובדים בבתי החולים בעיר, במטרה לעודד את הישארותם של הרופאים האיכותיים בעיר.

התקציב הכולל, על סך 12 מיליון שקל, יועבר לבתי החולים הדסה ושערי צדק, לשם העמדת תקציב מחקר בסך 200 אלף שקל לשנה, למשך שנתיים, לרופאים מומחים שסיימו פוסט דוקטורט בחו"ל - רופאים אלו יהוו כוח המשיכה העיקרי עבור המתמחים, והעמדת תקציב בסך 100 אלף שקל לרופאים מתמחים באותן מחלקות.

התוכנית גובשה לאחר בחינה מקצועית מעמיקה שביצעה הרשות לפיתוח ירושלים על האתגרים המרכזיים של מערכת הבריאות בעיר ומחסור במתמחים שבשנים האחרונות מעדיפים לעבוד בבתי החולים במרכז הארץ ויש לעודדם לעבוד בירושלים.

ועדה מיוחדת שהוקמה בראשות משרד ירושלים ומסורת ישראל והרשות לפיתוח ירושלים פילחה יחד עם בתי החולים את המחלקות בהן זוהה צורך משמעותי יותר בפעילות התוכנית ובימים אלו נפתחה בפני הרופאים האפשרות להציע מחקרים ופעילויות לתקצוב.

[גלריה]

שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש, סייר בבתי החולים הדסה עין כרם ושערי צדק, וקיים פגישות בתקופה האחרונה עם צוותי ההנהלה של בתי החולים, בכדי לבחון את הצרכים והאתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות בעיר בשנים הקרובות.

"מאז נכנסתי לתפקידי הגדרתי את המשימה של חיזוק מערכת הבריאות בירושלים כיעד מרכזי של המשרד. בטח בתקופה כזו, בו מדינת ישראל זקוקה למערכת בריאות איתנה, חשוב שנעשה את המקסימום לשם כך. בעז"ה ירושלים הופכת למרכז בינלאומי לחדשנות רפואית", אמר השר פרוש.

הוא הודה לצוותי העבודה במשרד ירושלים ומסורת ישראל, הרשות לפיתוח ירושלים, המרכזים הרפואיים הדסה, והמרכז הרפואי שערי צדק. "שיתוף הפעולה המבורך של כולנו מוביל לעוד הישג חשוב שיתרום גם לכלכלת העיר וגם לבריאות תושביה".

מצ"ב תמונות של השר פרוש בבתי החולים הדסה ושערי צדק. אין צורך בקרדיט

ראש הממשלה בנימין נתניהו איים לקדם חקיקה נגד ההסתדרות, אם זו תביע התנגדות לקיצוץ בתקציב לשנה הבאה - שעליו הודיע שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

לפי דיווח הערב (ראשון) של מיכאל שמש ב'כאן חדשות', נתניהו התייחס לאפשרות שההסתדרות תתנגד לקיצוץ רחב - ואמר "אם כבר פוגרום, אז פוגרום".

את הדברים אמר נתניהו בדיון סגור על התקציב לשנת 2025, שבו כינס את בכירי משרדו ומשרד האוצר.

ראש הממשלה עצמו הביע תמיכה עקרונית בקיצוץ שמקדם השר סמוטריץ', הכולל 35 מיליארד שקלים, מתוכם כ-7 מיליארד שקלים במגזר הציבורי.

הסתדרות העובדים, בראשותו של ארנון בר דוד, השביתה את המשק בשבוע שעבר ליום אחד - בניסיון להפעיל לחץ לעסקה לשחרור חטופים, אך השביתה הסתיימה בהשפלה של ההסתדרות:  עובדים רבים מאוד לא נענו לשביתה ובית הדין הארצי לעבודה קבע  שהיא "שביתה פוליטית" והורה לסיים אותה בשעה 14:30.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מכנס בצהרים (שלישי) מסיבת עיתונאים לקראת קידום התקציב לשנת 2025 - אבל בקואליציה כבר מתעורר המשבר הבא.

לפי דיווח ב'ישראל היום', הסיעות החרדיות מודיעות כי עד שלא ייפתרו שלל הנושאים הקשורים לחינוך החרדי - תקציב הישיבות, סבסוד המעונות, תכנית אופק חדש והחוב של רשת 'החינוך העצמאי' - הם אינם מתכוונים לתמוך בתקציב ולהעביר אותו.

ביהדות התורה הודיעו: "לא תמרחו אותנו שוב. אל תחפשו אותנו, אנחנו לא באים". במפגלה הוסיפו וטענו: "אנחנו מתואמים גם עם ש"ס".

בשבוע שעבר נפגש יו"ר ועדת הכספים משה גפני עם נתניהו במשך שעה ארוכה, אך לא יצא עם פתרונות.

על רקע ההתנהלות בעבר, הח"כים החרדים חוששים שגם הפעם "ימרחו" אותם עד להצבעה על התקציב, יבטיחו הבטחות שלא יקוימו - והם יישארו ללא פתרונות.

בכיר ביהדות התורה אמר ל'ישראל היום': "חודשים ארוכים אנחנו שומעים הבטחות על גבי הבטחות, מורחים אותנו. הכל תקוע. נכון שיש מלחמה ונכון שסדר היום חשוב אבל זה המצב וזה לא הולך להשתנות וצריך לפתור גם את הבעיות הללו".

לדבריו, "נכוונו בעבר עם סיפורי הרפורמה והתקציב ועכשיו אנחנו לא מתכוונים לוותר או לתת שימרחו אותנו, מי שנכווה ברותחים, נזהר בצוננים. לא רק בן גביר יודע לאיים ולהשיג את הדברים החשובים לו. הקואליציה רוצה להביא בשבוע הבא קריאה ראשונה בעניין תיקון התקציב - שיחפשו אותנו או שיעבירו בלי יהדות התורה וש"ס. הודענו ליו"ר הקואליציה שעד שנושא החינוך לא נפתר אין הצבעה. נגמרו המשחקים".

בסביבת שר האוצר אמרו ל'ישראל היום': "משוכנעים שהסיעות החרדיות לא יפגעו במפונים ויביאו להוצאתם מבתי המלון לרחוב בהעדר תקציב למימון המשך השהות בבתי המלון והמענקים, וגם לא יפגעו בהמשך המעטפת הכלכלית למילואמניקים שנושאים בנטל המלחמה ומביאים במסירות נפש את הניצחון והביטחון".

מועצת העיר בני ברק דנה הערב (ראשון) בבקשת ראש העיר חנוך זייברט, לאשר את תקציב העירייה לשנת 2024 על סך יותר מ-2 מיליארד ש"ח.

זהו תקציב גבוה המאשש את היותה של עיריית בני ברק אחת מהעיריות העשירות ביותר בישראל.

יעקב וידר, חבר מועצת העיר מטעם סיעת הליכוד, הגיש 1007 הסתייגויות נגד "התקציב הנורא", כלשונו, והבטיח כי בכוונתו "לעשות הכל כדי לעכב את התקציב הרע שהעסקנים מתכוונים לאשר על חשבון תושבי בני ברק".

על פי החוק, ראש העיר מחויב לעלות להצבעה כל סעיף וסעיף בהסתייגויות שהגיש וידר, וכתוצאה מכך ישיבת המועצה ארכה זמן ממושך.

יעקב וידר אמר הערב, לאחר ישיבת המועצה הסוערת על התקציב העירוני: "סיימנו את ישיבת התקציב הארוכה בתולדות בני ברק. העסקנים היו בטוחים שיצליחו לאשר בקלות העברה של שני מיליארד שקלים מכספי תושבי ברק - ונכשלו.

"אני הייתי היחיד שהפריע להם. במשך שעות ארוכות הם נאלצו להצביע שוב ושוב על אותם סעיפים והזיעו כשדרשתי מהם להסביר לאן בדיוק הולך הכסף.

"כשנהיה מאוחר מאוד, הם התחילו להתחנן שאסיר את ההסתייגויות שהגשתי, אך אני הודעתי שאני ותושבי בני ברק מסכימים, אבל בתנאי אחד - שיעצרו את העברות הכספים ל'שוחטים' ול'חגיגות' ויחזירו את הכספים הללו לתושבי בני ברק שמהם הם נגזלו".

וידר הוסיף וסיפר: "הם לא היו מוכנים לוותר אפילו על זה, למרות שלא הצליחו להסביר מי אלו 'השוחטים' ולמה תושבי בני ברק נאלצים לשלם להם שכר?! לכן הם נאלצו להצביע עד אחרון ההסתייגויות.... אמשיך להיאבק כדי להציל את כספי תושבי העיר מידי העסקנים".

יצוין, כי סעיף 'שוחטים ומשגיחים' בתקציב העירייה הוא 8.3 מיליון שקלים.

הממשלה אישרה היום (ראשון) הצעת המחליטים שהביא השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר -  לרכש של כ-200 רכבי כיבוי ליישובי הצפון.

במסגרת ההחלטה, שעלותה כ-50 מיליון שקלים, יירכשו 40 טנדרים ו-150 טרקטורונים, במטרה להציבם יחד עם צוותי מתנדבים, על מנת לתת מענה לאיום השריפות.

חלוקת התקציב הינו 29 מיליון ש"ח מהמשרד לביטחון לאומי, 10 מיליון ש"ח ממשרד האוצר, 5 מיליון ש"ח ממשרד הבינוי והשיכון, 4 מיליון ש"ח ממשרד הביטחון ו-4 מיליון ש"ח ממשרד הנגב והגליל.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר: "הבשורה שהבאנו בישיבת הממשלה תשנה את המשוואה באשר לשריפות בצפון. תוספת הרכש לכבאות והצלה תגדיל את היכולת של כב״ה באופן משמעותי ותחזק את מערך ביטחון הפנים של מדינת ישראל. אני שמח שחבריי לממשלה תמכו בהצעה החשובה הזו.

"חשוב להדגיש, כי מהנסיבות שנוצרו, בעקבות הירי של חיזבאללה לישראל, עלה הצורך לחזק את מערך הכבאות של ישראל - אך את האש צריך להעביר ללבנון, ואת המתקפות על חזבאללה צריך להגביר. מלחמה, עכשיו - בכל הכח".

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף: "אישרנו בממשלה את החלטת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לתקצב באופן משמעותי את מערך כיבוי האש בצפון.

"החלטת השר בן גביר להביא תקציב גדול בשיתוף משרד הנגב והגליל, היא החלטה אסטרטגית שדחפנו לאישורה כדי לחזק את מערך כיבוי האש וגם לייצר מערך יעיל לכל יישוב שיוכל לתת מענה מהיר וראשוני ולפעמים קריטי כמו שראינו בשריפות האחרונות בצפון, עד להגעת כוחות כיבוי האש".

ועדת הכספים אישרה היום (שלישי), בהתראה קצרה של 20 דקות, תוספת תקציב של 11.3 מיליארד שקל למשרד הביטחון - מבלי שהתקיים דיון בנושא.

מחר זה קורה: מי יזכה ב-120,000 ש”ח בהגרלה המדוברת?

לחברי הכנסת נמסר שמדובר בפנייה דחופה שיש לאשרה עבור "פרויקטים ביטחוניים מסווגים".

בחדשות 12 דווח, כי מדובר בהרשאה להתחייבות לרכש מטוסי קרב מארה"ב.

בהודעה מטעם לשכת יו"ר ועדת הכספים נאמר: "ההרשאה להתחייב בוצעה עבור פרויקטים ביטחוניים, כאשר מטעמי סיווג - הפירוט יינתן בוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת חוץ ובטחון לתקציב הביטחון.

"ההעברה שהגיעה היום, הועלתה באופן חריג להצבעה באופן מידי, לאור הסכמות כלל חברי הוועדה ששהו בדיון, ונוכח דחיפותה הביטחונית".

יו"ר הוועדה ח"כ גפני אמר בסיום הדיון: "אני מודה לחברי הוועדה שאישרו את הבאת ההעברה המיידית ואישורה. הפרטים המלאים אודותיה יובאו בועדה החסויה לתקציב הביטחון".

העברת הכסף אושרה כ"הרשאה להתחייב", המשמעות: הגדלת מסגרת ההוצאה של מערכת הביטחון.

לח"כים לא הוצג המקור התקציבי למימון 11.5 מיליארד שקל, וההערכה היא שמדובר בהתחייבות רב שנתית שתבוא לידי ביטוי בעיקר בשנים הבאות. יצוין, כי   בתחילת השבוע דנה ועדת השרים להצטיידות ברכישה דחופה של טייסת F-35 נוספת.

היועמ"שית אמרה לגורמים בממשלה כי ניתן יהיה לתקצב את המוסדות החרדים לעוד מספר חודשים, אם תוארך החלטת ממשלה שמנחה את שר הביטחון יואב גלנט שלא לגייס חרדים עד סוף יוני, לצד לו"ז חקיקה לחוק הגיוס. כך דווח הערב (חמישי) אמיר אטינגר ב'ישראל היום'.

מה, לא תצטרפו כדי להגן על הבית שלכם? זו הדרך להתנדב עכשיו

מלשכת היועצת נמסר: "לא נתייחס להליכים תלויים ועומדים".

הערב אמורים להיפגש ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ונציגי המפלגות החרדיות לדון על חוק הגיוס.

גנץ הודיע בבוקר שלא יגיע לדיון ונימק זאת: "לא אהיה שותף לקומבינות".

בכל מקרה, ייתכן שכבר ביום ראשון הקרוב תאושר החלטת ממשלה שבה ייקבעו לוחות זמנים לחקיקה והנחיות לגורמים הרלוונטיים לקידום נוסח חוק הגיוס לחרדים.

נוסף על כך, כאמור ההחלטה צפויה להנחות את שר הביטחון, יואב גלנט, שלא לגייס את תלמידי הישיבות עד 1 ביולי 2024, בשל כוונת הממשלה לגבש הסדר חוקי בנושא.

מדובר למעשה בהארכת התוקף של החלטת הממשלה שהקפיאה את גיוס החרדים מהקיץ, כאשר פג תוקפו של חוק הגיוס האחרון. כיום אין הסדר חוקי לעניין גיוס בני הישיבות.

החל מהיום הראשון למלחמה, אלפים מתושבי בני ברק התנדבו לשרת בכוחות הביטחון, ההצלה והחסד - כאשר חלק גדול מהם עושה זאת כבר יותר משלושה חודשים.

יעקב וידר, חבר מועצת העיר מטעם הליכוד, מציע כי כל משפחה של איש חסד והצלה תקבל תו קניה על סך 1,000 ש"ח למימוש בעסקים בעיר.

התקציב לכך, מציע וידר, יגיע מתוך 2.5 מיליון שקלים שמשרדי הממשלה העבירו לעיריית בני ברק - ושנועדו עבור משפחות בבני ברק שזקוקות לסיוע חריג בזמן החירום ועבור פעילויות קהילתיות.

וידר: "להעביר את הכספים ליעדם ולוודא שהם לא נעלמים וכן לבטא את ההוקרה וההערכה הרבה של תושבי בני ברק לנטל שהם נושאים על שכמם למען כולנו".

בכדי שההצעה תעבור על חברי מועצה נוספים לתמוך בהצעה בישיבת מועצת העיר.

לצפיה בגודל מלא - לחצו על התמונה:

[גלריה]

יו"ר המחנה הממלכתי, השר בני גנץ, דרש לבטל את ישיבת הממשלה שאמורה להתקיים מחר (שני) ולעסוק בתקציב המדינה המתוקן לאור המלחמה.

במכתב ששיגר לראש הממשלה בנימין נתניהו -  כתב גנץ: "עתידה להתקיים ישיבת ממשלה, אשר תעסוק, בין היתר בעדכון מסגרות התקציב לשנת הכספים 2023 ואילך ובכלל זאת, בהעברת כספים קואליציוניים והסטת כספים רבים להוצאות שונות שאינן קשורות למלחמה או לצמיחה".

גנץ מתח ביקורת על שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "סיעתי ואני נתנגד לחלוקת כספים קואליציוניים או כל תקציב נוסף שאינו קשור במאמץ המלחמתי או מקדם צמיחה במשק. העברת כספים קואליציוניים וכספים לשימושי שר שאינם קשורים למלחמה, כפי שמבקש שר האוצר לקדם בימים אלה, תפגע בחוסן הישראלי ובלכידות הקיימת בחברה הישראלית".

לטענתו, "בעת זו, על כלל החברה הישראלית להיכנס תחת האלונקה, הציבור כולו יודע זאת, ומן הראוי שגם ממשלת ישראל תנהג כך. אנחנו עומדים בפני אתגרים כלכליים וחברתיים אדירים גם בהמשך הדרך, וגירעון שצפוי לגדול משמעותית ולהשפיע על המשק. בעת הזו כל כסף פנוי חייב ללכת לצורכי המלחמה ולהם בלבד.

"אני שב על דרישתי, להסיט את כל המשאבים והכספים הקואליציוניים האפשריים שטרם מוצו לשנת הכספים 2023 ובהתאם גם לשנת 2024 באופן מיידי לצרכי המלחמה ונגזרותיה".

גנץ גם איים: "במידה והישיבה תתקיים והתקציב יישאר על כנו, סיעת המחנה הממלכתי תצביע נגד התקציב המוצע, ותשקול את צעדי ההמשך שלה".

אלא שבלשכת ראש הממשלה לא התרשמו מאיומיו של גנץ והבהירו כי התקציב המתוקן יובא מחר לאישור הממשלה.

"נביא מחר לממשלה תקציב חסר תקדים של 30 מיליארד שקלים לחודש וחצי, שעונה על צרכי המלחמה. התקציב יתן מענה מלא לצרכים של צה"ל בהגנה ובהתקפה, ידאג למשפחות החטופים, הפצועים, החללים והנרצחים, למשפחות המפונים בבתי המלון וההארחה, ויבטיח שכלכלת ישראל תמשיך לעבוד ולשגשג.

"התקציב ידאג לתמיכה בחיילי וחיילות מילואים, למנהלת תקומה לשיקום היישובים, לעסקים שנפגעו, לכיתות כוננות ולצרכי הבריאות, הרווחה והחינוך של כל אזרחי ישראל. כבר נעשה קיצוץ של למעלה מ-70% בכספים הקואליציוניים, 1.6 מיליארד שקלים, ומה שנותר נועד לצרכים אזרחיים כמו משכורות של מורים ולא לשום שימוש פוליטי".

מטעם לשכת נתניהו הדגישו: "הויכוח הפוליטי עומד על כאחוז אחד מסך כל התקציב. התקציב גדול ומשמעותי כי כלכלת ישראל יציבה וחזקה".

בשל המצב הביטחוני נדחו השנה דיוני ועדת סל התרופות והחולים חוששים לא רק מעיכוב בקבלת התרופות החדשות והחיוניות עבורם, אלא גם מקיצוץ בתקציב התוספת השנתית  לסל בסך 650 מיליון ש"ח, לטובת צרכים אחרים של מערכת הבריאות בתקופה הזו. כך דיווחה העיתונאית מיטל יסעור ב'ישראל היום'.

הוועדה הציבורית להרחבת סל התרופות מתכנסת מדי שנה בין ספטמבר לינואר, כך שבתחילת השנה האזרחית מחליטים מהן התרופות החדשות שיתווספו לסל התרופות ויינתנו לחולים ללא תשלום.

השנה, בשל המלחמה, טרם מונתה ועדת הסל ולפי הערכות היא לא תסיים את דיוניה לפני חודש מרץ. בשל כך, החולים לא יקבלו את התרופות החדשות והחיוניות עבורם לפני חודש אפריל.

"ככל שהמלחמה נמשכת, כך גם המשאבים הנדרשים עבורה ועבור הטיפול בעורף", כתבה מנכ"לית האגודה לזכויות החולה לשר הבריאות ח"כ אריאל בוסו, "אומנם נזקי המלחמה הנוכחית ילוו אותנו שנים רבות וכואבות, אך לחולים רבים אין את הזמן לחכות. הם זקוקים לתרופות באופן מיידי, וכל פגיעה ולו גם המזערית ביותר, תמנע מהחולים את המרפא עבורם".

היא הוסיפה: "דווקא בימים אלה יש חשיבות רבה לשמירה על תקציב סל הבריאות, מה שיעניק לאזרחי ישראל את החוסן הנדרש ובעיקר את הביטחון שמדינת ישראל לא מפקירה אותם לגורלם".

ארי שרמן, יו"ר עמותת איגוד מושתלי הריאה בישראל, אמר: "אנו עוקבים בדאגה רבה אחר השיח שנוגע לקיצוץ תקציב סל הבריאות 2024. אנו מבינים את האתגרים הכלכליים שעומדים בפני מערכת הבריאות, אולם מביעים חשש גדול כי קיצוץ זה ישפיע לרעה על מטופלינו. אנו קוראים לכל הגורמים הרלוונטיים לעשות כל שביכולתם כדי להבטיח שחולים ימשיכו לקבל את הטיפול הנדרש".

ממשרד הבריאות נמסר: "התקציב לא יקוצץ. הוועדה צפויה לצאת לדרך בקרוב".

על פי הנטען ב'ישראל היום', בראש ועדת סל התרופות תמשיך לעמוד פרופ' דינה בן יהודה, מנהלת המערך ההמטולוגי בהדסה. שניים מבין 4 נציגי ציבור צפויים להיות ח"כ לשעבר משולם נהרי והדסה רלבג.

ועדת הכספים, בראשות ח"כ משה גפני, אישרה היום (שלישי), על פי ההסכמים הקואליציוניים, העברה תקציבית של כ-150 מיליון שקלים עבור שירותי הדת - בתוכם הקמת מוסדות דת, פיתוח תשתיות ועבודות בטיחות בקבר הרשב"י במירון, שיפוץ מקוואות בעיר בית שמש, הילולת הבבא סאלי בנתיבות, תכניות קבורה עבור קברי אבות, תפעול בתי הדין הרבניים ושכר העובדים ברבנות הראשית.

דרמטי: אתה יכול להצטרף השבוע לחילוץ של ילד יהודי מכפר ערבי

לאישור התכנית קדם דיון סוער בוועדה, לאחר שח"כ ולדימיר בליאק שלף מסמך המתאר את מקורות המימון, ובו צוין כי חלק מהסכום ילקח מהתקציב המיועד ליחידה לפיקוח על בניה, למלחמה בתאונות עבודה.

ח"כ אחמד טיבי, חבר הוועדה, הגיב כי אין זה פלא שזהו מקור התקציב - שהרי רוב ההרוגים בתאונות עבודה בענף הבניין הם ערבים.

בעקבות הטענות, אמר יו"ר הוועדה: "אני מבקש לדעת בטרם שהסעיף עולה להצבעה. קראתי הבוקר בעיתונים שח"כ ולדימיר בליאק אומר שחלק מהתקציב הזה מגיע מתקציב הפיקוח על הבניה ואני מבקש לדעת האם זה נכון, באם כן אני לא מביא את הסעיף הזה להצבעה?!"

טל ישראלי, רפרנטית באגף התקציבים באוצר, אמרה בתחילה: "אני לא מכירה את זה".

רק לאחר שהיו"ר גפני שאל בפעם השלישית בצורה ישירה, היא השיבה: "התשובה היא - לא!"

תשובתה לא הניחה את דעת רבים מהמשתתפים בדיון, בעיקר ח"כ בליאק מיש עתיד, שנראה מחזיק במסמך עם פירוט מקורות התקציב.

אך, כאמור,  באוצר טענו כי הכסף לא יעבור מיחידה זו בסופו של דבר.

בהתאם להסכמים הקואליציוניים: ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני אישרה היום (שלישי)  העברות תקציביות בסכום כולל של למעלה מ-700 מיליוני שקלים.

בואו לגלות: קבוצה שמגיעה יחד לנסוע ב’דנקל’, כולם צריכים לתקף?

הכספים מיועדים, בין היתר, לתכניות 'אופק חדש' למורים ולמורות בחינוך העצמאי ובמעיין החינוך התורני, לישיבות, לאברכי הכוללים, לתלמידי חו"ל, לתכנית הצהרונים במוסדות הפטור והמוכש"ר, לפרויקט חנוך לנער בישיבות הקטנות, ולתכניות חינוכיות נוספות.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "אנחנו עושים כל מאמץ לתקן את העוול שהצטבר במשך השנים בחוסר התקצוב של החינוך התורני והמוסדות התורניים.

"זו משימה ראשונה שבוצעה בהתאם להסכמים הקואליציוניים. כולי תקווה שנמשיך בסיעתא דשמיא להשלים את כל החסר שפגע בציבור החרדי".

במהלך הדיון זעם יו"ר ועדת הכספים על חבר הכנסת ולדימיר בליאק מיש עתיד, שביקר את התקציב -  ואמר: "אתם רשעים. לא מעניין את ולדימיר האישה שגרה באופקים, שיש לה ילדים".

בליאק השיב: "מה עשיתם ב-30 השנה האחרונות לאישה שגרה באופקים?"

גפני ענה: "חבל על הזמן".

"האישה הזאת אתה לא יודע איך היא נראית", אמר גפני, כשבליאק התפרץ: "אני יודע יותר טוב ממך".

גפני הוסיף: "האישה הזאת, מהחינוך העצמאי, מקבלת חצי משכורת במקרה הטוב, פעמים רבות היא מקבלת הרבה פחות והיא חושבת שהיא פורסת את הפרוסה לילדים שלה, אותה מורה בחינוך העצמאי היא חושבת שתי פעמים..."

בליאק תהה: "איך אתם 30 שנה בשלטון ולא טיפלתם באישה הזאת".

התקציב שאושר מגיע על חשבון תקציב משרדי הרווחה והביטחון? גפני על ה'פייק ניוז':

בתום פגישה לילית שנמשכה למעלה מחמש שעות והסתיימה לאחר חצות, הוחלט כי התקציב לרשויות הערביות, על סך 200 מיליון שקלים, יעבור על ידי משרד הפנים, אך בכפוף למנגנון פיקוח - כפי שדרש שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

המנגנון יקבע בהחלטת ממשלה, כך שהכסף לא יוכל לעבור בלי פיקוח ובקרה.

בישיבה, שהתקיימה במטה השב"כ בתל אביב , השתתפו שר האוצר ומנכ"ל משרדו, שר הפנים ומנכ"ל משרדו, ראש השב"כ והמפכ"ל - ונציגי הרשויות הערביות. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר החרים את הפגישה.

בתום הישיבה הוחלט עוד, כי בהתאם להנחיית ראש הממשלה בישיבת ועדת השרים למיגור הפשיעה בחברה הערבית, תקודם חבילת חוקים שיעניקו סמכויות לאכיפה פלילית וכלכלית כנגד ארגוני הפשיעה המאורגנת במגזר הערבי.

כמו כן משרד האוצר יתקצב באופן מיידי עשרות מיליוני שקלים לאמצעים טכנולוגיים הנדרשים למשטרת ישראל להגברת האכיפה והביטחון האישי במגזר.

בנוסף ראשי הרשויות הסכימו לעיקרון ולפיו כלל התקציבים יועברו דרך מנגנוני הפעלה, פיקוח ובקרה שיבטיחו העברת התקציבים לטובת אזרחי ישראל הערבים - ולא לידי ארגוני הפשיעה.

מנגנונים אלו יגובשו ויאושרו בממשלה בתוך כשבועיים ובכפוף לכך משרד האוצר יעביר באופן מיידי את התקציב השוטף לשנת 2023 למשרד הפנים, כנגד התחייבות של שר הפנים כי התקציבים יועברו לרשויות, רק לאחר גיבוש המנגנונים האמורים.

לפי דיווח של מוחמד מג'אדלה בחדשות 12, מנגנוני בקרה על הכספים שמחולקים יוקמו לכלל הרשויות בישראל ולא רק לחברה הערבית.

כמו כן, שר האוצר התחייב לראשי הרשויות לכבד את תוכנית החומש של הממשלה הקודמת בכפוף למנגנוני הפיקוח המוסכמים.

ראש השב"כ רונן בר, שהיה מעורב בהידברות עם ראשי הרשויות, הבטיח כי בשב"כ יפעלו למנוע מעורבות של ארגוני פשע בבחירות לרשויות המקומיות, שיערכו בחודש אוקטובר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב הבוקר (שני) על דו"ח משרד החינוך שחשף כי 77% מהחוגים שתוקצבו ברשויות הערביות - לא התקיימו.

על פי דיווח ב'כאן חדשות', 35 מתוך 76 הרשויות במגזר הערבי כלל לא דיווחו לאן הלך הכסף.

"לא אסכים להמשיך את עצימת העיניים כשמאות מיליונים מכספי המיסים של כולנו הולכים לארגוני פשיעה. לא במשמרת שלי", הצהיר סמוטריץ' בחשבון הטוויטר שלו.

ראשי הרשויות הערביות שובתים החל מהבוקר במחאה על החלטת שר האוצר להקפיא מיליוני שקלים שיועדו לתקציבי הרשויות.

לראש האופוזיציה יאיר לפיד כבר לא איכפת "איפה הכסף" - והוא הגיב לשביתה: "מחזק את ראשי הרשויות הערביות שיצאו לשביתת מחאה על עצירת הכספים לרשויות שלהם. אין שום סיבה או הצדקה מקצועית לצעד הדורסני הזה מלבד רצונו של סמוטריץ להוכיח ל'בייס' שהוא נותר אותו גזען שהיה תמיד.

"פיתוח וסיוע אזרחי לחברה הערבית הוא אינטרס לאומי של מדינת ישראל כולה, יהודים וערבים כאחד".

במשרד האוצר שוקלים לנקוט בקרוב בצעדים נגד רשתות החינוך 'בני יוסף' של ש"ס ו'החינוך העצמאי' של יהדות התורה.

לפי דיווח של ליאל קייזר ב'כאן חדשות', באגף החשב הכללי באוצר מוטרדים מההתנהלות הכספית של הרשתות, שמתוקצבות בכשלושה מיליארד שקלים בשנה - תקציב שצפוי לגדול ב-30% עם ההחלה השנה של רפורמת 'אופק חדש'.

באוצר מתריעים שהבקרות הכספיות על סכומי העתק שמועברים לרשתות לא מספיקות, וכי למרות התראות חוזרות ונשנות, הרשתות לא שיפרו את התנהלותן מול אגף החשב הכללי.

באוצר חושדים שהכסף שמועבר דרך עמותות לא מגיע לתלמידים ולמורים במלואו.

כעת, שוקלים להגביר את הפיקוח על הרשתות או לחילופין להתנער מהן באופן שיחשוף אותן לביקורת חיצונית.

אחרי הביקורת הציבורית: שר האוצר בצלאל סמוטריץ' החליט כי הכסף להגדלת קצבאות האברכים לא יועבר מתקציב התוכנית לפיתוח כלכלי של החברה הערבית, בניגוד להחלטה קודמת שלו. כך דווח הערב (שבת) ב'כאן חדשות'.

תיקון הזיווגים ההיסטורי בט”ו באב: קדימה, תשלחו שמות של רווקים

סמוטריץ' הנחה את הדרג המקצועי במשרדו לאתר מקור תקציבי חליפי להגדלה של 130 מיליון שקלים בקצבאות האברכים, בין היתר בעקבות מסרים שהתקבלו מהמפלגות החרדיות, שהביעו התנגדות לפגיעה בתקציבי החברה הערבית.

באוצר יצטרכו לאתר מקור חליפי, לאחר שחלק מהשרים כבר הביעו התנגדות להבאת קיצוץ רוחבי בתקציב של כל משרדי הממשלה לטובת מימון הגדלת קצבאות האברכים.

בתחילת השבוע נחשף ב'כאן חדשות' כי הממשלה צפויה להעביר 130 מיליון שקלים מהתוכנית לצמצום פערים במגזר הערבי לטובת הגדלת קצבאות האברכים. הכספים הללו מיועדים לרווחה, לבריאות, לחינוך, לתשתיות ועוד.

בדיון שהתקיים בשבוע האחרון בוועדת הכספים אמרו ח"כים ערבים לחרדים  "מופתעים מאוד מהשתיקה שלכם!".

ח"כ יצחק פינדרוס אמר בתגובה לח"כ טיבי: "אתה מכיר את יו"ר הוועדה הקבוע, את ממלא המקום שלו, ואת האנשים בוועדה, ואתה יודע שלעולם לא תורם יד לפגיעה בציבור הערבי. מכותרת ועד פנייה לוועדת כספים ואישורה בוועדת כספים, היא דרך ללא מוצא. לכן הייתי מציע להשאיר את הכותרות בתקשורת, ולהישאר פה בעשייה מאוחדת".

ח"כ ינון אזולאי הגיב: "אמרנו דעה ברורה, יש תקציבים ממקורות אחרים, אסור שזה יהיה על חשבון האחר. הכסף הוקצה מכוח החלטת ממשלה למגזר הערבי, צריך לכבד אותה. האלימות זולגת לכל המגזרים, צריך לתת שם עוד משאבים, צריך להעיר את המשטרה והשר, שיטפלו בנושא חד וחלק. מעולם לא פגענו במגזר הערבי".

בשלב זה תקף אזולאי את רע"מ: "אבל אני רוצה להזכיר משהו שהיה לא מזמן. לפני שהתפרקה הממשלה הקודמת, רע"מ דאגו להביא כסף למוסדות הפטור, ולא דאגו לכספי המוכש"ר, והתחננו פה לכסף הזה, שהגיע בכל שנה קודמת, אנחנו ספגנו כמגזר חרדי בממשלה הקודמת מהלומות רבות".

ח"כ ח'טיב-יאסין ענתה: "אתה יודע שנלחמנו על זה, אתה אומר דברים לא נכונים".

ח"כ אזולאי: "תוצאה לא הבאתם".

ח"כ ח'טיב-יאסין: "אמרנו שאפילו אנחנו מוכנים לתת מתוך הכסף של החברה הערבית ובממשלה לא הסכימו. הייתם בממשלות לאורך כל השנים, לא רק בקדנציה הקודמת, אתם יכולים להשפיע הרבה יותר ממה שאנחנו יכולנו. אנחנו לא מבקשים טובות מאף אחד, אלא מה שמגיע לנו בזכות. זה מקרה אחר לגמרי, אנחנו לא לקחנו את הכסף שלכם, עכשיו מעבירים מהתוכנית של החברה הערבית לחרדים, אתה יודע את זה. 70 שנה הייתם שותפים לכל הממשלות, איפה הייתה החברה החרדית בכל השנים האלה?!".

ח"כ אזולאי: "אנחנו לא באים לגעת בכסף של האחר, נביא ממקורות שאנחנו יודעים להביא. לא צריך לגעת בשקל בחברה הערבית, אנחנו נמשיך ונסייע, בחברה הערבית יש אנשים מוחלשים, אנחנו מבינים לליבכם לא פחות. אבל אני מזכיר שכאשר הייתם בממשלה, לא הבאתם תוצאות בנוגע אלינו".

משבר מעונות היום מלווה את מדינת ישראל כבר שנים: לפני כשנה הגישה 'ועדת סל התעריפים' את המלצותיה לשר האוצר דאז אביגדור ליברמן, לעדכן את תקצוב המעונות - דבר שלא נעשה מזה כעשור, בתוספת של כ-300 ש"ח לכל ילד.

לצד הבשורה, בקרב מפעילי מעונות היום היה חשש כי תוספת התקציב הצפויה, באופן חלקי או מלא, תיפול על כתפי ההורים.

בינתיים המציאות הפוליטית גם השפיעה על הענף, ושר האוצר לשעבר הודיע שהוא לא חותם על ההמלצה בתקופה של ממשלת מעבר.

לפני כשלושה חודשים חתם שר האוצר בצלאל סמוטריץ על הצו, ואישר תוספת סבסוד למעונות יום מפוקחים. על אף שבהודעת האוצר נכתב שהצו ייכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, למעשה, עד היום טרם נכנס הצו לתוקפו.

ארגון חלמי"ש המייצג 300 מעונות יום בעלי סמל, עתר לבג"ץ כדי שיתערב בסחבת.

היום הודיע האוצר לרשויות המקומיות ולמפעילי מעונות היום בעלי סמל, על העברת מקדמות שכר לימוד לארגונים המפעילים מעונות. ההעברה הצפויה הולמת את המלצת וועדת הסל שנקבעו כזכור לפני כשנה.

בארגון חלמי"ש, שעדיין מנהלים הליך משפטי מול האוצר סביב השאלה על מי יושתו ההפסדים שספג הענף מאז ההמלצות ועד ליישומן בשטח, בירכו על ההודעה.

"בסופו של דבר, החשש הגדול ביותר שלנו היה שאת המשבר יבקשו מההורים לפתור", אומר שלום נגר יו"ר הארגון. "אי אפשר להוסיף לרשימה ההולכת ומתארכת של יוקר המחיה, גם את מעונות היום. התוספת המתבקשת הזאת צריכה להיות בשורה להורים. ולא חלילה להיפך".

שרת ההסברה, גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד, הגנה הערב (שני) על התקציב שצפוי להיות מאושר למגזר החרדי בתקציב המדינה.

"בסופו של יום, אם ננקה את רעשי הרקע, הרי שהתקציב השנתי שיגיע למגזר החרדי עומד על 2.8 מיליארד שקלים לשנה", אמרה השרה.

היא הזכירה את יום השביתה במשק, לפני חודשיים, נגד הרפורמה המשפטית וציינה כי היא עלתה כמעט אותו סכום: "זוכרים את שביתת המשק שבאה בגלל המחאה נגד הרפורמה? ובכן, יום השביתה ההוא עלה למשלם המיסים 2.5 מיליארד ש"ח".

היא הדגישה: "יום מחאה אחד שווה כמעט כמו תקציב שנתי למגזר שלם. פרופורציות".

לפי דיווח באתר ynet ביום השביתה, עלות השביתה הגדולה תעלה למשק הישראלי כ-2.5 מיליארד שקל. יחד עם זאת, הנזק צפוי להיות גדול הרבה יותר אם יוכרזו ימי שביתה נוספים והם יהיו מלאים, לאחר שהשביתה באותו יום החלה רק בסמוך לשעה 11 לפני הצהריים ועדיין לא הייתה מלאה.

 

משבר חדש מעמיק: חברי 'ועדת השמונה' של אגודת ישראל, יחד עם שרי וח"כי הסיעה, התכנסו הערב (רביעי) בביתו של יו"ר יהדות התורה, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף בשכונת שנלר בירושלים, כדי לדון על מה שהם מכנים "הפערים בסוגיית התקציב".

בתום הישיבה הלילית החליטו חברי אגו"י להתעקש על הדרישה לתקציב רטרואקטיבי מתחילת השנה של האברכים, הישיבות ומוסדות הפטור. מדובר על סכום בגובה 627 מיליון ש"ח שנתניהו וסמוטריץ׳ מסרבים להקצות לחרדים.

כמו כן מדובר גם בפערים בתקציב  של משרד ירושלים ומסורת ישראל.

בסיעה הודיעו כי "לא יתנו יד לתקציב" עד שהוא יתוקן. זאת, למרות שתקציב המדינה כבר אושר בוועדת הכספים.

גורם בכיר באגו"י אמר הערב: "מה שבן גביר עושה עכשיו - זה רק פרומו".

בהודעה רשמית של אגודת ישראל נאמר:

"בישיבת סיעה שהתקיימה הערב (ד׳) הוחלט לעמוד על קיום ההסכם שנחתם עם רשימת 'יהדות-התורה' ובכלל זה ההתחייבות לתקציבי ילדי הת"תים בחורי הישיבות ואברכי הכוללים.

"כידוע, מאז ומתמיד בהוראת גדולי ישראל נושא זה היה הראשון בהסכם הקואליציוני ודרישתנו היחידה היא יישום ההסכם במלואו. נאמנות ומחויבות קואליציונית חייבת להיות דו-צדדית".

לפי דיווח של יאיר שרקי, ‏בינתיים אגודת ישראל פועלת ללא שיתוף פעולה עם דגל התורה, אך הסיעה החסידית קוראים לכל חברי המפלגה שלא לתת יד לאישור התקציב עד שימולאו כל התקציבים שהובטחו.

באגו"י גם משגרים איום: אם יישארו לבד - פרוש וגולדקנופף מתכוונים להתפטר מהנורווגי ולחזור לכנסת כדי לוודא שאין לקואליציה רוב בלעדיהם - על חשבון הח"כים הליטאים.

המשבר עם אגו"י מגיע אחרי המשבר עם 'עוצמה יהודית': ח"כי המפלגה לא השתתפו היום בהצבעות במליאה - מה שהוביל לשני ניצחונות של האופוזיציה.

יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ תקף הערב, בתוכניתו של אמיר איבגי בערוץ 14, את חברי עוצמה יהודית שלטענתו מתנהגים בחוסר אחריות וילדותיות בשבועות האחרונים, עד כדי חשש ממשי ליציבות הממשלה.

על ההתנהלות היום במליאה אמר: "זה לא בדיוק הפסד כי לא היו לנו התנגדות מהותית להצעות החוק. אני לא מנסה להפוך את התמונה. זה קרה בגלל התנהגות חסרת אחריות של איתמר בן גביר ועוצמה יהודית. ככה לא מתנהלת קואליציה מגובשת. כיו"ר קואליציה אני כל יום מטפל בבעיות ומחלוקות ותמיד מוצא פתרונות.

"עוצמה יהודית פעם אחר פעם לא מתייחסת להחלטה שלנו שהמליאה מחוץ לתמונה במחלוקות. זה המסלול הבטוח להפיל ממשלה. אי אפשר להחזיק כשכל מפלגה תחליט שהיא נעדרת מהמליאה".

על חלוקת התקציבים לחרדים שעוררה סערה אמר: "אני מופתע מהשנאה שיש פה לחרדים. אני לא מבין מאיפה השנאה הזאת, כאילו הם לא חלק. לא כל התקציב הוא לחברה החרדית, גם הם אזרחי המדינה וגם להם מגיע".

 

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני השלימה היום (רביעי) את דיוניה ואישרה את הצעת חוק התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2023 - 2024.

תקציב המדינה יעמוד על סך 484 מיליארד שקלים לשנת 2023, ו-514 מיליארד שקלים לשנת 2024.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני: "אני מודה לכל מי שעסק בנושא התקציב זמן רב עם קושי גדול מבחינת לוחות הזמנים, לייעוץ המשפטי של הכנסת והוועדה ולמזכירות הוועדה.

"שיתוף הפעולה הפורה עם ידידי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והתיאום המוצלח בין הלשכות תרם רבות להצלחת המשימה. אני מודה ליו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, למרכז הקואליציה ולחברי הקואליציה בועדה. אני מודה גם לחברי האופוזיציה שעשו את מלאכתם נאמנה.

"אני שמח שאחרי זמן יש תקציב למדינת ישראל, יש לכך חשיבות עצומה לחברה ולכלכלה בישראל".

מליאת הכנסת תתכנס בשבוע הבא לאישור התקציב בקריאה השניה והשלישית.

לפני 10 ימים אישרה הממשלה את תקציב המדינה לשנתיים הבאות. אלא שלאחר האישור גילתה מפלגת יהדות התורה כי חלק מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו עם המפלגה - לא הוכנסו לתקציב.

בימים האחרונים הלך המשבר בין הצדדים והחמיר.

ביום שישי סיפר ח"כ גפני לעיתונאי אריה זיסמן מ'יתד נאמן' על פגישתו עם ראש הממשלה: "הוא בהחלט  הבין את העניין  ואף אמר למזכיר הממשלה כי אנו צודקים. זה כמובן לא מספק אותנו ואנו ממתינים לתשובתו כפי שסוכם בפגישה".

יו"ר ועדת הכספים הוסיף איום מרומז: "אני מזכיר שוועדת הכספים צריכה לאשר את התקציב וזו תחנת ביניים חשובה" - תוך שהוא רומז לאפשרות של עיכוב התקציב, אם דרישות יהדות התורה  לא ייענו. "אני לא יושב שם סתם", אמר.

כדי לפתור את המשבר, יו"ר ועדת הכספים משה גפני, וסגן השר אורי מקלב,  נפגשו הערב (ראשון) עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ'.

לאחר מכן דיווח השניים לחברי הסיעה על פגישתם.

לפי הודעת 'דגל התורה', סוכם כי תקצוב מוסדות הפטור ישווה לחובה החוקית כיום, בהתאם להסכמים הקואליציוניים.

"הצוותים ימשיכו לשבת על השלמת תקצוב גני הילדים ולגיבוש פתרון תיקצוב הישיבות קטנות, הסמינרים, הפיתוח החרדי והתחבורה הציבורית".

בהודעה נאמר עוד: "המפלגה תעקוב ותלווה את הדיונים במטרה לממש את ההסכם המלא".